נוח זה ההוא מהתיבה

בקליפת אגוז: את הכתבה הזו לא יהיה לכם נוח לקרוא. אולי יתעוררו גם מעט רגשי אשמה תוך כדי ומראש אני כותבת שהכוונה אינה להוכיח או לחנך אלא להניף דגל אדום כך שכל אחת ואחד יעשו את הבחירות המושכלות שלה/ו.

בשנה וחצי האחרונות תשומת הלב שלנו נתונה לדברים גדולים ונוראים שקורים ולמי יש בכלל סבלנות לדברים הכביכול יומיומיים וקטנים? אבל אלו הם הדברים שבסופו של דבר ישפיעו הרבה יותר על כולנו ברמה המיידית. אני מניחה שחלק גדול ממה שאכתוב כאן ידוע לרובנו אבל בכל אופן אנסה לעשות קצת סדר וכרגיל, אציע פתרונות מעשיים. סקרנים? תמשיכו לכתבה.

משחר הציוויליזציה, האנושות התמכרה לנוחות וקיצורי דרך. זהו צו האבולוציה שדחף אותנו להתקדם, להמציא המצאות ולהשתכלל. למה ללכת ברגל אם אפשר בכרכרה ולמה בכרכרה אם אפשר במכונית? מהר יותר, חזק יותר, פשוט יותר.

לפני כ-10,000 שנים החלטנו שלא לסמוך יותר על המזל והאקראיות, לוותר על אורח החיים של הלקטים ציידים ולגדל את המזון שלנו בעצמנו. יופי. היה יותר מזון זמין אז אפשר היה להאכיל יותר פיות ועקומת גדילת האוכלוסיה האמירה. טוב.

לפני כ-150 שנים החלטנו (במסגרת המהפכה התעשייתית) שאי אפשר לסמוך רק על החקלאים והטבע ויש למכן ולתעש את גידול ועיבוד המזון ובכך לא רק למגר את הרעב והעוני אלא גם להאכיל עוד פיות. רעיון מקסים. פאסט פורוורד לאחרי מלחמת העולם השניה. המון טכנולוגיות וחומרים שפותחו לצרכי המלחמה (מכל הצדדים והחזיתות) התחילו להיכנס לתעשיה האזרחית שהרי המצאנו את זה והמלחמה תודה לאל נגמרה אז מה אפשר לעשות עם זה עכשיו? וכך באו לעולם כלי פלסטיק, טפלון ומרגרינה. 

אך לעיתים, שימוש ותפוצת יתר מביאים עימם השלכות ובעיות שלא ציפו או חשבו עליהם. כיום אנחנו חיים בעולם שגם במעמקי האוקיינוס וגם בחלב–אם נמצאו חלקיקי פלסטיק.
אתמקד בחמישה תחומים מרכזיים שלהם גם השפעה ישירה על הבריאות שלנו אבל גם ובעיקר, יש לנו מה לעשות בקשר לזה ברמה האישית, יום יומית.

אולי יעניין אותך גם:

למה כולם (לא) חושבים כמונו באינטרנט וברשתות החברתיות?
על יום האישה ואסתר המלכה
את הכי יפה שנוח לך – הסטייל של האישה ההולנדית

פלסטיק, ניילון ו-P.V.C

המצאות גאוניות שהביאו אינספור פתרונות ומוצרים שהקלו על חיינו. מחלקי מכוניות, אביזרים רפואיים, עיצוב הבית ועד לאריזת מזון. קשה ממש לדמיין את החיים שלנו היום בלי פלסטיק. הבעיה היא שחלקיקי פלסטיק דולפים לתוך הגוף שלנו ושם ההשפעות שלהם הן החל מהפרעות הורמונליות, פגיעות עצביות, שיבוש תפקוד התא ועד לסרטן. 

במחקר שנעשה לאחרונה בנתיחת גופות נמצאו חלקיקי מיקרו פלסטיק במוחות הנפטרים בעלייה של 50% לעומת נתונים מלפני שמונה שנים. במוחות של אנשים שנפטרו מאלצהיימר ודמנציה יש פי שמונה(!) יותר מיקרו פלסטיק מאשר במוחות של אנשים שנפטרו ללא המחלות האלו. החלקיקים האלו כה קטנים שהם עוברים את מחסום הדם המוחי וגם מגיעים לכליות, לכבד ולאשכים.

