מאסטריכט, הבירה של הדרום, המקומות שלא כדאי לפספס

מאסטריכט היא הבית שלי כבר 16 שנה, אחת הערים העתיקות בהולנד, בירת מחוז לימבורג, שברחובותיה ניתן לפגוש שרידים מימי ראשית הנצרות וימי הביניים וסטודנטים מכל העולם. העיר שוכנת בנקודת המיפגש של הולנד עם גרמניה ובלגיה, מקום מעולה לטיולי כוכב בכל האזור, במרחק שעה לכל כיוון אפשר להגיע לכל כך הרבה מקומות, שיתאימו לכל העדפה.

>>אדם בעקבות גורלו – טיולים בהולנד עם איזי ריידר
>>המלצות על מסעדות עם נוף, כולל אחת במאסטריכט
>>סופ"ש בעיירה הקרובה ואלקנבורג

העיר מלאה אטרקציות ומקומות בילויי, אלה חלק מההמלצות שלי לביקור בעיר:

שיטוט ברחובותיה הציורים של עיר העתיקה

החלק העתיק של מאסטריכט ממוקם בצד המערבי של נהר המאס. מומלץ לשוטט ברחובות העיר העתיקה המרוצפים, ולא להסתפק רק ברחובות הראשיים. בעיר העתיקה נמצאים שרידי החומה העתיקה מהתקופות השונות (המאה ה-13, המאה ה- 14 והמאה ה- 16), שעל חלקם אפשר לטייל. שער הגיהנום (Helpoort), השער העתיק ביותר ששרד בחומת העיר הוא אחת הכניסות היפות לעיר. לשמו של השער, שהתבסס במאה ה- 18, יש מספר הסברים: אחד מהם הוא שדרכו הוצאו החולים בצרעת, הסבר נוסף הוא שהשער קרוב לסדנת הנפחים שכונו Hel, החומות והמצודה כולם שווים ביקור.  

אם התעייפתם אפשר לבחור שולחן באחד מבתי הקפה או המסעדות בכיכר הווריטהוף (Vrijthof) כיכר רומנטית והיסטורית שהיא הכיכר הגדולה ביותר במאסטריכט. אפשר לשבת על כוס בירה או יין ולהשקיף על העוברים והשבים כמו המקומיים. הכיכר המיוחדת הזו, ידועה כתפאורה לקונצרטים של הכנר אנדרה ריו, יריד האוכל השנתי של העיר the Preuvenemint, אירועי הקרנבל ושוק חג המולד Magical Maastricht. בשאר ימות השנה הכיכר היא אזור בילויי פופולרי. מסביב לכיכר ישנם מבנים היסטוריים רבים שמזכירים את התקופה בה מאסטריכט הייתה מרכז דתי ומצודה צבאית, התאטרון העירוני, מסעדות עם טרסות נעימות ובתי מלון. 

לבקר את הגירפה, הדוב והמוסקיטר

הפארק העירוני (Stadpark), ריאה ירוקה השוכנת מחוץ לחומות העיר העתיקה, מרחבים של דשא ופינות חמד. הפארק הוא מקום אידאלי לפיקניק, לפעילות ספורטיבית או סתם טיול רגלי. שתי נקודות ציון שאני מאוד אוהבת בפארק:

בור הדובים: אם תכנסו לפארק מרחוב Prins Bisschopssingel, תתקלו בבור הדובים (Berenkuil) מוקף בגדר גבוהה. בבור גרו דובים אמיתיים, משנת 1920 עד שנת 1993, שהאחרון בהם, ג'ו, הועבר לגן החיות בעיר Rhenen. במקומו הוצבה בבור בשנת 2001 "מכונת הנוחות האוטומטית למחצה", יצירתו של האמן מישל הוסמן. במרכז היצירה פסל של ג'ירפה שוכבת ולידה ילדה המנחמת אותה, שמלתה של שילדה מוחלפת כל שישה חודשים, מרחוק נראית הג'ירפה אמיתית ממש. בתעלה שמסביב מוצבים פסלי שני עשר חיות שונות שנכחדו, המביטות על המבקרים בעצב, שגורם לצופה בהם לחוש אי נוחות. היצירה של האמן עוררה מחלוקת, אך היא כבר חלק קבוע מנוף הפארק. במרחק חמישים מטר משם, על גבעה קטנה, תמצאו את פסלו של ג'ו הדב, יושב על ספסל, כשראשו מורכן. הדב בעל ידי אדם, הוקדש לדובים שגרו בבור. 

פסל המוסקיטר: לא רחוק מבור הדובים מוצב פסלו של המוסקיטר ד'ארטניאן (D'Artagnan), עליו התבססו סיפוריו של אלכסנדר דיומא האב, שהידוע ביניהם הוא שלושת המוסקטרים. ד'ארטניאן שנולד בצרפת, נהרג בשנת 1673, במהלך המצור על העיר, אליה הגיע עם צבאו של המלך הצרפתי לואי ה -14. הפסל בדמותו שהוצב בפארק, הוא נקודת חובה במיוחד כשמטיילים עם ילדים וילדות חובבי סיפורי אבירים בכלל, ושלושת המוסקטרים בפרט.

