השגריר החדש: הקשר עם הקהילה הישראלית חשוב

בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופת הקורונה, רבים מהישראלים בהולנד דיווחו על בעיות ביצירת קשר עם השגרירות וקבלת מענה הולם. ההרגשה הכללית היתה של מצוקה ועומס משתק. אל תוך התקופה המורכבת הזאת מגיע להולנד שגריר חדש — מודי אפרים. האם הוא מביא עימו בשורת שינוי? לילך צדיק-וייס שוחחה עמו על האתגרים, והציגה גם את השאלות הקשות. היא יצאה אופטימית

בילדותו הוא חלם בכלל להיות עורך-דין ואף הגשים את החלום, רק כדי לגלות שזה משעמם ואפור מדי. בפקולטה למשפטים בתל-אביב, הוא נתקל במודעה של קורס הצוערים של משרד החוץ –  וכל השאר היסטוריה.

מודי אפרים בן 56, נשוי לענת, אמנית זכוכית, ואב לארבעה ילדים בוגרים. זו השליחות הראשונה שלו באירופה. זו גם השליחות הראשונה של הזוג אפרים בלי ילדיהם שבגרו ונשארו בארץ. הוא יצא עכשיו לדרך חדשה לאחר קריירה ארוכה בתחום אמריקה הלטינית, במהלכה היה עם משפחתו בשליחויות בגואטמלה, ארגנטינה, פרו וארה״ב, ושאותה חתם בשבע שנות כהונה כראש אגף אמריקה הלטינית במשרד החוץ.

למה לך אירופה עכשיו?

״נכון שבמשרד קוראים לי מר אמריקה הלטינית. אבל במידה מסוימת הרגשתי שמיציתי, למרות שליבי עוד שם. חיפשתי אתגרים חדשים. אירופה היא גם אתגר וגם השורשים שלי. אבי מבולגריה בה הגנו על היהודים במלחמה. אמי מרומניה שם, בדומה להולנד, רצחו חלק גדול מהקהילה. רצחו את סבא שלי ואמא שלי ברחה ביחד עם אמא שלה ממקום למקום עד שהגיעו לארץ.

בישראל מכירים את התדמית של הולנד ידידת ישראל ולא יודעים על שיתוף הפעולה שתרם לרצח כ-75% מהקהילה. עד היום רואים שהקהילה היהודית עדיין בטראומה. רק כשמגיעים לפה מבינים את האימפקט של זה. המטרה שלי כשגריר היא להסתכל קדימה אבל אי אפשר לשכוח את העבר במיוחד לאור האנטישמיות העולה ופעילות ה-BDS שמתחזקת כאן״.

אולי יעניין אותך גם

לא נכנעת לסטריאוטיפים המגדריים
עושים קונצים: קרן אור על ענת רצאבי
ספויילר למבוגרים בלבד! מסיבת הקיץ של דאצ׳טאון!

עדיין לא מדבר הולנדית

הוא מדבר ספרדית, צרפתית, עברית, אנגלית ומבין קצת בולגרית. אבל הולנדית הוא עדיין לא מדבר וזה חסר לו. ״בכל מקום ששירתתי עד עכשיו פתחתי את הבוקר עם שני עיתונים, אתה חי את המקום. אז אני פותח את הבוקר עם תדרוך עיתונות אבל זה לא מכלי ראשון וזה חסר. יש באנגלית אבל זה לא אותו דבר. אני עושה תדרוך מקומי עם צוות העיתונות זו חוויה חדשה״.

״אני פה ארבעה וחצי חודשים וזה בסימן חיובי. השמש יצאה, הכל נפתח והולנד שוקקת –  היינו בהופעה של ג׳נסיס ופתאום ראינו 18,000 הולנדים קופצים״.

״אני נהנה מהכדורגל ההולנדי, מהמשחקים של אייאקס ושל הכדורגלנים הישראלים בקבוצות הולנדיות. היה נחמד להיות במימונה אצל ערן זהבי. אני רואה עצמי גם כשגריר של הקהילה הישראלית ולא רק מול הממשל ההולנדי אלא עם כולם, זה התפקיד שלי, זה המקום שלי, ואין משחקי כבוד. אני מרגיש טוב עם זה״.

והאוכל?

