עושים קונצים: קרן אור על תכלת פרל ויסטוב

אורחת המדור הפעם חיה כאן עשור והספיקה ללמוד בשני מוסדות חשובים באמסטרדם (באחד מהם היא מלמדת כיום). היא משלבת בין אמנות פלסטית, עבודות ווידאו, מיצג, ותיאטרון. בעבודותיה היא חוקרת את הדיאלוג בין ישן לחדש, את הזמן שחולף, ואת האסתטיקה של הגוף. תכלת פרל ויסטוב, אמנית בין תחומית עסוקה באימון וחיזוק שריר הדימיון.

לכל הכתבות בסדרת עושים קונצים

זה היה בוקר קריר למדי בשלהי הסתיו, הקדמתי לפגישה בסטודיו של תכלת. לשמחתי, אחרי שנתיים בהולנד למדתי סוף כל סוף להתלבש טוב, כך שהקור לא מנע ממני שיטוט נעים ברחובות. שביל לחצר פנימית בין בניינים משך במיוחד את עיניי. נכנסתי בעדינות וגיליתי עולם ירוק באמצע העיר עם ערוגות תבלינים, נדנדה, ערסל, פינות ישיבה והמון עלי שלכת על האדמה. מאוחר יותר גיליתי שזו החצר האחורית של הקומפלקס בו נמצא הסטודיו של תכלת. בניין שלם שנמצא בבעלותם של האמנים, הם מפעילים אותו ואחראים לכל מה שקורה בו. חלק ממה שקורה בו זה גן ילדים, שמשכיר מהם חלל בקומת קרקע. חלום של כל אימאנית (אמא אמנית) – סטודיו למעלה, גן ילדים למטה. 

תכלת הגיעה אחרי דיווש של חצי שעה מהבית שלה שנמצא בצד השני של העיר. התרגשתי לפגוש אותה אחרי כמה שנים של התראינו (אנחנו מאותו בית גידול אמנותי בג׳רוז). מיד צללנו לשיחה שהרגישה כל כך טבעית והזכירה לנו שיש עוד המון על מה לדבר ומה לשתף. אין ברירה, בקרוב אשוב לביקור בעיר הגדולה. 

מי ומאיפה?

תכלת פרל ויסטוב. אמנית בין תחומית, יוצרת בין תיאטרון לאמנות פלסטית.
מלווה אמנותית ומלמדת במוסדות שונים באמסטרדם. ירושלמית מלידה ועד הרגע בו עברתי לאמסטרדם  

 

אולי יעניין אותך גם:

סגר מלא בהולנד
סיפור שמתחיל בשיער אפור, ונגמר במסור
היום הקצר בשנה – מה הוא עושה לנפש שלנו?

מתי ולמה הגעת להולנד?

הגעתי בשנת 2011 לאמסטרדם ללימודי תואר שני בתיאטרון, ב-Dasarts, שהיום נקרא Das Theater. בשנת 2015 חזרתי לארץ לשנה ואז שבתי לאמסטרדם לפוסט מאסטר ב-Rijksakademie Van Beeldende Kunsten. זוהי תכנית רזידנסי לאמנות פלסטית שממומנת באופן מלא ומשתתפים בה כעשרים אמנים מכל העולם. התכנית כוללת סדנאות מאוד משוכללות ומקצועיות, תמיכה טכנית ומפגשי סטודיו. אחת העבודות שיצרתי שם היא ‏"Manhandled", פסלים קינטים המשלבים שברי שעתוקים לפסלים יווניים ורומאיים מהמאה ה-17, שנעשו במוזיאון הלובר בפריז, ונמצאים כיום כחלק מהאוסף ההיסטורי של הרייקס אקדמי. מתוך האוסף הזה בחרתי לעבוד עם דימוים תנכיים. העבודה הזו מנסה לספר את השלם דרך החלק, לטשטש את ההפרדה בין קודש לחול, בין שביר לנצחי, בין ברברי למתורבת ובין חי לדומם.

