הורים למתבגרים מישראל בהולנד? זה בית הספר בשבילכם

תוכן ממומן

לא קל לנווט דרך מערכת החינוך ההולנדית אם מכירים רק את מערכת החינוך הישראלית. אם לא די בהבדלים בלוח החגים, בשפת הלימוד ובחלק מהמקצועות, הרי שאחד האתגרים הגדולים עבור הורים ישראלים הוא התמצאות, הבנה וקבלה של מסלולי הלימוד השונים שלא תמיד מסתכמים ב-12 שנות לימוד ותואר מהאוניברסיטה. כדי להבין את ההבדלים ואת המחשבה מאחוריהם, שוחחתי עם שלושה מורים מבית הספר השש-שנתי היהודי Maimonides באמסטרדם – יעל מוק, מורה לעברית וללימודי יהדות; ינון וולג, מורה למתמטיקה, מנטור לתלמידים חדשים ורכז אירועים למועמדים; ניקול אייזנמן, מורה לצרפתית ולהולנדית – ושמעתי מהם על האופן שבו הם עוזרים לקלוט את התלמידים ישראלים בבית הספר.

שלושה מסלולים שונים

מה ההבדל בין החינוך בהולנד ובישראל?

יעל: "מערכת החינוך בהולנד שונה לגמרי ממערכת החינוך בישראל. הלימודים בתיכון מחולקים לשלושה מסלולים: VMBO-t הוא מסלול ארבע-שנתי, HAVO הוא מסלול חמש-שנתי ו-VWO שהוא מסלול שש-שנתי. כלומר, חלק מהתלמידים מסיימים ללמוד בגיל 16, חלק בגיל 17 וחלק בגיל 18. הדרך הכי קלה להשוות בין המסלולים בהולנד היא לחשוב עליהם כמו על יחידות בגרות. במסלול הארבע-שנתי לומדים את כל המקצועות ברמה של שלוש יחידות בגרות, במסלול החמש-שנתי לומדים ברמה של ארבע יחידות, ובמסלול השש-שנתי לומדים ברמה של חמש יחידות. אין התאמה ייחודית של כל מקצוע ומקצוע לרמה של התלמיד, כמו שנהוג בישראל במקצועות כמו אנגלית ומתמטיקה."

מה המשמעות של המסלולים עבור עתידו של התלמיד?

יעל: "תלמיד במסלול ארבע-שנתי מסיים את הלימודים בתיכון ויכול להמשיך לבית ספר מקצועי, שם הוא רוכש מקצוע. במסלול החמש-שנתי התלמיד יכול ללמוד במכללה, שם הלימודים הם תיאורטיים ומעשיים, ובהמשך נפתחת לו האפשרות לרכוש גם תואר שני. במסלול השש-שנתי התלמיד יכול ללמוד באוניברסיטה. אפשר לחשוב על זה כמו על ההבדל בין מנהל חשבונות, יועץ מס ורואה חשבון: שלושתם מתפרנסים בכבוד, ובעזרת מוטיבציה גבוהה הם יוכלו לשגשג ולהשיג הזדמנויות לקידום."

אולי יעניין אותך גם:

בית ספר יהודי שמחולל קסמים באמסטרדם
המדריך המלא לבתי ספר העל-יסודיים בהולנד
מה כולם יעשו בחנוכה השנה, בהולנד?

האם אפשר לעבור בין המסלולים?

יעל: "ברוב בתי הספר בהולנד לא מאפשרים תזוזה בין המסלולים, אבל כאן מתגלה ייחודו של מיימונידס בתור בית ספר קטן, שבו למורים יש היכרות טובה וארוכת-שנים עם התלמידים. תלמיד שהתחיל את הדרך במסלול הארבע-שנתי או החמש-שנתי יכול להמשיך את לימודיו בבית הספר למשך שנתיים נוספות ולהשלים את רמת הלימוד הבאה. זה לא אפשרי בכל תיכון, אבל אנחנו נותנים לזה מקום. כמובן שזה תלוי במועמד, ביכולות ובמוטיבציה שלו. אם הצוות המקצועי החליט לא לאשר את הלימוד לרמה הבאה, זה רק משום שאנחנו רואים את טובת התלמיד: אולי הוא לא בגיל המתאים, או המורים חושבים שהוא ירוויח מלימודים במכללה מקצועית."

