מורן אביב דביר נפגשת עם אמנים ישראלים פעילים החיים בהולנד
לפני יותר מעשור למדתי בירושלים בבית הספר לתיאטרון חזותי, מקום מיוחד שלימד אותי רבות על תהליכי יצירה ובנייה של שפה אמנותית. בחזותי היה לי מורה לפיסול שדאג כל הזמן להזכיר לנו שלאף אחד לא באמת אכפת מהאמנות שלנו, ושכדאי מאוד שלפחות לנו יהיה אכפת ממה שאנחנו בוחרים לעשות (אבל שגם לא ניקח את עצמנו יותר מידי ברצינות כן? ואחר כך אומרים שאמנים הם מתוסבכים). בשיעור אחר, אותו מורה גם גילה לנו ש״קונץ״ זו אמנות בגרמנית, וה״אל תעשה קונצים״ שסבתא שלו הייתה אומרת לו באופן קבוע, הביא אותו ללכת ללמוד פיסול בבצלאל.
בסתיו ימלאו שנתיים לרילוקיישן שלנו לדלפט. אני גאה לאמר שהמילה הראשונה שידעתי בהולנדית היא kunst. אני נרגשת מהעובדה שלפחות פעם בשבוע אני עוברת ליד הבית של ורמיר. השילוב בין תוואי נוף שטוח ופתוח לבין האור הבוהק (כשהעננים לא משתלטים), היא חווית התבוננות רעננה ומכוננת עבור יוצרת שהגיעה כל הדרך מהרי ירושלים.
במדור הזה אני הולכת לעשות קונצים. בכל פעם אכוון קרן אור בוהקת על אמן או אמנית ישראלים פעילים שחיים כאן בהולנד. האמנים שאפגוש יהיו ממגוון תחומי האמנות והיצירה. מוזיקאים, אמנים פלסטים, אנשי תיאטרון ומחול, משוררים וגם אמנים רב תחומיים – כמוני.
אני מדמיינת שעוד שנה תהיה כאן רשימה מרתקת של יוצרים שסקרנותם, וסקרנותכם הקוראות והקוראים, יניבו שיתופי פעולה חדשים, תהליכי יצירה מגוונים וקהל אוהד.
אולי יעניין אותך גם:
על המלכה החמה ואנרגיה קוסמית
שקוף שזה הולנדי
להצטרפות לרשימת התפוצה של דאצ'טאון
תעלה ותבוא האמנית הראשונה – הילה הוטמכר
ההופעה של הילה במרכז תרבות Sijthoff בעיר ליידן הציורית, תיחקק אצלי לעד הופעתה היתה הראשונה שהלכתי לראות אחרי שנת קורונה דוממה. בנוסף לחגיגיות של פוסט קורונה (טפו טפו חמסה חמסה) זו הייתה גם הפעם הראשונה מזה שמונה חודשים שיצאתי בערב לבד בלי תינוק במנשא. בקיצור, רגע בלתי נשכח וזה עוד בלי שהזכרתי כמה הביצוע של הילה לשיר של מרסדס סוסה ריגש אותי. הביצוע החזיר אותי ברגע, שש שנים אחורה, לבית היולדות בהדסה עין כרם. אמנות טובה מצליחה לפרוט אצלי על מיתרים אינטימיים ולטוות חוטים חדשים של מחשבה ורגש. החוטים האלה נשזרים באחרים שכבר היו שם וממשיכים לרקום עבורי את הסיפור שלי בעולם.
מי ומאיפה?
קוראים לי הילה הוטמכר, בת 31, מוזיקאית. במקור מקרית טבעון. התחלתי את הקריירה שלי בירושלים, שם למדתי תואר ראשון בג'אז באקדמיה למוזיקה ולמחול. אחר כך המשכתי לתואר שני בג'אז בקונסרבטוריון של אמסטרדם. אני זמרת ו"הכלי" המרכזי שלי הוא הקול. בנוסף, אני גם מלחינה, מעבדת, מנגנת על קונטרבס פסנתר וגיטרה. הסגנון המוזקלי שלי כיום הוא אינדי ג'אז, המוזיקה שלי היא ג'אז לירי. לרב המוזיקה שלי עם מילים אני גם מלחינה קטעים ללא מילים בהם הקול משמש ככלי עצמאי.
מתי ולמה הגעת להולנד?
הגעתי לאמסטרדם לפני 3 שנים לאחר שהתקבלתי לתכנית תואר שני במוזיקה בקונסרבטוריון באמסטרדם.
