אבות ישראלים מול אבות הולנדים – ראש בראש

כבד את אביך

היום יום האב! בכל הולנד מתקבצים בנים ובנות מגילאים שונים, רבים מהם כבר הורים בעצמם, כדי לכבד את אב המשפחה בביקור, במילה טובה, או במתנה. אבות צעירים יכולים לצפות למתנה שנושאת איתה משימה מרומזת, כמו מכסחת דשא, מפזר עלים, משקולות לחיזוק שרירי הידיים, או מכשיר להסרת שערות האף. אבות מבוגרים יותר, לעומת זאת, יקבלו ככל הנראה בקבוק משקה, ספר, או מתנה אחרת שתראה שהילדים שלהם, אחרי 20 או 30 שנה, כבר מתחילים לשים לב באופן כללי מה יכול לשמח אותם.

בדיחה מפורסמת של קומיקאי שאסור לומר את שמו יותר, הולכת בערך כך: כאשר אנחנו יוצאים לחופשה משפחתית, אני רץ ממקום למקום, מעמיס את הרכב, רב עם אשתי ועם הילדים, מכניס את הילדים לאוטו עם המשחקים שלהם, דוחס את הדברים האחרונים בקושי לבגאז', ואז פותח לאשתי את הדלת של האוטו, היא מתיישבת, אני סוגר בזהירות את הדלת שלה, הולך באיטיות מסביב לאוטו, נכנס למושב הנהג, וסוגר את הדלת. וההליכה הזו, מסביב לאוטו מהצד שלה לצד שלי – זו היתה החופשה שלי.

אולי יעניין אותך גם:

גילי וגלית על דרך המלך לפיקניק המושלם!
יוני בהולנד: פסטיבלים, אומנות והצצה לפינות נסתרות
נצפו בקהילה: מפסח ועד ליום העצמאות, כל האירועים

איפה חוגגים את יום האב, ואיפה לא?

ציון יום האב ביום ראשון השלישי של חודש יוני, התחיל אצל האמריקאים ואומץ על ידי מדינות אירופאיות רבות והולנד ביניהן. בספרד, פורטוגל ואיטליה הקתוליות חוגגים ב-19 במרץ, יומו של פטרון האבות, סנט ג'וזף (הלו הוא יוסף הקדוש, בעלה של מריה), וגם במדינות רבות אחרות מציינים את יום האב בתאריכים שונים. רק מדינה אחד, ודווקא כזו שמתגאה באבותיה המיתולוגיים, אברהם יצחק ויעקב, אינה מציינת את היום החשוב הזה. מבחינת מדינת ישראל אבות יכולים לאכול בוסר כל השנה ואין צורך להודות להם.

בחיפושים אחר נתונים סטטיסטיים לצורך הכנת כתבה זו, התברר שזו לא שכחה מקרית. בישראל לא סופרים את האבות – ממש באופן מילולי. שורת החיפוש " כמה אבות יש בישראל?" בנוסחים שונים ובאתרי חיפוש שונים, כולל זה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – מביאה לתוצאות לא רלוונטיות, או במקרה הטוב, לנתונים לגבי אמהות, או משפחות באופן כללי. החיפוש "ממוצע גיל האב בלידת ילד ראשון" בהולנדית מוביל מיד לדו"ח רשמי ונתונים ברורים, אך בעברית הוא שולח אותנו לגיל האם בלידה ראשונה. נותר רק להעריך את מספר האבות בארץ, גילם הממוצע, ופרטים נוספים, על ידי שקלול של כל מיני פרטים שכן מופיעים בדוחות – כמו הגיל הממוצע בנישואין וכדו'.

מצא את ההבדלים

אז מה התוצאות? בהולנד ישנם כ-6.7 מיליון גברים מעל גיל 18 – מתוכם כארבעה מיליון הם אבות. בכל שנה נוספים בסביבות 80 אלף אבות חדשים לקבוצה המכובדת. הגיל הממוצע שבו ההולנדי הופך לאבא עולה בהתמדה, ועמד בשנת 2018 על 32.7 .  בישראל נראה שהמספרים אינם שונים בהרבה, בשהת 2018 חיו בישראל כ-3.1 מיליון גברים, מתוכם כשני מיליון הוגדרו כ"לא רווקים", ואפשר להניח שרובם המכריע הפכו לאבות בשלב כלשהו. גיל האם הממוצע בלידה ראשונה עומד בישראל על 27.5, ומאחר שנתוני הנישואין בארץ מראים כי גיל החתן גבוה מגיל הכלה בשנתיים וחצי בממוצע, ניתן להניח שכך הדבר גם בגיל ההורים בלידה הראשונה – ולהסיק שבישראל גברים הופכים לאבות בסביבות גיל 30.

