באה מאהבה – סיפורה של אתי הילסום

נכתב בשיתוף מורן אביב דביר

זהו סיפורה מעורר ההשראה של אתי הילסום, אישה יהודייה-הולנדית צעירה שחיה בתקופת השואה. דרך יומניה המרגשים והגלויה האחרונה ששלחה, אנו נחשפים לעולמה הפנימי, לחיי הרוח שלה ולדרכה הייחודית להתמודד עם מציאות בלתי נסבלת של רדיפה ודיכוי. לילך לאסאלי- טל ומורן אביב במסגרת פרויקט חברותא- עברית בהולנד, בעקבות הטקסטים המצמררים.

תמונה ראשית: Design by Evelyn Frick; photos via Wikimedia Commons

ביום ראשון, 26 בינואר 2025, נערך באמסטרדם טקס לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. מאות אנשים התאספו בפארק ורטהיים ליד אנדרטת אושוויץ לציון שמונים שנה לשחרור מחנה אושוויץ ולזכר מליוני הנספים בשואה. בין הנספים הייתה גם אישה הולנדית צעירה בשם אתי הילסום, שנשלחה לאושוויץ ונרצחה רק בשל יהדותה.

מילותיה האחרונות של אתי נכתבו על גלויה שהושלכה מהרכבת בדרכה ממחנה המעבר וסטרבורק לאושוויץ, בשבעה בספטמבר 1943:

"השילוח היה בלתי צפוי יחסית, יצאנו מהמחנה בשירה. אבא ואמא, אמיצים ורגועים, גם מישה. הדרך תארך שלושה ימים. תודה על כל מה שעשיתם עבורנו."

הגלויה נמצאה על ידי איכרים שהעבירו אותה ליעדה.

מי הייתה אתי הילסום?

אתי נולדה בשנת 1914 למשפחה יהודית בהולנד. ילדותה התאפיינה בנדודים בעקבות עבודת אביה. לבסוף התמקמה המשפחה בדוונטר, שם היה אביה למנהל הגימנסיה. אמה של אתי נמלטה מפוגרומים ברוסיה בתחילת המאה ה-20. אתי הייתה בת למשפחה מוכשרת: אחיה מישה היה פסנתרן מחונן, ואחיה יאפ היה רופא ומדען מבטיח.

ביומנה כתבה:
"בבית הזה יש תערובת מופלאה של ברבריות ותרבות, העושר הרוחני נמצא בהישג יד, אבל הוא מפוזר כלאחר יד."

צולם בבית אתי הילסום מידלבורג

לימודים וחיים באמסטרדם

אתי הייתה אישה חופשייה ברוחה, סקרנית ומשכילה. היא למדה משפטים, שפות סלביות ופסיכולוגיה באמסטרדם, והתפרנסה מהוראת רוסית, שפת אמה. היא גרה בדירה בה שימשה גם כאם בית.

אבן הנגף בכניסה לביתה של אתי הילסום באמסטרדם.

מפגש משנה חיים

בשנת 1941 פגשה אתי את יוליוס ספיר, פסיכוכירולוג יהודי שברח מגרמניה. ספיר הפך למטפל, למדריכה הרוחני ומאהבה, ועודד אותה להתחבר לעצמה באמצעות כתיבת יומן. כך החלה לכתוב:

"המחשבות שבראשי הן לעתים כה בהירות וצלולות, הרגשות כה עמוקים; אבל להעלות אותם על הכתב – זה עוד לא עולה בידי."

הכתיבה של אתי הוא מסע בעולמה הפנימי היא כותבת על הכל: על רגעים אינטימיים, מחשבותיה, תיאור סביבתה. אט אט, הכתיבה הופכת  לעוגן רוחני, היא יוצקת למילים משמעות מיוחדת, צורת ביטוי עוצמתית שהופכת למורשת הייחודית שלה:

"עיינתי בציורים יפניים ופתאום ידעתי: כך אני רוצה לכתוב. לתת מרחב למילים… המילים צריכות להדגיש את השתיקה. השתיקה שמתרחש בה יותר מאשר במילים."

מכתב של אתי הילסום במוזיאון במידלבורג

תודעת חופש מול דיכוי

למרות המציאות הקשה של רדיפות וגזרות על יהודי הולנד, אתי שמרה על תחושת חופש פנימי:

"בכל מקום תלויים שלטים האוסרים על יהודים… אבל השמים משתרעים גם מעל לפיסת הדרך המותרת לנו….נשמתי את האויר הצח שאין עליו הגבלות…"

למשפחה בדוונטר מגיע האיסור להחזיק ולרכב על אופניים, ביומניה אתי משתפת מכתב שקיבלה מאביה וכך הוא כתב:

"היום התחילה תקופה חדשה בהיסטוריה, תקופת השחרור מהאופניים… בעיתונים כתוב שליהודים באמסטרדם עדיין מותר לרכוב. איזו פריבילגיה! אבל לעומת זאת אנחנו כבר לא צריכים לחשוש שהאופניים שלנו ייגנבו. איזו הקלה. חוץ מזה, גם במדבר הסתדרנו בלי אופניים, במשך ארבעים שנה"

פעילותה במועצת היהודים

אתי בחרה להצטרף למועצת היהודים באמסטרדם, גוף שהוקם על ידי הנאצים לניהול הקהילה היהודית. כמו רבים אחרים, היא מודעת לתפקיד המורכב שהמועצה מילאה, אך ראתה בכך גם דרך לנסות לסייע לאנשים שהיו במצוקה ולשמור על צלם אנוש. היא לא מסתפקת  בתפקיד משרדי באמסטרדם מבקשת לעבוד במחנה המעבר וסטרבורק, לסייע  למי שאפשר, לתת תמיכה נפשית, להיות אוזן קשבת לאנשים שנשברו, לעיתים במחיר של סיכון עצמי. ביומנה כתבה:

"אני מרגישה כאילו פיסת חיים יקרה מפז ניתנה לי למשמרת ….ויש רגעים שנדמה שאני עומדת להיכנע ולוותר , אבל תחושת האחריות שבי מזכירה לי שוב שתפקידי לשמור על החיים שבי.