המקצועות מותאמים ליכולות

בתור ישראלים לפעמים קשה לנו להבין את הרציונל מאחורי השיטה הזו.

ינון: "זו שיטה טובה. למשל, כשהתלמיד ממש טוב בשפות אז יש לו יותר זמן פנוי להקדיש למקצועות שהוא מתקשה בהם. זה שונה מהמצב בישראל, שם צריך להתאמץ כל הזמן ובמקביל. התוצאה הסופית היא שהתלמיד מסיים את כל המקצועות באותה הרמה, עם הבנה טובה של החוזקות שלו."

יעל: "המערכת מסתכלת על התלמיד בנקודת הזמן הנוכחית ומגדירה מה מתאים לו. אנשים תמיד נמצאים בהתפתחות ולכן יש מקום להמשיך הלאה, אבל לא כופים על התלמיד מסגרת שבה הוא עלול לחוש כמו כשלון. במשך השנים למדתי שבהולנד אומרים לתלמיד, 'לא הצלחת במבחן, כנראה זה לא היה היום שלך'. כלומר, מבינים שבנקודת הזמן הזו הוא הושפע מכל מיני גורמים."

תוכלו להסביר מי הם המנטורים, ואיך הם שונים ממחנכים?

ניקול: "מחנך בישראל הוא המורה שמלמד את הכיתה במשך רוב השעות בשבוע. לעומת זאת, מנטור ילמד במשך שעות בודדות בלבד. הוא מכיר כל תלמיד ותלמיד ועוזר להם לפתח את תחומי העניין הספציפיים שלהם. הוא יוכל לכוון אותם בכתיבת עבודות וגם לתמוך בהם."

ינון: "הייתי תלמיד במיימונידס והיום אני מנטור. אני רואה כמה טוב לתלמידים לדעת שהם יכולים לתקשר את החולשות שלהם למורים ולבקש עזרה. אנחנו בית ספר קטן, עם 15-17 תלמידים בכל כיתה. בבית ספר גדול עם 30 תלמידים בכיתה צריך להתחרות על תשומת הלב של המורה."

מכירים את התרבות הישראלית

מה הרכב האוכלוסיה בבית הספר?

ינון: "יש קבוצה הולנדית גדולה, וקבוצה קטנה יותר של ישראלים. כל התלמידים שלנו יהודים ו-95% מהם ביקרו בישראל ומכירים את התרבות הישראלית, אז כשמגיע תלמיד חדש מישראל כולם כבר יודעים למה לצפות, מדברים קצת בעברית, מספרים על תל-אביב וירושלים, אפילו מדברים על פלאפל. בבית ספר הולנדי רגיל תלמידים כאלה עלולים להרגיש בודדים כי אף אחד סביבם לא באמת מכיר את ישראל. כך יוצא שהתלמידים הישראלים משתלבים בהווי הכיתתי הרבה לפני שהם מדברים הולנדית שוטפת."

ניקול: "המכנה המשותף לתלמידים הוא שכולם יהודים וכולם שייכים לאותה התרבות, מכירים את אותם המנהגים, וחולקים ערכים חשובים כמו האהבה לארץ ישראל. במובן הזה, נקודת המוצא של כל התלמידים זהה: כשאומרים 'יום העצמאות' הם מתלהבים ולא צריך להסביר. לרבים מהתלמידים ההולנדים יש הורה ישראלי אחד, אז הם גדלים בין שתי תרבויות וקל להם להבין את התלמידים הישראלים."

איך בית הספר עוזר לתלמידים הישראלים בתהליך הקליטה?

ניקול: "קודם כל, המנטור מנחה את הכיתה שעומדים להיקלט בה תלמידים מהארץ, ומבקש מכולם לשתף פעולה: להתעניין בהם, לשבת איתם בהפסקות. כלומר, לא משאירים את תהליך ההיקלטות לגורל, אלא מציינים מפורשות שיש לקבל את התלמידים החדשים. בית הספר מיימונידס פרו-אקטיבי ורוצה שהתלמידים הישראלים ירגישו שייכים, וידעו שרוצים אותם ושמחים שהם נמצאים. המורים מקפידים שתלמידים ישראלים ישבו ליד תלמידים שמדברים הולנדית ועברית, וישמשו מעין מתרגמים."

