הפוליטיקה הפואטית של הסוסים

הפעם "בעושים קונצים" מורן פוגשת את הצלמת יפעת זהר שהחליטה אחרי שנים בעולם הפוליטיקה והעיתונות הישראלית, לחזור לאהבות ישנות ולהיות קרובה למה שעושה לה הכי טוב, בעלי חיים ויצירה. 

הפעם המדור הזה לקח אותי עד אלמירה Almere, לשכונה שנראית כמו קיבוץ בפרברי העיר הגדולה. יפעת זהר, צלמת ויוצרת סטים אמנותיים לצילום, הזמינה אותי לבקר בסטודיו שלה שנמצא בביתה. 

ישבנו עם כוס מים צוננים מוקפות בצילומים מרהיבים של בעלי חיים (בעיקר סוסים) ואנשים, כשבידנו הספר החדש של יפעת שממש בקרוב יושק באירוע חגיגי. תהליך היצירה של יפעת כולל הרבה מאוד תכנון, מלאכת יד ועיצוב, מחקר, הפקה וביצוע בשטח. את כל אלה היא עושה בעצמה ועם שותפה לחיים שמביא איתו לתהליך היצירה את הידע, הניסיון ואהבה הגדולה לסוסים. יפעת פתחה בפני צוהר לעולם הסוסים ההולנדי. במיוחד נגע לליבי הליקוט והעיסוק שלה כחלק מתהליך היצירה של הצילומים, בסיפורים האנושיים והקשרים הנרקמים בין החיה לאדם.חזרתי הביתה מרוגשת מחווית גילוי גם של יוצרת נפלאה ושל עולם שלם מאוד מפותח ומושרש בתרבות ובהיסטוריה ההולנדית. 

מי ומאיפה?

אני יפעת זהר, בת 53, צלמת  ויוצרת סטים אמנותיים לצילום. נשואה לליאור וחיה באלמירה עם שתי ארנבות וכלבת ביגל. בנוסף, יש לבעלי ולי שתי סוסות וסייח. את הילדות שלי עברתי ברעננה כשהיא עוד הייתה מושבה והכל מסביב היה פרדסים ושדות. אחרי הצבא נדדתי בין כל מיני מקומות – קריית שמונה, אילת, פריז, ניו יורק ובלגיה. 

אני בנאדם של חיות וזה גם הנושא המרכזי של העבודה שלי. צילום פורטרטים של בעלי חיים (בעיקר סוסים) ובני אדם יחד איתם. אני מצלמת אותם בדרך כלל בבתים או בחוות שלהם, ומנסה להביע בכל פורטרט את הייחודיות וסוג הקשר המסוים בין החיה לבעליה. לכל צילום יש סיפור וחזון ויזואלי הדורש תהליך הכנה מוקפד מראש של הביגוד, האביזרים והתפאורה.

לארה עם אאוטסלאבר בשדה צבעונים. צילום: Ifat Zohar Photography מתוך הספר Beauty in Unity

מתי ולמה הגעת להולנד?

הגעתי להולנד בעקבות האהבה לסוסים של מי שהיה בן זוגי, והיום בעלי, ליאור. 

הוא איש סוסים, רוכב ומאמן שהתגורר ועבד פה שנים, עוד לפני שהכרנו. הפעם הראשונה היתה בשנת 2008 – גרנו בבית הולנדי כפרי וישן בכפר קטן ושומם, לא רחוק מאוטרכט. הבנתי שכדי לגור כאן לאורך זמן אני צריכה לבוא יותר מבוססת ועם כיוון מקצועי ברור. חזרנו לארץ לשנה בה למדתי עיצוב גרפי ובניית אתרים. אחרי שסיימתי את הלימודים, חזרתי לאירופה. בהתחלה הגענו לבלגיה, אבל מהר מאוד מצאנו את עצמנו חזרה בהולנד. ליאור הוא שותף שלי לחיים וגם למקצוע. הוא חלק מתהליך היצירה והצילום ומחזיק את הקשר עם הסוסים וההתגייסות שלהם למרחב הצילומי. מאוד חשוב להבין ולהכיר את החיה המיוחדת הזו שאופן התקשורת איתה הוא בעיקר דרך מחוות גופניות ולא בדיבור (כמו עם כלבים למשל).

