הכיף הכי גדול בטיפול היה לגלות שאני לא משוגע

לכבוד יום בריאות הנפש העולמי אשר מצויין היום בכל העולם. פנינו לתמר רובין סטר, מטפלת ישראלית החיה בהולנד, שתספר לנו על עבודתה, ועל הדבר הזה שנקרא 'בריאות נפשית'. 

אלכימאית של קקי

"תודה שהגעתם לכאן הערב כדי לתת תוקף לגיטימי לחוסר שפיותי הזמנית! ואפילו שילמתם בשביל זה!"

זהו משפט שאני נוהגת לפתוח בו את הופעות הסטנדאפ שלי. מזה עשור ויותר אני עולה על במת הסטנדאפ בהודיה אמיתית על כך שלמדתי להיות אלכימאית של קקי. כמו לכולנו, החיים מביאים לי אתגרים אינסופיים שכמעט סיימו לי את החיים כמה פעמים והביאו איתם הרבה סבל ומסע ארוך באיזורים חשוכים בגיהנום עלי אדמות.

נולדתי בשם תמר סטרוביניץ. היום ידועה בציבור בשם הבמה שלי כסטנדאפיסטית "תמר רובין סטר", ועוד יותר בשמי :"אמא, נו די כבר!".

קיבלתי את הכבוד לכתוב לכם קצת לאור ציון יום בריאות הנפש העולמי שחל ב-10 באוקטובר. יום חשוב כל כך, אך אינו מוכר לכולנו. אפילו אני הייתי צריכה תזכורת. זה לא מצב שפוי במיוחד למישהי שעסוקה כל היום בשפיות.

תמר רובין סטר

החבלן שהצליח לנטרל את הפצצה הפנימית

את המשפט שמופיע בכותרת הכתבה הזאת, שמעתי לראשונה מניר (שם בדוי). חבלן משטרתי שבמשך עשור, אחרי כל פיגוע טרור, נכנס לזירת המוות עוד לפני הצוותים הרפואיים. תפקידו היה לוודא שאין עוד פצצה בגיהנום סביבו, כאשר הוא שומע את קול הקורבנות מתחננים לעברו שיעזור להם. מריח את ריח הבשר החרוך, הוא רואה את הפנים המרוטשות, ונשאר מפוקס במשימתו, למרות האינסטיקט הצועק לו לרוץ אליהם. עד שיום אחד, זמן מה, אחרי אירוע ההתאבדות של המחבלת במסעדת מקסים בחיפה, שבה נהרגו 21 איש, בהם לא מעט משפחות שלמות וילדים, הכל השתנה.

חושך מילא את כל הוויתו והציף את מוחו עד כדי שיתוק פיזי ומנטלי. הצווחות,המראות, ואפילו הריחות הופיעו שוב ושוב בלילות ובימים. בכל פינה שהלך, ובכל רגע נתון נחטף חזרה לשם. הוא לא ידע מנוח. לא משנה מה עשה ומה ניסה, הם היו שם. הוא חשב שהשתגע. המשותף לכל חוויותיו היתה תחושת החוסר האונים, החידלון, הרצון להציל שלא בא על סיפוקו.

ההתפרקות הפיזית והמנטלית שלו ושל עוד שניים מהיחידה התקבלו בחוסר הבנה ונתקלו בדחייה והתעלמות. גם הם בעצמם חשבו שאם יקחו חופש, זה יעבור, אבל מצבם רק החמיר. המערכת הביטחונית פלטה אותו בבעיטה משפילה, ולקחה ממנו ומחבריו את כבודם האחרון, דבר שהחמיר את התהום שנוצרה בהבנת המצב ושיקומם. בזמנו המונח פוסט-טראומה לא היה שגור בשפה ובתודעה. מה שכן היה זה: תתנהג כמו גבר, תתמודד.

אחרי שניר, אבא לילדים, מצא את עצמו משחק יומם וליל בנשקו האישי כמבקש להרוג את הכאב, הוא הבין שהוא בסכנת חיים וחיפש עזרה מחוץ למסגרת המקובלת. שני חבריו היו פחות בני מזל – אחד מהם לקח את חייו בידיו והשני התגרש ושקע בדיכאון עמוק.

לשמחתי, הוא מצא בישראל את טיפול (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) EMDR, שנבחר ע"י יוניסף העולמי כטיפול האפקטיבי ביותר בהלומי קרב ומלחמה. הטיפול שיחרר אותו מכבלי הטראומה. ניר הפך למטפל הוליסטי בעצמו. ובמקום תחושת הכישלון והחידלון התעגנה תחושה של אהבת החיים והודייה.

את המשפט "הכי כיף לגלות שאני לא משוגע" אמר אחרי ששאלתי אותו מה היה הכי כיף בטיפול. הרבה אנשים סביבנו התפלאו לשמוע שטיפול בפוסט-טראומה יכול להעלות חיוך. אפילו הרבה חיוכים.

A soldier illuminated by the fireworks over his shoulder

מה הסוד שמסתירים מאיתנו?

מהו הדבר הכי מהותי, אשר מסתירים מכולנו? מסתירים מאיתנו שבריאות הנפש שווה לבריאות הגוף, וגורמים לנו לחשוב שמשהו לא בסדר איתנו והכל תלוי בנו.

כמו שלכל גוף בריא יש גבול והוא אינו חסין ממחלות, כך גם לנפש יש גבול. במשך חיינו תחבל, תיפגע או תדמם. אבל איך חובשים דימום לב שבור? או אובדן?

אין לדעת היכן עובר הגבול. גם ניר חברי החבלן לא יכול היה לדעת בשום שלב מתי ישבר.