ינון: "אנחנו מלמדים כאן עברית כשפה זרה, אז בשעות הללו התלמידים הישראלים מקבלים שיעורי תגבור בהולנדית כדי לעזור להם להתגבר על פער השפה."

יעל: "נכון, בית הספר מוציא את התלמידים הישראלים מכיתות האם והם זוכים לשיעורים עם מורה להולנדית, אבל הם לומדים עם שאר הכיתה מקצועות כמו לימודי יהדות, ספורט ואנגלית, כדי לטפח סביבה חברתית שתתמוך בהם. שפה היא מימד אחד של התרבות, אבל גם כישורים חברתיים הם מימד של התרבות."

ניקול: "בתור מורה לשפות, אני תמיד חושבת על הרקע של התלמיד, ועל השפה שבה יש לו ידע בדקדוק. אני משתמשת בזה כדי להסביר, ליצור הקבלות ולהדגים. אני חושבת על מה שנגיש לתלמיד ובונה את ההסברים שלי על סמך הידע הקודם שלו. בשנה הראשונה מלמדים את התלמידים הישראלים הולנדית בצורה אינטנסיבית, אבל בשנה השנייה התלמידים כבר נוטלים חלק גדול יותר בכיתות האם. תלמידים שעדיין לא מתנהלים בהולנדית ברמה של שאר הכיתה מקבלים הקלות והתאמות. למשל, הם יכולים לענות על שאלות במבחן בשפה האנגלית. המורים רואים ויודעים שקשה להם ולכן מאפשרים לתלמידים הללו להשתמש במילון, מתירים להם זמן נוסף או הקלות דומות. הם גם מקבלים פטור ממבחנים במקצוע הלשון ההולנדית. בהדרגה הדרישות עולות ומצפים מהתלמיד להתקדם."

איזה חלק יש לישראל בהווי בית הספר?

יעל: "בית הספר מקדיש זמן לחגים היהודים והמועדים הישראלים כמו יום ירושלים, יום הזיכרון ויום העצמאות. זה חשוב לבניית הבטחון העצמי של התלמידים הישראלים: פתאום הם ה'מומחים', ובית הספר נותן להם הזדמנות להיות מעורבים בטקסים, למשל. כשהתלמידים הישראלים משתתפים אצלי בשיעורי היהדות, אני מניחה להם לבצע משימות בעברית. באופן אישי, אני מאמינה שחשוב שהתלמיד ימשיך לדבר בשפה שלו. הוא עובר המון תהליכים בהגירה ובהתאקלמות אז השפה היא עוגן, היא מעניקה לו תחושת מוכרות וביטחון בתוך תהליך מורכב. חשוב להניח לתלמיד לזהות דברים משותפים לתרבות החדשה ולתרבות שממנה הגיע, כדי שלא יחוש זרות וניכור. מכיוון שמיימונידס הוא בית ספר יהודי, גם תלמידים שלא מגיעים מרקע דתי מיד יזהו דברים כמו חגים יהודים או שיח על ארץ ישראל. זה תמיד נמצא באוויר, וזה לא משהו שקיים בבתי ספר אחרים."

בית הספר מיימונידס קולט תלמידים במסלולי VMBO-t (ארבע-שנתי), HAVO (חמש-שנתי) ו-VWO (שש-שנתי.)

ב-31 בינואר, 2023, בשעות 19:00-20:30, בית הספר יקיים ערב וירטואלי עברי-אנגלי למשפחות ישראליות שבהולנד או בתהליכי מעבר למדינה. להרשמה אנא פנו במייל לכתובת welkom@jsgmaimonides.NL,

ב-7 בפברואר, בין השעות 19:00-21:30, יתקיים בבית הספר ערב פתוח. ב-10 בפברואר בין השעות 13:00-15:00 יתקיים שיעור לדוגמה.

Avatar photo

מימס וילמה, לנצח מהגרת טרייה, בעלת תואר בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה ומחברת ספר השירה "עניין שמיטה".

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.