הולנד – יותר אופניים מאנשים

אופניים הם כלי התחבורה הנפוץ ביותר בהולנד. הרבה בזכות הטופוגרפיה השטוחה, אך גם בגלל התרבות הספורטיבית וסיבות נוספות. מסתבר שאפילו לישראל יש קשר עקיף לחיזוק מעמד האופניים ככלי התחבורה הפופולרי ביותר בהולנד.

את או אתה, כן אתם, סביר להניח שאם אתם קוראים את הכתבה הזאת וגרים בהולנד, יש לכם לפחות זוג אופניים אחד בבית. הולנד היא אלופת העולם במספר זוגות אופניים לנפש, לייתר דיוק 1.3 זוגות לאדם. כלומר יותר אופניים מתושבים! לשם השוואה יש בהולנד פחות מ0.5 רכבים לתושב. בישראל רק כ-0.3 זוגות אופניים לנפש.

היסטוריה על קצה המזלג

קארל פון דרייס, "אבי האופניים"

אז איך הכל התחיל? בשנת 1817, הברון הגרמני קארל פון דרייס,  "אבי האופניים", המציא את הדגם הראשון של האופניים. דגם זה נע על ידי דחיפת הרגליים את הקרקע וההיגוי בוצע מהגלגל הקדמי.

בשנות ה-60 של המאה התשע עשרה הומצאו בצרפת האופניים הראשונים בעלי דוושות שהיו מחוברות לגלגל הקדמי. הרכיבה היתה כל כך נוראית שהם כונו בשם "מטלטלי העצמות".

בשנות ה-70 של המאה התשע עשרה, המציא האנגלי ג'יימס סטארלי אופניים עם גלגל קדמי גדול יותר מאשר הגלגל האחורי וזאת מתוך תקווה לשפר את בטיחות הרכיבה, בפועל בטיחות הנהיגה לא שופרה בצורה משמעותית, אולם האופניים האלה נמכרו היטב, דבר אשר הוביל להקמת  מועדוני רכיבה ולאחר מכן לעריכת  תחרויות האופניים הראשונות.

ב-1885, ג'ון קמפ סטארלי, שהיה האחיין של ג'יימס סטאלי, המציא אופניים עם שני גלגלים בגודל זהה ושרשרת, כפי שאנחנו מכירים היום, זמן קצר לאחר מכן הומצאו הבלמים לאופניים, צמיגים שמותאמים לאופניים (מלאים באוויר) והילוכים. כל אלה הובילו  לתצורת האופניים כפי שאנחנו מכירים אותם כיום.

עם השנים נוצרו סוגי אופניים שונים לדוגמא: אופני מירוץ, אופני שטח, אופני פעלולים וכו.

אולי יעניין אותך גם:

יש על מי לסמוך בהולנד
קפיצה לבלגיה: אמנות באוויר הפתוח
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

דו גלגלי בארץ השטוחה

האופניים הגיעו להולנד זמן קצר אחרי הפיכתן לפופלריות בארה"ב ובבריטניה, בשנות ה-80 של המאה התשע עשרה, וכבר משנת 1890 התחילו ההולנדים לבנות מסלולים ייעודיים לאופניים. הטופוגרפיה השטוחה של הולנד על נופיה הירוקים, שבילי אופניים ייעודיים שמתפרשים על פני 35,000 ק"מ ועוד 55,000 קילומטרים של כבישים שמיועדים לנהיגה משותפת של מכוניות ואופניים, מסבירים מדוע האופניים הם כלי התחבורה הנפוץ ביותר בהולנד, ומדוע הם הפכו להיות כלי התחבורה הכי מזוהה עם הולנד. כמו כן ההולנדים ידועים כעם ספורטיבי, וכאנשים שאינם נרתעים בקלות ממאמץ פיזי ומפגעי מזג האוויר.

החל משנות ה-60 של המאה העשרים הוזל מחיר המכוניות בהולנד באופן משמעותי, וכתוצאה מכך החלו להופיע בכבישים יותר מכוניות. אולם לכך התלוותה גם עליה דרסטית במספר תאונות הדרכים, ובשנות ה70 נרשמו שנים שבהם נהרגו מעל 500 ילדים בתאונות דרכים. הדבר גרם לתסיסה ציבורית, וברחבי הולנד החלו להתקיים הפגנות שכונו "Stop de kindermoord"  (עצרו את רצח הילדים). ההפגנות כללו רכיבות המוניות באופניים, וסגירת רחובות ספונטניות על מנת לאפשר לילדים לשחק בבטחה ברחובות.