מומלץ לא לפספס גם: את המזרקה ליד החומות, ההליכה על החומות והגן האורגני (Tapijntuin).

בית הקפה בחנות ספרים היפה בעולם

אחד המקומות היפים ביותר בעיר, מקום מושלם לאתנחתא קלה עם כוס קפה משובח. בית הקפה שייך לרשת Coffee Lovers, שבבעלות חברת Blanche Dael הותיקה, להם מספר בתי קפה בעיר, אך זה היפה שבהם. בית הקפה ממוקם בירכתי הכנסייה הדומינקנית, מהמאה ה- 13. בסוף המאה ה- 18 הפסיקה הכנסייה לפעול ומאז שימשה כאורווה, מחסן, ארכיון, חניון לאופניים ועוד עד שהוסבה בשנת 2006 לחנות ספרים. המבנה שופץ והעיצוב החדש שילב את האלמנטים הקיימים – חלונות הויטראז' הצבעוניים, ציורי התיקרה, עם מבנה המתכת שמוקם באמצע הכנסייה, ועליו מאוחסנים הספרים. באפסיס, בו ממוקם בית הקפה,  מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים. ביקור בחלק העליון של המבנה מאפשר נקודת מבט נוספת על המבנה המשופץ, מומלץ לא לוותר. החנות מככבת ברשימת חנויות הספרים היפות בעולם, תחנת חובה!

טיולים מתחת לאדמה

בעבר השתמשו תושבי מאסטריכט באבן גיר (Lime stone) בכדי לבנות את בתי העיר, אשר נחצבה בגבעות שמסביב לעיר. בעקבות חציבת האבן במשך שנים רבות, נוצרו מספר מערכות של מנהרות ארוכות (20,000 מערות) בתוך הגבעות, בהן ניתן לבקר במסגרת סיורים מאורגנים, המוצעים באנגלית, הולנדית וגרמנית.

כיום ניתן לראות בכל אחת ממערכת המערות יצירות מופלאות, הכוללת ציורים, פסלים ואף חללים שלמים מקושטים. רבות מהיצירות מתארות את ההיסטוריה של העיר, ומאפשרות הצצה לעברה של העיר. מתחת לצדה המערבי של העיר קיימת רשת מנהרות אשר נוצרה במאה ה- 18. רשת המנהרות נבנתה כמערכת הגנה, שאורכה 14 ק"מ מסדרונות אלה שימשו להגנה על העיר במהלך המצור. המנהרות והמערות, שימשו כמקומות מסתור במהלך מלחמת העולם השנייה.

אחת ממערכות המערות המיוחדות היא The Jesuit mountain, אשר שוכנת במחצבה ישנה במערב העיר, בגבעות קאנה (Canneburg). בין השנים 1860 ל- 1960 נכנסו למחצבה אנשי חינוך ונזירים של המסדר הישועי ביום רביעי החופשי שלהם, ויצרו רישומים, ציורים, ופסלים, שהביאו לאוסף ייחודי של יצירות אמנות, ששווה מאוד לראות.

חשוב לזכור שהטמפרטורה מתחת לאדמה היא עשר מעלות, באופן קבוע, וחשוב להצטייד בלבוש חם, ונעליים סגורות, גם בימי הקיץ.  

מאפיית הבישופ Bisschopsmolen

המאפייה שוכנת בטחנת מים אשר פועלת באמצעות כח המים של נחל הייקר במרכז העיר. למקור השם של הטחנה יש גרסאות: לפי אחת הטחנה הוקמה מאה ה -7, תקופת הבישופים של מאסטריכט. גרסה נוספת גורסת שבמאה ה- 11, כאשר בעל הטחנה, הדוכס גודפרי מבוילון, השכיר חלק מרכושו, כולל הטחנה, לבישוף של ליאג', לצורך מימון השתתפותו במסע הצלב הראשון. זה כלל את ההוראה כי הרכוש המשועבד יגיע לבישוף, במעדה והדוכס לא ישוב ממסע הצלב. הדוכס, שהיה לא נשוי וחסר ילדים, הגיע לירושלים בשנת 1099 ןנפטר שם, כך הפכה הטחנה לרכושו של הבישוף, ושמה נקבע כטחנת הבישוף.