 

ManHandled [as part of RijksakademieOPEN], Rijksakademie van beeldende kunsten, Amsterdam 2017

האם פעלת בישראל כאמנית?

כן. למדתי בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים ואחרי הלימודים פעלתי בעיקר במסגרת הזירה הבין תחומית בניהולו האומנותי של גיא בירן. בשנת 2010 הקמנו בירושלים פרוייקט שנקרא ״במקום״ שעסק באמנות ותיאטרון תלויי מקום. גיא בירן מלמד באמסטרדם עד היום, ומעורה בסצנה המקומית. לכן רוב האמנים שהבאנו לירושלים לסדנאות ומפגשים במסגרת הפרוייקט היו הולנדים. באותם שנים בהולנד התחום של אמנות תלוית מקום היה הרבה יותר מפותח מבארץ, והיה הרבה ממי ללמוד ולקבל השראה. דרך הפרויקט הזה נחשפתי לסצנה ההולנדית ולמוסדות הלימוד שאחר כך באתי ללמוד בהם.  

האם הזהות הישראלית ו/או היהודית היא חלק מיצירה שלך? באיזה אופן?

כן. זו שאלה שאני תמיד ממשיכה לשאול את עצמי ולגלות עוד ועוד תשובות. ככל שאני חיה יותר מחוץ לישראל אני מתרחבת לעוד הקשרים וכיוונים חדשים המעסיקים אותי בנוגע לזהות היהודית שלי. נולדתי וגדלתי בירושלים, שהיא עיר מרובת שכבות זמן שפועלות במקביל, ומרובת נרטיבים והיסטוריות. עובדה זו משפיעה על האופן שבו אני יוצרת ומהווה עבורי השראה. בשנים האחרונות אני שואבת השראה גם מכתיבתו של ולטר בנימין ומפילוסופים יהודים נוספים. 

בשנת 2018 הצגתי תערוכת יחיד בשם זיכרון נוזלי – Liquid Memory במוזיאון היהודי באמסטרדם. היא עסקה בשכבות זמן, בהקשר של טקסיות של טבילה במקווה. העבודה הוצגה בתוך החלל של המקווה במוזיאון (שבעבר שימש כבית כנסת), שבדרך כלל מגנה עליו זכוכית. הם הסכימו להוריד את הזכוכית והצבתי בתוך המים פסל של פאה שטובלת במים. בקבלה השיער מסמל את החיבור שלנו בין החי והדומם (תאים מתים שצומחים מהראש). מעל המיצב של השיער במקווה, הצבתי ווידאו, שנעשה בשיתוף פעולה עם יצחק מזרחי, שהציג רוחצים במקווה טבעי בליפתא שבהרי ירושלים. זהו מקום עם הפרדה מגדרית – כיום נשים כמעט ולא יכולות לטבול במעיין (למרות שהוא במרחב ציבורי), ורק גברים מקיימים שם את טקסט הטבילה. 

 

Liquid memory, Jewish Historical Museum, Amsterdam | 2018

 

איך והאם החיים בהולנד משפיעים על האמנות שלך?

מה שבעיקר משפיע עליי ופותח לי את הראש כאן בהולנד זה המפגש עם אמנים שלא הייתי פוגשת בארץ. היו לי מורים מלבנון שהיו מאוד משמעותיים עבורי בתואר השני. אלו הם אנשים שחולקים איתי את אותו נוף. הם הכירו לי אמנים לבנונים שלא הכרתי. דרך היצירות האלה, באופן פרדוקסאלי, גם חשפו אותי לאמנים ופילוסופים יהודים ובכלל לאמנות שעוסקת בתחום שבין הפרטי לפוליטי.
היום יש לי שני שותפים משמעותיים ליצירה. חברה ושותפה פקיסטנית, שביחד אנחנו מחפשות דרכים ופרקטיקות לשתף זכרונות באופן מוחשי (ריחות, אובייקטים,רשמים). זכרונות ממקומות שאנחנו לא יכולות לבקר בהן, שכן היא לא יכולה לבקר בארץ ואני לא יכולה בפקסיטן. בשנים האחרונות אני עובדת עם מוזיקאי סורי על יצירה העוסקת בחיפוש אחר חווית זמן מחזורית. הוא מנגן בטרמין (כלי נגינה אלקטרוני) בתדרים נמוכים שנקראים גם תדר פעימות כדור הארץ, בשילוב עם צלילים מוגברים של תנועה ודופק של עובר ברחם. 

