'כותבים עתיד': מנפצים תקרות זכוכית

תוכן ממומן

לקראת השקת קמפיין מרגש במיוחד, "כותבים עתיד", אשר מכוון לכתיבת עתיד טוב יותר לילדים ונערים בסיכון בכפר הילדים "רמת הדסה" בישראל, בחרנו לשוחח עם צוות הכפר ולשמוע מהם על החיים שאחרי הקורונה, על הילדים שמגיעים לכפר ומבקשים לכתוב לעצמם עתיד חדש, על אלו שזקוקים לעזרתנו וקולם לא תמיד נשמע. תיקון עולם.

מתוך כ-500 אלף ילדים ובני נוער אשר חיים כיום בישראל ומוגדרים במצבי סיכון, בחרנו הפעם לעשות זום אין על ילדי ונערי "רמת הדסה. זהו אחד מכפרי הנוער בהם תומכת קרן היסוד, ביחד עם ארגון israelactie ההולנדית. הכפר ממוקם בחורשת אלונים בקריית טבעון, על פני 160 דונם של מרחבים ירוקים וחקלאיים. בכפר חיים 300 נערים ונערות בגילאי 12-20, 250 מהם מתגוררים בפנימייה, והשאר לומדים בה בתנאים אקסטרניים. 80 מהחניכים הם עולים חדשים אשר עלו עם הוריהם או במסגרת נעל"ה (נוער עולה לפני הורים), לאחר שיצאו מאיזורי הקרבות הקשים באוקראינה וברוסיה.

הנוער השקוף של אחרי הקורונה

"החוויה של הנערים והנערות הללו שמגיעים אלינו, היא שהם שקופים", מסבירה לנו מורן בצר, מנכ"לית רמת הדסה. "רובם מגיעים אלינו עם צלקות נפשיות ופיזיות רבות, לאחר שמרבית חייהם שמעו שלא ייצא מהם כלום. אלו ילדים ובני נוער שלא יכולים להמשיך לגור בבית שלהם, במקום שאמור להיות הכי בטוח עבורם בעולם, מכיוון שהם סובלים מהתעללות, מהזנחה, מאלימות או מפגיעות מיניות".

מה הסממנים של ילדים ובני נוער כאלו? האם אפשר לזהות אותם ברחוב?

"היום, אחרי משבר  הקורונה, הקלפים נטרפו כולם", מסבירה מורן. "אנחנו כבר לא מדברים על המראה הקלאסי של ילד זרוק ומרושל. הקורונה שינתה את החוקים. הילדים והנערים הללו מצאו את עצמם סגורים בבתיהם במשך התקופה הראשונה של המשבר, במקום להסתובב בחוץ כמו שהם רגילים. לא רק שהם נותרו סגורים בבית, הם נאלצו להתמודד עם הורים שברוב המקרים היו אלימים, במצב הישרדותי ולא תפקודי. לא היו לימודים ומסגרות בהן מישהו יכול לראות אותם ולשאול אותם על הסימן הכחול שיש להם ביד. לקח זמן רב עד שהחיים חזרו למסלולם, והמורים זיהו שינוי בהתנהגות הילדים, ירידה בלימודים וקשיים חברתיים, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, הילדים והנערים הללו לא חזרו למערכת, ובמקרים רבים ההנחה הייתה 'איזה יופי, הם נשארו בבית כי שומרים על עצמם ולא מסתובבים'. לקח זמן רב להבין ולזהות שהמערכת פיספסה את הילדים והנערים הללו, שבמקום לשמור על עצמם בבית, פיתחו פתולוגיות של הימנעות, חרדות ופחדים", מסבירה מורן.

"משבר הקורונה יצר צוואר בקבוק של מקרים רבים של ילדים ובני נוער שהגיעו לכפרים וזקוקים לטיפולים רגשיים, לתמיכה בלימודים וליד מושטת באמת, כדי להצליח להתקדם קדימה. אלו בני נוער אשר מלווים בלא מעט חרדות, התכנסות בתוך עצמם, בדידות וניכור, הלך רוח פחות חיובי. לכן החלטנו לצאת בקמפיין שנקרא "כותבים עתיד", שמטרתו היא כתיבת עתיד טוב יותר עבור כל הילדים הללו".

כפר שלם מגדל ילד

איך זה נראה בפועל? מה העתיד שאתם מציעים לילדים ולנערים בכפר?

