על חדשנות הולנדית ויין שרוף

ב-16 בפברואר מצויין יום ההמצאות או יום החדשנות הבינלאומי. יום זה בא לציין יום של מחשבה מקורית, יציאה מהקופסא, תעוזה, יצירתיות וחוכמה. יום שנותן במה לאותם אנשים שמזהים בעיה, חושבים על פיתרון והופכים אותו למציאות. עולמנו מלא בהמצאות בהן אנחנו משתמשים יום-יום ולוקחים אותם כמובן מאליו. יום ההמצאות או החדשנות נועד להזכיר לנו עד כמה חשובה החשיבה היצירתית, ולעודד גם אותנו לצאת מהקופסא ולמצוא פתרונות חדשים לבעיות ישנות.

הנה מספר המצאות עליהן אנו יכולים להודות להולנדים, חלקן למרות שהומצאו לפני שנים רבות מאוד, תרמו תרומה מכרעת להתפתחות תחומים רבים בעולמנו והשפעתן ניכרת עד ימינו אנו.

 

הצוללת

Attribution: Colin Smith

האנגלי William Bourne היה הראשון שתכנן, כבר בשנת 1578, אבטיפוס של צוללת. באותה מאה שרטט גם לאונרדו דה וינצ'י תכניות של צוללת. אולם, בנייה של צוללת אמיתית המתינה לשנת 1620, כשהממציא ההולנדי Cornelis Drebbel, פיתח את הצוללת הראשונה. דרבל, אשר נחשב לאדיסון של תקופתו, עיצב ובנה את הצוללת הראשונה אשר ניתנה לניווט בעת שירותו בצי הבריטי. הפיתוח נעשה במימונו של המלך האנגלי ג'יימס הראשון, שהזמין את הצוללת הראשונה עבור הצי.

הצוללת של דרבל התבססה על העיצוב של בורן האנגלי, והתמודדה ופתרה היטב את הקשיים שעלו בתכניות המוקדמות. הצוללת היתה עשוי עור משומן שנמתח מעל מסגרת עץ והמלך ג'יימס הראשון היה אחד הראשונים לנסותה. בהמשך הפיתוח של קורנליוס פותחו דגמים מתקדמים של הצוללת והם נוסו בין השנים 1620-1624 בנהר התמזה שבלונדון. הצוללות היו אז מעין סירות גדולות מעץ, שהונעו על ידי משוטים וצופו בעור, כדי שישמור על איטום למים. לצוללות הללו היה מחובר צינור שעלה אל פני המים, כדי שהיושבים בצוללת יוכלו לקבל אוויר לנשימה. 

נקודה מעניינת – הצוללות הראשונות צללו לעומק של ארבעה מטרים בלבד… 

ונקודת זכות נוספת – בזכות דרבל כולנו יכולים כיום ליהנות גם מהשיר הידוע של להקת החיפושיות – Yellow submarine!

אולי יעניין אותך גם: 

מזיעה בעברית בסאונה הולנדית 
הולנדים נהנים יותר 
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

 

המיקרוסקופ

by David Lee King

בשנת 1590 בנה צמד האופטיקאים ההולנדי Zaccharias  ו- Hans Jansen (אב ובנו) מן העיר Middelburg את המיקרוסקופ הראשון, וזאת ככל הנראה כהתפתחות ישירה מהתעסקותם עם עדשות ששימשו להכנת משקפי ראיה. אב הטיפוס המקורי שנבנה משתי עדשות בתוך גליל, הגדיל בתחילה פי שלוש ואחר כך פי תשע ואף פי עשרים את גודל האובייקט, ולמעשה כך גילה הצמד את העיקרון שאיפשר מאוחר יותר גם את המצאת הטלסקופ. 

נקודה מעניינת נוספת, Antoni van Leeuwenhoek, אף הוא הולנדי מדלפט, היה הראשון שהשתמש במיקרוסקופ בשנת 1660 לחקר חיידקים ולמעשה נודע כאדם הראשון בהסטוריה שראה חיידקים!

