איך אומרים "אש ידידותית" בהולנדית?

Dror Miler Studio

מאז ומתמיד הייתה הִילדה פך (Hilde Pach) מוקסמת מהשפה העברית ומעולם ההגות היהודי, אף שאינה יהודיה. את "מיכאל שלי" של עמוס עוז קראה לראשונה בהיותה בת 16 וכבר אז התפעלה מיכולתו של הסופר הצעיר לדבר בקולה של הגיבורה חנה ומהאופן שבו יחסיה עם ירושלים, העיר שבה היא חיה, מושפעים מיחסיה עם בעלה. לאחר שסיימה תואר ראשון בהולנדית ובעברית באוניברסיטת אמסטרדם ובטרם השלימה את התואר השני כבר תירגמה פך שני ספרים של עוז וביססה לעצמה מקום בקבוצה המצומצמת של מתרגמים הולנדים מעברית.

עוד בנושא: 8 מילים מפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית

מזה שנים רבות מתורגמת סיפורת עברית לשפה ההולנדית. המתרגמים, שלרוב נותרים "שקופים", מביאים להולנדים את התרבות הישראלית והעברית ומתמודדים מדי יום עם מורכבותן של שתי השפות השונות. בניסיון להכיר מעט את התהליך ואת הנפשות הפועלות ולהבין את הקשיים והאתגרים פגשנו כמה מהעוסקים במלאכה העדינה והמסובכת הזו – ולעתים אף כפוית טובה.

פך. גם השכן נחלץ לעזרה

עד כמה כפוית טובה? חז"ל התייחסו למורכבות התרגום ואמרו: "הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק כְּצוּרָתוֹ – בַּדַּאי, וְהַמּוֹסִיף – מְחָרֵף וּמְגַדֵּף".(קידושין מט,א). ומדוע מסובכת? לתרגום איכותי יש שתי מטרות: נאמנות למקור, כלומר הקפדה על מסירה מדויקת של התוכן בשפת המקור. אותנטיות, כלומר מסירת הטקסט בשפת היעד כאילו נכתב בשפה זו מלכתחילה. אבל המטרות הללו דורשות ידע נרחב והן אף עלולות להתנגש. על המתרגם להיות בקיא הן בשפת המקור והן בשפת היעד ולהכיר היטב את תרבות המקור ותרבות היעד. טעויות תרגום קורות כאשר המתרגם שולט בשפה אך אינו מצוי בנבכי התרבות. זו רמת בקיאות שקשה להגיע אליה.

האתגר הראשון שפך מתארת הוא מציאת פתרונות תרגום לביטויים או לרעיונות שהיא פוגשת בטקסט העברי ושאינם מוכרים לה. בתחילה נהגה להיעזר ב"מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה", ובהמשך במילון של רוביק רוזנטל שעסק באותם חומרים. כשידם של המילונים קצרה מלהסביר ביטוי או רעיון נחלץ לעזרתה שכן ישראלי המתגורר בסמוך אליה. המוצא האחרון היה פנייה אל הסופר בבקשה ישירה להסבר וביאור. עם עמוס עוז נהגה עד לאחרונה להתכתב באמצעות הפקס. היא העבירה אליו שאלות והוא השיב במהרה. בשנים האחרונות החלה להיעזר במנועי חיפוש מקוונים ולבדוק את האפשרות עם מספר התוצאות הגדול ביותר של ביטוי בעייתי. ואחרי כל העניינים הטכניים יודעת פך לומר כי בעיניה חשוב יותר להשתדל שהסיפור המתורגם יזרום וייקרא בצורה שוטפת מאשר לעסוק בתרגום דקדקני של מילה במילה. היא מחפשת בספר מתורגם את תחושת הבטן הנכונה – זו שמזהה תרגום איכותי של רוח הדברים ומשמרת את תחושת הסיפור המקורית.

מסנני הספרים

לאחר שנים רבות של תרגום נוצרים קשרי עבודה פוריים וכך כל ספר חדש של עוז יגיע כנראה לשולחנה של פך, וסופרים אחרים יגיעו למתרגמים ה"קבועים" שלהם.

בפגישה עמה היה מונח על שולחנה של פך ספרה האחרון של אמונה אלון, "בית על מים רבים", אשר עלילתו מתרחשת בחלקה באמסטרדם. פך עוסקת כעת בתרגום פרק אחד מתוכו, כדי לנסות לעניין את ההוצאה לאור בפרסומו. בהולנד עוברים ספרים מועמדים לתרגום הליך סינון קפדני וזאת מפני שעלויות התהליך ממומנות לרוב על ידי גוף ממשלתי בטרם העברת הספר לידי ההוצאה המקומית. הוצאות הספרים אינן ממהרות לתרגם בעצמן ספרים חדשים, ועשויות לעשות זאת רק כשמדובר בסופרים ותיקים ומוכרים. ספרים של כותבים מוכרים פחות נשלחים בידי הגוף הממשלתי לקריאה והערכה בידי שלושה מעריכים אשר כותבים אם כדאי יהיה לתרגם את הספר להולנדית על פי קריטריונים שונים. בין הקריטריונים: קושי צפוי בתרגום, כמות של מושגים בעייתיים לתרגום ורשימה שלמה של היבטים ומאפיינים נוספים של הספר, כמיטב המסורת הבירוקרטית המקומית…

הספר על שולחנה של פך. יתורגם או לא יתורגם?

