עברית ברחוב ההולנדי

לוחות הברית החקוקים בחזית מבנה בית הכנסת הישן בניימכן

השפה היא אחד הדברים הראשונים המשפיעים על תיירים בארץ זרה. את מסתובבת כמו אליס בארץ הפלאות. הכל זר, שונה, לא תמיד מובן ולעיתים מוזר. כתיירת זה יכול להיות מהנה ואף משעשע, אך כמהגרת בארץ זרה החוויה מקבלת מימד שונה. התחושה של עליסה בארץ הפלאות מתפוגגת כעבור מספר חודשים, ארץ הפלאות הופכת לארץ היום-יום ואת צריכה ללמוד להסתדר.

אני זוכרת את עצמי מתהלכת ברחובות העיר, שומעת סביב אנשים מדברים ולא מבינה דבר. שלטי החנויות זועקים לעברי מילים ארוכות בלתי ניתנות לפענוח, שמות הרחובות לא מעוררים בי שום קונוטציה והאנגלית לא מספקת כדי ליצור קשרים אמיתיים. תחושת זרות, ניכור ואי שייכות היו המוטיבציה להחלטה שלי ללמוד הולנדית ברמה גבוהה.

ככל שההולנדית שלי הלכה והשתפרה וככל שתחושת הזרות הלכה ופחתה, הלכה וצמחה לה תופעה חדשה: כל זיהוי של סממן יהודי/ישראלי במרחב הציבורי ובנוף העירוני עורר בי שמחה עולצת. לשמע עברית בפארק המקומי בניימכן נעצרתי ובהיתי בפליאה במשפחה שישבה על הדשא לפיקניק. לוחות הברית החקוקים בחזית מבנה בית הכנסת הישן בעיר מושכים את עיני גם בפעם האלף כשאני חולפת לידם . שלט בהולנדית עליו השם "פתח-תקווה'" מיד תופס את עיני ומעורר סקרנות.

אולי יעניין אותך גם:

חופי ים בהולנד – ששת המומלצים
קיץ עם ילדים בהולנד – המלצות לבילוי
להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ'טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

עברית בתיכון ההולנדי

אם תרימו את הראש ותפקחו את העיניים כשאתם הולכים ברחוב בעיר הולנדית גדולה, יש סיכוי טוב שתיתקלו באותיות עבריות ובסמלים יהודיים. בואו נצא למסע בהולנד ונזהה את הסממנים היהודיים במרחב בהשראת הספר "עברית ברחוב" (‘Hebreeuws op Straat’). את הספר ערך פרופסור אמריטוס אלברט ואן דר היידה, פרופסור ליהדות ושפות שמיות באוניברסיטאות ליידן ואמסטרדם. במשך שנים ארוכות עסק פרופסור ואן דר היידה בהקניית השפה העברית העתיקה והמקראית לסטודנטים, וכיום כשהוא בפנסיה הוא עוסק בתרגום ספרות קלאסית מודרנית מעברית להולנדית. בין השאר, הוא מתרגם את סיפורי ש"י עגנון, מנדלי מוכר ספרים ואורי ניסן גנסין.

פרופסור אמריטוס אלברט ואן דר היידה, פרופסור ליהדות ושפות שמיות באוניברסיטאות ליידן ואמסטרדם

 

פרופסור ואן דר היידה שמח לשוחח עמי על הספר, על עבודתו, ועל הסיבה למשיכתו לשפות שמיות ובכלל זה עברית.

"כבר מילדות נמשכתי לשפות שונות. כילד טיילתי הרבה עם הוריי במקומות שונים בעולם. אני זוכר שביקרנו באפריקה ושם ראיתי לראשונה כתובת בשפה הערבית שמשכה את תשומת לבי. העתקתי את המילים על פיסת נייר ואחר כך ניסיתי לפענח את משמעותן. בתיכון (גימנזיום) היתה אפשרות ללמוד שפות עתיקות וגם עברית וכך נחשפתי לשפה. ההתעניינות שלי בשפות הלכה וגדלה ונרשמתי ללימודי שפות שמיות באוניברסיטה. על הקהילה היהודית ועל תולדות העם היהודי לא ידעתי אז כמעט דבר. רק כסטודנט התחלתי ללמוד על ההיסטוריה של היהודים ועל היהדות.

את צודקת בכך שאני שונה בנוף האקדמי בתחום הזה. רוב הקולגות שלי הגיעו משני עולמות תוכן – התיאולוגי או היהודי. הסטודנטים רובם (אם כי יש יחסית מעט) באים או מרקע כנסייתי, או מרקע יהודי גם אם בעברם הרחוק, או כאלה שפשוט רוצים ללמוד שפה".

ומדוע נמשכת אתה לעברית?

