המקרר ההולנדי שלי: תהיות בסופר ומתכוני אגוזים  

לא תיארתי לעצמי עד כמה במעבר להולנד אצטרך להסתגל לתרבות אחרת לגמרי. לקחתי בחשבון את הדברים הגדולים (כמו העובדה שהרבה יותר מנומסים אחד אל השני כאן ופחות צועקים, או שצריך להסתגל למלפפונים הארוכים חסרי הטעם האלה, וכן, זה נחשב בעיניי לדבר גדול בתור חובבת ירקות מושבעת), אבל יש עוד המון דברים קטנטנים שלא שיערתי ששונים מהותית מהתרבות הישראלית. 

זה הקטע הזה שלא מצפצפים. כן אני יודעת שאסור. האם ידעתם שגם בארץ אסור? ובכל זאת, יש פה מישהו שלא ציפצף לרכב שלפניו שעמד יותר משלוש שניות אחרי שהרמזור התחלף לירוק? פשוט כי בישראל כולם עושים את זה ולכן גם אנחנו, כישראלים, רגילים לעשות זאת (בארץ כמובן). בהולנד לא דוחקים בך למהר. לא באוטו ולא אם אתה בעצמך חוסם את הדרך במרחב ציבורי. אפילו לא יבקשו ממך לזוז קצת הצידה. יעמדו ויחכו. הפשטות הזו של להזיז רגע את העגלה שחוסמת לך את הדרך בסופר? לא כאן.

זה הקטע הזה שכשאומרים לך "לא, אי אפשר", זה באמת לא. לא משנה אם זו הפקידה במרפאת החיות שהודיעה לי שאני לא יכולה לעקר את החתולה היום כי אני לא בטוחה אם היא אכלה אחרי שמונה בערב או לא, או שאני לא יכולה להוציא את מאיה שלי יום קודם מבית הספר כי אנחנו רוצים לנסוע לחופש. למה? כי יש לה לימודים. אז לא. כי לא. ואני בטוחה שלכל אחד יש לפחות דוגמה אחת כזו. של "לא" מעצבן. אבל יש בזה גם משהו מנחם. כי אתה יודע שכמו שאתה שמעת את הלא הזה, גם הבא אחריך עם אותה שאלה ישמע את אותו הלא. וזה לא שאם תבקש מספיק יפה או תדפוק על מספיק שולחנות הלא הזה יהפוך לכן. הוא נשאר בשלו – לא. 

זה המחזור – היוש פח אורגני

 האמת ששמחתי לשתף פעולה עם המחזור. הפלסטיק, הזכוכית והנייר כבר נזרקים באוטומט לפחים הייעודיים. אני אפילו מקפידה לשטוף את הפלסטיקים ופחיות השימורים משאריות מזון לפני ההשלכה לפח הייעודי. רק אותו פח אורגני, מגדל הרימות בימים חמים, לא מתעכל לי טוב. זה מסריח מחוץ לבית, זה מסריח בשקית הקטנה שלו בתוך הבית כשהיא נערמת עד להגעה לפח שבחוץ, זה דוחה לרוקן את השקית לתוך הפח הגדול ולמען השם – זה מגדל רימות!!! אבל חוץ ממנו אני באמת זורמת בהנאה רבה עם רמת המחזור פה, עם כמה תלונות פה ושם (למה רק פעם בחודש יש מחזור של נייר? ולמה אני צריכה לנסוע עד למרכז מחזור בשביל כמה קרטונים? ואם כבר פחים ייעודיים, למה אין כזה של זכוכית? למה אני צריכה לצאת לחפש את הקרוב לביתי עם שקית מלאה צנצנות מלוכלכות בחמאת בוטנים ובקבוקי יין מטפטפים?).

וזה מעגל הקסמים הזה של סופר 🡨 קניה קטנה 🡨 מקרר קטן 🡨 ביקור חוזר בסופר תוך יום-יומיים, וחוזר חלילה. אני לא יודעת מי הביצה ומי התרנגולת. למה הכל באריזות קטנות כל כך? למה חבילת תירס מגיעה בזוג ולא יותר? ולמה גמבות או מלפפונים נארזים בבודדים בשקיות פלסטיק קשיחות כאלה? האם זה כי המקרר צר או שהמקרר צר כי גם ככה לא קונים הרבה? ובחיאת, אין להם ההולנדים מה לעשות עם הזמן שלהם שהם מבקרים בכל יום כמעט בסופר? ואיך זה, שלמרות שעכשיו, מתוקף מגוריי פה אני מבקרת כל יומיים בערך בסופר, אני עדיין יוצאת עם סכום של קנייה בינונית עד גדולה? הנושא הזה עדיין בחקירה ופענוח.

