מאת: אליקים טויל
מדיי ערב כשאמסטרדם מתחילה להחשיך אני זוכה לפגוש בשלל טיפוסים צבעוניים.
הם נכנסים אליי לחנות עם כל מיני סיפורים ובקשות מוזרות, חלקם מנסים למכור לי איזה בושם או קרם שהצליחו לגנוב באותו היום מהקניון, וחלקם מנסים לגרום לי לרחם עליהם ולממן עבורם את מנת הסם הבאה.
יש כאלה שמטיפים לי על ישו והנצרות, יש כאלה שסתם מחפשים אוזן קשבת.
ויש את ההומלסים שרק מבקשים אוכל, הם טוענים שהם רק הומלסים למרות שיש מצב שהם גם נרקומנים אבל לפחות הם לא מבקשים תרומה או מנסים למכור לי משהו.
בדרך כלל אני מכין להם פלאפל או מנת צ׳יפס ושולח אותם לדרכם,
לא לפני שאני פותח במונולוג על זה שיש המון הומלסים רעבים כל יום, שאין באפשרותי להאכיל באופן קבוע, שאני רק מנהל את החנות והבעלים יכעסו עליי שבכלל נתתי משהו בחינם.
ככה יוצא שההומלסים לא חוזרים אליי כל יום אלא פעם בכמה זמן שזה סביר בהחלט.
הבוקר נכנס אליי ״אינשטיין ההומלס״
אינשטיין טיפוס מיוחד, תמיד מספר לכל מי שרק רוצה לשמוע שהוא היה בעברו פיזיקאי מדופלם באנגליה ומיד פוצח בתאוריות קוונטים ומסע בזמן שהאנגלית שלי לא מספיקה בשביל לדעת אם הוא מבין משהו או סתם אכל פטריה מקולקלת.
שאלתי אותו פעם אם אתה אנגלי מה אתה עושה בהולנד?!
התשובה שלו גרמה לי לחשוב שהוא כנראה הכיר מקרוב איזה דוקטור הופמן אחד..
והנה רק פתחתי את החנות ואינשטיין נכנס וביקש שאכין לו משהו קטן לאכול, הבעיה היא שאיינשטיין כבר אכל השבוע פעמיים בחנות ואם אני לא אסרב לו עכשיו תיווצר בעיה, אז פתחתי במונולוג הקבוע ואמרתי לו בקול תקיף ״היום ובזמן הקרוב לא״!
הוא דווקא חייך וענה לי שהוא מבין אותי לגמרי ויצא מהחנות.
מופתע מהתגובה ׳המבינה׳ שלו קצת שרף לי בלב שאיינשטיין הגיע על הבוקר רעב וסירבתי..
בטח הוא רעב מאתמול בלילה ייסרתי את עצמי אבל עסק זה עסק ואני רק המנהל.
היום המשיך כרגיל ואינשטיין כבר נשכח, אבל לקראת ערב הוא הופיע שוב ולפני שהוא הספיק להגיד משהו אמרתי לו
״בסדר שב אני מכין לך פלאפל״.
״תעשה לי שווארמה עם הרבה
רוטב שום וצ׳יפס קטן״
הסתובבתי אליו חצי מופתע חצי מעוצבן ולפני שהספקתי להגיד לו שהוא חוצפן ושיגיד תודה שאני בכלל מכין לו פלאפל, הוא שלף בידיים רועדות שטר של 50€ מכיס חולצתו ובחיוך רחב סיפר שמישהו קודם ריחם עליו ודחף לו את השטר לכיס.
לקחתי ממנו את הכסף והחזרתי לו עודף 42€ הוא פשפש בכיסו שלף יורו אחד והשאיר לי על הדלפק 3€
הסתכלתי עליו מופתע ושאלתי מה זה?!
והוא עונה לי: ט – י – פ !
״תודה רבה אינשטיין אבל לא תודה״
אמרתי לו בקול נרגש ״תשמור את זה לעצמך, עדיף״
אבל אינשטיין התעקש שבזכותי הוא קיבל את הכסף..
״בזכותי״ ?? שאגתי בצחוק ופליאה
״כן כן בזכותך״
ומיד הוא התחיל לדרוש לי,
תבין על מנת שאקבל את ה50€ האלה נדרשו כמה אלמנטים
1. שאראה מספיק רעב
2. שאראה מספיק מסכן
3. הטיימינג המדוייק
טיימינג ??
כן טיימינג, אם הייתי מתעכב אצלך בחנות
הייתי מפספס את זה שנתן לי את הכסף!
וככה אינשטיין בדרכו המיוחדת גם השאיר טיפ וגם גרם לי להרגיש טוב עם זה שסירבתי לו בבוקר