את המחקר הזה תוכלו לקרוא כאן 

מה אפשר לעשות?

• לצמצם למימנימום הכרחי את חפצי הפלסטיק (בעיקר במטבח). חרס, זכוכית, מתכות, עץ ואריגים טבעיים הם בחירה עדיפה. 
• לא לאכסן מזון (בעיקר זה המכיל שומן) בכלי פלסטיק. יש היום בשוק מבחר עצום של כלי איכסון מזכוכית ונירוסטה, כולל קופסאות אוכל לילדים. טיפ: לאיקאה יש ליין מוצרים מצויין וזול. 
• לא לחמם במיקרו מזון בכלי פלסטיק.
• להשתדל לא לצרוך מים מבקבוקי פלסטיק (בעיקר אם הם מתחממים בשמש) אלא למלא מים בבית במיכלי מתכת או זכוכית ייעודיים.
• ניילון נצמד לא מומלץ. יש בשוק עטיפות רב פעמיות מבד כותנה מצופה בשעוות דבורים. גם ידידותי לסביבה וגם בריא יותר לנו.
• להשתמש בקרשי חיתוך מעץ. קרשים מפלסטיק נחתכים ומתפוררים וכך אנחנו מקבלים מזון עשיר בפלסטיק. 
• לנסות כמה שיותר ללבוש בגדים העשויים סיבים טבעיים (כותנה, פשתן, צמר, ויסקוזה וכו‘) סיבים סינטטים משתפשפים בעור וחלקיקי מיקרו פלסטיק נושרים מהבגדים. אנחנו נושמים את זה או שזה נספג לגוף דרך רקמות ריריות.

(Per- and Polyfluoroalkyl Substances) PFAS 

הם קבוצת כימיקלים סינטטים הידועים בתכונות עמידות למים, לשומן ונון סטיק שלהם. הם נמצאים בסירי טפלון, אריזות מזון חד פעמיות, פריטי לבוש עמידים למים וחומרים לכיבוי אש. תרכובות כימיות אלו נשארות יציבות מאות שנים ואינן מתפרקות, והן ידועות גם כ=forever chemicals. 

בשנים האחרונות מתגלה כי חומרים אלו נמצאים בכל מקום על כדור הארץ: מקורות מים, ימים, אגמים, נהרות, אדמה וכ“ו. וכן מתגלה הנזק שבחשיפה לחומרים אלו: שיבושים הורמונליים, פגיעה בהתפתחות עוברים תינוקות, סרטן ועוד.

אם תרצו לקבל מידע נוסף על הנושא, אני ממליצה לצפות בסרט DARK WATER, סרט המבוסס על מקרה אמיתי בארה"ב על חברת דו פונט שזיהמה מקורות מים ואדמה של קהילה שלמה, (זמין לצפייה בנטפליקס)אזהרת טריגר, לא סרט קל. 

פה תוכלו לראות מפה של  אירופה עם דגימות של PFAS במים וקרקע. שוב אזהרת טריגר, המצב בהולנד, בעיקר סביב אמסטרדם, אינו מזהיר. בלגיה השכנה היא ברמת הזיהום הגבוהה ביותר באירופה.

מה אפשר לעשות?

• להחליף כלי בישול טפלון –  לנירוסטה, ברזל יצוק, אמייל או זכוכית. 
• לצמצם למינימום את הצריכה של אריזות מזון מהיר (טייק אאוט) וכלי אוכל חד–פעמי. 
• אם אתם אוספים את הקפה שלכם בדרך לעבודה, קחו איתכם כוס רב פעמית (לא מפלסטיק!) ובקשו מהבריסטה למלא לכם אותה. 
• נשים שמתאפרות, שימו לב! מסקרה וליפסטיק עמידים במים מכילים PFAS החודרים ישר דרך העור. תחליפו למוצרים טבעיים יותר. 

כימיקלים בשימוש ביתי, חומרי ניקוי וקוסמטיקה

בחסות הקידמה והנוחות הכנסנו הביתה מאות כימיקלים. יש תכשיר כימי לכל מטרה. ידעתם ששאריות סבון תמיד נשארות על הכלים ועל הבגדים שיצאו מכביסה? בית נקי מכימיקלים הוא בית בריא. האפקט על בני הבית הוא מדהים ומיידי. הדבר נכון גם לגבי קוסמטיקה. זכרו שכל מה שנמרח על העור חודר גם פנימה. 