"כבר החלטתי שאפחית בגבינות ההולנדית כי איך שמגיעים עולים במשקל. בסופר נהנים מהמבחר: גבינות, ירקות, ופירות, לחמים – עושה חשק לאכול ולומדים לשלוט. יש פה גם מטבח בינלאומי משובח – איטלקי וארגנטינאי."

ומטבח הולנדי ממש –  ביטרבאלן?

"נמשיך לטעום את זה."

משימות ואתגרים – ודרכונים

"אני יודע שהייתה תקופה מאתגרת עם הקהילה הישראלית. אחד הדברים הראשונים שאני מנסה מאז שהגעתי, זה לראות איך אנחנו יכולים לתת שירות מיטבי לישראלים. הקשר עם הקהילה הישראלית חשוב ובמקומות אחרים שהייתי הוא חלק מהגרעין של הפעולה המשותפת. ננסה לבנות פה גם גרעין של אנשים שיכולים ורוצים לתרום ויכולים לעבוד יחד איתם.

יש לנו מחלקת חדשנות חדשה בשגרירות. כבר עשינו אירוע ראשון כדי לעורר שיתופי פעולה ומשלחות. יש לי פגישה עם שר החקלאות ההולנדי כדי להכין ביקור של שר החקלאות הישראלי בהולנד ובחודש הבא תגיע משלחת של 25 אנשים בנושא המימן כדי להדק את שיתופי הפעולה.

עולם התרבות התחיל להתעורר וכבר השתתפנו בפסטיבל מחול עם להקה מסוזן דלאל ועם הסרט של ארי פולמן בפסטיבל סרטי אנימציה. התרבות הישראלית מוערכת כאן, אבל צריך להניע את הדברים.

ה-BDS והעבודה ברשתות מאתגרים ואנחנו מנסים להתמודד ביחד עם כמה גורמים. אנחנו עובדים עם הקהילה היהודית, עם משרדי ממשלה באמצעות השליח למאבק באנטישמיות, מול אוניברסיטאות ועם קשר עם אוניברסיטאות וגורמים בארץ.

הקשר עם הקהילה היהודית חשוב ולראשונה יש לנו בשגרירות מישהו שאחראי על נושאים יהודיים.

כל ישראלי שגר בהולנד חושש מהרגע שיצטרך דרכון חדש וכולנו מכירים את הפוסטים הנואשים בפייסבוק על חוסר מענה בשגרירות. בעבר אמר לנו השגריר שיר-און שהישראלים אינם בראש סדר העדיפויות של השגרירות. ועכשיו?

״בעיני הקשר בהחלט חשוב, לשני הכיוונים – השגרירות כמתן שירות לישראלים והישראלים כשגרירים שלנו והעצמת היכולות שלנו כשגרירות עם כל היכולות. לפעמים הדברים של אדם פרטי בהייטק או בארגון יותר משמעותיים מתעמולה ישראלית״.

שירות קונסלורי, פועלים לשיפור

אילו אמצעים עומדים לרשות השגרירות כדי לטפח את הקשר?

״קודם כל אני יודע שמה שבוער בעצמות הישראלים זה השירות הקונסולרי, זה כלל עולמי והחריף בקורונה ואנחנו עובדים על שיפור השירות.

גם לי לא נעים להגיע למקומות והדבר הראשון שאומרים לי הוא 'אי אפשר להשיג את השגרירות', אני מודע לזה ואנחנו פועלים לטפל ולשפר. גם מעבר למאמצים הטכניים שעושים עכשיו כמו למשל מרכזיה נפרדת לעבודה הקונסולרית שיהיה יותר מענה״.

והשירות הקונסולרי?

״נושא הדרכונים לא קשור לקורונה אלא לעיצומים של משרד החוץ. אף שגרירות בעולם לא מקבלת דרכונים חדשים. אין דואר דיפלומטי ולא מגיעים דרכונים, או מסמכים ואפילו אותות של יד ושם. יש רשימת המתנה של דרכונים וברגע שנקבל ננפיק מיידית. אנחנו מעדכנים את כל מי שפונה כי יש לנו רשימת הנפקה לדרכונים שברגע שנקבל את המלאי ננפיק מיידית״.

