מעשנים במסעדה בהולנד? צאו בחוץ!

The Smokers (Bud Ellison)

לאחרונה עלה לכותרות נושא השינוי בחקיקה בנוגע לחדרי עישון במקומות ציבוריים. השינוי המדובר משנה את ההסדר הקודם מ-2008 שתחם את העישון במסעדות וברים לחדרי עישון ייעודיים. מאחר שנוכחות חדרי העישון אינה מונעת לחלוטין את נזקי העישון הפסיבי (והאקטיבי כמובן), ועלולה "לדחוף" לאמעשנים לעשן כתוצאה מלחץ חברתי, החקיקה החדשה לוקחת צעד נוסף לעבר סביבה נטולת עישון וקובעת שחדרי העישון ייסגרו לחלוטין. לחלק מאיתנו מדובר בשינוי מבורך, לאחרים בכאב ראש שרק מעורר צורך בעוד סיגריה.

עוד כתבות מעניינות:

לפני שנתחיל, קצת נתונים: בין השנים 2001 ל-2016 חלה ירידה משמעותית באחוז הבוגרים המעשנים בהולנד, מ-37% ל-26% בקירוב. הערכות של האגודה למלחמה בסרטן ההולנדית, KWF, משנת 2016 מדברות אפילו על אחוז מעט נמוך יותר, כ-20% מעשנים, וקושרות כ-20,000 מקרי מוות בשנה לעישון. בעקבות מחקר שנעשה באוניברסיטת מאסטריכט עלתה ההנחה שפיקוח נוקשה והעלאת מיסים יוכלו להוריד את אחוז המעשנים אל מתחת ל-10% ולחסוך למשק ההולנדי כ-1.7 מיליארד יורו בשנה (זו לא טעות דפוס, 1.7 מיליארד יורו)!

מאחר שנזקי העישון למעשנים עצמם ידועים וברורים, אתמקד בהשפעות של העישון על המעשנים הפסיביים. ומאחר שטיעון נפוץ של מעשנים נגד המעשנים הפסיביים לקוח משיעורי הרב יוסף ומתומצת במילים "תצאו בחוץ" (או כנסו פנימה, ההיגיון ברור, לא?), אני אתמקד במחקרים שמדדו בעיקר את השפעת העישון הפסיבי של נשים בהריון על התפתחות ילדיהן בעתיד. באופן כזה ההצעה "תצא בחוץ" מקבלת משמעות ניתוחית ובו בזמן מעלה את רמות תחושת האשמה, מה שתמיד טוב.

לאורך השנים מחקרים רבים מצאו קשר בין עישון פסיבי של האם בזמן ההיריון ובעיות בריאותיות של ילדיהן, החל בבעיות נשימה ודלקות אוזניים, ועד בעיות בהתפתחות המוח ומוות בעריסה. לפני כמה חודשים התפרסם מחקר שסקר 718 נשים מקסיקניות וילדיהן, ובדק את הקשר בין מזהמים שונים באוויר וההתפתחות הקוגניטיבית של הילדים בשבע השנים הראשונות לחייהם. מכל סוגי המזהמים שנבדקו, נמצא שעישון פסיבי היה בעל ההשפעה השלילית הגבוהה ביותר על התפתחות הילדים (מיד לאחר בישול בכלי חרס, לתשומת ליבכם). חשוב לציין שאף אחת מהאימהות שהשתתפו במחקר לא עישנה בעצמה.

מחקר נוסף מחודש מרץ השנה שבדק 8,855 נשים בהיריון, אמנם לא מצא השפעה על משקל התינוק בזמן הלידה, אך מצא קשר בין עישון פסיבי והסיכוי ללידה מוקדמת. מטריד יותר הוא מחקר אמריקני שפורסם גם הוא באותו חודש ומצא קשר בין עישון פסיבי בזמן ההיריון להישגים נמוכים יותר של הילדים בתחומי השפה והמתמטיקה בסוף בית הספר היסודי.

מאחר שקשה לבסס מסקנות, ובוודאי מדיניות, מתוצאות מחקרים בודדים, חוקרים לעיתים אוספים מחקרים רבים שעוסקים בשאלה מסוימת, מאחדים ומנתחים את הממצאים שלהם כמאגר נתונים גדול אחד. ניתוח כזה של נתונים שמקורם במחקרים שונים נקרא מטאאנליזה, ובחודש ספטמבר 2017 פורסמה מטאאנליזה כזו על הקשר בין עישון פסיבי של האם בזמן ההיריון והסיכוי לפגמים בהתפתחות מערכת העצבים של התינוקות. במחקר זה נמצא שהסיכוי לפגמים כאלה (שנקראים NTDs, Neural Tube Defects) גבוה יותר בקרב נשים שנחשפו לעישון פסיבי, גבוה אפילו יותר מאשר בקרב המעשנות האקטיביות. מכאן עולה שלמרות שהסיבה המדויקת לכך עדיין אינה ברורה, ההשפעה השלילית של עישון, ובפרט העישון הפסיבי, על בריאות הילדים העתידיים של אותן נשים, עקבית ונמצאה במספר רב של מחקרים.

