בשני המשברים הדרמטיים של השנתיים האחרונות – הקורונה והמלחמה באוקראינה, הוכיחו אנשי מכבי אירופה שהם הרבה יותר מארגון ספורט. המתנדבים המסורים והרשת הבינלאומית הותיקה, נרתמו לעזרה לאלה שהיו זקוקים לה יותר מכל. לילך צדיק-וייס שוחחה עם כמה מהאנשים שמאחורי מכבי ושמעה על העבודה מסביב לשעון ועל תחושת השליחות.
״הרעיון של מכבי זה חזלך״
נפגשתי עם גבריאל קורנמל וסטפני אברהם, חברי הנהלה במכבי הולנד. ישבנו במשרדי מכבי, בין המדליות והגביעים והם הסבירו לי מה מושך את הילדים היהודים למכבי.
״אנחנו בדיוק עסוקים עם מכבי דיזינגוף" אומר גבריאל, "אלו מסיבות לילדים יהודים. מתחילים עם גילאי 12-17 שיכולים סוף-סוף לצאת, עם ביטול המגבלות״. וסטפני מוסיפה ״הילדים היהודים רוצים להכיר עוד ילדים יהודים״. גבריאל מכיר את הנושא מקרוב – הוא משתתף בפעילויות הספורט של מכבי מאז שהיה ילד צעיר. ״הכרתי בפעילויות של מכבי חברים שאחרת לא הייתי מכיר, ועד היום אנחנו חברים. מה שיפה במכבי הולנד זה שלא חייבים להיות ״הלכיס יודס״ (יהודים לפי ההלכה). זה לא משנה מי במשפחה יהודי. גם אם רק סבא או סבתא היו יהודים. כולם רצויים. הרעיון של מכבי הוא שזה ארגון שמקבל את כולם. זה חזלך, להביא אנשים ביחד וברמה טובה של ספורט״.
תהיתי אם כולם מרגישים בבית במכבי. שוחחתי על כך עם אייל הלם, ישראלי לשעבר ומזכיר מועדון הירי של מכבי. אייל סיפר שהוא עצמו התקבל בזרועות פתוחות למועדון ״החברים מרגישים שאצלינו זה מועדון עם נשמה. הם באים אלינו למרות שזה רחוק להם והם יכלו ללכת למועדוני ירי קרובים יותר. מה שמאחד אותנו זו הזיקה ליהדות. אנחנו מדליקים יחד נרות בחנוכה ומכבדים את חגי ישראל.״
״הכי חשוב לתת לכולם להרגיש שייכות״
כבר בתחילת מגפת הקורונה סיפרה לי לאורה רנברג שמכבי הולנד עושה הרבה יותר מלארגן פעילויות ספורט. ״בתוך 24 שעות גייסנו מעל 150 מתנדבים! בעזרת המערך הזה סייענו לכל מי שזקוק לעזרה ברחבי הולנד, יהודים ולא יהודים. חילקנו מצרכי מזון, תרופות, מזון לתינוקות, אפילו הוצאנו כלבים לטיול״. קבוצת המתנדבים שהוקמה בתחילת המגפה חזרה לאחרונה לפעילות עם ההתגייסות של מכבי לעזרה לפליטים מאוקראינה וכל יום מצטרפים אליה מתנדבים נוספים.
לאורה היא מנהלת הפרוייקטים והתקשורת של מכבי אירופה ומנהלת הקהילה והאירועים של מכבי הולנד. לאורה אחראית, בימים אלה, על הלוגיסטיקה של הטיפול בפליטים מאוקראינה מטעם מכבי אירופה. דיברתי איתה בטלפון בשעת ערב מאוחרת. היא הייתה בדרך הביתה מאמסטלוויין אחרי עוד יום עמוס של ניצוח על מבצע הסיוע לפליטים. כמה תובענית המשימה שעל כתפיה של לאורה? במהלך הנסיעה שלה היא גילתה בתיק את ארוחת הצהריים ששכחה לאכול.