 

צינור כיבוי אש

בסביבות 1673, מפקח כיבוי האש האמסטרדמי, שהיה ידוע גם בתור צייר, ממציא ואמן הדפס, Jan van der Heyden יצר יחד עם בנו ניקולאס את מה שהם שכינו "צינור אש". הם תפרו צינורות עור, כמו מגף, באורך של 50 רגל (15 מטרים), ועד היום אורך זה נחשב לאורך צינור כיבוי סטנדרטי! על אף המגבלה של לחץ המים, איפשר הצינור לכוחות הכיבוי להתקרב לאש והקל עליהם לכוון את זרם המים בדיוק לכיוון שרצו. יאן ואן דר היידן כתב גם את המדריך הראשון לכיבוי אש: Brandspuiten-boek וכן פיתח גרסה מוקדמת של צינור כיבוי מסוג צינור יניקה.

 

בדיקת ראייה

https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Snellen_chart.svg

כמעט כל מי שהרכיב או מרכיב משקפיים עבר בדיקת עיניים באמצעות בדיקה שהיא גרסה מודרנית של בדיקת עיניים שפותחה כבר בשנת 1862. Herman Snellen, רופא עיניים הולנדי פיתח את התרשים בו ניתן להשתמש לשם מדידת חדות הראייה או עד כמה מטופל יכול לראות ללא משקפיים או מגעים, והבדיקה נקראת על שמו – תרשימי סנלן. 

מדיה פיזית

יש מאיתנו אשר עדיין זוכרים את העידן שלפני iTunes או Spotify, כשלהקשיב למוזיקה באמצעות קלטת עדיין נחשב cool… 

ענקית הגאדג'טים ההולנדית Philips מילאה, ועדיין ממלאת, תפקיד חשוב בהתפתחויות הטכנולוגיות של המאה העשרים. המדיה הפיזית נולדה בהולנד כאשר בשנת 1963 החלה פיליפס את עידן המיקסטייפס עם המצאת הקלטת. כמעט עשרים שנה לאחר מכן, החליפה פיליפס את הקלטת בתקליטור. פיליפס היתה אחראית גם לחידושים בתחום הוידאו – בשנת 1997 כשהגיע הזמן להחליף את ה-VHS החליפה אותו פיליפס ב-DVD. מאוחר יותר עדכנה החברה את הפורמט לדיסק ה-Blu-ray המשמש כיום.

מצלמת מהירות

https://en.wikipedia.org/wiki/Gatso#/media/File:Gatso_Camera.jpg

והנה המצאה שרובנו היינו שמחים לוותר עליה.

Maurice Gatsonides אשר נודע בכינוי “Maus”, היה נהג מרוצים וממציא הולנדי ממוצא אינדונזי, אשר התגורר ב-Heemstede. גטסונידס נודע כאשף במדידת מהירות ובמהלך אימוניו ובניסיון לשפר את נהיגתו המציא מצלמה אשר תמדוד את מהירות הפנייה שלו. כיום, כוחות משטרה רבים משתמשים במצלמת המהירות אותה פיתח בשנת 1964 ואשר נקראת על שמו – "Gatso" כמכשיר למדידת מהירות לשם תפיסת נהגים הנוהגים במהירות מופרזת. 

גטסונידס נודע כמי שאמר – "לעתים קרובות אני נתפס על ידי מצלמות המהירות של עצמי ומוצא קנסות כבדים על מפתן דלתי. אפילו אני לא יכול לברוח מההמצאה שלי, כי אני אוהב לנסוע במהירות מופרזת ".

 

תווית סחר הוגן

בעבר סחורות שנרכשו באמצעות סחר הוגן קיבלו אישור על כך מארגוני סחר הוגן אשר עסקו בעצמם במכירת הסחורות. בשנת 1988, כומר שעבד עם חקלאי קפה קטנים במקסיקו ושיתף פעולה עם ארגון כנסייתי לא ממשלתי הולנדי, הגה את הרעיון של תווית הסחר ההוגן הראשונה בעולם. בשנת 1988 הוצגה בהולנד תווית “Max Havelaar”. קפה שנרכש, נסחר או נמכר בהתאם לתנאי הסחר ההוגן היה זכאי לתווית אשר הבליטה אותו על מדפי החנויות ביחס לקפה רגיל. הרעיון תפס תאוצה, ובתוך שנה קפה עם תווית של סחר הוגן זכה בנתח שוק של כמעט שלושה אחוזים. התווית אפשרה למעשה לכל חברה, ולא רק לארגוני סחר הוגן, למכור מוצרי סחר הוגן ולקבל אישור ותווית על כך באמצעות ארגון אמין ומהימן. בכך שינתה התווית את האופן שבו חברות קנו והפיצו סחורות.