האם פעלת בישראל כאמנית?
הקריירה המוזיקאלית שלי התחילה בערך בגיל 21 אחרי השירות הצבאי. התחלתי ללמוד באקדמיה למוזיקה בירושלים והיו לי שם שש שנים נפלאות. הופעתי במסגרת הרכבים שונים, כאשר המשמעותיים ביניהם היו J-Ruz, הרכב שהקמתי יחד עם 4 חברים מהאקדמיה למוזיקה, ו- Diola, הרכב ג'אז נשי וייחודי שהקמתי עם עוד שתי נשים נפלאות.
האם הזהות ישראלית ו/או היהודית היא חלק מיצירה שלך? באיזה אופן?
המוזיקה שאני יוצרת מתחברת לרעיונות שחוצים גבולות מדינות ודתות. אני אוהבת לחבר בין אנשים ותרבויות, כך שהתרבות שלי היא לא הנושא המרכזי של היצירה. יחד עם זאת, אני מרגישה בנוח להגיד שהזהות הישראלית-יהודית שלי נוכחת במידת מה בכתיבה שלי, גם אם לא בצורה מודעת.
אותה זהות שעוברת כזרם תת ימי ביצירתי, נובעת מהבית בו גדלתי ומחוויות שנת השירות שעשיתי בארצות הברית.
בין בשנים 2008-2009 התנדבתי במסגרת שנת שירות בקהילה היהודית בווסטר מסצ'וסטס. זו היתה שנה נפלאה ומשמעותית עבורי, בה למדתי לראשונה מהי המשמעות של לחיות כיהודי או כישראלי בחו"ל.
גדלתי בבית רב תרבותי. להורים שהגיעו ממדינות שונות בגיל מאוחר בחייהם. במהלך ילדותי ספגתי שלוש שפות-עברית, ספרדית ורומנית. אני חושבת שבמידה רבה, מעבר לשפות המדוברות, הזהות התרבותית שלי מושפעת משלושתם יחד. גיבורת העל שלי, מאז ועד היום, היא מרסדס סוסה. אני ישראלית שהיא גם וגם גם. לדעתי היופי טמון בתערובת הזאת, ברב תרבותיות, ואני מודה על זה.
איך והאם החיים בהולנד משפיעים על האמנות שלך?
אמסטרדם היא עיר מעורבת. יש בה הכל מהכל. זה מתבטא בהופעות, בפסטיבלים ואפילו בג'אם סשן השכונתי. השהות באמסטרדם אפשרה לי להיפתח לאופקים תרבותיים חדשים. הכרתי כאן מגוון רחב של אנשים נפלאים ומוזיקאים מצויינים. הגיוון התרבותי מעורר בי השראה לכתוב מוזיקה חדשה, כזו שכנראה לא הייתי מסוגלת לכתוב בישראל.
מה חסר לך או שאת מתגעגעת אליו בעולם האמנות והתרבות הישראלית? מהם לדעתך ההבדלים בין עולם התרבות הישראלי לזה של הולנד?
באופן כללי אני בנאדם פתוח ואני אוהבת אומנות מכל סוג, כמה שיותר יותר טוב. אומנות היא האוויר לנשימה שלי. בישראל יש אינסוף אמנים מדהימים אבל לצערי, ישראל קטנה ואין מקום לכולם. כך שמהבחינה הזאת, אין בי געגוע. כאן אני מרגישה שהציבור הרבה יותר מעורב בחיי תרבות, לא רק במוזיקה, ואני חושבת שזה אחד ההבדלים הכי משמעותיים עבורי. בהולנד אני מרגישה שיש לי סביבת יצירה מאפשרת יותר מבישראל. מפעם לפעם עולה בי געגוע למימד הלא מדובר של אמנות ישראלית, שקשור בחיים עצמם ובמציאות בישראל.
מקום בהולנד שמעורר בך השראה?
אין לי מקום מסוים אך ההשראה יכולה לבוא בכל רגע כשאני מתאמנת על משהו, כשאני מטיילת, או בבית קפה ברגע לא צפוי. על מנת לסדר מחשבות ולספוג אווירה, אני אוהבת להסתובב בסמטאות השקטות של העיר ברגל או באופניים.
מקום שתקחי אליו חבר.ה אמנים או חובבי אמנות שיבואו לביקור?
