לכבוד כ"ט בנובמבר, שלום הכין רשימה של שאלות ותשובות (קצרות!) לבנותיו. עד השבעה באוקטובר, הוא חשב שלא נורא אם הן, כמו ילדים רבים של ישראלים בחו"ל, לא ידעו הכל על הציונות. אבל עכשיו, כשהוויכוח סוער ברשתות החברתיות ובבירות העולם, נראה שחשוב לחזור לכמה מהשאלות ההסטוריות. השאלות והתשובות תורמו להולנדית – עבור הקוראים הצעירים שאינם קוראים עברית.
ישראלים שחיים בחו"ל, וילדיהם נולדו או עברו בגיל צעיר לארץ החדשה, נאלצים באופן קבוע להחליט מה חשוב להעביר לדור הצעיר. כל אחד לפי דעתו וטעמו האישיים. פסח, ראש השנה וחנוכה כן, אבל שבועות וט"ו בשבט יופיעו באופן ספורדי במקרה הטוב. אריק איינשטיין וכוורת כן, אבל את דני ליטני ומאיר אריאל נאלץ לשמור לעצמנו. הדבר נכון שבעתיים בענייני היסטוריה ופוליטיקה. אנחנו, אנשי הגולה, צריכים לברור את החומר בקפידה ולהעביר אותו לילדינו במסרים ברורים, קצרים ועטופים בנצנצים.
יותר מכל התרגלנו לקבל את המציאות הזאת ולמדנו לוותר. הילדים לא יודעים מהם מאורעות תרפ"ט? אין מה לעשות. לא קרה כלום. אבל בחודש האחרון, אחרי מאורעות השבעה באוקטובר, כשילדים של ישראלים באים הביתה עם שאלות כמו – למה בעצם אמריקה החליטה לתת ליהודים לגור בישראל? הבנו שכן קרה משהו, והגיע הזמן לכ"ט בנובמבר.
האם אפשר לנצח את הטיקטוק בלימודי הסטוריה?
אפשר לפחות לנסות ולא להיכנע ללא קרב.
לפניכם שאלות ותשובות שהכנתי כדי לשלוח לבנותי. לאו דווקא כדי לשכנע, ללמד או לתת להן חומר למלחמות ברשת החברתית – אלא יותר כדי לנסות ולהסביר להם איך אבא שלהם, ואנשים רבים בישראל רואים את הדברים.
מי הם הציונים?
הציונות היא תנועה שקמה במאה ה-19 והמוטו שלה הוא פשוט: ליהודים צריכה להיות מדינה משלהם – מקום בטוח בעולם. והמקום הזה הוא ישראל. כל מי שמסכים עם זה, הוא ציוני. שימו לב: זה לא אומר שרק יהודים צריכים לגור בישראל.
הרצון של עמים שונים במדינה משלהם לא קרה רק ליהודים בתקופה הזאת – זה היה חלק מתנועת הלאומיות שהתחילה במהפכה הצרפתית. הרבה עמים הרגישו תחושה של אחדות ורצון לבדל את עצמם מעמים אחרים ושיהיה להם מקום משלהם. עד אז לא היו כל כך הרבה מדינות בעולם. בנוסף לכך זו היתה תקופה שבה היתה הרבה אלימות נגד יהודים באירופה וברוסיה והיהודים לא הרגישו בטוחים והפכו לציונים.
היהדות היא דת, לא? למה צריכה להיות מדינה לדת מסוימת? גם לנוצרים או למוסלמים אין מדינה
היהדות קצת שונה בזה – היא גם דת וגם לאום. לכן היהודים קוראים לעצמם גם 'עם ישראל'.
המצב הזה נוצר גם בגלל שבעבר הרחוק היהודים חיו בישראל והיה להם מלך, גם בגלל שבמשך הרבה שנים היהודים היו מיעוט במדינות שונות בעולם והרגישו תחושה של אחדות עם יהודים בארצות אחרות, וגם בגלל שהיהודים נרדפו בהרבה מהמדינות שבהן גרו – לא בגלל האמונה שלהם, אלא בגלל השייכות שלהם לקבוצה הזאת – עם ישראל. תחושת הרדיפה והסכנה המשותפת, וכמובן השואה, חיזקו עוד יותר את זה שהיהודים הם עם ולא רק דת. בהמשך זה הפך לברור עוד יותר כיוון שהרבה אנשים אינם מאמינים באלוהים או בעקרונות הדת היהודית, אך מגדירים את עצמם כיהודים.
מי החליט שליהודים תהיה מדינה רשמית משלהם בישראל?
הדרך העיקרית להפוך למדינה רשמית בעולם, היא באמצעות הצבעה של האו"ם. המדינות החברות באו"ם הצביעו ב-29 בנובמבר בעד זכותם של היהודים למדינה משלהם בחלק מארץ ישראל. חצי שנה מאוחר יותר ישראל הכריזה על עצמאותה, וב-1949 ישראל התקבלה כחברה רשמית באו"ם.
