ברוך שפינוזה – הישראלנדי הראשון

ברוך שפינוזה, הפילוסוף ההולנדי היהודי שנחשב לאבי המחשבה החילונית, חוגג היום את יום הולדתו. אנו שולחים לו ברכה ישראלנדית, מאמצים אותו אל חיקינו, ומספרים לו שצדק ושהוא לא לבד.

היום כולם מאמצים את הפילוסוף ברוך שפינוזה, אחד הפילוסופים החשובים והמפורסמים, ומברכים אותו ליום הולדתו ה-389 שחל ב24 לנובמבר. רשימת הקהילות אשר מחבקות אותו ורואות בו 'אחד משלנו' היא ארוכה. הפורטוגזים שמחים לספר שהוריו נולדו בפורטוגל, ופורטוגזית היתה שפת אימו. בפורטוגל ניתן גם למצוא רחובות ופסלים על שמו. ההולנדים ובפרט האמסטרדמים, גאים כמובן מאד בבן העיר שלהם שהגיע לגדולות. גם ברחבי הולנד ישנם מספר מוזיאונים, פסלים, ורחובות על שם שפינוזה – על כך נספר בהמשך. וכמובן היהודים אינם שוכחים את שפינוזה ואת יהדותו כדוגמא נפלאה של הגניוס היהודי. גם בישראל ניתן למצוא פסלים (במוזיאון יהדות ספרד בקיסריה) ורחובות על שמו.

אולם בזמן אמת, בימי חייו והגותו של שפינוזה – איש לא ראה בו 'אחד משלנו'. הפורטוגזים גירשו את משפחתו, יחד עם יהודים רבים נוספים, ואילצו אותם להגר לאמסטרדם הסובלנית. באמסטרדם אמנם לא גירשו את שפינוזה, והתירו לו לחיות ולעבוד, אולם אסרו להדפיס את ספריו. והגדילו לעשות כמובן יהודי הולנד, אשר הטילו עליו בשנת 1656 את אחד החרמות הקשים ביותר. לאיש אסור היה לדבר עם שפינוזה או לבוא במגע עימו.

שפינוזה היה יהודי חילוני שהאמין בערכים אונברסליים והומניים, ובעיקר בקול ההגיון. ולכן בעצם גם אנחנו הישראלנדים יכולים להצטרף לרשימת המאמצים והמנכסים בדיעבד ולומר: ברוך הוא משלנו.

אולי יעניין אותך גם:

'כותבים עתיד': מנפצים תקרות זכוכית
"אושפיזין": הסוכות חוזרות לרחובות אמסטרדם
הנאום הכי טוב בהולנד

מי כמונו יודע עד כמה אדם זקוק לקהילה, במיוחד אצל מי שבא מרקע יהודי וגדל על הרגשת ה'ביחד'. המילה חרם בהולנדית היא excommunicatie, הוצאה מהקהילה. ראשי הקהילה גזרו על שפינוזה בדידות, ואסרו על כל יהודי לדבר עליו או איתו. למעשה גם שפינוזה הוציא את עצמו מן הקהילה (כאשר נודע לו דבר החרם, אמר היה עושה זאת בעצמו לולא חשש מהתוצאות), לא רק היהודית, אלא גם כל קהילה אחרת. הוא לא מצא קבוצה כלשהי שיוכל להרגיש בה בבית, ובחר להתבודד ולפתח את רעיונותיו בעצמו. הוא סירב להצעות של משרה באוניברסיטה ומלגות נדיבות ומעולם לא התחתן. זמן מה לאחר שהוטל עליו החרם, עבר שפינוזה לכפר ריינסבורח שליד העיר ליידן. שם הוא גר בגפו וכתב. זו היתה תקופתו הפוריה ביותר.

שפינוזה נולד באמסטרדם להורים שהיגרו מפורטוגל והצטרפו לקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, אשר קיימת עד היום. הוא היה תלמיד מצטיין, שלט בכתבי הקודש וידע שפות רבות. אבל ככל שהעמיק יותר וככל שידע יותר, משהו לא הסתדר לו. כמו הברון מינכאוזן אשר שלף את עצמו מן הביצה על ידי כך שמשך את עצמו החוצה בשערותיו, או כמו אדם שמבין שהוא חולם תוך כדי חלום, שפינוזה אמר – עצור, אני רוצה לרדת.

דווקא מכיוון שהכיר את התנ"ך על בוריו, לא יכול היה לקבל את הסתירות הרבות שבכתבי הקודש. הוא כפר בטענות, שעד אותו זמן התקבלו כאמיתות מוחלטות ובלתי ניתנות לערעור. למשל שהתנ"ך נכתב על ידי משה רבינו כפי שהוכתב לו על ידי אלוהים, שהעם היהודי הוא העם הנבחר, ויותר מכל, שאלוהים עוסק בהשגחה פרטית ומציב דרישות לבני האדם.