בינתיים אני עוד קצת מחפשת את עצמי במטבח

עדיין מנסה למצוא את סל הקניות המוכר והאהוב כדי להתאהב חזרה במטבח גם כאן. וזה אחרת. פתאום יש קיצורי תהליכים שלא הכרתי. יש בצל פרוס, ויש בטטה או גזר (או שניהם יחד) מקולפים וחתוכים לרצועות, או לקוביות אם אתם מעדיפים. יש סלק מבושל ומקולף ויש אותו רק מקולף. יש אותו מקולף מבושל וגם חתוך לקוביות, או לרצועות. יש ירקות חתוכים שמיועדים למרק, ויש ירקות חתוכים שמיועדים להיות רוטב. ועוד לא אמרתי מילה על תפוחי האדמה. בצורה של פירה, מגורדים, קלופים, חתוכים לפרוסות, חתוכים לקוביות, חתוכים לרצועות… זה דורש הסתגלות, בחיי. אני לא יודעת להסביר את הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי הקושי הזה, אבל לקח לי זמן להיות מסוגלת להכין מרק עם שקית של בצל חתוך ורצועות גזר. אבל למה לא בעצם? זה לא שהשתמשתי בשקית מרק מוכנה (השם ישמור). אז מה, דווקא עכשיו אני לא אשתמש בשקית הזו ואתעקש לחתוך ארבעה בצלים (ואז לבכות) ואז אקלף שקית שלמה של גזרים ואז אחתוך אחד אחד (ומספיק זמן מראש לפני טיגון הבצל כדי שלא יישרף עד שאסיים עם הגזר) רק כי משהו מונע ממני פסיכולוגית להשתמש בשקית? למה לא בעצם להשתמש בשקיות האלה? הן חוסכות המון המון זמן! 

והמקרר. קיטרתי כבר על המקרר?

כחלק בלתי נפרד אך נפרד ביותר שמגיעה לו שורת קיטורים משלו – המקפיא!! גם לכם יש מקפיאון קטנצ'יק בתוך המקרר עצמו? כמו בבתי מלון של פעם כאלה, שפותחים את המקרר ואז יש מיני דלת קטנטנה ובתוכה איזה תאון, מפוצץ קרח מכל הצדדים עם מקום להכניס קוביית קרח אחת מסכנה? אה לא? זה רק אצלי? לשמחתי דאגתי להביא את המקפיא שלי מישראל אז מקום להקפאה יש, ובתור קונדיטורית זה מאוד חשוב. 

ואם כבר הזכרתי את נושא הקונדיטורית שאני, אז גם בתחום הזה אני עוד מנסה להתוודע להיצע ההולנדי. וזה מורכב לי אפילו יותר. איפשהו בתחילת דרכי כאמא, עשיתי שינוי תזונתי בבית.
עברתי לתזונה עם מעט מאוד גלוטן וסוכר.
בהתחלה התנזרתי לחלוטין. היום אני כן צורכת אחת ל-, אך מחוץ לבית ומעט מאוד. במהלך הזמן הצטרף לתזונה הזו גם ניר, בעלי, ומאוחר יותר אפילו הוריי החלו ליישם.
דווקא המקום הזה מאתגר אותי יותר מהקונדיטוריה "הרגילה" שבשתיהן אני עוסקת פה בהולנד. חמאה לא מסובך למצוא (רק יש לשים לב שיש ongezouten ויש gezouten. אל תתבאסו אם קניתם את החמאה המלוחה. במקרים רבים שימוש דווקא בחמאה המלוחה משדרג את הקינוח ולא הורס אותו). קמח לבן גם יש בכל מקום, ביצים, סוכר לבן…. הכל נגיש ובנמצא ולא צריך לדעת הולנדית במיוחד כדי למצוא אותם. יש קצת יותר בעיה כשאני רוצה להכין את הבריא יותר. בשביל זה צריך קצת יותר לחקור. איפה קמח הכוסמין? איך הוא נקרא בהולנדית? וקמחים ללא גלוטן כמו קינואה ועדשים למיניהם? איך מוצאים אותם? וצורת הטחינה של קמחים גם היא שונה כאן. יש קמח גס ויש דק. יש קמחים שאפשר להשיג אותם רק בצורת הטחינה הגסה ולא הדקה ובכללי נראה גם שהולנד עדיין פחות מפותחת מבחינת הגישה לבריאות מישראל, אבל נראה גם שהיא בתהליכים להגיע לזה. הרוב קיים, רק שצריך לפעמים קצת לכתת רגליים כדי למצוא. סוכר קוקוס למשל, שאני נוהגת להשתמש בו לא מעט כתחליף לסוכר הלבן, מצאתי די בקלות. גם מייפל. כדי למצוא סילאן (לא ממותק) הייתי צריכה להיעזר באחד העובדים אבל בסוף מצאנו יחד. 