שחזור היסטורי של משיכת ספינות הצלה מהים על ידי סוסים באי אמלאנד , צילום: Ifat Zohar Photography מתוך הספר Beauty in Unity

האם פעלת בישראל כאמנית?

לא פעלתי כאמנית בישראל. אחרי הצבא למדתי קולנוע באוניברסיטה הפתוחה אבל לא עסקתי בתחום. התחלתי לעבוד בתפקידים שונים בתחום העיתונות והתקשורת. הייתי דוברת פוליטית של מפלגת העבודה במשך שבע שנים. אחרי שנים רבות של עבודה בעיתונות ודוברות פוליטית התעייפתי ונשחקתי, רציתי משהו אחר. היה בי צורך עז לשנות כיוון. המעבר להולנד היה פתרון מצויין וההזדמנות שלי להמציא את עצמי מחדש.

האם הזהות ישראלית ו/או היהודית היא חלק מיצירה שלך? באיזה אופן?

אחרי שנים רבות בלב ליבה של החברה הישראלית – עבודה בכנסת, בעיתונות ובחדשות, החלטתי להתרחק מכל זה ולעבוד עם מה שעושה לי טוב. העבודה היצירתית שמערבת קרבה לבעלי חיים מסבה לי הרבה נחת. אני נמנעת מלצור מתוך המטען האישי הזהותי שלי. אבל עם זאת אני חשה כי העובדה שאני זרה ואאוטסיידרית משפיעה ומאפשרת לי נקודת מבט ייחודית. הספר שייצא בקרוב הוא אסופה של סיפורים וצילומים של סוסים עם בעליהם. הספר הזה מאוד הולנדי ונותן מקום לסיפורים ותרבות מקומית והיסטורית. אני חושבת שנקודת המבט המיוחדת שלי כזרה, וכמי שלומדת ומתעמקת בעולם הסוסים ההולנדי ממקום רענן וחיצוני, איפשרה לי ליצור את הספר הזה. הספר עוסק בין היתר בסיפורים שנמצאים בשוליים. סיפורים שקופים, צדדיים, ״לא חשובים״, שמבחינתי הם חלק חשוב וגדול מהסיפור של עולם הסוסים. 

יש לי חלום ליצור ספר באותו פורמט שיעסוק בעולם הסוסים בישראל ויביא לקדמת הבמה את הסיפורים המיוחדים שיש בארץ. יש לי כבר שם לספר ״No horse land", כי הרי בישראל אין באמת ענף סוסים מפותח. ובכל זאת במעט שיש בישראל, יש אנשים מיוחדים ויוזמות מאוד מיוחדות. מי יודע, אולי בקרוב אחזור לקדם את הפרוייקט הזה וירקם הקשר האמנותי הראשון של עם ישראל.  

שאנטאל עם אלווין מתוך הספר " Beauty in Unity"

איך והאם החיים בהולנד משפיעים על האמנות שלך?

הולנד נתנה לי את האפשרות להמציא את עצמי מחדש. החיים פה העניקו לי שקט פנימי, נתנו לראש שלי להיפתח, וללב להכיל את מה שאני רואה סביבי. היכולת להרגיש שוב, לתת לעצמי להיסחף, אלו דברים שלא יכולתי לממש בתפקידי כדוברת בעולם הפוליטי. המעבר לכאן איפשר לי לעשות את מה שבאמת רציתי והוא להיות במרחב של יצירה והבעה אישית. בתור נערה הייתי רוכבת על סוסים ואז עשיתי הפסקה ארוכה, בעצם עד גיל 35.

המעבר חיבר אותי שוב לעולם הסוסים באופן עמוק. זה משהו שממש רציתי ואני מודה עליו. החיים בכפר ההולנדי, ולאחר מכן באפלדורן, קרבו אותי לטבע, להתבוננות בו ובעיקר להתבוננות בסוסים. מאז ומעולם הייתי אדם של חיות, אבל בארץ לא יכולתי להחזיק ולגדל אותם בגלל אורח החיים שהיה לי. הולנד גרמה לאהבה שלי לחיות להתממש באופן הכי נהדר שיכולתי לדמיין. האהבה שלי הפכה גם לאמנות ולמקצוע שלי.