במשפט האחרון שכתבה ביומנה  היא מצליחה לתאר את יעודה:

"הייתי רוצה להיות רטייה על פצעים רבים"



 

שמה של אתי באנדרטת השמות באמסטרדם

מורשתה של אתי הילסום

אתי ומשפחתה נשלחו לאושוויץ , רק אחיה יאפ שרד, אבל בדרכו מהמחנה להולנד גם הוא נספה. אתי השאירה את היומנים אצל חברתה, ביקשה ממנה שאם לא תשוב שתמסור אותם לקלס סמליק, הסופר היחיד שהכירה בתקווה שימצא מוציא לאור שיפרסם אותם. עברו עשרות שנים עד שנמצא.

אתי כמעט נשכחה, אבל ניצוצות האור, האהבה והתובנות העמוקות על החיים שפיזרה מצאו לבסוף את דרכם. יומניה בתוספת כמה מכתבים ששלחה מוסטרבורק יצאו לאור בשם Het verstoorde leven, מאז תורגמו לשפות רבות. בעברית יצאו בשם: חיים כרותים – יומנה של אתי הילסום 1941-1943. היומן תורגם על ידי חברת הקהילה הישראלית בהולנד שלומית במברגר ז"ל.  בשנת 2002 יצא במהדורה חדשה בשם השמיים שבתוכי.

חברותא עברית בהולנד

מורשתה של הילסום ממשיכה להשפיע על אנשים וקהילות ברחבי העולם. הטקסטים שכתבה הם בסיס לדיונים ולימודים, בקבוצות ובהקשרים שונים, גם אצלנו בקהילה הישראלית בהולנד.

לפני כשנה יזמו מורן אביב דביר ועדי הרגש, ישראליות שחיות בהולנד, חברותא עברית בעקבות היומנים של אתי הילסום. זוהי חבורה של נשים ישראליות הנפגשות בסלון וקוראות ביחד קטעים מיומנה של אתי הילסום. בכל מפגש עולות שאלות ומחשבות בהשראת כתיבה ודמותה של הילסום והקשר שלה לחיים שלנו כאן כנשים מהגרות בהולנד.

מורן מספרת: "הילסום מהווה עבורנו דמות להשראה ואנחנו שואבות ממנה הרבה כוח, חמלה ואהבה לחיים ויצירה, במיוחד בשנה וחצי האחרונות מאז השבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת. הקריאה המשותפת ביומנים המתורגמים לעברית, שפת אמנו, שנכתבו במקור בשפה הההולנדית, שפת המקום בו אנחנו בוחרות לחיות, היא מפגש מרתק ומאוד משמעותי במסע ההגירה ועיצוב הזהות שלנו כנשים עבריות בהולנד. כחלק מהחברותא יצאנו לסיור באמסטרדם בעקבות אתי הילסום."

החברותא העברית בסיור בעקבות אתי הילסום באמסטרדם.

את הסיור הובילה עדי הרגש שמספרת: "בשנת 2002 נחשפתי במקרה ליומנה של אתי ומאז אני לומדת אותה במחקר הרוח. כשעברתי להולנד לפני שבע שנים עניין אותי לבקר בכל אותם מקומות עליהם אתי כותבת- מהבית בו כתבה את היומן באמסטרדם, דרך הדירה בה התגורר אהובה יוליוס ספיר, ועד בתי הקפה הבוהמיינים בהם ישבה. יצאתי למחקר אחרי אתי, מצאתי את המקומות בהן שהתה, ובהמשך יצרתי מסלול שיטוט בעקבותיה. כשיצאנו, נשות החברותא, למסע בעיר ההתרגשות היתה עצומה, לראשונה המסע המשותף שלנו חרג מעולם הרעיונות של אתי ונכח גם במימד הפיזי."

אתי ממשיכה להדהד ברחובות אמסטרדם, היומנים שלה ובתוכם אוסף תובנות רוחניות על החיים ותפקיד האדם בעולם רלבנטיות  גם היום. הלוואי ונמשיך לספר,להתעמק בסיפורה של אתי הילסום, ונזכור שגם ברגעים החשוכים ביותר, אפשר לשמור על "השמים שבתוכנו".

להמשך העמקה והיכרות עם דמותה של הליסום ויומניה:

קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!

תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.

Avatar photo

מדריכת תיירים - אמסטרדם על קצה המזלג.עורכת סיורים מגוונים בהתאמה אישית.
מעבירה את החוויה מזווית עין של מקומית .
סיורים, בנושאים מגוונים: תרבות, היסטוריה, אומנות עיצוב ארכיטקטורה, קולינריה, הסיפור היהודי שנמצא כמעט בכל פינה באמסטרדם.
מתאים לפרטיים למשפחות וקבוצות קטנות . לתיירים ולמקומיים

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.