האם יש אפליה בהמלצות בתי הספר לגבי החינוך על יסודי בהולנד?

האם מורים משפיעים על עתיד תלמידי בית הספר היסודי בתהליך ההמלצה על המשך דרכם לבתי ספר על-יסודיים? מחקר שפורסם לאחרונה מראה שיש דברים בגו.

המעבר מבית הספר היסודי לבית הספר העל-יסודי הוא אירוע מכונן בחייו של כל הולנדי, וגם של הוריו. צריך לקבל החלטות שיכולות להיות להן השפעה על המשך החיים. מחקר שהושלם לאחרונה בהולנד מראה שאפליה ודעות קדומות משפיעות על המלצות בתי הספר היסודיים לגבי שיבוץ תלמידים בחינוך העל-יסודי. עוד עולה מהמחקר שבמצב בו הורים חשים שילדיהם הופלו אין אף אמצעי לפעול כנגד האפליה. 

ארגון Kennisolatform Inclusief Samenlenen) KIS) העוסק במחקר וייעוץ לגבי שילוב ורב גוניות בחברה ההולנדית בחן את האופן שבו ממליצים בתי הספר היסודיים על שיבוץ תלמידים לחינוך העל יסודי ואת האפשרות להגשת תלונה בגין אפליה בתהליך. החוקרת Suzan de Winter-Koçak טוענת ש״המלצת השיבוץ תלויה יותר מדי בבית הספר ובמורים״.

עוד היא אומרת ״זה מאד טראומטי שהמורה שלך ממעיט בערכך״. לדעתה מורים נוטים לומר יותר לתלמידים עם רקע של הגירה או מרקע סוציו אקונומי נמוך ״אל תתאמצו כל-כך, לא תרגישו בנוח בחינוך האקדמי״. הכוונה שלהם לרוב טובה אבל נראה שאין להם מושג מה חוסר התמיכה שלהם עושה לתלמידים שלהם.

המלצה לחינוך על יסודי פחות אקדמי יכולה לגרום לתלמיד נזק לשנים רבות. מאד קשה לעבור במהלך הלימודים לרמת השכלה גבוהה יותר והתלמידים נאלצים ללמוד שנים רבות יותר בחינוך העל יסודי כדי להגיע לרמה הרצויה להם, בנוסף זה עולה להם יותר כסף. המלצה לבית ספר פחות אקדמי יכולה לפגוע גם בערך העצמי של התלמיד, מה שעלול להשפיע על הקריירה שלו לעוד שנים רבות. החוקרת קוראת למערכת לשנות את שיטת הסיווג לחינוך העל יסודי ומוסיפה ״המלצה לא טובה פוגעת באמון של התלמידים במערכת החינוך ואולי בממסד באופן כללי״.

אולי יעניין אותך גם:

צעדים ראשונים בהתססה – המדריך
בית הספר המוסלמי באמסטלפיין צומח במהירות
לעוד כתבות בנושא מערכת החינוך בהולנד

אופן קבלת ההחלטה לגבי בית ספר על יסודי

בנוסף למבחן CITO יכולים בתי הספר לקחת בחשבון בקבלת ההחלטה גם מבחנים אחרים של התלמידים, את המצב בבית, התנהגות התלמיד וכישורים חברתיים. בתי ספר חופשיים לבחור מה הם לוקחים בחשבון. כתוצאה מכך ישנם בפועל קריטריונים שונים בין בתי ספר. לפי המחקר הזה, הקריטריונים הללו אינם ניתנים לכימות. לכן, התלמידים נתונים לחלוטין לדעה הסובייקטיבית של המורים והדבר מאפשר השפעה של דעות קדומות וסטראוטיפים על ההמלצה.

אין מנגנון לשינוי ההחלטה

במקרה בו ההורים חוששים שילדיהם הופלו וקובלים על ההמלצה, בית הספר נותר הגוף היחיד שמוסמך להפוך את ההחלטה. לפי המחקר כשליש מבתי הספר לא נותנים לתלמידים להנות מהספק לאחר תלונה לגבי ההמלצה שקיבלו. פחות ממחצית מבתי הספר מנסים לשכנע את ההורים בצדקתם.

טענת החוקרת היא שאין אף גורם אובייקטיבי שיכול לבחון את המלצת בית הספר כאשר יש עליה השגות. אין שום ביקורת על בתי הספר ולהורים אין שום יכולת לשנות את ההחלטה. ״כשגילינו את זה הבנו כמה בעייתי המצב הנוכחי״.

החירות הרבה שיש לבתי הספר במתן ההמלצה מאפשרת אפליה בקבלת ההחלטות. כך למשל תלמידים עם רקע של הגירה ומרקע סוציו-אקונומי נמוך מקבלים יותר המלצות לחינוך ברמת נמוכה יותר.

משרד החינוך וארגון בתי הספר היסודיים רואים את האפליה

גם מועצת ארגון בתי הספר היסודיים סבורה שיש לשנות את מנגנון ההמלצה. במאי השנה הם שלחו מכתב בנושא לפרלמנט בו כתבו שהשיטה הנוכחית של המלצה על חינוך על יסודי ״משפיעה בעיקר באופן שלילי על תלמידים עם רקע של הגירה או סוציו-אקונומי נמוך״.

משרד החינוך התרבות והמדע מזהיר את בתי הספר היסודיים ממתן המלצה לחינוך פחות אקדמי באופן שיטתי לתלמידים עם רקע הגירה, מעמד סוציו-אקונומי נמוך ובנות. אך בשורה התחתונה הסמכות לשנות את ההמלצות נשארת רק בידי בתי הספר ואין תוכניות לשנות זאת.