הנאום הכי טוב בהולנד

,תמונה ראשית: משמאל פרופסור קלוורינגה ומימין תמונה שצולמה לאחר נאום המחאה; האולם הגדול מתרוקן מקור 

בנובמבר 1940, בעת שהולנד הייתה תחת כיבוש נאצי, הורה הכובש על פיטורי עובדי המדינה היהודים. אחד מהעובדים הללו היה מרצה למשפטים באוניברסיטת ליידן, פרופסור אדוארד מאיירס (Eduard Meijers). פיטוריו קוממו את תלמידו ועמיתו, דיקן הפקולטה למשפטים, פרופסור רודולף קלברינגה שסרב לשתוק מול העוול הזה.

הנאום

ב-26 בנובמבר 1940 הרצה רודולף קלברינגה (Rudolph Cleveringa) במקום חברו שפוטר, באולם הגדול של האוניברסיטה. במקום הרצאה רגילה הוא בחר לנאום נאום מחאה חריף כנגד פיטורי חברו ושאר חברי הסגל היהודים מן האוניברסיטה. הוא פתח בהסבר:

״אני עומד היום לפניכם בזמן שאתם רגילים לראות מישהו אחר: המורה שלכם ושלי, מאיירס. הסיבה לכך היא מכתב שהוא קיבל הבוקר ממחלקת החינוך, האומנות והמדע שבו נכתב:

׳בהוראת נציב הרייך לשטח ההולנדי הכבוש, לגבי עובדים שאינם ממוצא ארי ואלו בעלי מעמד זהה, אני מיידע אותך שהחל מהיום אתה משוחרר מתפקידך כפרופסור באוניברסיטת ליידן׳.

אני מעביר לכם את המסר הזה כמו שהוא, ולא אנסה להרחיב. אני חושש שמילותי לא יצליחו לתאר את החומרה והמרירות שזה גרם לי ולעמיתי להרגיש. אני משוכנע שגם אתם ורבים אחרים שישמעו על כך, גם מעבר לגבולותינו, יחושו כך.״

במהלך נאומו הוא הדגיש את הישגיו האקדמים של מאיירס ונמנע בכוונה מלהתייחס ליהדותו. הוא דיבר בפני אולם מלא והנאום הושמע מחוץ לאולם באמצעות רמקולים. זעמו ניכר היטב במילותיו:

״ההולנדי הזה, האיש האציל הזה, בן אמיתי לאומתינו, אדם, אבי הסטודנטים, המשכיל הזה אשר האויב שעכשיו שולט עלינו, שלל ממנו את משרתו. אמרתי לכם שלא אדבר על רגשותי ואעמוד במילתי, למרות שהם מאיימים לפרוץ מתוכי כמו לבה רותחת, מכל הפתחים, ולעיתים אני חש שהלחץ הרב יגרום להם לפרוץ פתחים גם בראשי או בליבי.״

בסיום דבריו נשמעו מחיאות כפיים סוערות והקהל הנלהב שר את המנון הולנד, הוילהלמס. באותו ערב קבוצת סטודנטים, בהנהגת אנדרה קוך הכינה עותקים (כתובים) מהנאום והפיצה אותם לאוניברסיטאות אחרות. בעקבות הנאום הסטודנטים של אוניברסיטת ליידן פתחו בשביתה, ובשל כך נסגרה האוניסרסיטה בידי הכובש הנאצי. האוניברסיטה נפתחה מחדש רק לאחר סיום המלחמה.

אולי יעניין אותך גם:

חמישה שוקי חג מולד ייחודיים בהולנד שכדאי לבקר בהם
חבר של קבע: המדריך לארגוני ניהול הטבע בהולנד
הסרט ״ואם זה הייתי אני״ – מבט כן ומרגש על גבולות הזיכרון והאנושיות

האומץ

קלברינגה היה בטוח שהוא ייעצר בעקבות הנאום, וארז מראש מזוודה. בערב לפני נאומו הידוע הוא תאר ביומנו את תחושותיו: ״אני והילטצ׳יה ישבנו לבד בסלון. ישבנו משני צידי השולחן הגדול, זה מול זו וקנקן התה היה לידה. זה היה ערב אחרון של אושר ורוגע בבית, אך הייתה גם תחושת כבדות. הלחץ וההתרגשות היו מאחורי ובמקומם חשתי רצינות וביטחון.ידעתי מה עלי לעשות, אך ידעתי גם את הסכנה שארבה לי.״

מדוע הוא קם וסיכן כך את חירותו ומעמדו? קלברינגה הסביר מאוחר יותר את מניעיו. הוא חש שזו חובתו כדיקן הפקולטה למשפטים, שיש לו חובה מוסרית לשמש דוגמא אישית לתלמידיו. הוא לא רצה להיות פחדן. יתרה מכך, מאיירס היה מורו ורבו והוא העריץ אותו. על כל אלו התווספה התרעמותו המוסרית כנגד האפליה שבפיטורי אנשים על בסיס מוצאם.

חששו התממש וביום למחרת הוא נעצר' והיה במעצר בבית הכלא בסכייוונינגן עד לקיץ 1941. בכלא זה הוחזקו עצורי המחתרת ההולנדית והוא כונה ״המלון הכתום.״ ב-1944 הועבר קלברינגה לכלא Vught. הוא הצטרף בכלא ל״מועצת החכמים״ שהנהיגה את המחתרת ההולנדית. לאחר סיום המלחמה קלברינגה ומאיירס חזרו לעבודתם באוניברסיטת ליידן.

הזיכרון

בשנת 2015 נבחר נאום המחאה של פרופסור קלברינגה לנאום הכי טוב בהולנד בבחירות שערכה תחנת הרדיו VPRO. מדי שנה אוניברסיטת ליידן מארגנת ומממנת בכל רחבי העולם, ב-26 בנובמבר ובמועדים סמוכים, ״הרצאות קלברינגה״ לכבוד ולזכר אותו פרופסור אמיץ.

הרצאת קלברינגה לקהל הישראלי תועבר בזום (באדיבות שגרירות הולנד בישראל), ב-24 בנובמבר בשעה 16:00 (שעון הולנד). פרופסור מטה רוסטנברג תרצה על חלוקת חיסוני קורונה ושוויון, מאותו האולם בו הרצה פרופ' קלברינגה. אפשר להתחבר להרצאה בקישור.

קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!

תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.