"עבור כל ילד/ה ונער/ה שמגיעים לכפר נכתבת תוכנית טיפולית ולימודית אישית, בהתאם לצרכים שלו. כל זה קורה ביחידה הטיפולית שלנו, אחד העוגנים המרכזיים בכפר. היחידה נקראת "מרחב לגעת ברגש", והיא כוללת אנשי טיפול ממגוון רחב של תחומים (טיפול בבעלי חיים, רכיבה על אופניים, טיפול באומנות, פוטותרפיה, טיפול במוסיקה, כלבנות טיפולית, תרפיה משפחתית ועוד), כאשר כל אחד מהם נותן מענה לצרכים האישיים של כל חניכה וחניך". מספרת מורן. היחידה ממוקמת בבניין ייעודי בכפר ומשמשת לא רק עוגן, אלא מקום מפגש חברתי בין חניכי הכפר והצוות. המתחמים שהוקמו בבניין מאפשר לחניכים להרגיש עטופים, מוגנים, מוכלים, במרחב בלתי פורמאלי ומשפחתי.

"הם לומדים לאט לאט להאמין בעצמם וגדלים להיות נערים ונערות לתפארת", מספרת מורן בהתרגשות. "מעל 80% מבוגרי הכפרים שלנו מסיימים את לימודיהם עם תעודת בגרות מלאה, ולמעלה מ-85% מתגייסים לשירות צבאי. השאיפה שלנו היא להשיב את האמונה בעצמם", מספרת מורן. בכפר יש צוות הוליסטי גרעיני שכולל מדריכים, צעירי שנת שירות, מורה חיילת, עובד/.ת סוציאלי/ת ומחנך/ת. אחת לשבוע הצוות הזה נפגש על מנת לספק לכל ילד ונער את המעטפת האישית, התמיכתית והטיפולית לה הוא זקוק.

"כל חניך מקבל תוכנית טיפול פרטני או קבוצתי, בהתאם לצרכיו, כאשר אנחנו שמים דגש על התאמת המתקנים הטיפוליים לסביבה בה החניכים חיים. היכולת לייצר סביבה שמאפשרת מרחב תומך, שמזמינה לשבת בנוח, להיכנס לחוויה של טיפול, היא לעיתים רבות מהווה למעלה מ-50% מהדרך להצלחה.

זה המקום לציין בגאווה כי בשנת הלימודים התשפ"ב זכה הכפר בפרס חינוך של המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער.

מבית קשה לעתיד חדש

אלעד (שם בדוי) לומד היום בכיתה י"א והגיע לכפר לפני שלוש שנים, בכיתה ח'. הוריו של אלעד גרושים: אביו חרדי ואמו סובלת ממחלה נפשית ואינה בקו הבריאות. כשאלעד הגיע לכפר, מצבו הרגשי היה מעורער לחלוטין. הוא לא היה יציב וכמובן שלא היה פנוי ללמידה או התפתחות. מאז שהגיע, אלעד מטופל באופן קבוע על ידי פסיכולוגית בכפר. במקביל למתן ליווי רגשי, הצוות חשף אותו למגוון רב של פעילויות במטרה למצוא אופק שיעזור לו להתייצב.

אלעד גילה את רכיבת האופניים שבכפר, זו הייתה אהבה ממבט ראשון. כיום, אלעד רוכב בכל ימות השבוע. הודות לנסיון שצבר ברכיבה ונוכח ההשקעה שלו בתחום, אלעד סיים בשנה שעברה שני קורסים רשמיים של איגוד הרוכבים הישראלי והוא בעל תעודה רשמית של מוביל קבוצות וטכנאי אופניים. תעודות אלו מאפשרות לו למעשה להוביל קבוצות של חניכים צעירים ממנו לרכיבות שטח על כל המשתמע מכך: תכנון המסלול, התאמתו לרמת הקושי של הקבוצה, התמודדות עם אתגרים בדרך ובעיקר – מנהיגות.

בחודש מאי 2021 אלעד זכה במקום הראשון בתחרות "כפר רוכב" של הרוח הישראלית בהשתתפות ששה כפרי נוער. בחודש יוני 2021 אלעד זכה במקום הראשון במירוץ אופניים שהתקיים בהדסה נעורים. השנה הוחלט לאפשר לאלעד לעלות שלב אחד נוסף והוא הצטרף לקבוצת רכיבה מקצועית באזור השרון. הכפר מממן לו את הפעילות באופן קבוע ודואג לנושא הכספי במקביל להמצאת האישורים להשתתפות בתחרויות.

עבור אלעד, אשר רוכב פעמיים בשבוע, הרכיבה היא הרבה יותר מפעילות ספורטיבית, הרכיבה היא עוגן. היא עוזרת לו לפתח יכולת מנהיגות, לפתח יחסים עם חברים והסביבה, להיות עצמאי ולהתגבר על אתגרים וקשיים. הצוות החינוכי יודע לפתוח עבורו את הדלתות הנכונות ולעודד אותו להתמיד ולנפץ עוד ועוד תקרות זכוכית.

בואו לתמוך בקמפיין כותבים עתיד – למען עתיד טוב יותר עבור ילדי ונערי כפר הנוער רמת הדסה

https://www.charidy.com/khst

Avatar photo

מאמר מערכת

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.