העולם של הסוסים מאוד מפותח כאן בהולנד ולכן לפעולת הצילום האמנותי שאני מציעה יש קהל וביקוש. אורח החיים הרגוע פינה לי זמן ואפשר לי להעשיר את עצמי, ללמוד סגנונות צילום, ציור ויצירה התומכים במקצוע שלי. יותר מכל, מה שהשפיע על סגנון הצילום שלי, הוא מזג האויר בהולנד. אני נאלצת להתמודד וללמוד איך לצלם סוסים בתנאי סטודיו ולא בחוץ, בשדות, כיוון שלא ניתן לצפות אם יום צילומים יתקיים או שמא יתבטל בגלל גשם באמצע אוגוסט.  

מקום בהולנד שמעורר בך השראה ?

קשה להצביע על מקום ספציפי. ההשראה שלי היא מהסיפור של בעלי החיים והאנשים שאני רואה ופוגשת. זה יכול להיות בכל מקום ברחבי המדינה וככל הנראה גם ברחבי העולם.

שחזור היסטורי של משיכת ספינות על ידי סוסים באי אמלאנד , צילום: Ifat Zohar Photography מתוך הספר Beauty in Unity

מה היחסים שלך עם השפה ההולנדית ?

 אני מדברת, כותבת ומבינה הולנדית. יחד עם זאת, עולם הסוסים ברובו המכריע דובר אנגלית ולכן אני מסתדרת גם בלי ההולנדית.

אמן.ית מקומי שהשפיע עלייך ?

בהתחלה צילמתי בהולנד סוסים בתחרויות לתקשורת אבל מאוד מהר השתעממתי והבנתי שזה לא מה שאני רוצה לעשות. התחלתי לקחת סדנאות של איך לצלם חיות וללמוד יותר את הפן האמנותי, כמו שילוב תאורה והכנת רקעים ואביזרים. הצלמת שהכי השפיעה עליי ועל האופן שבו אני מצלמת ויוצרת היום היא Gemmy Woedbinnedijk. היא מגיעה מעולם הציור והצילומים שלה מושפעים מטכניקות ציור של Old Masters ההולנדים בעיקר. בנוסף לשימוש בתאורה שמעניק מימד ציורי בתמונות שלה, היא גם תמיד מכניסה בצילומים בעלי חיים, גם אם הם נסתרים כמעט ויש צורך להתבונן לעומק בכדי לגלות אותם. חמי מכננת את הסצנות שלה מראש, היא בונה את הרעיון  ובונה בעצמה את הסצנה שלה. לקחתי איתה סדנה לפני שש שנים שהיתה מאוד מכוננת ומעוררת השראה עבורי .

פרסיליה עם הסוסים המיניאטורים . צילום : Ifat Zohar photography מתוך הספר Beauty in Unity

אם לא היית עוסקת באמנות, מה היית עושה?

אני חושבת שבכל מקרה הייתי עוסקת במשהו שמצריך עבודה בידיים וחשיבה יצירתית. אולי עיצוב וגינון, תחום נוסף שמאוד פורח כאן בהולנד.

אם לא הולנד, איפה היית גרה ולמה?

ניסיתי במהלך חיי לגור בכמה מקומות בעולם. אני חושבת שאם יש מקום שהייתי שמחה לגור בו זה דרום צרפת. מזג האויר טוב, הנופים והאוירה תמיד עושים לי שמח בלב. אני אוהבת את הצבעים של האזור ואת הציוריות של הנופים. 

איפה תהיה בעוד עשר שנים?

אני חושבת שאהיה בהולנד. אנחנו שואפים שתהיה לנו חווה משלנו ורוצים לעבור לדרום הולנד על גבול גרמניה ובלגיה. באזור הזה יש קהילה מאוד גדולה ובינלאומית של אנשי סוסים. כשתהיה לנו חווה משלנו נוכל לפתוח סטודיו לצילומי סוסים ובעלי חיים ייחודי וראשון בהולנד. צילום סוסים בתנאי סטודיו עם תאורה נכונה מצריכים מרחב ותנאים עבור הסוס שלרוב מאוד קשה לייצר ולקבל בחווה שאין להם מרחב ייעודי לכך. 