אגוזים זה סיפור בפני עצמו

קודם כל לא כולם נמצאים בכל סופר. בוטנים כן. בוטנים יש מן הסתם. ההולנדים אוהבים את חמאת הבוטנים שלהם. ואת הבוטנים עצמם. עם מלח. האמת שגם בלי מלח.

אבל מה בנוגע לכל השאר? קשיו ושקדים ואגוזי מלך ופקאן ולוז ופיסטוק? אני משתמשת המון באגוזים. הקשיו למשל, הוא תחליף נהדר להרבה מתכונים עם גבינות. את אגוזי הקשיו משרים במים ואז טוחנים אותם והם יכולים להפוך לממרח מדהים אם מוסיפים להם לימון ומלח ושום ושמן זית (ויש עוד אינסוף סגנונות ממרחים כאלה), או אם מוסיפים פירות יער והמתקה כלשהי וקצת לימון ואופים, יוצאת עוגה נימוחה כזו שמזכירה במעט עוגת גבינה.
בפקאן אני אוהבת להשתמש כתחתית לעוגה. טוחנת אותם עם שבבי קוקוס ותמרים וחמאת שקדים שמוסיפה קרמיות ועושר לטעם ואז מדביקה את התערובת לתחתית תבנית ומכניסה לקירור לפני הוספת בלילת העוגה. גם מפקאנים אפשר להכין ממרחים מצוינים. אמא שלי מכינה ממרח פקאן בטעם כבד מקלייה של פקאנים וטחינתם עם בצל מטוגן ומלח פלפל. בחיי שזה מזכיר את הטעם של אותו ממרח כבד שהיו מגישים בראש השנה (או שזה פסח? לא זוכרת, אבל זה באמת טעים).
ופיסטוק… הפיסטוק עולה פה בערך כמו זהב טהור. שישה יורו פחות או יותר לקופסא של 150 גרם. ומה כבר אפשר לעשות עם 150 גרם חוץ מלאכול as is?
בעיה. פחות זמין וגם לא זול. אני התחלתי לקנות כמויות לאפיה ובישול ברשתות של הספקים Macro/Hanos שם הכמות גדולה יותר והמחיר ל-100 גרם זול יותר. ובאופן כללי, יש הרבה פעמים מבצעים על אגוזים בסופרים "הרגילים". משיטוטיי בין סופרים עד היום, מצאתי שבלידל יש את המבחר הרחב ביותר של סוגי אגוזים והמחיר הזול מבין שאר הסופרים. שימו לב שאם אתם מעוניינים להכין איתם משהו ולא לנשנש סתם בערב מול הטלוויזיה, עדיף לקנות את אלו בלי המלח (ongezouten).

נפלתי עליכם קצת עם הרעיונות שלי לאגוזים? לא מבינים מה לכם ולממרח עשוי אגוזים כשאתם מסתדרים מצוין עם הפילדלפיה, החומוס והגווקאמולה של הסופר? גדול עליכם? זה בסדר. זרקתי פה הרבה רעיונות לאוויר ורובם נשמעים ברגע הראשון מסובכים או "צפונבונים" מדי, אז כדאי שתדעו שלא רק טבעונים ושוחרי בריאות צריכים להכניס אגוזים לתפריט שלהם. לרובם הגדול של האגוזים ערכים תזונתיים טובים ובריאים, למרות שבהחלט אינם דיאטטיים).