הטחנה, ששוחזרה בשנת 2004, משמשת לטחינת כוסמין מאז 2005. הכוסמין שנטחן בטחנה מתקבל מהחקלאים באזור. במקום פועלים בית קפה ומאפייה, בהם ניתן לרכוש דברי מאפה המיוצרים מחומרי גלם מתוצרת מקומית של חקלאי פרובינציית לימבורג. מומלץ לטעום את המאפה המקומי, Vlaai, אשר תושבי לימבורג מתגאים בו מאוד, ומגיע מילויים שונים של פירות או אורז מתוק. במקום מתקיימות סדנאות אפייה, וניתן להשכיר חדר ללילה (Bed & Breakfast).

הואפל המושלם – פינקי

כשאורחים מגיעים אלינו, אחד המקומות הראשונים שאנחנו לוקחים אותם הוא הדוכן של פינקי (Pinky), במדרחוב הקניות הראשי של העיר (Grote Staat 2). בשנים האחרונות נפתחו שלושה סניפים נוספים של החברה במרכז העיר, בהם נמכרים גם גלידה, שוקולד ומאקרונים, אך אני שומרת אמונים לפינקי המקורי שנפתח בשנת 1985. חנות ממתקים עם 400 סוגי ממתקים מכל סוג וצבע, שגל הריח שנישא ממנה, מושך אליה את אוהבים המתוקים, ממש כמו בסרטים המצויירים. הואפל של פינקי, ואפל בגרסת ליאג', מבצק שמרים מתוק (לעומת גרסת בריסל האוורירית), הוא אחד הדברים המנחמים והטעימים בעיר. המתכון, הסודי ביותר, מפיק ואפל עסיסי ומתוק במידה הנכונה. היום ניתן לקבל את הואפל עם תוספות שונות: מקלות שוקולד מריר שמוחדרות לתוך הואפל ונמסות מהחום, נוטלה, קצפת, גלידה. אני אוהבת את הואפל שלי נטורל, מקסימום עם קצת אבקת סוכר. מבחינתי זו נקודת חובה בעיר, אפשר גם לקחת הביתה ולחמם בטוסטר קופץ, יעידו הקופסאות שאני אורזת במזוודה לאחיינים האהובים שלי.

רובע ספינקס, נקודת תצפית מרהיבה על בעיר

ממש בצמוד למרכז העיר העתיקה, האזור המתפתח ביותר כרגע במאסטריכט הוא רובע הספינקס. אזור של מפעלי תעשייה לשעבר, כשהגדול בהם הוא מפעל הקרמיקה הספינקס. כמעט כל מבני המפעל באזור זה שייכים למורשת התעשייתית של מאסטריכט, לחלקם מעמד של אנדרטה לאומית. מאז 2019 רובע הספינקס הוא מה שמכונה 'נקודת עוגן' של התוואי האירופי למורשת תעשייתית. יותר מ- 100,000 מ"ר של מורשת תעשייתית, משומרת בצורה מרשימה, תוך יצירת אזור בילויים מתחדש ושוקק חיים, המציע למבקרים חוויות תרבות, קולינריה וקניות.

אפשר לכתוב כתבה שלמה רק על הרובע הזה (אולי בעתיד), אבל אני רוצה להמליץ על שיטוט באזור של מפעל הספינקס שכיום פועל בו מלון סטודנטים, חנויות שונות והמלצה שלי BOLD – Rooftop Bar, מסעדה שממוקמת על גג הבנין. נכנסים למלון דרך הכניסה הראשית, ועולים לקומה השמינית, ברגע שנכנסים לחלל המסעדה, נפרשת העיר כולה במראה מרהיב. אפשר לשבת להינות ממשקה, יש אחלה קוקטיילים, ההמלצה שלי Time to travel, קוקטייל על בסיס ג'ין עם טוניק. התפריט מציע מנות ממטבחים שונים, אוכל משובח, שמתעדכן מידי כמה חודשים.

בסיום הארוחה, כשאתם יורדים חזרה למטה, אני ממליצה לעשות סיבוב בלובי של בית המלון, להינות מהעיצוב המקסים, שנותן כבוד לעבר, ומשלב את הכלים הסיניטריים שיוצרו במפעל בחלל הלובי. ביציאה מהמלון, אם תפנו ימינה ושוב ימינה, תגיעו ל- Sphinxpassage, בו קיבלה ההיסטוריה העשירה של תעשיית הקרמיקה המקומית מקום קבוע. מעבר שאורכו 120 מטרים, כמעט 30,000 אריחים המפיחים חיים בהיסטוריה של התעשייה, מיום היווסדה על ידי פטרוס רגאוט (Petrus Regout) ממש עד לסגירת המפעל ב-  Boschstraat בשנת 2006. הטיול לאורך המסדרון מציג את ההיסטוריה של המפעל, בעשרים ושישה פרקים המספרים את תולדות העובדים, שנקראים pottemennekes (אנשי סיר) בדיאלקט המקומי,  תהליך העיצוב והייצור של המוצרים, שמוצגים לאורך כל המסלול.

יש עוד המון מקומות מקסימים אבל זה אולי בפעם הבאה, בילוי נעים! 

הדפסה