מארץ ישראל החלוצית ועד תל-אביב וירושלים הסוערות של ימינו. מבן-גוריון במדבר, התוהה לגבי עברה ועתידה של מדינת ישראל, ועד לעסקנות פוליטית קטנה ונהנתנית. מניצולי שואה המחפשים את עברם ועד לחייה העכשוויים של משפחה פלסטינית משני צדי הגבול. מקומדיה רומנטית ועד דרמת פשע. פסטיבל Seret International חוזר להולנד בפעם השלישית עם מגוון רחב של קולנוע ישראלי משובח ומעניין. כל הסרטים מלווים בכתוביות באנגלית כך שזו הזדמנות טובה להזמין את החברים ההולנדים ולחשוף אותם קצת לעולם שממנו באנו.
"המטרה הראשונית שלנו היא לפתוח את התרבות הישראלית לקהלים שונים", אומרת אודליה הרוש, מיוזמות הפסטיבל וממקימות דאצ'טאון. "בוודאי שאנו שמחות שישראלים ויהודים אוהבים ומגיעים לפסטיבלים שלנו אבל המטרה העיקרית היא להראות לקהלים נוספים את העשייה המדהימה שיש בישראל בתחום הקולנוע, את הרב-תרבותיות על כל רבדיה. העובדה שזו כבר השנה השלישית של הפסטיבל כאן מוכיחה כי לאט לאט הקהל המקומי והבינלאומי מתוודע ליצירה הישראלית". הרוש הגיעה להולנד לפני ארבע שנים, בעקבות העבודה של בעלה. את זמנה היא מחלקת בין אמסטרדם, תל-אביב ולונדון, שם נולד פסטיבל סרט. הרוש, בוגרת תואר שני בתקשורת ומנהלת שיווק בעבר, חברה לענת קורן, מו"ל ועורכת העיתון "עלונדון", ולפטי הוכמן, חברת האקדמיה הישראלית לקולנוע. לפני שש שנים ערכו לראשונה את הפסטיבל בלונדון ומאז הוא התרחב גם להולנד, לגרמניה, ואפילו לצ'ילה, ארץ הולדתה של הוכמן.
"בחרנו ערים שיש בהן הרבה אפשרויות לחיי תרבות ובכל הערים מגיע קהל אוהב קולנוע שמגלה הערכה רבה גם לקולנוע הישראלי", אומרת קורן, "בסופו של דבר גם התגובות לסרטים בכל הערים דומות. סרט טוב הוא סרט טוב שמדבר למגוון נרחב של קהלים וברבדים רבים".
ואכן הפסטיבל מביא השנה סרטים שזכו לביקורות נלהבות בארץ ובעולם, וגם לא מעט זוכים בפרסי אופיר ובפרסים בינלאומיים. בנוסף בולטת בו נוכחות נשית – ארבעה סרטים בוימו על ידי נשים ולפחות חמישה מציבים במרכז העלילה אישה או מספר נשים. בהתאם לכך יתארחו בפסטיבל שתי שחקניות ישראליות מצליחות: יבגניה דודינה, שחקנית התיאטרון והקולנוע הוותיקה ועטורת הפרסים המככבת בסרט "שבוע ויום", ואניה בוקשטיין, כוכבת "לב שקט מאוד", מועמדת לפרס אופיר ועשויה להיות מוכרת לחברים ההולנדים מהופעתה ב"משחקי הכס". שתיהן יענו לשאלות הצופים בהקרנות סרטיהן במהלך הפסטיבל. כמו כן יגיע לפסטיבל השחקן שי אביבי, המככב גם הוא ב"שבוע ויום".
ולטובת הצופים המוגבלים בזמן, שאלנו את המארגנות על אילו סרטים הן ממליצות:
ההמלצות של פטי – אומץ וחשיפה
"שני הסרטים שעליהם אני ממליצה הם 'לא פה, לא שם' של מייסלון חמוד, שהיה אחד הסרטים המועדפים לקבלת פרס אופיר השנה. סרט אמיץ ויפה של במאית מוכשרת ביותר. הסרט השני גם הוא של במאית – 'לעבור את הקיר' של רמה בורשטיין. עוד במאית מוכשרת ביותר, שחושפת את הקהל לצד פחות מוכר של החברה החרדית, בצורה קלילה ומעניינת".