"השפה העברית מכילה בתוכה את כל ההיסטוריה של העם היהודי וניזונה מהשפעות שונות כמו התלמוד והיידיש. מרתק אותי ללמוד על הדינמיות של השפה, על איך היא נשמרה לאורך אלפי שנים ועל כך שהוחייתה בארץ ישראל. לצערי השליטה שלי בשפה המדוברת לוקה בחסר ואת שפת הרחוב אינני מכיר כלל. העובדה שהעברית היא שפה חיה ודינמית משמחת אותי".

פרופסור ואן דר היידה שימש גם כעורך כתב העת א"ב (Alef Beet) של האגודה לקידום העברית בהולנד (Vereneging Hebreeuws). כן, יש דבר כזה. האגודה מוציאה לאור את כתב העת פעמיים בשנה, והוא מיועד לחובבי השפה העברית, מהאקדמיה ומחוצה לה. בחגיגות עשרים שנה לארגון הם הוציאו לאור ספרון שעסק במופעיה הכתובים של השפה העברית ברחוב ההולנדי. צוות של שבעה גמלאים שיתף את כל חברי הארגון במציאה ותיעוד של כתובות עבריות בהולנד וכך נולד הספרון הזה שיצא לאור בשנת 2010.

בואו נצלול את תוך הספרון ואל הדוגמאות המעניינות שבו.

ניתן לחלק את הכיתוב בשפה העברית בהולנד למספר סוגים, רובם קשורים לעבר של הקהילה היהודית. נתייחס לכתובות עבריות על גבי חזיתות בתי כנסת ושערי בתי קברות, אנדרטאות, וקבוצה קטנה של מופעים אחרים ויוצאי דופן.

בית הקברות Vierlingsbeek

 

השער האחרון

גם בכניסה לבתי קברות יהודיים יהיה לעתים קרובות כיתוב בעברית משולב בשער. בבתי קברות בהם יש גם מבנה, יופיע כיתוב בעברית גם על חזית המבנה (בית טהרה). הכיתוב יהיה גם הוא ציטוט מתאים מהתנ"ך.

"קָטֹ֣ן וְ֭גָדֹול שָׁ֣ם ה֑וּא וְ֝עֶ֗בֶד חָפְשִׁ֥י מֵאֲדֹנָֽיו" (איוב, ג', י"ט)

בית הקברות בכפר פירלינגסבייק שבצפון ברבנט Molenweg Vierlingsbeek

בשער דוגמת מגן דוד ולצדו כתובת בעברית: "עיני עיני ירדה מים על אלה שנסחבו מביתם וימותו מזנאים ומשדדים".

כתובת מבית הקברות בזאלטבומל Zaltbommel שהוסרה ממקומה והוטבעה בקיר מיוחד

 

עוד מופע שאינו מופיע בספר (ואליו הגעתי בזכות חברתי נורית סמפסון) הוא אבן חזית של בית הקברות בזאלטבומל Zaltbommel שהוסרה ממקומה והוטבעה בקיר מיוחד בחצר הטירה במקום. בקיר הוטבעו אבני חזית בעלiת משמעות היסטורית מקומית. פרופסור ואן דר היידה שמח לשמוע על כך וקיבל ממני את המידע כדי להוסיפו באתר כהשלמה לספר.

הכתובת: אני אמית ואחיה

עברית ממעוף הציפור

יד זיכרון ליהודי דורדרכט שנספו בשואה – רק מי שירים את הראש יראה

בהולנד ניצבות אנדרטאות זיכרון רבות הקשורות לקהילה היהודית ולחבריה, החל מאבן זיכרון קטנה ועד לאנדרטה גדולה ומרשימה. לא כולן מכילות כיתוב בעברית אך יש לא מעט שכן. יש אנדרטאות שנבנו מיד לאחר המלחמה ובהן כאלה עם שמות תושבי המקום שנספו. רוב האנדרטאות נבנו בשלושים השנים האחרונות ומכילות מעט אם בכלל מילים בעברית.

מופע מעניין שנתקלתי בו בעיר דורדרכט ואינו מופיע בספרון (מופיע בהשלמות לספרון באתר האגודה) הוא למעשה חלק מיד זיכרון ל-221 יהודים תושבי העיר אשר נרצחו בשואה. בתוך מבנה בית העירייה הישן הוקמה מצבה ועליה שמות כל הנספים וטקסט בהולנדית ובעברית. המעניין הוא דווקא החלק החיצוני של האנדרטה. מעין קוביה כחולה אשר צמודה לקרן חזית הבניין כך שרק שלוש פאות שלה חשופות. על אחת מהן חרוט מגן דוד, על השנייה המילים "והגדת לבנך" ועל השלישית התרגום להולנדית. רק מי שירים ראשו למעלה יבחין בקוביה המיוחדת הזאת.