נראה שהמחשבה על בריאות ילדינו צריכה להיות לנגד עינינו עוד בטרם אלה נולדו, ובהקשר לנושא העישון, עלינו להיות ערים לא רק לחשיבות ההימנעות של האם לעתיד מעישון בזמן ההיריון, אלא גם משהייה בסביבת מעשנים.

הסיבות לשינוי בחקיקה הנוגעת לאזורי העישון המותרים הן רבות, וכוללות כמובן את ההשפעה הבריאותית של העישון על המעשנים האקטיביים והפסיביים גם יחד. ההשפעה החברתית של המעשנים על הלא מעשנים גם היא חשובה, ויצירת מרחבים נטולי עישון לחלוטין יקטינו את החשיפה לעישון וייתכן שכתוצאה מכך גם את הרצון של לא מעשנים להיכנס למעגל העישון. אם מוסיפים את הנזק שנגרם למעשנים הפסיביים שעוד לא נולדו בזמן העישון, הרי שהמשמעויות הבריאותיות, ולכן גם הכלכליות, הן אפילו חמורות יותר מהערכות כיום. מצד אחד, המעשנים עלולים לראות בתקנה החדשה פגיעה בחירויות הפרט (חופש העישון?) ובעלי העסקים כבר מתרעמים על נזקים כלכליים, שכן רק לפני כמה שנים נאלצו להשקיע בבניית חדרי עישון ייעודיים. אך מאידך, הלאמעשנים יראו בצעד זה צמצום חופש ההרעלה.

לסיכום, כבעל משפחה, אב לשלושה ילדים ואיש נושם בעצמו, כולי תקווה שראייה כוללת והבנה של המשמעויות השונות של העישון יגרמו לכל המעשנים להיגמל, ובמהרה.

תמונה ראשית: (The Smokers, Bud Ellison (CCLicense

גיא שפק

נשוי ליעל, אבא לאורי, מעיין וזיו, נוירופיזיולוג, אומן לחימה, צלם חובב וחי מצוין במזג אוויר קר. 
הגענו להולנד לשנתיים במסגרת פוסט-דוקטורט שלי במחלקה הפסיכיטארית במרכז הרפואי ארסמוס ברוטרדם. בזמן כתיבת שורות אלה אנו חוגגים פה שבע שנים.

  • Avatar
    איילת
    16/07/2018 at 13:31

    תודה על כתבה מעניינת וכתובה היטב, מעוניינת ברפרנס לגבי השפעת הבישול בכלי חימר על התפתחות ילדים.
    תודה

  • Avatar
    נעה
    17/07/2018 at 12:40

    אתה כותב נהדר גיא.
    תוכל לפרט על הבישול בכלי חרס ומשמעותו?

  • גיא
    גיא
    17/07/2018 at 17:00

    היי, תודה איילת ונעה על המשוב. את המאמר שמוזכר בכתבה תמצאו בקישור הבא:
    https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1438463917307617
    בישול בחרס היה רק אחד מהגורמים המזהמים האפשריים המועברים באוויר, מתוך רשימה דיי ארוכה. המסר החשוב מהמאמר הזה הוא חשיבות איוורור נאות של מזהמים בסביבת הבית. ספציפית לנושא הבישול בכלי חרס, מהמידע שמצאתי הדעות חלוקות ותלויות (בין היתר) בסוג החרס והתהליך שעבר במהלך הכנתו. המלצתי היא לחפש מידע ספציפי בהתאם לסוג הכלים שבשימוש.

  • Avatar
    Yael
    17/07/2018 at 18:01

    כתבה מעניין, תודה!

  • Avatar
    דוד דקל
    09/08/2018 at 00:56

    כתבה מעניינת.
    טוב לראות נתונים מפני שאני תמיד הייתי בטוח שלמעלה משלושים אחוז מעשנים כאן.

    אין שום אפשרות לאכול בשום מסעדה בשולחן בחוץ מבלי שכמה מעשנים ישבו סביבך. כאילו שהטראסות שייכות רק למעשנים.

    מעבר לצד החקיקתי , ישנה מציאות והיא עגומה. למעשה מעשנים כאן בכל באר לאחר 23:00.

    ועוד לא התחלתי לדבר על עישון בתחנות טראם.
    בתור אחד ששונא עשן, אמסטרדם, הינה בעייתית מאוד

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.