שולחן שבת שסביבו 239 כסאות ריקים עם תמונות החטופים הוצב ברחבת המוזאונים באמסטרדם ביום שישי. מאות הגיעו לקבלת שבת וקראו להחזרת החטופים מייד!
שולחן שבת מיותם קיבל ביום שישי את פני המבקרים בכיכר המוזיאונים באמסטרדם, בינהם מאות שהגיעו לתמוך במשפחות החטופים וקראו להחזירם מייד. שולחן ערוך לארוחת שבת וסביבו כסאות שעל כל אחד מהם תמונה של חטוף או חטופה, הוצבו בגשם הכבד, משכו את תשומת ליבם של העוברים והשבים. מסך גדול הקרין את סיפורם של החטופים, ושל בני המשפחות שפועלות כבר יותר משלושים יום למען השבתם הביתה.
בין מארגני המיצג השתתפו נציגות דאצ'טאון וארגון Stand with us: יולי מלכא, הילה ברקן, לימור לוי, מיכל שלגי-דירש, שאנה קלייר והגר נטר.
בשעה 14:45 התכנסו מאות המשתתפים מול הבמה שהוצבה בין השולחנות, בגשם שוטף להאזין לדוברים ולקטעי המוזיקה. העצרת נפתחה בתפילה לשלום חיילי צה"ל, הנעדרים והשבויים שנשא יונתן דקל.
שגריר ישראל בהולנד, מודי אפריים, נשא ברכה לעושים במלאכה ולתומכים. בתום דבריו פילחה את האוויר תקיעת שופר ספונטנית, שאותה השמיע ג'אקו ואן דר חאח (Jacco van der Gaag) הולנדי נוצרי, עטוף בדגל ישראל, שהגיע להביע את תמיכתו.
"אל תפסיקו לפעול"
יולי מלכא, ממארגנות המיצג, עלתה לבמה וסיפרה על חברתה נעם דן אותה הכירה לפני עשרים שנה באוניברסיטה. בשבת, שבעה באוקטובר, חמישה מבני משפחה של נעם נחטפו לעזה מבתיהם בקיבוץ ניר עוז. סהר דן-קלדרון, בת 16, אחיה ארז דן-קלדרון, בן 12, שחגג את יומולדתו האחרון בשבי החמאס, ואביהם של השניים עופר קלדרון. דודתה של נעם, כרמלה דן, בת 80 ונכדתה נויה דן, בת 13, נערה עם צרכים מיוחדים – שתיהן נלקחו על-ידי הטרוריסטים. ב-18 באוקטובר גופותיהן זוהו והן בין הנרצחים. נעם ומשפחתה פועלים יום ולילה להביא את בני המשפחהה חזרה הביתה.
יולי סיימה את דבריה "אני שולחת את הברכה העתיקה הזו, הרלוונטית כבר 3,000 אלף שנה, החלה על כל מדינה, דת או שפה, הקוראת להגנה, ביטחון ושלום. אנחנו לא יכולים לחבק אותם עכשיו, אבל אנחנו יכולים לשלוח להם את המילים האלה: שה' יברך אותך וישמרך, ישוב ה' פניו אליך וידריך אותך, ישא ה' פניו אליך ויתן לך שלום. אל תעצרו כאן! הביאו אותם הביתה."
רבים מהעולם הנוצרי מתפללים לשלומם
הדוברת הבאה ארנדה האסנוט (Arenda Haasnoot), כָּמְרָה של כנסיה ב-Spijkenisse ליד רוטרדם, וחברה בארגון "נוצרים למען ישראל". ארנדה פתחה את דבריה ואמרה שהיא אסירת תודה על הכבוד שניתן לה. היא סיפרה שהמראה של שולחן הריק שובר את ליבה ולבבות רבים בעיקר כשהיא חושבת מה קורה איתם עכשיו. היא סיפרה שהעם היהודי וסבלו מלווה אותה עוד מזמן. "אני יודעת היטב, ואני מתביישת על כך, שבמשך עידנים ההתייחסות כלפי העם היהודי היתה עויינת, עוד מתחילת הנצרות."
האסנוט אמרה שהשואה הייתה תוצאה של שנים של אנטישמיות שהתחילה שנים קודם לכן, ולמרבה הצער, הסוף לא נראה באופק. היא סיפרה שבערב קודם, באירוע לציון 85 שנה לליל הבדולח, נאמר "לא עוד זה עכשיו" וכך צריך לפעול. אבל אם הלב שלנו לא היה שבור מספיק בגלל ההיסטוריה והאנטישמיות, האירועים השטניים שארעו בשבעה באוקטובר גרמו לה כאב רב, ולילות ללא שינה בגלל האובדן הגדול בנפש.
בסיום דבריה אמרה "אני בוכה ומתפללת למען העם היהודי, אבל אני לא לבד: ארגון נוצרים למען ישראל מונה לפחות 120,000 תומכים, שעומדים לצד ישראל ולא ישתקו כי החטופים חייבים לחזור הביתה! העם היהודי הוא ברכה לשלום העולם, אתם אנשי שלום ואנחנו לצידכם".
חונכתי כילד לשנוא יהודים
הדובר הבא שעלה דיבר ללא נאום כתוב. אליאס מרון, גדל כילד פליסטינאי ברמלה. חונך בבית יתומים פלסטינאי לשנוא יהודים, ולעשות הכל כדי להשמיד אותם מהעולם. "יהודי טוב עבורי היה יהודי מת" הוא אומר לקהל. בגיל 16 גילה אליאס שהוא יהודי, בגיל 18 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם במלחמת לבנון השנייה ובאינתיפדה (סיפורו המלא של אליאס יובא כאן בקרוב).
"אני רוצה לומר לכל הקהל, בעיקר לאירופאים, האידיאולגיה של האיסלאם הקיצוני מגיעה לכאן – לאירופה! גודלתי כילד לשנוא יהודים, והאידיאולוגיה הזו חיה וקיימת, והיא בדרכה לאירופה". אליאס סיפר שהוא לא מרגיש נח כשהוא מסתובב עם מגן-דוד כאן בהולנד. "אני לא שונא ערבים ולא שונא יהודים, אני שונא את האידיאולוגיה הזו שבסיסה שינאה תהומית ליהודים".
בין הנאומים שולבו הופעות מוזיקליות בהשתתפות יעל פלס, גאיה יונה, טלי גרוס ושי ירמיהו ששרו וניגנו ואף שיתפו את הקהל בשירת "שלום עליכם מלאכי השרת". קבלת השבת הסתיימה בשירת התקווה.
תמונה ראשית: צילום יפה כהן