איך נראה היום שלך?

אם היית שואלת אותי לפני שנה, היום שלי היה מורכב בעיקר מעריכת תמונות על המחשב ללקוחות, בניית סטים וצילום בשטח ותכנון הספר והתערוכה. אבל בספטמבר האחרון דברים השתנו, אובחנתי עם סרטן השד. הדבר הראשון ששאלתי את הרופאה היה אם אני יכולה להמשיך לעבוד בין טיפולים. היא ענתה לי בפשטות "העבודה שלך עכשיו היא להיאבק ולהחלים". מאוד קשה לי לתכנן או לקיים שגרת יום עבודה. למען האמת, לא צילמתי כלום בשנה האחרונה ולא יכולתי כמעט לשבת מול מחשב ולערוך צילומים או לסיים את הטקסטים לספר שלי. יחד עם זאת, ההחלטה שלי היתה שלא לתת למחלה להגדיר אותי. לא רציתי להיות "יפעת החולה והמסכנה״. הייתי נחושה לעשות בין הטיפולים מה שאני יכולה על מנת לקדם את הוצאת ספר הצילומים שלי על מנת שכשאהיה יותר חזקה, אוכל להוציא אותו לאור. באופן כללי בתקופה של הטיפולים מצאתי דרכים נוספות ליצור אומנות סוסים, שהן לא צילום. זה העשיר אותי מאוד. אני עדיין בשלבי פיתוח עם עצמי בזמן שאני בשלבי תכנון של השקת הספר.

טיפ לאמנים שרק נחתו?

לא לפחד להמציא את עצמכם מחדש. להגיע למדינה חדשה זה אומר אפשרויות חדשות. זה הזמן לנסות, להתנסות ולתת לעצמכם זמן ומקום. יש פה עולם ומלואו של תרבות ואומנות שלא קיים בארץ, ובעיקר אין את הלחץ הקיומי שדורש תוצאות והוכחות מידיות.

מרייקה עם סוסות וסייחים. צילום: Ifat Zohar Photography מתוך הספר : Beauty in Unity

למה את עושה קונצים?

זה מאפשר לי לבטא את מה שאני מרגישה, חושבת, מדמיינת, חולמת, רוצה ואוהבת.

זה מאפשר לי לבטא את עצמי – לשחרר את מה שיושב בתוכי. תהליכי היצירה מאתגרים אותי לנסות כל פעם דברים, רעיונות, חומרים ומדיות חדשות. התהליך של ההגיה, פיתוח הרעיון, בנייה של הסט, וההכנה של הפריטים, הם תהליך יצירה מורכב וארוך שממלא אותי מאוד.

איפה אפשר לראות יצירות שלך?

במדיות חברתיות כמובן ובקרוב בספר צילומים "Beauty in Unity" שיושק במסגרת יריד אמני סוסים. יהיה לי שם איזור שיוצגו בו צילומים מתוך הספר וניתן יהיה כמובן לראות ולרכוש את הספר.

המקום בו מתקיים האירוע נקרא Hollandsche Manege. זהו בית הספר לרכיבה העתיק ביותר בהולנד, המשמש גם מוזיאון וגם ממשיך לקיים שיעורי רכיבה עד היום.

הספר מציג 25 דמויות של סוסים ובעליהם שמספרות דרך התמונות על הקשר המיוחד בינהם. מעבר לסיפורים האישיים עולה הקשר העמוק בין הסוסים להולנד, שהיא אחת מהמדינות הבולטות ביותר ברחבי העולם בתחום הסוסים. 

 

כל הדרכים לעקוב אחרי פעילותה של יפעת:

Avatar photo

אהלן, אני אמנית רב תחומית. מלווה תהליכי יצירה ויזמת תרבות וקהילה.
בשנת 2019 עברתי עם משפחתי מההרים של ירושלים לארץ השטוחה.
בעלת המיזם "תדרים שבלב" ביוגרפיה קולית בהזמנה אישית https://tedarimbalev.co.il/main/
ויוצרת הפודקאסט "אמנות טובה דיה".

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.