מה חסר לך / מתגעגעת אליו בעולם האמנות והתרבות הישראלית? מהם לדעתך ההבדלים בין עולם התרבות של ישראל לזה של הולנד?

אני חווה בהולנד יחסית הרבה כבוד לתחום האמנות, והבנה שזה מקצוע ראוי שאנשים עוסקים בו באופן רציני. לכן יש צורך מהכיוון של המערכת והממסד לתמוך באפשרות לעשות אמנות ולקיים את התחום הזה.
לפעמים מתעוררת בי מיני קנאה על אמנים מכאן שיכולים ליצור אמנות מופשטת לגמרי. בתור ירושלמית אני מרגישה שהאופן בו עושים אמנות בירושלים, לא כולל את האפשרות לשהות במופשט ולעשות רק ״צורה״. תמיד היה צורך (גם אם נסתר) לעסוק בחיבור בין האמנות למציאות. הצורך הזה הוא חלק מהזהות האמנותית שלי שהבאתי איתי גם לכאן. 

 

I don’t believe in death. I just believe in transformation , Immortalismus ,Kunstverein Freiburg, DE 2017

 

מקום בהולנד שמעורר בך השראה?

אני מאוד אוהבת ללכת ל-Oude Kerk. זו הכנסייה הכי עתיקה באמסטרדם, שממוקמת בצמוד לרובע החלונות האדומים. כיום היא משמשת כמרכז אמנות שמפעיל פרוייקטים תלויי מקום. הם מארחים אמנים לתקופות ארוכות, ומציגים תהליכי עומק העוסקים במקום ובזמן. ראיתי שם הרבה יצירות מעניינות וטובות והעובדה שזה אתר היסטורי רשמי שמוקדש כיום לאמנות מרגשת אותי ומעוררת בי השראה. 

 

Lost and Found The Revival at Oude Kerk. Performance Ritual. Creating Light during winter solstice.

 

מה המקום של השפה הולנדית בחייך?

יש בי תחושת מבוכה שאני עדיין לא מדברת הולנדית. הבת שלי נולדה כאן לפני שנתיים ועוד מעט תיכנס לגן מקומי, ועכשיו איתה אני מתחילה ללמוד את השפה. עד עכשיו לא הרגשתי צורך בוער לדבר הולנדית. בעבודה ובמפגשים השונים בתחום האמנות הכל מתנהל באנגלית והחוויה היא לרוב בין לאומית.  

מקום שתקחי אליו חבר.ה אמנים או חובבי אמנות שיבואו לביקור?

הייתי לוקחת ל-Het Hemזה מרכז אמנות בזאנדם. כשיש אירועים הם מוציאים שאטל – ספינה מהתחנה המרכזית. זה מרכז אמנות שנמצא במבנה שהיה בעבר מפעל קליעי ירי וכיום מארח אמנים שונים ומקיים אירועים. יש שם מסעדה יפה על המים, והדרך לשם נפלאה

אמן.ית מקומי שהיית רוצה לשתף איתו פעולה ולמה?

הייתי רוצה להמשיך ולשתף פעולה עם אמנים בוגרי Mime school, בית ספר לתיאטרון ללא טקסט. זו פרקטיקה מאוד ייחודית שהגיעה מצרפת – עבודת פרפורמנס שמבוססת על גוף ודימויים.
במופע האחרון שהעליתי ב-Veem House עבדתי עם שלשה אמנים ותיקים מבית הספר והחיבור איתם מרגש ומפעיל אותי. 

