עילת הסבירות — מה המצב בהולנד?

בעוד מספר ימים תעלה בישראל הצעת החוק לצמצום עילת הסבירות. התומכים בהצעה זו (חברי הקואליציה) טוענים שהיא תחזק את המשילות ואת הפרדת הרשויות, בכך שבית המשפט לא יוכל לבקר את השלטון לפי טענה כללית ל"אי סבירות" אלא רק אם ההחלטה אינה חוקית. המתנגדים להצעת החוק (חברי האופוזיציה) טוענים שזוהי החלטה מסוכנת שמעניקה כח בלתי מידתי לנבחרי ציבור שאינו נתון לביקורת שיפוטית.

מה המצב המשפטי בהולנד? האם החלטות הממשלה והדרג המבצע נתונות לביקורת של הרשות השופטת? האם בית המשפט העליון (hoge raad) יכול לבטל חוקים, החלטות ממשלה, או מינויים והחלטות נבחרי ציבור בטענה שהן אינן סבירות?

הפנינו את השאלות האלה לשני מומחים, אשר מכירים היטב את מערכת המשפט בהולנד, וגם בקיאים בהתרחשויות בארץ.

בוריס דיטריך (Boris Dittrich) הוא סנאטור (חבר ב- eerste kamer) מטעם מפלגת D66. בעבר היה גם חבר פרלמנט מטעם מפלגה זו ועמד בראשה בשנים 2003-2006. דיטריך הוא עורך דין בהשכלתו ושימש גם כשופט בבית המשפט של אלקמר. הוא ידוע מאד כפעיל זכויות אדם וכתב מספר ספרים בנושא. בנוסף לכך פרסם דיטריך מספר ספרי מתח ורומנים.

ארנסט נומן (Ernst Numann) היה המשנה לנשיא בית המשפט העליון בהולנד בשנים 2011-2020. לשניהם קשרים טובים עם ישראל והם עוקבים בעניין אחרי השינויים המוצעים והמחאה בארץ. דיטריך עבד ב-1977 כמתנדב בקיבוץ דוברת (וכתב על תקופה זו רומן התבגרות שזכה לשבחים רבים) ונומן למד כשנה באוניברסיטה העברית ב-1968.

פנינו אל שניהם במייל וקיבלנו תשובות מהירות ומפורטות.  

אולי יעניין אותך גם:

חדש, לישראלים בהולנד: מפגשי מידע מקצועיים בנושאים משפטיים
צ'יפס הולנדי: ההמלצה של המקומיים
הפוליטיקה הפואטית של הסוסים

"הרעיון שמאחורי הצעת החוק החדשה – ששופטים אינם יכולים לבקר החלטות בלתי סבירות של נבחרי ציבור – מנוגד לעקרונות הבסיסיים של מדינת חוק (rechtsstaat)", אומר דיטריך, "המצב בהולנד שונה לחלוטין מהמצב בישראל. קודם כל, בהולנד ישנם שני בתים: הפרלמנט והסנאט. הפרלמנט (tweede kamer) מפקח על הממשלה כפי שהכנסת בישראל אמורה לעשות. הסנאט (eerste kamer) מפקח הן על הפרלמנט והן על הממשלה – בעיקר בכך שהוא בוחן ומאשר הצעות חוק על פי החוקה. הסנאט דן בשאלות כגון האם הצעת חוק שהוגשה בפניו היא חוקית? האם היא אינה מנוגדת לחוקה או לחוקים בין-לאומיים? האם היא בת ביצוע? ניתנת לאכיפה? אם הסנאט סבור שהתשובה לשאלות אלה חיובית, הצעת החוק תאושר".

ניתן לומר אם כן שלגבי ביקורת על הצעות חוק, הסנאט בהולנד, יחד עם קיומה של החוקה, עושים את העבודה אשר בארץ מגיעה לעיתים לפתחו של בית המשפט העליון בנוגע לבחינת חוקיותן וסבירותן של הצעות החוק.

"עם זאת יש לזכור שגם הסנאט הוא גוף פוליטי" אומר דיטריך, "וייתכן שמדי פעם הצעות חוק יאושרו על ידי הסנאט למרות שהן מנוגדות לחוקה, כאשר רוב פוליטי מזדמן מעלים עין. מקרים כאלה מתחילים להיות דומים למצב בישראל. בחוקה ההולנדית נאמר בבירור שבית המשפט *אינו רשאי* לבחון חוקים אשר אושרו על ידי הסנאט ביחס לחוקה. אולם – בית המשפט *כן רשאי* לבחון אותם ביחס לאמנות בין-לאומיות. באמנות אלה מופיעים רוב העקרונות שמופיעים בחוקה  ההולנדית. ולכן באופן עקיף זה, בית המשפט עדיין יכול לפסול חוקים גם אם אושרו על ידי שני הבתים."