לא פה לא שם הוא סרט הביכורים של חמוד, ושתיים מהשחקניות בו זכו בפרסי אופיר (שאדן קנבורה בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר ומונה חווא בשחקנית המשנה). הסרט עוקב אחר שלוש צעירות ישראליות ערביות השוכרות יחד דירה בתל-אביב. לילא, עורכת דין ילידת נצרת, סלמה, תקליטנית מתרשיחא, ונור, סטודנטית דתייה מאום אל פחם. שלושתן חוות, כל אחת באופן אחר, ניכורווניתוק מהחברה המסורתית ממנה באו וממשפחותיהן. גם בלב החברה הליברלית התל אביבית בה מצאו השלוש מפלט מסוים, הן מתקשות להרגיש שייכות בשל מוצאן הערבי. הביקורות כינו אותו "אירוע קולנועי… קול חדש, נטול זיוף וצביעות, מספיק חזק וצלול כדי להדהד למרחקים, להביא אליו צופים וצופות מכל הקצוות ובעיקר לגרום להם להסתכל אחרת על מה שמסביבם" (אבנר שביט, וואלה!).
לעבור את הקיר הוא קומדיה רומנטית יוצאת דופן של בורשטיין עטורת השבחים. כמו סרטה הקודם, "למלא את החלל", גם הוא עוסק באמונה דתית ובנשים בעולם החרדי. מיכל (נועה קולר) היא חוזרת בתשובה בת 32 שעומדת להינשא לבחיר לבה, אך חודש לפני החתונה הוא מחליט לבטל. היא מסתייעת בסגולות ובשדכנים, וחוזרת למסלול של דייטים מייאשים עם שלל חתנים פוטנציאליים, אך ללא תוצאות. ברגע של ייאוש ואמונה גם יחד היא מחליטה שתתחתן בנר שמיני של חנוכה וממשיכה בהכנות כרגיל, כשכולם סביבה ממתינים להתפוצצות הבועה. הסרט זכה בשלושה פרסי אופיר: עיצוב התלבושות, השחקנית הראשית הטובה ביותר לקולר, ופרס התסריט לבורשטיין.
ההמלצות של ענת – הומור ואווירה
"הסרטים פשוט נפלאים וזה לא קל להמליץ על אחד או שניים. אני אישית אוהבת מאוד את 'נורמן' של יוסף סידר, זה סרט אווירתי עם מסרים מיוחדים ומשחק מצוין של ריצ'ארד גיר וליאור אשכנזי. כמו כן אשמח להמליץ על הסרט הדוקומנטרי 'שלום איטליה' שיש בו הרבה הומור ומערכת יחסים מרתקת בין שלושה אחים קשישים שנוסעים לחפש את הבית שבו הסתתרו בזמן השואה"
נורמן: עלייתו המתונה ונפילתו התלולה של מאכער אמריקאי הוא שמו המלא של סרטו של סידר המוכר מסרטים מצליחים כמו "בופור" ו"הערת שוליים"(שאף זיכה אותו במועמדות לאוסקר). נורמן אופנהיימר הוא עסקן יהודי ניו יורקי עלוב למראה שמנסה ללא לאות לפלס את דרכו בעולם של פוליטיקאים ואנשי עסקים, ולהקדיש ממרצו גם לבית הכנסת שלו. הוא מתיידד עם פוליטיקאי ישראלי צעיר חובב מותרות, וכשזה נבחר לראש ממשלת ישראל חייו של נורמן משתנים מן הקצה אל הקצה, ולאו דווקא לטובה.
שלום איטליה או שלושה אחים ומערה הוא סרטה השני של תמר טל ענתי, שסרט הביכורים שלה, "הצלמניה", זכה לשבחים בארץ ובעולם. אל הרעיון נחשפה טל ענתי במקרה במהלך ארוחת ערב משפחתית. אביו של בן זוגה סיפר כי הוא נוסע לטוסקנה עם שני אחיו, כדי לחפש את המערה שבה התחבאו בילדותם כאשר ברחו מהנאצים. "ברגע ששמעתי על המסע הזה של האחים לטוסקנה, היה ברור לי שאני חייבת להצטרף", סיפרה ענתי ל"ישראל היום". "יצאתי בלי לדעת עם מה אני חוזרת ואם יש בכלל מערה. הייתה לי אינטואיציה חזקה, וידעתי שיש שלוש דמויות שכל אחת מהן מחזיקה סרט בנפרד". ענתי התלוותה לבובי, לאנדריאה ולעמנואל, למסע בעקבות המערה, תוך כדי שהם עוסקים במהות המתעתעת של הזיכרון: מה בחר כל אחד מהם לזכור מהאירועים ההם, ומה התעקש לשכוח.