 

Veem Theatre Amsterdam 2021 work : "Salome" Durational Performance

 

אם לא היית מתעסקת באמנות, מה היית עושה?

אני חושבת על זה הרבה ואין לי תשובה. אולי הייתי ממשיכה את דרך הורי ולומדת פסיכואנליזה יונגיאנית. 

איפה תהיה בעוד עשר שנים?

אהבתי את עצם השאלה ואת העובדה שהיא מופיעה בהקשר של הכתבה הזו, בעודי כבר עשור כאן. כשהגעתי לא חשבתי שאהיה כאן כל הרבה זמן, והנה אני פה. קשה לי לחשוב כל כך הרבה זמן קדימה, אך יש בי שאיפה ותקווה, שבעוד עשר שנים אחייה עם משפחתי בחיק הטבע. 

 

ACC-Rijksakademie Dialogue and Exchange, Gwangju Korea. 2018

 

לחישה לאמנים שרק נחתו?

כשעברתי לכאן הייתי צעירה והיתה לי ציפייה ליצור חברויות וקשרי עבודה מהר. ציפיתי להיות בקצב שבו פעלתי בארץ. אמנם נוצרו חברויות וקשרים משמעותיים כאן, אבל לקח להם יותר זמן משתכננתי. לקח לי זמן לשנות את הקצב והגישה. אני מבינה עכשיו שקשר יכול לצמוח אחרי שנתיים של שיחות והיכרות, ולא הכל קורה באופן מיידי. בתור ישראלית יש לי נטייה ישר לגעת בעובי הקורה. עם השנים הבנתי שיש פה גם עניין תרבותי, ושכאן התהליכים הרבה יותר איטיים והדרגתיים וזה אפילו התחיל למצוא חן בעיני.  

אז למה את עושה קונצים?

הרבה פעמים אני מנסה להבין מה הערך המוחשי של עשייה אמנותית בעולם, והתשובות נשארות לרוב מאוד מופשטות. השאלה עצמה, על המקום של האמנות במציאות שלנו, מופיעה בדרכים שונות בעבודות שלי. מה שאני מאוד אוהבת וממכר אותי בפעולה האמנותית, היא היכולת לחקור לעומק מזוויות שונות שלל נושאים והיכולת לתרגל ולאמן את שריר הדמיון. אני מאמינה שהיכולת לדמיין היא אחת האיכויות החשובות של בני אדם ביצירת קשרים והתפתחות. 

 

"Future Present" at "2020" group show A rose is A rose , Amsterdam 2020

 

איפה אפשר לראות יצירות שלך?

ב-13 בינואר אני מציגה את העבודה עם המוזיקאי הסורי בתיאטרון באמסטרדם: ‘Come together’ Frascati Theater Amsterdam 13 Jan.

זה אירוע של ארגון שמנוהל על ידי אמנים, ומקדם מחול ופרפורמנס בהולנד. משתתפים בו הרבה אמנים ואפשר לראות שם גם עבודה שלי.
חוץ מזה בשנתיים האחרונות יש לי סטודיו בפרוייקט שנקרא Marci Panis במה שנקרא בהולנד בוקפלאץ  – מתחם של סטודיואים המנוהל על ידי האמנים עצמם. 

 

תוכלו לבקר ולראות עוד עבודות באתר

לכל הכתבות בסדרת עושים קונצים

Avatar photo

אהלן, אני אמנית רב תחומית. מלווה תהליכי יצירה ויזמת תרבות וקהילה.
בשנת 2019 עברתי עם משפחתי מההרים של ירושלים לארץ השטוחה.
בעלת המיזם "תדרים שבלב" ביוגרפיה קולית בהזמנה אישית https://tedarimbalev.co.il/main/
ויוצרת הפודקאסט "אמנות טובה דיה".

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.