עושים קונצים – פגישה עם המאיירת והאנימטורית דפנה אוודיש

הפעם הזרקור מאיר את עולם האנימציה והאיור בו דפנה אוודיש יוצרת. עבודותיה מספרות סיפור ומשלבות חומרים דקומנטרים ופואטים. דפנה עוסקת ברגעי מעבר, זהות ובית ויוצרת בעבודותיה שכבות של תוכן וחומר המורכבות ממציאות ודמיון. אם תרצו היא יכולה לשלוח לכם גלויה מאוירת לחג.

דירה מוארת מוקפת חלונות גדולים בבניין פינתי ב oud west באמסטרדם. מרפסת קטנטנה המשקיפה על גן משחקים, עוגת שזיפים הומייד, צמחי בית מחייכים, על הקירות איורים וציורים שמושכים את העין. הגעתי לבית של דפנה אוודיש.

במאית אנימציה ומאיירת על תלת אופן

למפגש הזה ליוו אותי (בצורות שונות) שלוש חברות. האחת יערה, חברה דלפטית יקרה, ששלחה לי לפני כמה שבועות את האתר של דפנה וחשבה שיהיה לנו מעניין להיפגש. ממש צדקת, תודה!

השנייה היא שירה, חברה חדשה (איזה כיף זה למצוא חברים חדשים בגיל 37) שליוותה אותי פיזית עד פתח הבניין אחרי פגישה נעימה בפארק לא רחוק. החברה השלישית היא ירושלים – שממשיכה ללוות אותי גם ממרחק.

כשנכנסתי לעמוד הפייסבוק של דפנה תוך כוונה לכתוב לה הודעה שאשמח להיפגש, הסתבר לי שכבר התכתבנו לפני יותר משנתיים כשעשיתי מחקר לקראת המעבר שלנו להולנד. אז, לפני המעבר, חיפשתי להתחבר לאנשים שעברו להולנד ועוסקים באמנות ויצירה. במקרה ראיתי פוסט של דפנה בו היא שיתפה את אחד הסרטים שלה וגיליתי שהיא גם מירושלים. אני זוכרת את תחושת האחווה שהרגשתי באותו רגע ביני לבין עמוד הפייסבוק שהיה מולי. גם יוצרת מעניינת מאוד, גם עשתה רילוקיישן להולנד לא מזמן וגם מירושלים ! בינגו!

תודה לחברות שמלוות אותי ושלום לך חברה חדשה.

דפנה, עוגת השזיפים והצמחים. הכתבת היא גם הצלמת

 

אולי יעניין אותך גם:

חנוכה בהולנד? השנה יש לנו המלצה חמה בשבילכם! כנסו לקרוא
פסטיבל SERET: קולנוע ישראלי בהולנד, גם בצפייה ביתית
איפה אני?
אבא ובת – שיחה אישית על יציאה מהארון

מי ומאיפה?

דפנה אוודיש, במאית אנימציה ומאיירת ירושלמית שחיה באמסטרדם. הסרטים שלי משלבים טכניקות מעורבות של וידאו ואנימציה, ומתעסקים במושגים של בית וזהות. בימים אלה אני עובדת על סרט דוקו אנימציה חדש, קופרודוקציה בין הולנד לישראל. בנוסף אני מרצה במחלקה לאנימציה באקדמיית וויליאם דה קונינג (Willem de Kooning) ברוטרדם. אני מכורה לקפה ובתי קפה, יכולה לדבר כל היום על סרטים ולא רוכבת על אופניים (שורשים ירושלמים גאים) אלא על תלת אופן.

 

 

מתי ולמה הגעת להולנד?

הגעתי להולנד בפעם הראשונה לפני חמש שנים לפסטיבל אנימציה באמסטרדם. משהו בעיר קסם לי מאוד וזאת היתה אחת הסיבות שהחלטתי להירשם ללימודי תואר שני באנימציה באקדמיה לאומנות St. Joost בעיר דן-בוס בדרום הולנד. בחרתי בתוכנית הספציפית הזאת כי היא איפשרה המון מרחב וחופש אמנותי, וזה בדיוק מה שחיפשתי בשביל לעבוד על סרט חדש. החוויה שלי פה התחילה בהרבה קושי ובדידות והתפתחה לתקופה מעוררת השראה ומלאה בהזדמנויות מדהימות.