ההמלצות של אודליה – חיבורים ורגישות
"מאוד אהבתי השנה את הסרט 'לב שקט מאוד' בכיכובה של אניה בוקשטיין, שהיא גם אחת מאורחות הפסטיבל שלנו. הסרט מראה חיבור רגיש ובלתי אמצעי בין אנשים שונים ודתות שונות שבעיניי הוא מאוד מעניין. סרט נוסף שמאוד אהבתי הוא 'אבינו', שזיכה את מוריס כהן בפרס אופיר עבור השחקן הטוב ביותר. על אף שבסרט מצולמות כמה סצנות אלימות, הסרט רגיש במיוחד ולדעתי כל אחד יוכל להתחבר לדילמה המוסרית הניצבת בפני השחקן הראשי".
לב שקט מאוד מבוסס על אירועים אמיתיים שעובדו ביד חופשית על ידי הבמאי איתן ענר ("סיפור חצי רוסי"). נעמי הפסנתרנית בורחת מהקריירה התובענית ועוברת לגור בשכונת קריית יובל שבירושלים. עד מהרה היא מגלה שהגיעה לשדה קרב בין חילונים לדתיים וחרדים. כשהיא מתחילה לבקר בכנסייה בעין כרם השכנה כדי ללמוד לנגן בעוגב אצל הנזיר פבריציו היא חווה מסכת הטרדה והפחדה שטומנות בחובן תעלומה. הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל טאלין ובוקשטיין זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר. בוקשטיין תהיה אורחת הפסטיבל באמסטרדם ותענה על שאלות הצופים בשתי הקרנות הסרט.
אבינו, סרטו השני של מני יעיש ("המשגיחים") זיכה אותו בשבחי המבקרים. אלה הכתירו אותו הן כ"אחלה סרט גנגסטרים" ו"סרט המכות הטוב ביותר שנעשה בארץ", והן ככזה ש"ניחן בעומק מוסרי ותיאולוגי". עובדיה (מוריס כהן) מתפרנס בקושי כמאבטח במועדון וכבעלים של חברת הובלות. הוא ואשתו (רותם זיסמן כהן, אשתו במציאות של מוריס) מנסים לשווא להביא ילד לעולם, ואחרי עוד כישלון מבקש עובדיה לממן לה טיפולים במרפאה פרטית. לשם כך הוא מסכים לעבוד כגובה חובות בשירותו של גנגסטר הנוהג לפקוד את המועדון, אך מוצא עצמו בדילמה מוסרית כאשר זה מציע לו הצעה שאי אפשר, או לפחות לא רצוי, לסרב לה.
סרטים נוספים בפסטיבל
ישמח חתני בבימוי אמיל בן שמחון יוקרן בערב הפתיחה של הפסטיבל. עולמה של קהילה ירושלמית שלווה מטלטל בעקבות מפגש מקרי עם רב כריזמטי צעיר. בעוד הגברים נסחפים אחריו, יוצאות נשותיהן למאבק על מקומן ומעמדן בניסיון לאחד מחדש את הקהילה.
שבוע ויום הוא סרט הביכורים של אסף פולונסקי, דרמה מצחיקה שובת לב. זוכה פרס הסרט הטוב ביותר פסטיבל הקולנוע ירושלים ומועמדת ל-7 פרסי אופיר. בתום השבעה על בנו, אייל אבוד. אין לו עם מי לדבר והאורחים היחידים שנשארו הם זוג גורי חתולים שהתנחלו לו בחצר. לעומת זאת, אשתו ויקי, מנסה לחזור לשגרה בכל מחיר. היא מאמינה שזו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האבל, ומצפה שאייל ינהג כמוה. אבל התכניות משתבשות כשאייל לוקח מההוספיס את המריחואנה הרפואית של בנו המנוח, מפתה את הבן של השכנים לעזור לו לגלגל ג‘וינטים ויוצא איתו למסע התמודדות משל עצמו.
הסודות של איידה הוא סרטו התיעודי של אלון שורץ, זוכה פרס הקהל בפסטיבל "דוקאביב" 2016. יצחק ושפסיל, שני אחים שנולדו במחנה העקורים ברגן בלזן מיד לאחר השואה, חיו בצלם של סודות שהוסתרו מהם כל חייהם על ידי הקרובים להם ביותר. כתינוקות הם הופרדו, ולא ידעו אחד על קיומו של השני כל חייהם. הסרט מתעד את מסעם זה אל זה, ואל אמם המסתורית, ומעניק הצצה לחיים במחנות העקורים בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה.
