דעה: ישראל במלחמה, הישראלים בהולנד נשארים בבית

ביום השואה הבינלאומי, ריקי נודלר במחשבות על הקהילה הישראלית בהולנד, שנעדרת מהפעילויות השונות מאז השבעה באוקטובר. טור דעה.

יום השואה הבינלאומי השנה שונה בצל האירועים. המון השוואות וקישורים נעשו מאז אותה שבת, והרבה שאלות נשאלות – איך העולם לא רואה ולא מבין את מה שקורה? גם אני שאלתי את עצמי את אותן השאלות. מצאתי את עצמי מדברת, עובדת בזה ומסבירה ללא-יהודים ולא-ישראלים, כי איך הם לא מבינים?

אתמול הייתי בהפגנת הסולידריות במדינת ישראל ליד ארמון השלום בהאג, הסתכלתי מסביבי ואז זה הכה בי! האם רק הם לא מבינים? האם הקבוצה שלי – הישראלים בהולנד – מבינים? כי הם לא כאן, וגם לא בהרבה פעילויות שהתקיימו מאז אותה שבת מטלטלת.

נוצרים מכנסיית "Levend Water" בהונסברוק מעניקים את הכספים שגייסו למען מיצג החטופים במאסריכט

בעיקר הולנדים, יהודים ולא יהודים

מאז השבעה באוקטובר אני שותפה בפעילות רבה למען החזרת החטופים, ובכל פעם מוצאת את עצמי מוקפת בעיקר ביהודים הולנדים ונוצרים הולנדים. מספר הישראלים לא גדול, ואני מנסה להבין – למה?  נזכרת בשאלות שהעלינו בבית הספר על היהודים במלחמת העולם השנייה – איך הם לא הקימו קול והתנגדו? כמה דיונים היו לנו על הנושא אי שם בשנות ההתבגרות, בתנועה ובבית הספר.

אחת התשובות לשאלה הזו היתה שהם לא באמת הבינו את הסכנה. טענה נוספת היא שהיה רצון להיות חלק מהחברה, לא לגרום לבעיות, להיטמע. כך או כך זה מעלה בי תהיות לגבי המצב היום.

כשאני מעזה לבטא את המחשבות שלי בקול רם, אני מקבלת תשובות:

א.נשים חוששים לצאת, זה מסוכן מידיי. או אתם ממש אמיצים שאתם עושים את זה. ואני מהרהרת – האם מסוכן כאן? לא נעים זה בטוח, יש אמירות מחליאות של עוברים ושבים, שברוב המקרים מונעים משנאה תהומית, או בורות (אחרי שיחות שניהלתי איתם). סכנה – לא באמת הרגשתי. אבל אני אומרת לעצמי שזה סובטייקטיבי, וכל אחד שונה וזה בסדר.

עוד אמירה נפוצה: אנשים עובדים / עסוקים, אי אפשר לעצור את החיים. גם כאן אני מהרהרת ביני לבין עצמי – יש פעילויות בסופשבוע, המילואמניקים בארץ עצרו את חייהם, אז למה כאן זה לא מספיק חשוב לפנות את הזמן?

מה אתה עשית בשביל המדינה?

מהצד השני, אני שומעת את הטרוניות של "איך העולם לא מבין?", "איך העולם לא צועק צעקה?" ואני רוצה לשאול – "את.ה צועק.ת?", או כמו שאמר פלאטו שרון "מה אתה עשית בשביל מדינה?".

אז ביום השואה הבינלאומי אני מפנה מבט דווקא לקהילה שלי, ומבקשת ממנה לחשוב מה החלק של כל אחד ואחת מאיתנו בנעשה?

אני מזמינה אתכן ואתכם להצטרף לפעילות הקרובה למקום מגוריכם, ולהביא חברות. אנחנו מאוד נשמח שתצעדו לצידנו.

לפרטים על פעילות בהולנד אפשר לפנות אליי דרך המייל של דאצ'טאוןן.

Avatar photo

ריקי מתגוררת בעיר מאסטריכט עם בני משפחתה משנת 2004.
פעילה בקהילה הבינלאומית בעיר והקהילה הישראלית יהודית. עוהדת כמנהלת משאבי אנוש בחברה ישראלית. ריקי אוהבת לעסוק בכל הקשור ביצירה - נייר, קרמיקה, רקמה ובכל מה שאפשר בתחום. כמו כן היא חלק ממיזם בּוֹאנָה, המועל תחת בית המדרש החילוני.
ריקי מנהלת את הדיגיטל במערכת דאצ'טאון וחברה בצוות המנהל של המגזין.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.