הוא אסף וליקט ציטוטים מן התנ"ך עצמו אשר לא מתיישבים עם טענות אלה. היום זה נראה לנו מובן מאליו, אבל שפינוזה היה הראשון שאמר זאת בבירור וכפר ברעיונות אלה באופן מנומק. העובדה שהיה יהודי, חבר הקהילה, וידוע בחכמתו היא זו שהכאיבה כל כך לבני עמו והביאה אותם לגזור עליו את החמור שבעונשים. שפינוזה נחשב היום לאבי החילוניות, לא רק ביחס ליהדות, ולאחד מאבות תנועת ההשכלה. הוא היה החילוני הראשון.

משנתו הפילוסופית של שפינוזה היא רחבה וענפה. נזכיר כאן שתי טענות מפורסמות שלו. הראשונה היא שאלוהים והטבע אחד הם, והשניה היא שאין רצון חופשי. הטענה שאלוהים הוא הטבע והטבע הוא אלוהים היא טענה נפלאה ועמוקה. הטענה היא כזו: אם אלוהים הוא אינסופי, שלם וחסר פגמים, וגם הטבע הוא שלם אין סופי וחסר פגמים, חייב לנבוע מכך שהם אותו הדבר עצמו. הטבע אצל שפינוזה הוא לא רק הטבע במובן החיות, הצמחים וכדומה, אלא כל מה שקיים. כלומר היקום או 'היש'. חשוב גם להבין שזוהי לא סתם הטענה כי 'אלוהים נמצא בכל מקום' אלא תובנה עמוקה הרבה יותר. אלוהים לא יצר את העולם, אלוהים הוא העולם. אלברט איינשטיין, שהגדיר עצמו כ'שפינוזיסט' ואמר כי הוא מאמין באלוהים של שפינוזה, הוסיף כי אלוהים מתגלה אלינו בחוקיות ובהרמוניה של הטבע.

טענה מפורסמת נוספת של שפינוזה היא כי אין רצון חופשי. שפינוזה התנגד להבחנה בין גוף לנפש. הוא טען כי כולנו עצמים, שהם חלק מן הטבע, ולכן הרצון החופשי הוא אשליה. ציטוט מפורסם שלו אומר (בערך) כי אבן אשר מושלכת אל האוויר, לו היתה לה לה תודעה, היתה ודאי חושבת לעצמה כי היא זו שהחליטה מרצונה לטוס כך בכיוון הזה ובמהירות הזו.

ניתן לבקר בבית שבו חי ועבד שפינוזה בריינסבורח, שהוא היום מוזיאון שפינוזה הרשמי. יש בהולנד שני פסלים של שפינוזה, האחד באמסטרדם, והשני בהאג. בהאג אפשר לבקר בבית שבו גר שפינוזה בשנותיו האחרונות. במוזיאון אמסטרדם מוצגת עכשיו תערוכה על 'אנשי המחשבה החופשית' (free thinkers) משפינוזה ועד ימינו.

ישנם ספרי עיון רבים על חייו והגותו של שפינוזה. שתי המלצות גם למי שלא התעניין עד היום בפילוסופיה הן הפרק המעולה של ג'רמי פוגל בפודקאסט (בעברית) think and drink different על שפינוזה, והספר המרתק של ארווין יאלום – בעיית שפינוזה

רבים חושבים היום כמה נפלא היה לו שפינוזה יכול היה לבקר אותנו עכשיו ולגלות שצדק, או לפחות שהיה בכיוון הנכון בכל כך הרבה תחומים. כמה היה מתרגש לשמוע על תורת האבולוציה, על אטומים, אלקטרונים ופוטונים, ועל יופיו ושלמותו של הטבע. מן הקורונה הוא לא היה מתרגש כיוון שריחוק חברתי היה לחם חוקו. ועל כך נוסיף – אולי היה מתרגש גם לגלות שיש בארצו קהילה ישראלנדית שאוהבת לאכול סופגניות בחנוכה ולשמור על מסורות יהודיות, בלי שמסורות אלה ילוו באיסורים ובחובות שאין בהם הגיון, ובלי להיות כלואים בתפיסת עולם דתית. קהילה שהיתה מאמצת אותו בשמחה והוא היה אפילו אולי מרגיש בה קצת בבית. מי יודע, אולי הוא אפילו היה מפרסם טור קבוע בדאצ'טאון… יום הולדת שמח ברוך.