מה אפשר לעשות?

• את רוב משימות הניקוי אפשר לעשות בעזרת חומרים פשוטים וטבעיים כמו חומץ, סודה לשתייה וסבון טבעי כמו סבון מרסיי. 
• יש כיום בשוק מבחר עצום של מוצרי ניקיון טבעיים וידידותיים לסביבה
• יש מבחר עצום של תכשירי טיפוח ואיפור מחומרים טבעיים.
• אפשר להכין לבד קרמים בסיסים מחומרים זמינים כמו שמן קוקוס, זית וחמאת שיאה. גם לחסוך מאות יורו בשנה וגם לקדם את בריאות העור והגוף. 

מזון מעובד

מתחילת המאה הקודמת התפתחה תעשיית עיבוד ושימור מזון. אין ספק שזה הביא לרווחה והפך מזון לזמין יותר עבור אוכלוסיות דלות אמצעים. העניין הוא שרוב המזון המעובד והמשומר דל מאד ברכיבי תזונה. לבסס את התזונה שלנו על מזון תעשייתי זה אומר לאכול מזון חסר שיוביל לחסרים בגוף ולתחלואים שונים. 

מה אפשר לעשות?

• לאכול בעיקר מזון טרי ומגוון. 
• לקנות בעיקר מצרכי מזון בסיסיים ולהמנע עד כמה שאפשר ממזון מעובד ומשומר. חשוב להבדיל בין מזון מעובד כמו שמן זית, רסק עגבניות, קמח מלא וכו‘ שעברו עיבוד מינימלי ששומר על ערכי התזונה לבין מזון סופר מעובד המכיל לעיתים עשרות רכיבים והוא חסר לחלוטין רכיבי תזונה חיוניים כמו חטיפים, מוצרי בשר מעובדים, רטבים מוכנים וכו‘ 

• ללמוד לקרוא תוויות מזון על אריזות. כיום יש את כל האינפורמציה זמינה על תוספים למזון. יש במוצר חומר שאינכם מזהים? E number? תבדקו היטב ותחליטו אם אתם רוצים להכניס את זה לגוף שלכם ושל ילדיכם. השתדלו לקנות מזונות המכילים רכיב אחד (שמן זית מכיל רק שמן זית וכו') או מספר קטן של רכיבים טבעיים בלבד. 
• לקנות מוצרי מזון באריזות זכוכית וקרטון, להפחית אריזות פלסטיק ופחיות שימורים. לקנות בתפזורת. 
• לקנות תוצרת טריה, עונתית, מקומית ואיכותית ולבשל מתכונים פשוטים שידגישו את הטעם הטבעי שלה, גם טעים יותר וגם פשוט יותר לביצוע.
• לאכול יותר מזון מן הצומח. הצמחים סופגים פחות מזהמים מבעלי החיים.

טיפים למטבח מהיר ויעיל

על מנת לנהל מטבח טרי ועם זאת יעיל ומהיר אני מציעה לסגל הרגלים חדשים. 

• להכין תכנית בישול שבועית. 
• לעשות הכנות בסופ“ש כמו לשטוף, לחתוך ולאכסן ירקות להמשך השבוע.
• לבשל דגנים מלאים או קטניות ולאכסן במקרר או במקפיא.
• לבשל בכמויות, לחלק למנות ולהקפיא או לאכסן במקרר.
• להכין רטבים לבד (כמו לסלט או למוקפצים) אלו יחזיקו במקרר שבוע ויותר.

איכות המים

אחרי האויר שאנו נושמים (על זה אין לנו יכולת להשפיע) המים הם בחשיבות הבאה. לצערי הרב מאד איכות המים בהולנד היא ממש לא מה שהיתה פעם. חלקיקי פלסטיק, שאריות של תרופות (כמו כימותרפיה ותרופות פסיכיאטריות), ו-PFAS נמצאים במים ומתקני הטיהור והטיפול במים בהולנד עדיין לא הותאמו לאתגרים האלו. 