שיקול נוסף נוגע לתזמון התרגום ועוסק בשאלה האם הספר כבר תורגם לאנגלית או האם הוא עומד להיות מתורגם בקרוב. לעתים תשתדל ההוצאה לאור להזדרז ולהוציא תרגום להולנדית לפני הגירסה האנגלית, מפני שהופעת הגירסה האנגלית עלולה להפחית את ההתעניינות בנוסח ההולנדי.

"יש לי את זה מתחת לברך"

מתרגם נוסף אשר בחר בשפה ובתרבות העברית לפני למעלה מ-30 שנה הוא רובן ורהסלט (Ruben Verhasselt). לאחר שנה אחת של לימודי כימיה באוניברסיטה הבין שהייעוד שלו נמצא בתחום אחר לגמרי ועשה הסבה ללימודי עברית ויידיש. ורהסייט העמיק את היכרותו עם התרבות הישראלית כהתנדב בקיבוץ וכשגר בירושלים בהמשך ללימודיו. בירושלים עבד בחנות ספרים מיתולוגית שבה הספיק לפגוש את פרופ' ישעיהו לייבוביץ' ואנשי רוח נוספים.

ורהסלט תרגם עשרות רבות של ספרי קריאה עבריים, בין היתר מאת דוד גרוסמן, א.ב. יהושע, מאיר שלו, חיים באר וסמי מיכאל, ואף סופרים צעירים יותר כמו דרור משעני, אתגר קרת וסייד קשוע. בשיחה עמו מסביר ורהסלט כי אחד המאפיינים של התרגום הוא עובי הספר – הגירסה ההולנדית בדרך כלל ארוכה יותר ב-40% עד 50% בשל מורכבות השפה. כך למשל המשפט העברי הקצרצר "מה בקופסה" יתורגם ל"wat zit er in de doos".

ורהסלט ומאיר שלו. התרגום קלוקל "כשרואים את שפת המקור מבצבצת"

ורהסלט מזהה תרגום ירוד בעודף מלל או "כשרואים את שפת המקור מבצבצת". לכן הוא ישתדל להשתמש במטבעות הלשון האותנטיים, ולא בתרגום מילולי. לדוגמה, את הביטוי העברי "מכיר את זה" מתרגם ורהסייט לביטוי ההולנדי "יש לי את זה מתחת לברך" (ik heb het onder de knie).

המתרגם עוזי חגי מוכר לדורות של סטודנטים הולנדים לומדי עברית. חגי הגיע להולנד לפני כ-30 שנה וכאן השלים את לימודיו האקדמיים. מאז הוא עוסק בהוראת עברית ויידיש באוניברסיטאות ליידן ואמסטרדם ובתרגום טקסטים קצרים בין שתי השפות. חגי מספר על ההתמודדות עם נוקשות התחביר ההולנדי המתבטאת בחשיבות העצומה הניתנת למיקומן של המילים במשפט ובדרך בה משתנה המשמעות בעקבות שינוי סדר המילים. אתגר נוסף לקוח מתחום אחר לחלוטין – האסוציאציות התנ"כיות הרבות בסיפורת הישראלית ועולם הדימויים המקראי אשר אינו מוכר להולנדי הממוצע. סיפורי התנ"ך אשר נלמדים במערכת החינוך בארץ אינם חלק מתוכנית הלימוד ולעתים רבות אינם כה ידועים לקורא ההולנדי החילוני הממוצע.

וכעת לסוגייה שבכותרת. כשעמד לצאת לאור התרגום ההולנדי ל"אש ידידותית" מאת א.ב. יהושע (2010) התגלע ויכוח בין המתרגמת, פך, לבין ההוצאה לאור, בעניין שמו של הספר. המו"ל טען שהמונח "אש ידידותית" לא קיים בשפה ההולנדית ולא יהיה מובן, ועל כן ביכר לקרוא לו Onder eigen vuur ("תחת אש עצמית" בתרגום חופשי). המתרגמת התרעמה וטענה מצדה שהשם הנכון טמון דווקא בתרגום המילולי, שמבטא במדויק ובחריפות את הקונפליקט המרכזי של הספר, ואף פרסמה מאמר נוקב ברוח זו. בשיחה עמה הסבירה פך כי הנוהג הוא שהמתרגם הוא שקובע גם את שם הספר. ואכן, בסופו של דבר חזר בו המו"ל מכוונתו והספר פורסם בשם "Vriendschappelijk vuur" .

 

לאתר של ד"ר הילדה פך: http://hildepach.nl/

התמונה הראשית היא היצירה "חייל יורה אהבה" של הצייר דרור מילר.

 

דני רשף

דני הגיע עם משפחתו לרוטרדאם בתחילת 2016 כדי להגשים חלום של שנים רבות. יחד עם בת זוגו דינה הקימו עמותה שעוסקת בחיבורים בין ישראל להולנד ומתעניין באקטואליה מקומית וגלובלית.

  • Avatar
    אלי
    14/03/2017 at 23:34

    תודה דני, אחלה כתבה!

  • דני
    דני
    15/03/2017 at 08:44

    בשמחה, אני נהניתי.

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.