ברנדי

המצאה הולנדית זו הייתה ככל הנראה תוצאה של ניסוי של רב חובל הולנדי מהמאה ה-16 אשר סחר ביין ברחבי העולם. בניסיונו להקל על הובלת היין ועל מנת למקסם את הרווח במהלך סיוריו, החליט רב החובל לזקק את היין וכך להוריד מנפחו ולהעלות את אחוזי האלכוהול. הוא חימם את היין במטרה ליצור תרכיז ואחר כך, כאשר הגיעה ספינתו לנמלים, נהג לדלל את היין המזוקק במים, ובכך חשב שהחזיר את היין למצבו הקודם. הסתבר שבמהלך התהליך נוצר ליין טעם שרוף מעט והמשקה החדש שלו הפך כל כך פופולרי, שהוא הכריז שהוא משקה המכונה יין שרוף ומכאן מקור השם – ברנדי, שהוא קיצור של המילה ההולנדית   "Brandewijn" שמשמעותה המילולית היא יין שרוף. ומי שנתקל בספרות היהודית המזרח אירופאית במילה יי"ש יודע עכשיו מה מקורה – קיצור של יין שרוף! 

(nl) Jeneverstoop 'Echte Hasseltse Brandewijn' voor Smeets, Hasselt

 

 

לסיכום, ניתן לראות שעל אף שההולנדים נחשבים שמרנים ואולי אף מקובעים מחשבתית, המצאותיהם וחשיבתם המקורית השפיעו לא מעט על התפתחויות בתחומים שונים ועל העולם כפי שאנו מכירים אותו כיום.

שמי שירית קפלן, נשואה ליניר ואמא לארבעה. אחרי שנים של מגורים בתל אביב, ועבודה כעו"ד בחברות המובילות במשק הישראלי עברנו לגור בגליל. גרנו מעל 10 שנים בכפר ורדים ולאחרונה עברנו להולנד. אני חדשה בהולנד בכלל ובהופדורפ בפרט, נהנית לטייל ולהכיר את הסביבה הקרובה והרחוקה, אוהבת לבשל ולאפות וכרגע עוסקת בעיקר בהתאקלמות וגיבוש משפחתי.

  • לימור לוי
    16/02/2021 at 08:26

    הפתיע אותי לקרוא את הפוסט על הבוקר, בהתאם לשורת הסיום…לא ציפיתי שההולנדים יפגינו כזו חדות ומעוף מחשבתי:) תודה, לימור

  • שירית
    16/02/2021 at 10:08

    תודה רבה לימור, לתחושתי, תור הזהב במאה ה-17, פקח את עיני ההולנדים לעולם הגדול ותרם יחד עם העושר הכלכלי גם לעושר המחשבתי וליצירתיות שניתן למצוא גם היום 😊

  • עידית ידידיה
    16/02/2021 at 11:00

    כתבה מקסימה!
    ודרך אגב, מזה שנים רבות, הולנד ממוקמת גבוה מאוד, במדד הפטנטים החדשים למדינה.

  • גילי
    18/02/2021 at 09:43

    כיף לקרוא! תודה שירית. עם זאת, חבל שבסיום חוזרים לסטריאוטיפ (שלא שאין לו אחיזה במציאות) מבלי להזכיר את המצב הנוכחי של סצנת החדשנות ההולנדית: מספר חמש בכלל העולם על פי מדד החדשנות העולמי לשנת 2020 (ישראל במקום 13) ומקום שני באיחוד האירופי.
    אולי עוד כתבה בקרוב, על סצנת החדשנות המודרנית?

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.