מה אפשר לעשות?

• אפשר לשתות מים מינרליים שזה גם יקר מאוד אבל כדאי לזכור שהמים יכילו חלקיקי פלסטיק מהמיכלים שבהם הם מאוכסנים. 
• להתקין פילטר מים איכותי בבית (ולא, משהו כמו בריטה ממש לא מספיק). עשו סקר שווקים וחפשו פילטר אוסמוזה הפוכה או טכנולוגיה אחרת שמבטיחה סינון גם של חלקיקים מקרוסקופיים. זו השקעה משמעותית אבל חשיבותה עליונה! כך תוכלו לבשל את המזון שלכם במים מטוהרים וגם למלא את בקבוקי המים שלכם בבית ולא לצרוך מים לא איכותיים בחוץ. 

לסיכום

בשם הנוחות ובחסות הקידמה, העולם שלנו ואורח החיים שלנו חושף אותנו למזהמים רבים, אנחנו טרם מבינים את כל ההשלכות של החשיפהה הזאת, עלינו ועל ילדינו. זו מחשבה מדכאת, מקטינה ויוצרת תחושת אין אונים. אחת התגובות האנושיות הכי מקובלות היא ”ממילא אין לי מה לעשות בנידון אז עדיף לא לחשוב על זה“.

אני בהחלט מזדהה עם המחשבה הזו אבל אני עדיין חושבת שעדיף לדעת מאשר לטמון את הראש בחול. מה כל אחת ואחד מאיתנו יכול לעשות? נתתי בכתבה המון רעיונות פשוטים ויומיומיים שבהחלט יקטינו את החשיפה שלנו למזהמים מסוכנים. נכון, זה לא ימנע לחלוטין כיוון שאנחנו חיים בהולנד המתועשת וחשופים למזהמים בכל רגע נתון. אבל כאן חשוב לי להדגיש שלכמות החשיפה יש חשיבות. ככל שנמעיט כן ייטב. כמו כן, עדיין לא ידוע לנו הרבה לגבי השילובים והאינטראקציות בין החומרים השונים כך שצמצום החשיפה הוא קריטי . 

בנוסף, חשוב לדאוג שבתזונה שלנו תהיה אספקה שוטפת של חומרים נוגדי חימצון וכאלו שמסייעים לגוף לשטוף החוצה רעלנים. תמיכה בכבד, כליות, לימפה ומעיים היא קריטית לסילוק רעלים. הנה כמה דוגמאות:

• חומרים פעילים בפטרוזיליה וכוסברה נקשרים למתכות כבדות בגוף ועוזרות לו לשטוף אותן החוצה.
• ויטמין C ו-E מסייעים בניקוי רעלים.
• מזונות עשירים בנוגדי חימצון כמו ירקות עליים ירוקים כהים ופירות יער.
• ירקות ממשפחת המצליבים.
• ירקות ממשפחת הבצלים, שום.
• כורכום, אבקה או טרי.
• תה ירוק.
• מזון עשיר בסיבים תזונתיים על מנת לעזור למעיים בסילוק ופינוי רעלים.
• מים!!!! כדי לסייע לכליות בפינוי רעלים. אפשר להוסיף לימון ו/או ג‘ינג'ר למים.
• מזון פרוביוטי, החיידקים הפרוביוטים הם חבירנו הטובים ביותר כשזה נוגע גם לסילוק רעלים.
• פחם פעיל, כתוסף תזונה מסייע לנטרל ולסלק רעלים. נוגד חימצון חזק. 
• כלורלה וספירולינה הן אצות מים מתוקים המתרכבות בגוף עם מתכות כבדות. חלקיקי פלסטיק וPFAS.

עוד על ניקוי רעלים ומתכוני דיטוקס תוכלו לקרוא בכתבה הזאת.

מקווה שהכתבה הזו נותנת לכם תובנות וכלים מעשיים כיצד למזער נזקים.

כיתבו לנו בתגובה כיצד אתם מתמודדים עם הנושא אצלכם בבית. אם יש לכם טיפים ועצות נוספות, נשמח לשמוע.

שלכם,

גלית

סייע בהכנת הכתבה והוביל את המאבק המשפחתי שלנו נגד פלסטיק וכימיקלים: עמי לוי

קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!

תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.