האם פעלת בישראל כאמנית?

כן, למדתי אנימציה בבצלאל ולאחר מכן עבדתי בעיקר כמאיירת. זאת היתה תקופה לא פשוטה, להיות עצמאית בלי שום ניסיון קודם. החיים בארץ היו מאוד אינטנסיבים, המרדף והעבודה הקשה אחרי הפרנסה לצד חיים חברתיים שוקקים, לא פינו לי מספיק מקום בבטן בשביל להתחיל לחשוב בכלל על סרט חדש. הניתוק מהשגרה בארץ איפשר לי לעבוד על סרטים חדשים ולהתמקד בבימוי סרטים ולא רק בעבודות מוזמנות עבור לקוחות.

האם הזהות ישראלית ו/או היהודית היא חלק מיצירה שלך? באיזה אופן?

כל הסרטים שלי מתחבטים בסוגיות של בית, שורשים וזהות. התחלתי לעבוד על הסרט הראשון שלי כשעזבתי את בית הורי בפעם הראשונה ועברתי לגור במילאנו במסגרת חילופי סטודנטים. זה היה מסע מרגש שבו הכרתי וראיינתי המון מהגרים. התחלתי לשאול אותם שאלות על המשמעות של הבית עבורם, ומה גורם להם להרגיש בבית. במבט לאחור הבנתי שאלו היו שאלות ששאלתי את עצמי באותה תקופה.

הסרט השני שלי Bear With Me נעשה כאן בהולנד, והוא מתעסק בשאלה איך הגירה משפיעה על מערכות יחסים וזוגיות. הוא זכה להצלחה מאוד גדולה בארץ ובעולם (פרס סרט האנימציה הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים, פרס הפנטסטיק בפסטיבל שטוטגרט לאנימציה ועוד) ופתח לי חלון ותיאבון ליצור את הסרט הבא. הסרט החדש שאני עובדת עליו "לשחות עם כנפיים" הוא סרט דוקו אנימציה קצר על הגירה מנקודת מבטה של ילדה ישראלית, הלומדת לשחות עם בגדים בהולנד. בהולנד הילדים לומדים לשחות עם בגדים מחשש שיפלו לתעלות. הניואנס הקטן הזה מאוד ייחודי לחיים כאן ומשמש עבורי גם כמטאפורה מאוד יפה להגירה והסתגלות למקום חדש.

בסרט שזורים מוטיבים מהשורשים הישראלים שלי והוא מתעסק בהתמודדות עם הקשיים והאתגרים שבהגירה להולנד.

אנימציה מתוך הסרט Bear with me, הולנד 2019

 

איך והאם החיים בהולנד משפיעים על האמנות שלך?

החיים בהולנד משפיעים על האמנות שלי בכל מיני מישורים: דבר ראשון מבחינת תקציבים יש פה אפשרויות מדהימות. השנה למשל אני משתתפת בתוכנית לפיתוח טאלנטים שבה מקבלים תקציב לפרויקט חדש, לקואצ'ינג וגם למחיה. העבודה להגשה לקרנות היא ארוכה וקשה, אבל גם מאוד מתגמלת. אני נהנית לחיות בעיר שהיא כל כך יפה, מלאה בפינות קסומות ואנשים מעניינים שעושים חשק לצייר. אני מוצאת כל כך הרבה השראה בבתים ההולנדים עם החלונות הגדולים, בפרחים שגדלים פה בחופשיות, ובעיקר בשקט שיש כאן.

מתוך הסרט "לשחות עם כנפיים", 2021 טכניקה מעורבת

 

מה חסר לך /מתגעגעת אליו בעולם האמנות והתרבות הישראלית? מהם לדעתך ההבדלים בין עולם התרבות של ישראל לזה של הולנד?