בשלב מסוים מארגני המחאה קיבלו סבסוד מהממשלה והם הגישו לממשלה הצעות להגברת הבטיחות של רוכבי האופניים שישתלבו בתכנון העירוני. הרבה מהצעות אלה התקבלו ויושמו בשנים שלאחר מכן.

הקשר הישראלי

בשנת 1973 הכריזו מדינות המפרץ הפרסי חרם על הולנד בעקבות תמיכתה בישראל במלחמת יום כיפור. כתוצאה מהחרם מחיר הנפט עלה ב-400%. ראש הממשלה ההולנדי דן אוייל (Den Uyl) פנה לאזרחים ההולנדים בבקשה לאמץ דרך חיים שצורכת פחות דלק. הממשלה הכריזה על סידרה של ימי ראשון ללא מכוניות בכבישים. התוצאה של המיזם הזה היתה מפתיעה: האזרחים ההולנדים נזכרו כמה רגוע היה לפני בוא המכוניות, ילדים רכבו בכבישים הריקים (ממש כמו ביום כיפור בארץ) והמבוגרים נהנו מהשקט.

החל משנות ה-80 ועד היום, הממשלה ההולנדית משקיעה רבות ביצירת מרחבים בטוחים עבור רוכבי האופניים. ארגוני רוכבי האופניים שפעלו באופן לא מאורגן בשנות ה-70 ומחו על חוסר הבטיחות בכבישים, פועלים היום באופן מסודר למען בטיחות רוכבי האופניים.

חינוך לרכיבה מגיל צעיר

בהולנד כמעט כל ילד לומד לרכב על אופניים בגיל צעיר, ולא מעט ילדים בגילאי בית ספר יסודי רוכבים לבית הספר, ובחינוך העל יסודי רוב הילדים מגיעים לבית הספר בעזרת האופניים, מבוגרים רבים רוכבים למקומות העבודה בעזרת האופניים, אולם להבדיל מארצות אחרות, חבישת קסדה אינה קבועה בחוק, ואכן הרוב המוחלט של הרוכבים לא חובשים קסדות להגנה (ההערכה היא שפחות מחצי אחוז מהרוכבים חובשים קסדה).
ואכן מספר ההרוגים מתאונות האופניים בהולנד הוא גבוה ביחס לשאר מדינות אירופה, (רק באירלנד המספר יותר גבוה) כ-30% מההרוגים בתאונות דרכים הם רוכבי אופניים. נשאלת השאלה מדוע למרות המספר הגבוה יחסית של תאונות ותמותה אין חוקים בנושא בדומה למדינות אחרות בעולם.

התשובה היא שהולנד נוקטת בגישה אחרת לבטיחות רוכבי האופניים, הבטיחות נעוצה בתשתיות ובחינוך ולא בחבישת קסדה, כבישי ושבילי אופניים, רבים, תוך הגבלת מהירות המכוניות בכבישים משותפים ישפרו את בטיחות רוכבי האופניים. בנוסף בשנים האחרונות יותר ויותר בתי ספר יסודיים לקראת סיום הלימודים מציעים קורסים מאורגנים לרכיבה על אופניים (ההערכות הן שמעל 200 אלף ילדים כל שנה עוברים קורסים כאלה).

 

טיפים לרכישת אופניים

למי מהקוראים שעדיין אין אופניים או מחפש לקנות אופניים להלן מדריך קצר:

  • ניתן לקנות אופניים חדשים מחנויות האופניים השונות (מקוונת או פיזיות).
  • אופניים יד שניה ניתן לקנות במרקטפלטס, בקבוצות הפייסבוק השונות או מחנויות האופניים שמוכרים אופניים יד שניה. במידה וקונים יד שניה, והמוכר לא יכול להציג קבל מקורית עבור הרכישה של האופניים שהוא רוצה למכור, מומלץ לבדוק במאגר המשטרתי של גנבות האופניים.
  • כשמחנים את האופניים (גם אם זה לרגע), בעיקר בערים הגדולות יש לנעול אותם גם במנעול וגם בשרשרת, בכל שנה יש מעל 1,000 גניבות של אופניים ברחבי הולנד.
  • יש לזכור: רכישת אופניים גנובות היא לא חוקית, אז מאוד רצוי לשמור על הכללים.

רכיבה נעימה!

 

איתי בלייר

שמי איתי בלייר, הגעתי להולנד בשנת 2019, נשוי לאורלי ויש לנו 3 ילדים וכלבה. מעל 20 שנה ניהלתי מחלקה בחטיבת המחשוב במפעל הפיס. אוהב ספרים, סרטים, טכנולוגיה וצפייה בספורט (בדגש על NBA וספורט מכללות), נוסע לטיולים באלסקה מתי שמתאפשר .

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.