מה לגבי יחס המדינה לאבות עצמם? גם כאן נראה שבהולנד נותנים יותר כבוד לאבות צעירים. חופשת לידה לאב טרי בישראל אפשרית, אך היא באה על חשבון ימי חופשת הלידה של האם ומעט מאד אבות מנצלים אותה. בהולנד היתה נהוגה חופשת לידה של שבוע עבור אבות שעובדים במשרה מלאה, אולם משנת 2020 חל מהפך של ממש, ואבות טריים יכולים לקחת עד שישה שבועות של חופשת לידה במשכורת של 70% שמשולמת על ידי המדינה! עוד לא ברור כמה אבות מנצלים את האפשרות החדשה הזו.

גם מבחינת שבוע העבודה ההולנדי, המדינה מאפשרת לאבות ההולנדים למלא את תפקידם בצורה טובה יותר. בהולנד נהוג לאכול ארוחת ערב משפחתית ורוב מקומות העבודה (כו, גם בהיי-טק) מאפשרים לעובדים לסיים את יום העבודה שלהם בחמש או שש, ולהיות בבית בזמן לארוחת הערב. שבוע העבודה ההולנדי מונה בממוצע רק 29 שעות, והוא הקצר ביותר בכל מדינות ה-OECD. בישראל שבוע העבודה הממוצע הוא בן 40.6 שעות.

משקיעים ביומיום, או בשיאים?

מכאן אנחנו עוברים להתרשמות אישית, ולא מבוססת על נתונים כלשהם, לגבי ההבדלים בין האבות ההולנדים לישראלים. נראה שבשלושים השנים האחרונות, גברים בישראל מדברים יותר על אבהות מבעבר, מביעים את רצונם להיות אבות טובים, ומפרסמים בכל הזדמנות תמונות ואנקדוטות של אבהותם הטרייה. ההולנדים לעומת זאת, לוקחים את אבהותם יותר כמובן מאליו, בלי להצהיר עליה או על הכוונות שלהם לגבי סוג ההורים שהם, או שהם מתכוונים להיות. נראה שההולנדים מבצעים את עבודת האבהות ביעילות, בדומה לדרך שבה הם מטפלים בגינה שלהם. הם שם כשצריך, ממלאים את תפקידיהם. אך הם אינם נוהגים לעצור לרגע ולהריח את הפרחים, להתלהב מעצם זה שנפלה בחלקם הזכות, או לבשר לעולם על רגשותיהם אל מול הפלא הזה.

אבות ישראלים לעומת זאת משקיעים יותר זמן בשיאים של האבהות, כאלה שיש סיכוי גבוה יותר שילדיהם (והם) יזכרו גם לאחר שנים. נראה שהעבודה השוטפת של האבהות פחות מעסיקה אותם. מדובר כאמור בהכללות גסות ובלתי מבוססות, אבל כל מי שעמד עם שאר ההורים ההולנדים והמתין לילדיו בחצר בית הספר, יעיד כי מספר האבות שם גבוה בהרבה ממספר האבות שנצפים בביה"ס ישראלי ממוצע. אבל גם בהולנד לא צריך להיסחף במחמאות לאבות, גם כאן אלה הן האימהות שעושות את רוב העבודה.

אז מה עדיף? אב הולנדי שנוכח הרבה יותר ומשתתף יותר במשימות יומיומיות, או אב ישראלי מתלהב שמשקיע מדי פעם באטרקציה מיוחדת (ורץ לספר לחברה)? התשובה היא חד משמעית! האבות הישראלנדים לוקחים בגדול, ונהנים מכל העולמות. גם מסיימים לעבוד בשש, גם לוקחים את הילדים לביה"ס,  וגם משקיעים ומדווחים לחברים בארץ.

המרוקאי שמלמד את ההולנדים על אבהות

אחד השירים היפים על אבהות בהולנדית, נכתב על ידי הראפר ממוצא מרוקאי, Ali B, אשר בכל זאת מנסה ללמד את ההולנדים, ולהדגיש את הפלא החולף של האבהות. הוא מזכיר לאבות לעצור ולהריח את הפרחים וליהנות מכל הרגעים הקטנים, שלא יישארו כאן לנצח. המילים הולכות בערך כך:

יבוא יום שלא תרצו להתחבק יותר, לא תרצו להשתולל יותר עם אבא על הספה.

יבוא יום  בו נאבד הרבה, כי לא יהיה לכם נעים יותר שאני מנשק אותכם על הצוואר

שלא תזחלו יותר אל המיטה שלי בלילה כשאתם מפחדים

כי אז הגברברים הקטנים שלי, כבר לא יהיו קטנים יותר

לא תרצו לשמוע יותר סיפור לפני השינה

אני שואל את עצמי, מדוע הכל צריך לעבור מהר כל כך

אני צוחק ומזיל דמעה, כי כשיבוא היום אניח לכם ללכת לדרככם

 

השעות שעוברות, השנים משקרות

הן אומרות "תירגע, יש מספיק זמן"

אתם לא רואים שאני אוהב אתכם?

שאני מתגעגע אליכם, למרות שאתם עדיין כאן לידי

אז קדימה, פנקו היום את האבות שבסביבתכם בבקבוק וויסקי, או לפחות בבירה בזמן משחקי היורו. ולכל האבות שעדיין לא מרגישים מוערכים דיים, פנו בהקדם לסנט ג'וזף, פטרונם של האבות באשר הם.