מתגעגעת מאוד לחברים מקהילת האנימציה בארץ. כשסיימתי את לימודיי בבצלאל לא היו כמעט אפשרויות של מימון לסרטי אנימציה בארץ, וזאת היתה אחת הסיבות שרציתי לעבור. לשמחתי היום נראה שיש התפתחות ואפשרויות חדשות שלא היו קיימות בעבר, זה עושה אותי מאוד אופטימית. בהולנד יש היסטוריה ארוכת שנים, ההגשות לקרנות מאוד מובנות, יש חוקים ברורים ואפילו נוקשים (בעיני). מצד שני הם מציעים תקציבים מאוד מכובדים. צריך ללמוד לשחק את המשחק ולכתוב טקסטים מאוד ארוכים לעומת ההגשות בארץ.

מתוך תהליך יצירה של הסרט "לשחות עם כנפיים", 2021

 

מקום בהולנד שמעורר בך השראה?

כשגרתי בדן בוס היה בית קפה קטן, בפארק שליד דירת הסטודנטים שהיתה לי, בשם BLOEM. מקום קטן, חמים ואינטימי המנוהל על ידי זוג בריטים מרטין ודבי. תמיד כשהייתי מגיעה לשם ההרגשה שלי מיד היתה משתפרת. מקום כל כך שקט ושליו, ציירתי שם המון. אני גם מאוד אוהבת את האיזור של אגם Nieuwe meer באמסטרדם, ולבהות בסירות שבאמסטל.

מקום שתקחי אליו חבר.ה אמנים או חובבי אמנות שיבואו לביקור?

יש כמה מקומות שאני תמיד שמחה להמליץ עליהם. מוזיאון הצילום FOAM. הוא ממש קטן ואינטימי ביחס למוזיאונים האחרים באמסטרדם, בדרך כלל יש שם תערוכות מאוד טובות בעיני. בחירה אולי פחות קונבנציונלית אבל שווה היא ללכת לשוק יד 2 בנורד שמתקיים פעם בחודש. תמיד אפשר למצוא שם הפתעות ודברים מעניינים (וגם טיפוסים שמתחשק לצייר). אני חוזרת משם עם שקיות מלאות. והמקום האחרון אבל הקסום ביותר הוא ללכת/ לרכוב ליער של אמסטרדם שהוא פשוט יפיפה ושליו, מרחיב משהו בפנים.

אמן.ית מקומי שהיית רוצה לשתף איתו פעולה ולמה?

הייתי שמחה לשתף פעולה עם הוצאת הספרים המקומית boycott. אני מאוד אוהבת את הספרים שלהם ואת הבחירות האמנותית שלהם כהוצאה. בעבר היתה להם חנות ספרים קטנה, והם היו עורכים מפגשים עם מאיירים שונים. היום החלל משמש בעיקר לסטודיו. הם מוציאים ספרים מתורגמים ומקומיים עם אוריינטציה פחות מסחרית ויותר אמנותית, פיוטית. זה המקום הקבוע שלי למתנות.

מתוך הספר שדפנה איירה "תנינון ונחניאלי", 2020

 

אם לא היית עוסקת באמנות, מה היית עושה?

אולי הייתי מבקרת סרטים, או חוקרת היסטוריה.

אם לא הולנד, איפה היית גרה ולמה?

מדריד, כשהייתי שם לפני כמה שנים הרגשתי חיבור מיוחד לעיר, ומאז תמיד היה לי רצון לעבור לגור שם.

ביקור בפריסלנד, איור דיגיטלי, 2021

 

איפה תהיה בעוד עשר שנים?

שאלת השאלות. נראה לי שבישראל אבל אני לא יודעת עדיין. זה קונפליקט נצחי שאני לא בטוחה מתי תהיה לי תשובה לגביו. אני מאוד נהנית מהולנד ומהאפשרויות שיש לי כאן מבחינה מקצועית. לקח לי הרבה זמן לבנות את זה ועכשיו אני נהנית מהפירות. מצד שני אני תמיד מתגעגעת למשפחה שלי בארץ. אני מתגעגעת לביקורים שהם לא נקודתיים אלא מפגשים שגרתיים עם האנשים בארץ שאני כל כך אוהבת.