סיפור אהבה ארץ ישראלי הוא סרטו העלילתי של דן וולמן, המתרחש בארץ בימים הסוערים שלפני קום המדינה. המתח הפוליטי בין היישוב היהודי לערביי ארץ ישראל והמדינות השכנות הולך וגדל. פגישה מקרית מציתה במרגלית בת נהלל אהבה ממבט ראשון לעלי בן צבי, המוכתר של קיבוץ בית קשת, ובנם של רחל ינאית ויצחק בן צבי. עלי שקוע בפעילות הגנתית אך לאט, לאט הוא מגלה את מרגלית, שרוצה להיות שחקנית ומנסה להסתגל לחיי הקיבוץ. הם קובעים תאריך לחתונה, אך המציאות הארץ ישראלית חזקה מאהבתם.
בן גוריון אפילוג במעמקי הארכיון נמצאו גלגלי פילם 35 מ"מ ובהם ראיון מצולם בן שש שעות, שמעולם לא הוקרן, עם דוד בן גוריון. השנה היא 1968, בן־גוריון כבר בן 82, חמש שנים לפני מותו וחמש שנים לאחר שהתפטר במפתיע מראשות ממשלת ישראל, זמן קצר לאחר פטירת רעייתו פולה. זהו העשור שבו מצא עצמו מחוץ למערכת הפוליטית. הוא חי בבדידות בביתו בשדה בוקר, התבונן מבחוץ על היישוב והמדינה, ערך לעצמו חשבון נפש והביע דעתו על המתרחש סביבו ועל עתיד האומה. בבימוי יריב מזור ובעריכת יעל פרלוב.
החטאים בבימוי אבי נשר הוא מותחן דרמטי המתרחש בישראל של שנת 1977, אותה שנה שבה מתרחשת עלילת סרטו הידוע "הלהקה", אך בניגוד לישראליות החדשה והצעירה של הסרט המיתולוגי, בסרטו האחרון נרדפות הדמויות על ידי העבר. הסרט מבוסס על סיפורן האמיתי של שתי האחיות שוש אביגל ואלה מילך-שריף. כמו במדינה, העוברת מהפך פוליטי, כך גם בחיי שתי הגיבורות והוריהן מתחולל מהפך מטלטל, בעקבות סוד נורא שמתגלה לבנות על אירוע שהתרחש בתקופת השואה.
עניינים אישיים, סרט הביכורים של מהא חאג', הוא דרמה קומית זוכת פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה, שבמרכזה שלושה דורות של משפחה פלסטינית ישראלית. שנות הנישואין הארוכות והילדים שעזבו את הבית, גורמים לזוג הורים בנצרת לתקשר ביניהם באמצעות ילדיהם הרחוקים בלבד. בנם טארק מבקש להישאר רווק נצחי, אבל למייסא החברה הסוערת והלא מוצהרת שלו, יש תכניות אחרות. בתם האסרטיבית של בני הזוג מנסה לנהל לכולם את החיים ובעלה חולם על מקומות אחרים. הסבתא הסנילית עם החיבה המוגזמת והמסוכנת לדברי מתיקה מנסה כמו כולם לברוח – רק שאין לאן.
מי יאהב אותי עכשיו הוא סרט תיעודי מבית היוצר של האחים תומר וברק היימן, זוכה פרס "חביב הקהל" לסרט דוקומנטרי בפסטיבל ברלין. הסרט מביא את סיפורו של סער מעוז, בכור מבין שבעה אחים במשפחה דתית משדה אליהו, שיצא מהארון בנעוריו והחליט לעזוב ללונדון לנוכח תגובת משפחתו. במהלך חייו בלונדון הוא מעצב את זהותו מחדש תוך שהוא מתרחק ממשפחתו ומתנתק מהדת ואף הופך חבר במקהלת הגברים הגאים של לונדון, שהופכת למשפחתו האלטרנטיבית. הקרע עם המשפחה הביולוגית מעמיק אף יותר לאחר שסער מאובחן כנשא של נגיף ה-HIV. סער מחליט לשוב לארץ ולמשפחתו ולהתמודד עם החיים שהותיר מאחור, 17 שנה לאחר שעזב.
