ד"ר תום ביאליק ממשיך לצייד אותנו בכלים שיעזרו לנו להתמודד עם התקפות מילוליות ברשתות ובמפגשים חברתיים. כדי להבין את ירבינו לוויכוח, כדאי שנכיר גם את עצמנו ואת חולשותינו. כתבה שלישית בסדרה. והפעם, ממי צריך לפחד יותר? מכרישים, מאנטישמיים, או מהטיות קוגניטיביות?
בכתבה הקודמת ראינו כיצד האינטואיציה שלנו (אותה כינינו מערכת אחת) יכולה להוביל אותנו לקפוץ למסקנות נמהרות, ולכן כדאי לנו להתכונן מראש כמה שיותר כדי שלא להיות מושפעים מ׳תחושות בטן׳ לא מבוססות. בכתבה זו נתעמק בכמה דוגמאות להטיות קוגניטיביות שיכולות להשפיע על קבלת ההחלטות שלנו. בהקשר שלנו, הבנה של ההטיות הללו יכולה לעזור לנו להתמודד עם התקפות אנטישמיות ועם מצבים בהם אנו חשים מותקפים.
הכר את עצמך – ואת חולשותיך
קודם כל, עלינו להבין מה זה בכלל הטיות קוגניטיביות. באופן כללי, מדובר בדפוסי חשיבה וקבלת החלטות שאינם רציונליים, כלומר שמובילים אותנו להחלטות שאינן בהכרח אופטימליות. החלק המעניין הוא שהטיות אלה מראות לנו שיש דפוס חשיבה מסוים אצל רוב האנשים, ללא תלות בדת, גזע ומין, ושניתן לחזות בעזרתן כיצד אנשים יתנהגו במצבים מסוימים. כתוצאה מכך, מי שמכיר ומבין את אופן הפעולה של ההטיות הקוגניטיביות יכול גם לנצל אותן על מנת לגרום לאנשים להתנהג בצורה מסוימת, לטוב או לרע. לכן, חשוב להכיר ולהיות מודעים להטיות אלה, גם אם, כפי שמחקרים רבים הראו, זה לא בהכרח יעזור לנו להתגבר עליהן.
את הגילויים המרכזיים בנושא ההטיות הקוגניטיביות, שמהווים חלק מתחום הנקרא ׳פסיכולוגיה קוגנטיבית׳ או ׳כלכלה התנהגותית׳, ניתן לייחס לשני הפסיכולוגים הישראלים שכבר הכרנו בעבר: עמוס טברסקי ודניאל כהנמן. בזכות מספר מאמרים פורצי דרך שלהם בשנות ה-70,כדוגמת המאמר הזה משנת 1974, התחוללה מהפיכה בתחומי הפסיכולוגיה והכלכלה בהקשר של הבנת ההתנהגות האנושית. בכתבה זו אציג מספר דוגמאות להטיות קוגניטיביות, ונראה כיצד ניתן להבין ולחזות מה גורם לאנשים להגיב בצורה מסוימת בעזרתן.
שוב הוכח שאני צודק
המלכה הבלתי מעורערת של ההטיות הקוגניטיביות היא הטיית האישוש (confirmation bias). הטיה זו מתייחסת לנטייה שלנו להאמין ולקבל מידע שתומך בעמדות שלנו, תוך התעלמות או פסילת מידע המנוגד לעמדתנו. מה שמעניין בהטיה זו הוא שהיא משפיעה כולנו, ללא קשר לרמת המשכל שלנו או ליכולות הקוגניטיביות שלנו. אנו תמיד נהיה יותר ביקורתיים וחשדניים יותר כלפי מידע הסותר את תפיסתנו, ונקבל באופן כמעט נאיבי מידע התומך בהן.
בעזרת הטיה זו ניתן להבין מדוע כל כך קשה לשכנע אנשים בצדקת הצד שלנו. הם פשוט מבטלים או מתעלמים מכל מידע הסותר את תפיסותיהם האנטי-ישראליות, ומהדהדים מידע (וגם מידע כוזב) המחזק את הצד השני ברשתות החברתיות. כמובן שאותה הטיה גם משפיעה על השיפוט שלנו. מאד לא נעים לנו להיחשף למידע המוכיח שיש גם בעיות ואי-צדק בצד שלנו.
מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הטיה זו? לצערנו, לא הרבה. בעיקר היא עוזרת לנו להבין מדוע כל כך קשה לשכנע את התומכים מהצד השני בעזרת מידע, נתונים ועובדות מהצד שלנו.
זהירות, כרישים!
הטיה קוגניטיבית נוספת הרלוונטית לתקופה זו היא הטיית הזמינות (Availability bias). מדובר בנטייה שלנו לתת חשיבות רבה יותר לאירועים הנשלפים מהר מהזיכרון שלנו. אנו נוטים לחשוב שהדברים עליהם אנו שומעים יותר אכן מתרחשים יותר במציאות. לדוגמא, רובנו חושבים שמספר מקרי המוות עקב פעולות טרור או תקיפות כרישים גבוה מאד, למרות שבמציאות ישנם גורמים הרבה יותר שכיחים, כמו תאונות דרכים או מחלות לב.
בהקשר של התקופה הנוכחית, אפשר לראות כיצד אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות מציפות אותנו במידע מגמתי הגורם לאנשים לחשוב שאירועים מסוימים מתרחשים בתדירות גבוהה מאד. אפילו בתקרית הנוראית של תקיפת הישראלים באמסטרדם בחודש נובמבר האחרון נוצרה תחושה בתקשורת (הישראלית בעיקר) כאילו מתחולל פוגרום רחב היקפים בכל רחבי הולנד בו אלפי אנשים משוטטים ברחובות ומחפשים לרצוח יהודים וישראלים. האמת, ככל שהיא מצערת ומטרידה, היתה שמדובר היה בכמה קבוצות מאורגנות, ובסופו של דבר ידוע רק על כעשרה פצועים קל באירועים אלה (מבלי להפחית בחומרת התקרית, כמובן).
מה אנחנו יכולים לעשות עם הטיית הזמינות במקרים של התקפות אנטישמיות? אפשר לנסות לתת דוגמאות ומקרים רבים ככל האפשר המפריכים את ההאשמות נגדנו, ואפשר גם לתת נתונים סטטיסטיים מדויקים התומכים בצד שלנו. עם זאת, לא כדאי לפתח ציפיות גבוהות שנצליח לשכנע את הצד השני, בעיקר בגלל השפעתן של הטיות קוגניטיביות אחרות כמו הטיית האישוש.
הראשון קובע
ההטיה הקוגניטיבית האחרונה עליה נדבר בכתבה זו היא הטיית העיגון (Anchoring bias), אותה תיארו טברסקי וכהנמן במאמריהם. מדובר בנטייה של אנשים ׳להינעל׳ על פריט המידע הראשון שמוצג בפניהם ולשקלל את שיקול דעתם לפי מידע זה, אפילו אם המידע לא רלוונטי לנושא או שקרי. קחו לדוגמא מצב בו אתם מעיינים בתפריט במסעדה ורואים רשימה של מספר מנות. קרוב לוודאי שאחת מהמנות תהיה יקרה בצורה קיצונית. המטרה היא לא בהכרח שתזמינו מנה זו, אלא לגרום לכם לחשוב ששאר המנות במסעדה אינן כל כך יקרות.
בהקשר של ויכוחים עם אנשים התוקפים את עמדתנו, חשוב להיות מודעים ל׳עיגונים׳ בהם אנחנו וגם הם משתמשים, שכן הם יהוו את הבסיס להמשך הדיון ויכולים לקבע את המשתתפים על מידע מסוים. לכן, יש חשיבות גבוהה לנקודה הראשונה שאנו (או הצד השני) מעלים בדיון. ואם אתם מודעים לעוגן מסוים שהצד השני מנסה לקבע, נסו להעיר את תשומת ליבם של המשתתפים להטיה זו ולהדגיש נתונים אחרים שיהוו את הבסיס להמשך הדיון.
לסיום, חשוב להדגיש שוב – לא קל לנו להתגבר על ההטיות הקוגניטיביות שלנו, גם אם אנו מודעים אליהן. כפי שציינתי בכתבות הקודמות, חשוב שניקח את הזמן ולא נקבל החלטות ׳מהבטן׳ שעלולות להיות מושפעות מהטיות קוגניטיביות שונות.
בכתבה הבאה נדון בעומס המידע והאינפורמציה המוטעית בתקשורת וברשתות החברתיות, וכיצד ניתן להתמודד עם מידע שקרי ומעוות המופנה נגדנו.
קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!
תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.