אנשים אומרים שהם לא מקבלים מענה במייל – זו סוגיה שחוזרת על עצמה

״אני יודע שבתקופת הקורונה היה עומס מטורף. פעלנו לשיפור השירות ובהשוואה לקורונה כמעט אין המתנה למתן תשובות במייל או בטלפונים. הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי היה להיפגש עם עובדי המחלקה הקונסולרית ולראות איפה אפשר לתת מענה טכני ואיפה מענה אנושי מבחינת השירות. הרחבנו את שעות הקבלה של המחלקה ואת התקנים. דאגנו למענה טלפוני ובמייל נפרד למחלקה הקונסולרית.  אני מקווה שניישר קו ויהיו פחות תלונות ויותר ברכות״.

המייל שבו ניתן לקבל מענה קונסולרי הוא: Consular@hague.MFA.gov.il

הטלפון בו יש ניתוב לשירות הקונסולרי הוא 070-3760500

כניסה לישראלים בלבד?

מה דעתך בסוגיית מניעת הכניסה לישראל, בתקופת הקורונה, של ילדי ישראלים שלא נרשמו בשגרירות?

״זו בעיה שלא הייתה רק לישראלים בהולנד. הייתה הצפת בקשות של אנשים לרשום ילדים גדולים שלא נרשמו. עם ההקפדה בארץ מבחינת כניסה נוצר צוואר בקבוק. הוקם בארץ מרכז סיוע קונסולרי כי הבעיה הייתה בהרבה מדינות במיוחד מדינות עם קהילה ישראלית גדולה וזה מקור העומס בתקופת הקורונה.

ברור לי שאנשים יצאו עם זה בתחושות קשות, ישראלי שרוצה להגיע לארץ ולא יכול. לא רשם את בנו ולא יכול להיכנס, זו בעיה. אנחנו מעודדים לרשום את הילדים עכשיו כשיש רגיעה״.

ומה לגבי מי שלא מעוניין לרשום את ילדיו כאזרחי ישראל?

״בתקופת הקורונה ההחלטה הייתה ברורה  – מי שאינו אזרח לא יכל להכנס. ההחלטה לרשום או לא לרשום היא אישית ומשפחתית והיא גוררת אחריה תוצאות. אני מקווה שזה לא יקרה שוב אבל אי אפשר לדעת״.

הולנד הכניסה בני זוג וילדים של אזרחים גם בתקופת המגפה

״בישראל, בניגוד לאירופה, המעבר דרך שדות התעופה היה הכניסה היחידה של הנגיף על הוריאנטים שלו ורצו למנוע את כניסתו . מאזרח ישראלי אי אפשר למנוע כניסה אבל מאחרים כן. זו הייתה החלטה שהתקבלה ברגעי לחץ בהמלצת שירותי הבריאות״.

קשר עם הקהילה היהודית והקהילה הישראלית

איזה קשר היית רוצה עם הקהילה היהודית בהולנד?

״במקומות אחרים שהייתי בהם היו לי ישיבות קבועות עם ראשי כל הארגונים היהודיים. לכל ארגון יש אגנדה שלו וזה בסדר אבל אחד מהתפקידים שלי הוא לעשות חיבורים, לתאם – זו לא קהילה כזו גדולה.  התחלתי בפגישות עם רוני נפתניאל  מה-CJO ועם אחרים.

נפגשנו עם מכבי כשעשינו יום התנדבות של השגרירות בסיוע לפליטים מאוקראינה. נוצר קשר טוב עם דיוויד (בייסמייר, יו״ר מכבי הולנד ואירופה).

אני יודע שיש פה קהילה ישראלית ויהודית כשני צירים מקבילים. אני לא מתיימר שנוכל לגשר מהר אבל מיזמים משותפים יכולים להיות טובים לישראלים, לקהילה ולשגרירות״.

לסיכום במה תברך את הישראלים בהולנד לכבוד יום העצמאות?

״אני רוצה לאחל לכולם בריאות טובה, הצלחה והתחלה מחודשת אחרי התחלה לא פשוטה של התמודדות פה ובישראל עם הקורונה. אני אשמח לשמור על הזיקה והפעילות יחד עם השגרירות ויחד עם מדינת ישראל.

כשגריר וכשגרירות אנחנו כאן לשירות הישראלים. אני רואה בישראלים כאן כשגרירים שלי ושלנו ונשמח לפידבק לכל הכיוונים, בין אם ביקורתי ובין אם יש רעיונות ויצרתיות לגבי שיתופי פעולה.

שיהיה יום עצמאות שמח והלוואי שנעשה פה מנגל משותף לחגיגה ישראלית על החוף בסכווינגן״.

לכל הכתבות של לילך