נתקלתם בהפגנה אנטי ישראלית בתחנת רכבת? נקלעתם לוויכוח אמוציונאלי עם חברים לעבודה? תום ממשיך להסביר לנו, בעזרת מחקרים מעולם הפסיכולוגיה ההתנהגותית, מתי כדאי לנו לספור עד עשר לפני שאנחנו מגיבים. כתבה שניה בסדרה.
תמונה ראשית: פליקר Ted Eytan
בכתבה הקודמת הצגנו חלק מהסיבות מדוע נדמה לנו שיש המון התבטאויות אנטישמיות ואנטי-ישראליות בתקשורת, ברשתות החברתיות, ובסביבה שלנו. בכתבה הזו נדבר על מה כדאי ומה לא כדאי לעשות. גם הפעם, נתבסס בעיקר על תאוריות ומחקרים מתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית וקבלת ההחלטות.
דבר ראשון, ואולי החשוב ביותר, הוא להשתדל שלא להיכנס לעימותים אלימים ישירים עם אנשים בעלי דעות מנוגדות. אף אחד עם תפיסות קיצוניות מעולם לא השתכנע או שינה את דעתו בעקבות התנצחות מילולית, ובטח שלא פיזית. להיפך, עימותים כאלה גורמים לצד השני, וגם לצד שלנו, להתחפר עמוק יותר בעמדותינו ולבנות חומות גבוהות שרק יגבירו את האנטגוניזם ביננו.
הנקודות שאני עומד לציין אינן בהכרח מיועדות לתת כלים לשכנע את הצד השני, אלא יותר על מנת לסייע לנו להתבונן על המקום שלנו בתוך הסיטואציה. המטרה היא לאמץ פרספקטיבה שקולה יותר שיכולה לעזור לנו להימנע מתסכול, כעס ואיבוד עשתונות במצבים אלה.
שתי מערכות חשיבה
החוקר הישראלי דניאל כהנמן, בספרו ׳לחשוב מהר, לחשוב לאט׳, הציג תאוריה של שתי מערכות חשיבה וקבלת החלטות, להן קרא מערכות אחת ושתיים. מערכת אחת היא המערכת האינטואיטיבית, ה׳חמה׳. כשאנחנו חושבים עם מערכת אחת, אנחנו משתמשים בתחושת הבטן שלנו בצורה מהירה וכמעט חסרת מאמץ. אנו משתמשים במערכת אחת בהרבה מצבים פשוטים בחיי היומיום וגם במצבי לחץ או סכנה בהם עלינו להגיב במהירות (למשל, כאשר אנחנו צריכים לספק תשובה תוך מספר שניות או כאשר חיה קופצת לכביש בנתיב הנסיעה שלנו).
הבעיה עם מערכת זו היא שההחלטות שאנו מקבלים בעזרתה הן במקרים רבים לא מדויקות ואפילו שגויות. מערכת שתיים היא בדיוק ההפך. זוהי מערכת החשיבה העמוקה, ה׳קרה׳. היא דורשת ריכוז, השקעת אנרגיה, וחשיבה מאומצת. אנו משתמשים בה לקבלת החלטות חשובות, ואנו מבצעים הרבה פחות טעויות כשאנו משתמשים בה.
הבעיה, לפי כהנמן, היא לא בעצם קיומן של שתי מערכות החשיבה, אלא בכך שלפעמים אנו מתבלבלים בינהן. לעיתים, אנו משתמשים במערכת אחת לקבלת החלטות חשובות ורציניות (למשל, כאשר אנו קונים רכב חדש ובוחרים אותו בגלל שהמוכר שכנע אותנו שבדיוק כרגע הרכב נמכר במבצע מדהים שמסתיים בעוד שעתיים), ולהיפך.
איך זה קשור למצבים בהם אנו נתקלים באנשים עם עמדות אנטישמיות אנטי-ישראליות? הרבה פעמים במצבים אלה, מערכת אחת שלנו נכנסת לפעולה. תחושת הבטן שלנו אומרת לנו שעלינו להתעמת עם האנשים מהצד השני, להוכיח אותם על טעותם, ולהגן על הכבוד של הצד שלנו. אולם, ברוב המקרים כדאי דווקא להפעיל את מערכת שתיים. עדיף לקחת את הזמן, להמתין עם התגובה, להבין קודם כל את הסיטואציה ולחשוב מהי דרך הפעולה האפקטיבית ביותר.