הבעיה המרכזית בתרבות המערבית שלנו היא שלחבלה בנפש לא ניתן מענה מספק מענה. רבים מתייחסים אל הגוף והנפש כאילו אין קשר סימביוטי בינהם. לא סיפרו לנו למשל, שכל זיכרון שבו הנפש נפגעה, שמור באיזור אחר במוח משאר הזכרונות. מאיזור זה נשלחים תאי עצב לכל החושים – ראיה, שמיעה, ריח, טעם, ומגע. ולכן כל אירוע דומה, אפילו במעט, יזמן מיד תחושה השרדותית קיומית, והאדם יקפא או יברח.

לכן רבים מאיתנו הישראלים פה בהולנד לא נהנים בערב יום השנה האזרחית החדשה כשזיקוקי הדינור ממלאים את שמי הולנד. היתרון שלנו פה כישראלים בהולנד הרחוקה, הוא שאנחנו יכולים להתבונן על עצמנו ועל התוכנות שהגענו איתם. להתחיל לבחור לאלו מהירושות שהבאנו אנחנו זקוקים, ועל אלו אנחנו רוצים להזדכות.

להחטף במכונת הזמן

כדי להבין איך טראומה עובדת ואיך האיזור במוח הנקרא אמיגדלה פועל, דמיינו הלום קרב, הולך ברחוב בתל אביב ליד חנות של קצב שבדיוק שורף את הנוצות של העוף לשם נקיונו. תאי חוש הריח באפו מחוברים לתאי העצב באמיגדלה, וקושרים אותם לזיכרון הגוף החרוך של הנפגעים. בתוך פחות משניה ההלום ייחטף במנהרת הזמן, ולא יהיה יותר נוכח ברחוב בתל אביב אלא בקרב בעזה כמה שנים קודם. כל חושיו יעורפלו וישכנעו אותו שהוא בסכנת נפשות, ויציפו אותו באינפורמציה כאילו הוא במשחק מציאות מדומה. לעוברי אורח הוא ייראה כמשוגע, אך למעשה הוא עובר התקף פוסט טראומתי.

כך גם קורה לכל נפגעת אונס. כל מה שהיא רוצה לקיים חיי אהבה ויחסי מין בריאים, אך כל מגע באיזורים הרגישים מחובר לתאי עצב באיזור האמיגדלה ומחזיר אותה לאונס. אין זה בכלל משנה אם היא נמצאת עם הגבר הכי אוהב ומתחשב.

הטרגדיה היא שאותו איזור במוח שלנו חוטף אותנו מהכאן והעכשיו, לוקח פיקוד על חיינו ומקבל החלטות בשבילנו. כל נפגע בטראומה ברמה כזו או אחרת מאשים את עצמו בהתנהגות הלא מתאימה והלא נשלטת הזו, שיום אחד מופיעה. כולם מתאכזבים מעצמם שוב ושוב. מערכת היחסים הפנימית נכנסת למשבר אלים של ביקורת עצמית ונטישה פנימית.

גם אני, בעזרת טיפולים, התעוררתי מסיוט ארוך שנים. סוף סוף ישנתי בלילות. סוף סוף נכחתי בגוף. סוף סוף אור השמש שהאיר מבחוץ נפגש עם אור הנפש שהאיר חזרה מבפנים. תחושת חיפוש הבית הסתיימה. כמו צב מאושר נשאתי את ביתי איתי לאן שאלך. אנשים ומצבים חדלו להפחיד אותי. טעויות הצחיקו אותי ושמשו לי מדרגה. ההחלטות שלי נעשו ממצפן פנימי מדויק. וסוף סוף נחתי בתוך עצמי מחובקת.

אז מה היא בריאות נפשית?

בשביל תשובה עם חותמת של מרכז הבריאות העולמית תוכלו לעשות גוגל, פה אני אענה על כך מהמקום שלי:

ללמוד להיות. פשוט להיות, כאן ועכשיו. להרגיש דרך החושים המווסתים את המציאות, ולהנות ממנה. להבין שמקור הסבל הוא הפער בין הנוכחות הפיזית לנוכחות הפנימית. ללמוד להשתמש בקומפלקס השלם שקיבלנו כבני אדם בתוך הקומפלקס המושלם של הבריאה סביבנו. לדעת שכששני אלה בחיבור מתמיד, ההחלטות שנקבל הן פועל יוצא של נפש בריאה שתביא אותנו לצמיחה, אשר מחוברת כל הזמן לאש התמיד שלנו, שקיבלנו מהבריאה. כמו כל עץ או יצור חי אחר, שתמיד תמיד ירצה לנוע קדימה לצמיחה אין סופית.

להכיר שההבדל ביננו לשאר החי בעולמנו הוא מתנת ההכרה. מה שנשאר לנו זה לוודא שאנחנו יודעים לנוח בתוך עצמנו. באותו הזמן שנשתמש בחיים הנפלאים האלה, שקיבלנו בתוך גוף מושלם שיעשה הכל למעננו. הנפש היחידה במינה שקיבלנו רוצה בתוך הגוף שקיבלה בעיקר לקיים את זכותה המולדת לאהוב ולהיות נאהבים.

אז נשאר לי לאחל לכם מסע מעניין, מופלא ומחוייך.

 

ליצירת קשר גם תמר:

במייל info@actuallycoaching.com

טלפון: 31-621531705+

אינסטגרם

פייסבוק

אתרי אינטרנט

www.actuallycoaching.com

www.tamarrobinstar.com

Avatar photo

מאמר מערכת

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.