"העקרונות של מנהל ציבורי תקין (beginselen van behoorlijk bestuur) מעוגנים היטב בהולנד בחוק המנהל הציבורי הכללי (Algemene Wet Bestuursrecht)", מסביר דיטריך, "ישנם עקרונות ברורים בחוק שעל פיהם נבחנות החלטות נבחרי הציבור. כמו למשל עיקרון הוודאות/עקביות המשפטית (rechtszekerheidbeginsel), עיקרון ההצדקה (motiveringsbegibsel), עיקרון הזהירות או בחינה מעמיקה (zorgvuldigheidsbeginsel), איסור שרירותיות, איסור על שימוש לרעה בסמכויות, עיקרון המידתיות (proporationaliteitsbeginsel), ועקרון 'משחק הוגן' (Fair play – beginsel)."

"בהחלט" אומר דיטריך, "לעיתים קרובות בית המשפט מתערב ופוסל החלטות אשר אינן מתיישבות עם העקרונות שהוזכרו למעלה. התערבות כזו מעוררת לעיתים מרמור אצל הפולטיקאים ובציבור הכללי.

אחת הדוגמאות המפורסמות לכך היא הפסיקה של בית המשפט העליון ב"פסק דין אורחנדה 2015" (Urgenda-zaak) שבה בית המשפט העליון הפך את החלטת הממשלה בנושא היעדים של צמצום פליטת גזי חממה והורה לה להעלות יעדים אלה ל-25 אחוזים עד שנת 2020".

ארנסט נומן סומך את ידיו על מומחיותו והסבריו של דיטריך ומוסיף: "ניתן להשוות מספר עקרונות, כמו עיקרון הזהירות ואיסור השרירותיות להיבטים מסוימים של עילת הסבירות בישראל. בעיקרון איסור השרירותיות לדוגמא, נאמר כי ניתן לפסול החלטה אם המדינה, לאחר שנתנה משקל לעמדותיהם של כל בעלי העניין לא נהגה בסבירות (redelijkheid) כאשר הגיעה להחלטתה. אך כאן מדובר בפסילת החלטות של נבחרי ציבור ולא בחוקים – אותם ניתן לפסול רק במידה והם מנוגדים לאמנות בין לאומיות".

"פסילה כזאת של החלטות של נבחרי ציבור מתרחשת באופן קבוע יחסית, כאשר בעלי העניין מתלוננים. עם זאת, הדרישה שיהיה 'בעל עניין' אשר נפגע מן השרירותיות או חוסר הסבירות של ההחלטה מקשה לעיתים על התהליך הזה. קשה לי לדמיין למשל, מצב שבו בית המשפט בהולנד יעשה שימוש בעקרונות אלה כדי לפסול מינוי של שר בממשלה, כפי שקרה בישראל במקרה של מינוי השר דרעי. למרות שאין זה בלתי אפשרי. יהיה קשה למצוא מיהם בעלי העניין בעתירה כזו. אולי עם קבוצת אנשים תגיש עתירה בעניין על כך שהיא נפגעה מההחלטה הזו"

לסיכום, אין בהולנד מקבילה מדויקת לעילת הסבירות הקיימת בישראל. אך ברור מאד מדבריהם של המומחים שהאיזונים והבלמים במערכת ההולנדית חזקים לאין שיעור מאשר בישראל. הסנאט, החוקה, האמנות הבין-לאומיות ועקרונות המנהל התקין המנוסחים באופן ברור ומקיף עד כמה שניתן מקשים מאד על הממשלה ומקבלי ההחלטות לפעול באופן בלתי סביר. ומסתבר אם כן שבית המשפט בהולנד עושה שימוש בכלים אלה גם כדי לפסול ולבטל החלטות שכבר התקבלו.

לא נותר לנו אלא לקנא.

הערת הכותב (שלום צוקרמן): אני מודה מאד לבוריס דיטריך וארנסט נומן על שיתוף הפעולה. אינני משפטן וגם לא מתרגם מוסמך מהולנדית. עשיתי כמיטב יכולתי כדי לתרגם את ההסברים המורכבים, אך אם יש טעויות הן על אחריותי בלבד, ואשמח לתקן.