בפילוסופיה הספקנית, עקרון זה נקרא ׳השהיית השיפוט׳, לפיו רצוי לדחות כמה שיותר את נקיטת העמדה שלנו כל עוד אנו בשלב החקירה והלמידה. כאמור, הפעלת מערכת שתיים לא תעזור לנו בהכרח לשכנע את הצד השני, אבל היא תיתן לנו את הזמן והמרחב הדרושים לקבלת החלטות שקולה יותר.
לשלוט בפיל הדוהר
הפסיכולוג ג׳ונתן היידט, בספרו ׳המוח הצדקני׳, השתמש במטאפורה שנקראת 'הפיל והרוכב'. הפיל מדמה את האינטואיציה ותחושת הבטן שלנו (מערכת אחת), בעוד הרוכב מדמה את קבלת ההחלטות המושכלת שלנו (מערכת שתיים). מחקרים מראים שרוב ההחלטות שלנו מתקבלות דווקא על ידי הפיל ולא על ידי הרוכב, בניגוד למה שהיינו רוצים לחשוב. במקרים רבים הפיל כבר מתחיל ללכת בכיוון מסוים, והרוכב רק מצדיק זאת בדיעבד. כלומר, לפעמים אנו מראש מחליטים באופן אינטואיטיבי ולא-מודע מהי העמדה שלנו, והמוח הרציונלי שלנו רק מצדיק זאת לעצמנו ולאחרים לאחר מכן.
מה כן יכול להשפיע על הכיוון בו הפיל והרוכב צועדים? ראשית, אנשים אחרים שאנו סומכים עליהם או מעריכים את דעותיהם. בגלל זה יש השפעה כל כך גדולה לסלבריטאים, משפיענים, ויוצרי תוכן בתקשורת וברשתות החברתיות. כמובן שגם חברים, משפחה, מורים, ואנשים אחרים בעלי סמכות משפיעים עלינו. לכן, יש משמעות עצומה בגיוס אנשים בעלי סמכות, השפעה ומוניטין לצד שלנו.
שנית, אנחנו יכולים לנסות לחשוב מראש על דברים שיכולים להשפיע על דעותיהם של האנשים בצד השני. למשל, מציאת מכנה משותף כמו תחביבים, סוגי אוכל, או מוסיקה. אם ניצור קודם כל קשר אישי והכרות משותפת, כך יש יותר סיכוי שהצד השני יהיה פתוח יותר להקשיב ולהבין את הצד שלנו (ולהיפך). זה לא בהכרח יפתור את חילוקי הדעות ביננו, אבל זה יעזור לכולם להתקרב קצת יותר ולהימנע משנאה והקצנה.
כמובן שאין פתרון קסם פשוט וקבוע למצבים בהם אנו נתקלים באנשים עם תפיסות אנטישמיות ואנטי-ישראליות נחרצות, וחשוב לנתח כל מקרה לגופו. כמו כן, גם אם אנו מודעים ומבינים את ההשפעות של מערכת אחת האינטואיטיבית על קבלת ההחלטות שלנו, רוב הסיכויים שבזמן אמת, כאשר אנו נמצאים בתוך האירוע, יהיה לנו קשה להפעיל את השהיית השיפוט ולקחת את הזמן. לכן, חשוב להבין שכולנו בני אדם, כולנו מושפעים מהחברה והסביבה בה אנו נמצאים, וכולנו לפעמים פועלים בצורה לא רציונלית.
בכתבה הבאה נתעמק בכמה מההטיות הקוגניטיביות המרכזיות ונבין כיצד הן משפיעות עלינו בזמן נקיטת העמדה וקבלת ההחלטות. ננסה להבין כיצד ניתן לנצל הטיות אלה על מנת להשפיע על עמדותיהם של אנשים אחרים, לטוב ולרע, וכיצד אנו יכולים לצמצם את מידת ההשפעה של הטיות אלה על העמדות שלנו מול המידע המציף את התקשורת והרשתות החברתיות שסביבנו.
קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!
תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.