טיפ לאמנים שרק נחתו?

ללכת לאירועים, לפתיחות של תערוכות, הקרנות של סרטים, פסטיבלים, ירידים, כל מה שיאפשר לכם להכיר אנשים. הקשרים פה נבנים לאט, וכישראלים לפעמים קשה לנו לקבל את זה. לא להתייאש, להתמיד ולהפנים שהדברים האלה לוקחים הרבה זמן, עבודה של שנים אבל הניצנים בסוף יפרחו. הרבה סבלנות וסלחנות.

Cuddle, איור דיגיטלי, 2021

 

אז למה את עושה קונצים?

קשה לי לענות על השאלה הזאת. מאז ומתמיד אמנות היתה חלק עיקרי מהחיים שלי. הרעיונות לסרטים שלי בדרך כלל נולדים משיחות עם אנשים. לפעמים כשאני מקשיבה לסיפור של מישהו במהלך שיחה חברית, אני כבר מדמיינת בראש סצנות ושוטים, איך זה יראה על המסך.

הסרטים האהובים עלי הם סרטים שאני יכולה לצפות בהם שוב ושוב ולהתרגש בכל פעם מחדש, לגלות עוד דברים שפספסתי בפעמים קודמות. אני רוצה להביא בסרטים שלי מורכבות בצורה מעניינת ומחדשת שלא מאכילה בכפית ועם זאת מאוד חשוב לי שהסרטים שלי יתקשרו עם הקהל ויציעו גם הומור ונחמה.

הכל בעצם מתנקז לסטורי טלינג, זה מה שמניע אותי.

איפה אפשר לראות יצירות וסרטים שלך?

בימים אלה אני מאיירת ספר על חנוכה, הוא ייצא לאור בארה"ב שנה הבאה. אפשר לקנות גלויות מאוירות שלי בחנות המקסימה The Wine Spot במערב אמסטרדם (ממליצה לבקר בחנות בלי קשר), וב-Verkade Fabriek בדן בוס. כל שנה לקראת כריסמס אני עושה משלוחים של גלויות באופן עצמאי ללקוחות שמזמינים ממני ישירות.

הסרט שלי 'אולי רק ציפורי מסע יודעות' יוקרן במוזיאון תל אביב לאמנות בדצמבר הקרוב כחלק מתערוכה על אנימציה ישראלית. כל הסרטים שלי זמינים לצפיה באינטרנט וניתן לצפות בהם באתר שלי.

שלג, איור דיגיטלי 2021ו

 

כל הדרכים לעקוב אחרי עבודתה של דפנה:

האתר של דפנה
חשבון פייסבוק
חשבון אינסטגרם

 

לכל הכתבות של עושים קונצים

גלויות של דפנה בחנות בדן בוס

אהלן, אני אמנית רב תחומית ומלווה תהליכי יצירה. לפני שנתיים ירדתי מהרי ירושלים למישור הציורי שבדלפט עם בן זוגי ושני בנינו, והשלישי נולד כאן בהולנד. היצירה שלי שואבת השראה ונובעת מהמציאות בה אני חיה ומשלבת אלמנטים ביוגרפיים, תלויי מקום ותלויי זמן. העבודות שלי, הן היצירות העצמאיות והן הפרוייקטים אותם אני אוצרת או מנהלת אמנותית, הם לרוב חוויה משותפת לאמנים וקהל שמוזמן בעדינות להיות מעורב ביצירה.
בשנה האחרונה, מידי חודש אני יושבת לדגירה טראנס אטלנטית בהסכת הביתי (פודקסט) ״אמנות טובה דיה״ בו אני פוגשת ומארחת בקן כל פרק אימאנית (אמא שהיא גם אמנית) אחרת.
מוזמנים לבוא לבקר אותי בכל הקנים הוירטואלים

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.