דויד בייסמיר יו״ר מכבי הולנד ומכבי אירופה, עסוק מסביב לשעון במכבי ובמבצע ההצלה שהוא יזם. בתוך סדר היום העמוס, הוא מצא כמה דקות לשתף את דאצטאון בסיפוק העצום שנותנת לו העזרה לזולת, ״כמות האנשים שרוצים לעזור היא מטורפת. בשבילי הכי חשוב לתת לכולם להרגיש שייכות – חלק מהקהילה. הצורך לעזור קיים אצל כולם ואני רואה המון סיפוק אצל מי שעוזר, זה ממלא אותם וגם אותי. אני מקבל תגובות כל-כך חיוביות מהעבודה ההתנדבותית שלי, זה נותן לי המון כוח״.
במהלך כהונתו בייסמיר התמודד עם הרבה יותר משיכול היה לדמיין כשקיבל על עצמו את התפקיד. ״בחיים לא חשבתי שאהיה יו״ר הקורונה של מכבי אירופה למשך שנתיים ובחיים לא העליתי על דעתי שהקריירה שלי במכבי תכלול עזרה ליהודים, לאחינו ואחיותינו במנוסתם מארצם ולתת להם מקלט.״
״עזרה לאחינו ואחיותנו במנוסתם״
דויד מספר איך הכל התחיל ולא משמיט אף פרט. ״ב-24 בפברואר בשעה 8:10 בבוקר יו״ר מכבי אוקראינה וחברת הנהלה של מכבי אירופה, ויקטוריה דיאקובה, כתבה לנו בקבוצת הווטסאפ של מכבי אירופה שמתחילה מלחמה והם צריכים עזרה. בתוך דקות הקמנו כוח משימה של מכבי אירופה. נשיאת מכבי אירופה ויו״ר מכבי סלובקיה, דגמר גבורניקובה, יצרה רשת באוקראינה ואפשר היה להתחיל להסיע אנשים לגבול עם רומניה״. בתוך 72 שעות מההודעה של ויקה, הקבוצה הראשונה הגיעה למלון שמכבי רומניה אירגנה להם בבוקרשט. הם עברו דרך חתחתים שכללה נסיעה באוטובוס עד לגבול, המתנה של שעות במעבר הגבול, וחציית הגבול ברגל. לאחר מכן המשיכו במעבורת ואחריה חיכה להם מרקו ממכבי רומניה והביא באוטובוס למלון שמכבי רומניה ארגנה עבורם.
אבל לא כולם יכלו להימלט. ויקטוריה דיאקובה ממכבי אוקראינה כתבה לכוח המשימה ״תודה לכל מי שעוזר ותומך. זה מאד משמעותי בעינינו שאתם איתנו בשעתינו הקשה. היום עוד הרבה חברי מכבי אוקראינה נמצאים בסכנה. אנחנו רחוקים מהגבול ובערים שלנו יש פיצוצים, יריות ואזעקות. אנחנו כבר שלושה לילות במקלט. אבל אנחנו מכבי – חזק ואמץ!״
״זו הייתה ממש מצווה שיכולנו לעשות״
כשאני שואלת את גבריאל וסטפני על מעורבותם במבצע, סטפני מסבירה, ״לאורה עוסקת בזה מסביב לשעון. היא רואה את התמונה הכוללת ביחד עם דוד. אנחנו עושים מה שהיא מבקשת. אם חסר אדם להגיש אוכל אז מישהו מאיתנו יבוא״. כל אחד מחברי הבורד במכבי וגם חברים במועדונים השונים מעורבים בצורה זו או אחרת.
גבריאל אומר ״זו הפעם הראשונה שראיתי את מכבי מעורבת בכזה משבר. זה היה מאוד מיוחד לראות איזו רשת גדולה יש למכבי שאפשר להפעיל. כולם רוצים לעזור ולתרום. אני מאוד גאה להיות חלק מזה״.
סטפני משלימה את דבריו, ״לא רק בהולנד. עובדים יחד עם מכבי בארצות שונות כדי להוציא דברים לפועל. אם מישהו הצליח לצאת מאוקראינה והגיע לפולין – מכבי פולין מוצאים לו איפה ללון. אחר-כך, אנחנו דואגים להם שיגיעו לפה״.