33 מדינות הצביעו בעד,11 מדינות הצביעו נגד (כל המדינות המוסלמיות, הודו וקובה) ועשר מדינות נמנעו. עד אז בריטניה שלטה באיזור של ארץ ישראל. בשנה שלאחר מכן ב-15 במאי 1948 הבריטים הודיעו שהם עוזבים את ארץ ישראל ומדינת ישראל הוכרזה באופן רשמי. אין ספק שהשואה שקרתה רק מספר שנים לפני כן – גרמה למדינות רבות להצביע בעד זכותם של היהודים למדינה משלהם בארץ ישראל.
למה המדינה היהודית צריכה להיות דווקא בישראל ולא במקום אחר?
יש שתי סיבות עיקריות לכך:
- קשר היסטורי – היהודים חיו מאז תקופת התנ"ך בישראל. מאז ועד היום תמיד היו יהודים בישראל.
- קשר רגשי – בכל התקופה שיהודים חיו מחוץ לישראל – הם תמיד המשיכו לראות בה את מולדתם ושאפו לשוב אליה.
יש עדויות הסטוריות וארכאולוגיות רבות להיסטוריה של היהודים בארץ ישראל מאז תקופת התנ"ך. ישראל ועיר הבירה ירושלים מוזכרות בתפילות רבות בסיפורים רבים ובמסורות רבות של העם היהודי. בכל פסח חוגגים את ליל הסדר ואומרים " לשנה הבאה בירושלים". בנוסף לשתי הסיבות הללו, יש גם סיבה נוספת מודרנית – ישראל היא עובדה מוגמרת. מאז הקמתה היא פורחת ומהווה בית לכל היהודים בעולם שרשאים לחיות בה אם ירצו. היא חברה באו"ם ומקיימת קשרים עם כל מדינות העולם. פרט לחלק ממדינות ערב שאינן מכירות בה.
האם גם לפלסטינים יש קשר היסטורי ורגשי לארץ ישראל (שהם קוראים לה פלסטין)
בהחלט. הפלסטינים חיו כבר דורות רבים מאד, מאות שנים, באזור הזה וגם בתרבות שלהם יש תפילות רבות ומסורות רבות אשר מדברות על הארץ הזו כארצם.
ישנם יהודים בישראל שטוענים שהעם הפלסטיני הוא עם חדש או "מומצא". שאלו הם פשוט ערבים שחיו במקרה באזור אך יכלו גם לחיות בכל מדינה ערבית אחרת. אני לא מסכים עם הקביעה הזאת. לרוב המכריע של הפלסטינים יש שורשים משפחתיים ותרבותיים רבים הקשורים לאיזור. גם העובדה שמדינות ערב האחרות לא מקבלות אותם אליהם כתושבים שווי זכויות מחזקת את זהותם כעם הקשור לחבל הארץ הזה.
למה האו"ם לא החליט שגם לפלסטינים תהיה מדינה משלהם?
האו"ם כן החליט שלפלסטינים מגיעה מדינה – בחלק משטחה של ארץ ישראל. אבל הם סרבו.
באותה ההחלטה ב-29 בנובמבר – האו"ם החליט שארץ ישראל תחולק בין היהודים לפלסטינים (אז עוד לא קראו להם פלסטינים אלא 'ערביי פלסטינה/ארץ ישראל') – לכן ההצעה הזו נקראת 'תוכנית החלוקה'. הנציגים של היהודים הסכימו (למרות שהם לא אהבו את התכנית שלא כללה את ירושלים) אך נציגי הערבים וגם המדינות הערביות השכנות סרבו להצעה. נציגי המדינות הערביות אף אמרו כי אם האו"ם יאשר את ההצעה תהיה תגובה אלימה – גם של מדינות אלה כלפי ישראל, גם של ערביי ישראל כלפי היהודים בישראל וגם כלפי היהודים הרבים החיים במדינות ערב השונות.
זה מה שאכן קרה. עוד באותו היום שבו התקבלה ההחלטה נרצחו שבעה יהודים בירושליים וביפו. ביום למחרת המשיכה האלימות והחלו גם פרעות במדינות ערב השונות נגד יהודים ולמעשה החלה מלחמת העצמאות.
איך התחיל הסכסוך הישראלי – פלסטיני?
הסכסוך התחיל עוד לפני הקמת מדינת ישראל. כאשר הערבים שחיו באיזור שנקרא אז 'פלסטינה – ארץ ישראל' ראו שיהודים רבים מתחילים להגיע ולהתיישב בארץ שהם ראו כארצם, הם התנגדו לכך באלימות.
תנועת הלאומיות שהשפיעה על הציונות, השפיעה גם על תחילתה של תנועה לאומית פלסטינית שראתה בערבים בפלסטין עם ערבי נפרד. הם ראו ביהודים המגיעים לאיזור כאויב שלהם וניסו לעצור אותו. בכל אותו זמן הבריטים שלטו באיזור ולכן כל הסכסוכים האלה היו מקומיים ובדרך כלל הבריטים התערבו ועצרו את האלימות. מדי כמה שנים (למשל ב-1920, 1921 ו1929) היו אירועים אלימים במיוחד שבהם קבוצות מאורגנות של ערבים רצחו יהודים. בין 1934 ל1937 היו מספר רב של מקרי אלימות מאורגנת (כתגובה לכך שהבריטים אישרו למספר רב של יהודים מאירופה לעלות לישראל).