אז אולי כצעד ראשון, מה דעתכם להתחיל עם חמאת אגוזים כלשהי?
ההכנה סופר פשוטה – רק זורקים למעבד מזון כ-200 גרם אגוזים, לא משנה איזה, וטוחנים. אפשר לערבב סוגים שונים של אגוזים או סוג אחד בלבד. בהתחלה יהיו גושים קטנים של אגוזים, לאחר מכן הם יהפכו לאבקה ובהמשך השומן יתחיל לצאת החוצה והתערובת תהפוך לבצקית. בהמשך התהליך ניתן יהיה לראות את הנוזלים (השמן) יוצאים החוצה. יש לעצור מידי פעם את פעולת מעבד המזון כדי לנקות בעזרת לקקן את דפנות הכלי ולהמשיך בהפעלה. החמאה מוכנה כשהיא במרקם משחתי. ומה עושים עם החמאה הזו? טוב ששאלתם. כל כך הרבה דברים!!!!!

בהתחלה יהיו גושים קטנים של אגוזים
בהמשך השומן יתחיל לצאת והתערובת תהפוך בצקית
החמאה מוכנה כשהיא במרקם משחתי

  • שימו בצנצנת ותאכלו כממרח על הלחם. אם תשתמשו באגוזי לוז, מייפל וקקאו, הרי לכם נוטלה ביתית.
  • הוסיפו כפית או שתיים ליוגורט עם קצת גרנולה ופירות.
  • גוונו קצת את המתכונים שלכם. כל מתכון שמשתמשים בו בחמאת בוטנים, תוכלו להחליף בחמאת אגוזים אחרת. יש לכם מתכון לעוגיות חמאת בוטנים? פשוט החליפו את חמאת הבוטנים במינון זהה בחמאה שהכנתם.
  • השתמשו בה להכנת מתוקים. רוצים מתכון מהיר? חממו במיקרו כ-200 גרם שוקולד מריר יחד עם כוס ממרח אגוזים ומעט סירופ מייפל. ערבבו לאיחוד התערובת והכניסו למנג'טים בתוך תבנית מאפינס. קררו עוד שהתערובת מתייצבת, והרי לכם פאדג' מאפין מושלם. 
נוטלה ביתית
  • ומה לגבי חלב אגוזים? אם אתם נמנעים או רוצים להפחית בצריכת חלב פרה, אפשר להכין חלב צמחי לעצלנים בעזרת חמאת האגוזים. הוסיפו כף גדושה של החמאה לתוך כוס מים וערבבו טוב טוב. טה – דה!! אפשר להמתיק אם רוצים.

זהו להפעם. עוד לא סיימתי לקטר, לא סיימתי להתמצא וגם לא להסתגל. אני עדיין בתהליך, משתדלת ליהנות גם מהדרך. עד הפעם הבאה, מוזמנים להעלות לכאן קיטורים נוספים, רעיונות לאפייה בריאה (או לא בריאה) וטיפים ועצות לי ולאחרים בנוגע למטבח ולסופר ההולנדי. מחכה לקרוא 😊

נגה שרון

שמי נגה שרון (צ'רבוני אבל בואו לא נתעכב על זה). קונדיטורית ואוהבת מתוקים מוסמכת (טוב, לא באמת מוסמכת כי אין הסמכה כזו, אבל לו הייתה, מבטיחה לכם שהייתה לי גם תעודה כזו להראות לכם). אמא למאיה ותום ואשתו של ניר שהוא חובב אוכל ויין מוסמך (על ידי).
אחרי שסיימתי את לימודי הקונדיטוריה, עבדתי בבתי קפה ומסעדות ובהמשך כספקית קינוחים של קייטרינג מצליח במרכז הארץ. תקופה קצרה אחרי הלידה של מאיה החלטתי לעבור שינוי תזונתי בחיי שבו אני ממעטת באכילה של גלוטן וסוכר (כן, אני יודעת. הסנדלר וכל זה). מאז אני מנסה למצוא את השילוב של המקצוע שלי והכנת הדברים היפים, הטעימים, עתירי השומן והסוכר, לבין חקירת אפשרויות להכין מתוקים שהם גם בריאים על הדרך, בלי להתפשר על הטעם. אני מאמינה שאפשר לאזן ועכשיו אני מוסיפה את המטבח והסופר ההולנדים למערכה. מוזמנים לקרוא, להשתעשע ולקבל גם כמה רעיונות על הדרך.

  • Avatar
    Noa Brume
    23/11/2019 at 02:10

    את נפלאה נגה, וכותבת נהדר.
    תענוג בכל פעם.

    • נגה
      נגה
      25/11/2019 at 22:19

      תודה ❤️

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.