אוניברסיטת מאסטריכט אוסרת על קיום הרצאה של מרצה יהודי

למרות ניסיונות השתקה מצד אוניברסיטת מאסטריכט והעירייה, התקיימה הרצאתו של הפעיל היהודי שבוס קסטנבאום בבית פרטי – והפכה לאירוע של עמידה גאה מול אנטישמיות מוסדית ודחיית כפייה של שתיקה.

Universiteit Maastricht verbiedt lezing door Joodse spreker

במסגרת סדרת ההרצאות Reclaiming the Narrative, שארגן ארגון DUJS (איגוד הסטודנטים היהודים בהולנד), הוזמנו דוברים פרו-ישראלים להרצאות אורח באוניברסיטאות שונות בהולנד. אחת מהן, הרצאתו של שבוס קסטנבאום (Shabbos Kestenbaum), תוכננה להתקיים באוניברסיטת מאסטריכט (Maastricht) ב- 19 במאי.

קסטנבאום הוא סטודנט לשעבר באוניברסיטת הארוורד, שתבע את אוניברסיטת העילית, אחד ממוקדי המחאה האנטי-ישראלית העיקריים בקמפוסים בארה"ב מאז השבעה באוקטובר, על כך שכשלה להגן על סטודנטים יהודים וישראלים מהטרדה ואפליה על בסיס אנטישמי. בהרצאתו תכנן קסטנבאום לספר על חוויותיו, ולשתף בתובנותיו על מאבק באנטישמיות מתוך עוצמה, נראות וגאווה יהודית.

האונברסיטה לא אישרה את קיום האירוע

האוניברסיטה התמהמהה עם אישור ההרצאה, וימים ספורים לפני המועד המתוכנן, הודיעה למארגנים כי הוחלט לא לאפשר את קיומה, בשל "חששות בטחוניים".

ברקע הדברים, ההתפרעות האלימה ושיבוש הרצאת האורח של ד"ר רוואן עוסמאן בחודש מרץ האחרון. הסטודנטים וחברי הסגל היהודים והישראלים, חברי הקהילה היהודית במאסטריכט ואורחים נוספים שהגיעו לאוניברסיטה כדי לשמוע את הרצאתה של עוסמאן, נתקלו בהתפרעויות אלימות ונסיונות הפחדה מצד המתפרעים, שניסו למנוע מהמשתתפים מלהכנס לאולם ההרצאה. גם לאחר שהתחילה ההרצאה המשיכו הפורעים בנסיונותיהם לא לאפשר את קיומה, והלמו בקירות הזכוכית של אולם ההרצאות ללא הרף, תוך קריאת סיסמאות אנטישמיות ואנטי-ישראליות.

אחרי כ-45 דקות, וללא כל התערבות של כוחות המשטרה והאבטחה שהיו במקום, הנחה ראש העירייה את האוניברסיטה להפסיק את ההרצאה וללוות את המשתתפים מחוץ לקמפוס דרך ההמון העוין והמשולהב.

אולי יעניין אותך גם:

מאיסלאם קיצוני ל״ברוך השם״: המפגש הסודי עם לואי אל-שריף באמסטרדם
זום זום זום עולה הזמר מכוורת הדבורים
והגדת לבנך ובתך – תוכנית החלוקה, ציונות ועוד – חלק א'

חקירה עצמאית ללא הקהילה היהודית

מנהיגות האוניברסיטה נאותה לפגוש את נציגי הסטודנטים וחברי הסגל היהודים והישראלים – רק שבוע אחרי ההתפרעויות. האוניברסיטה סירבה להתייחס לשאלותיהם ובקשותיהם להבהרות על תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לביטול האירוע.

בפגישה, הכריזה הנהגת האוניברסיטה על פתיחת חקירה "עצמאית" של האירועים. יש לציין שחרף בקשת נציגי הקהילה היהודית, סירבה אוניברסיטת מאסטריכט לשלב את חברי הקהילה בדיונים על מהות החקירה, המנדט שמגדיר את עבודת החוקרים וסמכויותיהם, כמו גם בחירת צוות החוקרים.

חברי הקהילה היהודית ראו בתהליך הטיה מבנית בלתי מקובלת שמטרתה לכסות על המחדל ולא לחקור את מה שקרה ולמצות את הדין עם האשמים. כשנודע לחברי הקהילה שיו"ר ועדת החקירה הוא עו"ד לשעבר שמשרדו נתן שירותים משפטיים לאוניברסיטה ולעירייה, שמזכירתו היא עובדת של האוניברסיטה ושכל התכתבויות הוועדה עם העדים שהזמינה גלויים לאוניברסיטה, הודיעו לאוניברסיטה שהם איבדו את אמונם בחקירה וסרבו לשתף פעולה איתה.

לא לאירועים פוליטיים – רק לצד אחד

ארבעה ימים לפני הרצאתו של קסטנבאום, הודיעה האוניברסיטה שהחליטה לאסור "בתקופה הקרובה", על קיום אירועים בעלי אופי פוליטי מובהק, בו מציגים דוברים חיצוניים נושאים שקשורים לסכסוך הישראלי פלסטיני.

יש לציין שהרצאתו של קסטנבאום כלל לא עסקה בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני,  והתמקדה בכלים למאבק באנטישמיות, ולכן אכיפת האיסור על-ידי האוניברסיטה אינה מוצדקת, גם אם מקבלים את הכללים החדשים עליהם הוחלט בהליך מפוקפק ולא שקוף. מעבר לכך, במקביל לדחיית הבקשה לקיום הרצאתו של קסטנבאום, ארגונים פרו-פלסטיניים ממשיכים לארגן אירועים בנושא הסכסוך ובנוכחות מרצים חיצוניים, וכל זאת ללא התערבות האוניברסיטה.