יום אחד לאורה ביקשה מהם לאסוף אישה עם שני ילדים בני 6, ו-13 מסכיפהול. ״זה היה מאוד עצוב לראות שהם היו עדיין בשוק ולא קלטו שהם בטוחים. שמחנו שיש משהו שאנחנו יכולים לעזור. קיבלנו את מספר הטלפון של אחיה והתקשרנו אליו. היא יכלה לדבר איתו בזמן שאנחנו מסיעים אותה למקום בטוח. כל מה שהיה להם זה שלושה תיקי גב קטנים וטרולי. זה מאוד השפיע עלי״. גבריאל מוסיף בהתרגשות, ״זו הייתה ממש מצווה שיכולנו לעשות״.
״עושים את זה ביחד״
העזרה של מכבי לפליטים לא נגמרת בחילוצם מאוקראינה. בייסמיר יצר קשר עם הבעלים של מלונות אדג׳יו ואיביס באמסטלוויין, ברוך (בארט) ואן דה קאמפ, וביקש את עזרתו. בתחילה הוא ביקש רק כמה חדרים לטובת 18 הפליטים הראשונים שהגיעו בעזרת מכבי. אך כאשר הגיעו לאמסטלוויין כ-200 פליטים, ואן דה קאמפ העמיד לרשותם את המלונות שלו. ואן דה קאמפ התייחס בצניעות לתרומתו, ״אנחנו עושים את זה ביחד עם חברינו היקרים ממכבי והקולגות ממלונות בוראליס (Borealis). זו הרגשה מאוד מיוחדת לסייע לפליטים. הרכבנו צוות מדהים וביחד עם האנשים המיוחדים מאוקראינה יצרנו סוג חדש של קהילה שמאד יקרה ללבבות של כולנו״.
כאשר בייסמיר פנה למתנדבים של מכבי וסיפר להם כי מגיעים הרבה יותר פליטים מהצפוי ושהעירייה אינה ערוכה – התגובה הייתה מיידית. קבוצת הוואטסאפ התמלאה פעילות ובתוך פחות מרבע שעה התנדבו הרבה יותר אנשים מהנדרש למשימה.
מכבי גייסו מתנדבים דוברי רוסית שנמצאים בקשר עם הפליטים מסביב לשעון. בקשות לעזרה מועברות הלאה ועל כל בקשה יש מיד תגובות רבות בקבוצת הוואטסאפ. ערב אחד ביקשו בקבוצה לקחת בדחיפות שלושה אנשים לבית החולים ובתוך שתי דקות נמצא מתנדב שלקח אותם. ביום אחר חיפשו, ומיד מצאו, עגלה עבור אמא שהגיעה עם תינוק בן שבועיים. בקבוצה של אנשים שהגיעו מפולין דווחו בלילה מהדרך שיש אישה עם כאב שיניים. כבר ביום למחרת מתנדבת דוברת אוקראינית לקחה אותה לרופא שיניים לטיפול.
״זו המורשת שלי״
אנשי מכבי מושקעים כל כולם בסיוע לפליטים. לאורה עובדת יום ולילה, ״גם בבית אני כל הזמן בטלפון ובמחשב. הסברתי לילדים שלי שאני עוזרת לאחרים ואני מקווה שאם לנו יקרה משהו כזה גם לנו יעזרו ככה".
לאורה גם קושרת את ההתגייסות הרבה לפן ההיסטורי, "כיהודיה, אני מבינה את המקום ממנו מגיע הרצון העז לסייע לפליטים – כולם גדלו עם סיפורי השואה. הסבים שלי ניצלו על-ידי חבר איטלקי שהבריח אותם מעבר לגבול".
גם אצל דוד ההיסטוריה המשפחתית עולה, ״זה הזכיר לי את הטראומות של ההורים והסבים שלי מהשואה. זה פתח אצלי פצעים ישנים שלא ידעתי שהם קיימים והרגשתי שזה הזמן שלי להיות חלק מהסיפור. זו האחריות שלי. זו המורשת שלי.״