זה משתנה, אבל בדרך כלל אחפש את התערוכות היותר אנדר גראונד שמציגות באותו זמן. אני פחות חובבת של מוזיאונים ואטרקציות המיין סטרים. לפני הסגרים וההגבלות של מגפת הקורונה היתה תערוכה מדליקה ב- Vrij Paleis, של קולקטיב אמנים שהציגו ציורים ומיצגים במשך שבוע. התערוכה היתה מאד מוצלחת.
אמן.ית מקומי שהיית רוצה לשתף איתו פעולה ולמה?
דויד לינקס (David Linx) הוא ווקאליסט שאני מאוד מעריכה ומעורר בי השראה רבה. הוא משלב ז'אנרים שונים ומשתמש בקול שלו ככלי בצורה חופשית להפליא.
אם לא היית עוסקת באמנות, מה היית עושה?
הייתי עוסקת בחינוך בלתי פורמלי. רב חיי עסקתי בתחום זה לצד דברים נוספים. אם לא הייתי מוזיקאית החלום שלי היה להקים פנימיית אומנויות. פעמים רבות דמיינתי ש אלך ללמוד פסיכולוגיה ואקים פנימייה בארץ. משהו קרה אחרי השירות הצבאי שגרם לי לשים את התכנית הזאת בהולד ולתת מקום לחלום הכי גדול ושורשי שלי, לכתוב ולהופיע עם המוזיקה שלי. כך או כך זכיתי לשלב בין התחומים בחיי ולעסוק כאן, בהולנד, בחינוך בלתי פורמלי. כיום לצד המוזיקה אני גם רכזת שבט צופים באמסטרדם. זו פעילות חינוכית בלתי פורמלית שמתקיימת בימי ראשון. הפעילות מיועדת לילדים להורים ישראלים/מעורבים דוברי עברית שרוצים לשמר זיקה לתרבות הישראלית שלהם. בשבט אנחנו מאפשרים מרחב של יצירה, חברויות, למידה וחוויות צופיות משותפות לילדות וילדים בני 6-18. השבט קיים מעל 10 שנים ואני מאוד גאה להיות חלק במיזם המאוד מיוחד הזה.
אם לא הולנד, איפה היית גרה ולמה?
מעניין… אין לי מושג.
איפה תהיי בעוד עשר שנים?
בהולנד או בישראל, מופיעה עם המוזיקה שלי בעולם ומלמדת את הדור הבא את הסודות שאני למדתי.
טיפ לאמנים שרק נחתו?
תהנו מהעיר ותלכו לכמה שיותר ג'אמים. אל תהססו להכיר ולהתחבר עם אחרים, תלכו לתערוכות ולהופעות ממדיומים וג'אנרים מגוונים
איפה אפשר לראות הופעות שלך?
בסוף יולי אני מוציאה אלבום שנקרא Strangers in my dreams. זה אלבום מקורי שהקלטתי בשנה האחרונה עם ההרכב שלי. האלבום הוא אינדי-ליריק-ג'אז והוא נוגע בנושאים כמו שחרור, אהבה, חרדה ותקווה. חלקו נכתב בירושלים וחלקו באמסטרדם. בהרכב מנגנים חברים שלי מתקופת הלימודים באמסטרדם. עירבוב תרבויות, קוסטה ריקה,איטליה, צרפת וישראל. הוא יהיה זמין להשמעה בכל הפלטפורמות ואני מזמינה את כולכם להקשיב לו ולהתעדכן בהופעות הקרובות באתר שלי
בתחילת אוגוסט אני אופיע ב"שבוע רסידנס" מיוחד ב- comedy cafe באמסטרדם. במופעים ניתן יהיה לשמוע את החומרים האחרונים מהאלבום החדש, ועוד חומרים שעדיין לא הושמעו.
ולסיום, אז למה את עושה קונצים?
מוזיקה היא הדבר הראשון שאני חושבת עליו בבוקר, והדבר האחרון עליו אני חושבת לפני שאני נרדמת. במוזיקה שלי אני משקפת את המחשבות והסיפורים שאני נפגשת איתם ביום יום, את הסביבה שגדלתי בה, ואת התחושות והרגשות שהם חלק מהחוויה שלי כאן.
כיוצרת, מוזיקה בשבילי זה מקום. על הבמה, אני והקהל במקום הזה ביחד, וזה האושר הכי גדול בלהיות מוזיקאית.
אתר https://www.hilahutmacher.com/
 |
