״יהודים צריכים להיות גאים ללכת עם כיפה באמסטרדם״

פמקה הלסמה (Femke Halsema), ראשת העיר של אמסטרדם מזה שנתיים, ערכה בשבוע שעבר מפגש מקוון עם אנשי הקהילה היהודית והצהירה כי "יהודים אמורים לא רק להרגיש בטוחים – אלא להרגיש גאים כשהם הולכים עם כיפה באמסטרדם". כמו ראשי עיר שקדמו לה, מקפידה גם הלסמה לשמור על קשר רציף עם הקהילה היהודית בעיר. ביום שני שעבר (9.11.20), השתתפה הלסמה במפגש שארגנו ארבעה ארגונים יהודיים (NIHS, LJG, PIG, Jonet.nl) באמסטרדם. כ-130 איש ואישה השתתפו במפגש ורבים מהם שלחו שאלות מראש. גם נציג דאצ'טאון הצטרף למפגש. מסקירה אקראית של תמונות המשתתפים, נראה כי מרבית המשתתפים היו קהל מבוגר. נצפו גם כמה ילדים שהצטרפו להוריהם, או לסבא וסבתא. קיימל רייקן (Kemal Rijken) מארגון Jonet, הקריא שאלות נבחרות.

>> דאצ׳ניוז: איסור על זיקוקי דינור בערב השנה החדשה 
>> מה ילמדו על הומוסקסואליות בבית הספר ההולנדי?
>> בקרוב על המסך: תוכנית אקטואליה משפטית בדאצ׳טאון 

האווירה במפגש הייתה נינוחה, והלסמה, אשר היתה במשך שנים רבות חברה ויושבת ראש מפלגת השמאל Groen Links (שמאל ירוק), ענתה באדיבות ובחיוך על כל השאלות. "היהדות והתרבות היהודית הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של אמסטרדם” היא אומרת, "וצריך לעשות הכל כדי לוודא שכך זה גם ימשיך להיות". כאשר היא נשאלת לגבי חששם של יהודים ללכת עם כיפה ברחובות העיר, היא עונה: "זה נורא ואיום שיהודים לא מרגישים בטוחים ללכת עם כיפה. יהודים אמורים לא רק להרגיש בטוחים – אלא להרגיש גאים כשהם הולכים עם כיפה באמסטרדם". היא מפצירה באנשים שחווים אנטישמיות בצורות שונות להגיש מיד תלונה במשטרה כדי שיוכלו לטפל בעניין. בתשובה לשאלות נוספות בנושא תחושת הביטחון של היהודים, הלסמה חוזרת ומדגישה שבכל מקום שמדוווחים בו מקרים של איום או פגיעה, העירייה תעשה הכל כדי לגרום לתושביה לחוש בטוחים בעיר. בשנה שעברה הגישה הלסמה עצמה תלונה רשמית נגד אוהדי מועדון הכדורגל של אדו דן האח אשר קראו קריאות אנטישמיות והשחיתו מספר אתרים בעלי הקשר יהודי באמסטרדם. עוד בנושא ביטחון היא מעדכנת כי לאחר הפיגועים האחרונים בפריז ובווינה היא התייעצה ועודכנה מספר פעמים על ידי גורמי ביטחון – אך מסבירה כי אינה יכולה לפרט לגבי התרעות ספציפיות אם היו כאלה.

   

יחס שווה לכל הצדדים

לצד היחס החם שהלסמה מפגינה בתשובותיה, היא מקפידה להדגיש שזהו היחס שכל מיעוט וכל אזרח זוכה לו באמסטרדם. כאשר היא נשאלת אם העירייה מציעה תמיכה ליהודים מבוגרים בזמן הקורונה, היא עונה "כמובן, אך לאו דווקא ספיציפית ליהודים או על בסיס שייכות למגזר כלשהו אלא על בסיס צורך סוציאלי ורפואי". היא מזכירה את המקרה של בית שלום, בית הקשישים היהודי בשכונת באוטנפלדרט שהיו בו מקרים רבים של קורונה בגל הראשון וזכה לתשומת לב מיוחדת של העירייה. גם כשהיא מדברת על מאמציה של העירייה להעניק לתושביה היהודים תחושת ביטחון, היא מזכירה מיד שזוהי גם המדיניות לגבי להט"בים וכל מגזר אחר בעיר. כאשר היא נשאלת לגבי ההפגנות הבעייתיות בכיכר הדאם היא מקפידה לשמור על נייטרליות: "חופש ההפגנה חשוב מאד באמסטרדם" היא אומרת, "בעבר היו בעיות עם ההתנהגות של שני ההצדדים. נקבעו הוראות לגבי הפגנות לסירוגין בעד ונגד – אבל משני הצדדים לא כולם עמדו בהסכמים. אחרי הקורונה המפגינים משני הצדדים יוכלו לחזור להפגין, כל עוד הם עומדים בכללים. אם לא יעמדו, יאסר עליהם להפגין"

המראיין שואל האם העירייה תתערב במקרים של הערות אנטישמיות בהפגנות. "כן", עונה הלסמה "אבל לגבי דגל פלסטין נקבע על ידי בית המשפט שלא מדובר באנטישמיות. אם יש צלבי קרס עם דגל ישראל, או השוואה של יהודים לג'וקים וכדומה (אלה מקרים שהיו בעבר) – זה נאסר על ידי בית המשפט וייאכף". גם בתשובתה לשאלה מה היא חושבת על תנועת 'בי די אס' , הלסמה נשארת זהירה ולא סוטה מעמדתה על פי הקהל איתו היא מדברת. "אני מתעסקת רק בענייני אמסטרדם" היא אומרת, "את הבעיות במזרח התיכון אני משאירה למזרח התיכון. כל עוד החוקים כאן נשמרים, אני לא מתערבת". היא מספרת שבמערכת החינוך של אמסטרדם יש הוראה ברורה, בנוסף לתכנית הלימוד הארצית, לחנך לסובלנות ולחופש דעה.

לקראת סיום, המנחה שואל האם בעקבות ההתנצלויות הרשמיות של מלך הולנד ושל ראש הממשלה מוקדם יותר השנה, גם עיריית אמסטרדם מתכננת התנצלות שכזו על שיתוף הפעולה של המערכת עם שלטון הכיבוש הנאצי. "ככל הידוע לי היתה התנצלות כזו בעבר" אומרת הלסמה, "אך בכל מקרה נערך עכשיו מחקר היסטורי מקיף מאד מטעם העירייה לגבי תיפקודה במלחמת העולם השנייה. במידה ויעלה מן המחקר שיש מקום להתנצלות ולקיחת אחריות אני כמובן אעשה זאת ללא היסוס".

המפגש הסתיים בחיטוט קצר באילן היוחסין האישי של ראשת העיר, בחיפוש אחר שורשים יהודיים. לאמסטרדם היו כבר כמה וכמה ראשי עיר יהודים, אך ראשת העיר הנוכחית איננה אחת מהם. "רבים חושבים שיש לי שורשים יהודיים" היא מחייכת, "אולי בגלל התלתלים והשיער הכהה. אבל זה לא כך. נעשה מחקר שורשים של משפחתי, ואם יש שם עקבות יהודיים, הם לא מגיעים לצד המשפחתי שלי.״

Avatar photo

מאמר מערכת

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.