הגבלת חופש הביטוי של סטודנטים יהודים

עם פרסום החלטת האוניברסיטה, הגישו חברי מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה (VVD – Volkspartij voor Vrijheid en Democratie) במועצת העיר מאסטריכט שאילתא דחופה בנושא הגבלת חופש הביטוי של סטודנטים יהודים מצד האוניברסיטה. חברי המועצה דרשו מהעירייה שתקצה מקום חלופי בו תוכל להתקיים ההרצאה, ולמרות שמקומות חלופיים היו זמינים במועד הרצוי, החליט ראש עיריית מאסטריכט שלא לאשר לחברי הקהילה היהודית שימוש בהם.

יש לציין שראש עיריית מאסטריכט הצטרף השבוע לקריאתה של ראש עיריית אמסטרדם להחמיר את היחס לישראל, והחלטתו לדחות את הבקשה ממשיכה את הקו העויין והעקבי שהפגין כלפי הקהילה היהודית בעיר, שהוביל כבר מהתקריות האלימות בחודש מרץ, ואף לפני, מאז פרוץ המחאות נגד ישראל מיד אחרי שבעה באוקטובר.

אנשים טובים באמצע הדרך

חרף החלטת האוניברסיטה והעירייה, למנוע את קיום ההרצאה, החליטו חברי הקהילה היהודית-ישראלית לקיימה בכל זאת. אחרי מאמצים רבים למצוא מקום חלופי, הגיעה פנייה למארגני ההרצאה ממשפחה מקומית, שהציעה את ביתה במרכז העיר כדי לאפשר את קיום האירוע.

"כשכל הדלתות הרשמיות נסגרו בפנינו", משחזר אחד המארגנים, "כל מה שנותר לנו היא הסולידריות עם ידידינו, שהפכה את הכל לאפשרי". הכתובת נשלחה לנרשמים כשעתיים לפני מועד ההרצאה, וכארבעים המשתתפים והמשתתפות הגיעו להאזין לדבריו של קסטנבאום. ההרצאה היתה הצגה בנויה היטב של הנורמליזציה של האנטישמיות באוניברסיטאות, והאופן שבו סטודנטים יהודים באירופה יכולים להגיב להקצנה הגוברת.

לדברי קסטנבאום, "השתקת קולות שנויים במחלוקת אינה הופכת את האוניברסיטאות לבטוחות יותר, אלא לעניות יותר אינטלקטואלית". בהתייחסו לתביעה המשפטית שהוביל נגד אוניברסיטת הרווארד, עודד קסטנבאום את הסטודנטים בהולנד להשתמש בערוצים משפטיים כאשר זכויותיהם נפגעות, או נמנע מהם יחס שווה. "אם קולכם מושתק – קחו את זה לבית המשפט!" אמר.

אל תסתירו את זהותכם היהודית

חלק גדול מההרצאה עסק קסטנבאום בההתמודדות עם המחאות מאז השבעה באוקטובר. למרות שהוא הדגיש את חשיבותן הברורה של עובדות, הזכיר קסטנבאום למשתתפים ש"עובדות לבדן אינן משנות דעת קהל". לדבריו, "מה שאנשים זוכרים הם סיפורים" הוא עודד סטודנטים לדבר בפומבי על משפחותיהם, על הקשרים שלהם לישראל, ועל החוויות האישיות שלהם – במיוחד כשמתמודדים עם נרטיבים פשטניים או עוינים.

הוא קרא למשתתפים שלא להסתיר את זהותם היהודית, גם אם לפעמים קל יותר לעשות זאת מלהתמודד עם העוינות. "לחבוש את הכיפה שלך בגאווה אינו רק הצהרה – זוהי גם צורה של התנגדות", אמר. הוא גם קרא לקהילות היהודיות להשקיע יותר בחינוך הנוער, כולל סבסוד טיולים לישראל ולימודים בבתי-ספר יהודיים, כדי שיחשפו להיסטוריה ולערכים היהודיים. לדבריו, "אנחנו לא יכולים לצפות מסטודנטים להגן על מה שמעולם לא לימדו אותם."

הערב היה יותר מהרצאה – הייתה זו הצהרה על נראות, חוסן, וגבולות הניטרליות המוסדית. כשמוסדות אקדמיים ברחבי הולנד ממשיכים לנווט בין קיטוב ומחאה, השאלה כבר אינה האם סטודנטים יהודים מרגישים לא בטוחים – אלא האם האוניברסיטאות מוכנות להתייחס לחששותיהם בצורה רצינית.

עד כה, העדיפו האוניברסיטאות לנסות לרצות את הצד האלים, תוך רמיסת זכויותיהם של חברי הקהילה היהודית-ישראלית, זלזול בחששותיהם והיעדר שקיפות מוחלט. קיום ההרצאה במועדה מהווה תזכורת: כאשר מוסדות נכשלים בהגנה על הקהילה היהודית ובהבטחת זכויותיה, הקהילה וידידיה חייבים למלא את החלל בעצמם.

הכותב מבקש להביע את תודתו העמוקה למשפחה שפתחה את ביתה ואת ליבה בפני הקהילה היהודית במאסטריכט.

קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!

תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.