בבית הכנסת בעיר המבצר בורטנייה (Bourtange) בפרובינציית חרונינגן על הגבול עם גרמניה, ישנה כתובת מעניינת נוספת. בשנת 1989 הוצבה שם אבן זיכרון לזכר 46 יהודי המקום שנשלחו למותם בגרמניה, הכוללת שני פסוקים מספר דברים (כה, פסוקים יז,יט):

זָכֹ֕ור אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃

וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃

לוח זיכרון ל-46 יהודי העיר שנספו בשואה, בבית הכנסת בעיר המבצר בורטנייה (Bourtange)

 

שיר ישראלי על הקיר

שיר של יוסף שריד על קיר בליידן

נדירים יותר הם מופעים אחרים של עברית במרחב הציבורי בהולנד, כאלה  שאינם קשורים בהיסטוריה היהודית המפוארת או העגומה של הולנד. פעם או פעמיים נמצאו כתובות גרפיטי בעברית. בליידן ריסס פעם סטודנט תמהוני לשפות שמיות את הכתובת "ישוע מלך ישראל".

עם זאת, יש כמובן מילים רבות מן העברית אשר מופיעות בכיתוב הולנדי. למשל, שמות תנכיים המופיעים על גבי מבנים פרוטסטנטיים: Rehoboth, Eben Haëzer, Pniël of Elim. ויש גם חנויות עם שמות בעברית: Sjofar, Sjaloom of Chananja.

מופעים נוספים הם של מילים בודדות כמו המילה "כשר", אולי המילה הכי שכיחה במרחב הציבורי. היא מופיעה על דלתות מסעדות וחנויות ומייצגת שתי פונקציות: גם פונקציה אינפורמטיבית (למי שרוצה לאכול או לרכוש מוצרים כשרים) וגם פונקציה בידולית (כאן יש אוכל מיוחד, אוכל יהודי).

ואולי המופע המיוחד ביותר הוא במסגרת מיזם "שיר על הקיר" בעיר ליידן, שם מוצג שיר בעברית על חזית בית ברחוב Herengracht 47. השיר נכתב על ידי המשורר והמלחין הישראלי יוסף שריג אשר נהרג במלחמת יום כיפור. הוא היה חבר קיבוץ בית השיטה, נשוי ואב לשניים. לישראלים הוא מוכר בזכות שירו "אור וירושלים" ("ראיתי עיר עוטפת אור…"). השיר "מאזניים" נכלל בספר שירים קטן אשר יצא לאור בהולנד בשנת 1983 וקיבל חיים מחודשים במסגרת המיזם 101 שירים על בתים, שבו נכתבו שירים בשפות שונות ובאופנים שונים על קירות מבנים בעיר.

להמשיך לחפש דרישת שלום מהבית

לסיום, שאלתי את פרופסור ואן דר היידה מהי הדוגמה המיוחדת ביותר עבורו מתוך הספר. הוא התקשה לבחור דוגמא אחת, אך לבסוף בחר כתובת שאותה הוא עוד זוכר מימי מגוריו באמסטרדם.

"דוגמה מעניינת עבורי היא ברחוב Rapenburgerstraat 171 באמסטרדם. הכתובת נמצאת על בית היתומות היהודי, במקום בולט לעין וניתן לראותה מהרחוב. הכתובת קשורה להיסטוריה היהודית באמסטרדם, ושופצה בשנת 2003 ביוזמת דרי המקום. עבור חדי עין והבנה מעניין לציין שהיא מכילה כנראה טעות. במקום המילה 'הגיעו' נכתבה המילה 'הניעו' וכך נוצר משפט לא כל כך מובן: "והניעו בית בבית". המשפט המקורי מופיע ביהושע ה' ח'".

אין זה מפתיע שהרוב המכריע של מופעי העברית במרחב הציבורי בהולנד קשור קשר ישיר למסורת היהודית ולעבר המפואר והטרגי של יהדות הולנד. מעניין שגם השיר המודרני, הישראלי, שהשתרבב לליידן, הוא שיר בעל נופך טרגי.

יש משהו מנחם בידיעה שכתובות רבות נשמרו ושהן מקבלות יחס של כבוד גם בימים כאלה בהם נשמעים קולות קיצוניים אפילו בחברה ההולנדית הפתוחה והפלורליסטית. כישראלית החיה בהולנד, אמשיך להביט סביבי ולחפש כתובות עבריות, גם מתוך כבוד למשמעות הטמונה בהן, וגם כ"דרישת שלום" מהבית או מקרובים רחוקים.

 

לכל הכתבות של רחלי

 

רחלי, גרה כבר מעל לעשור בהולנד, נשואה לעדי ואמא לגל (22) שגרה, לומדת ועובדת באמסטרדם, וליניב (18) שעדיין לומד בתיכון וגר בבית. לפני שנתיים נולד לי בייבי חדש וקראתי לו רק-עתיק.
רק-עתיק הוא המקום שאותו יצרתי כדי שאוכל לאחד את כל אהבותיי ותחביביי: נסיעות וטיולים, וינטג' והשראה, כתיבה וצילום.
לצד טיולי הוינטג' שאני מארגנת אני גם בלוגרית; אני מטיילת, מצלמת וכותבת על פינות חמד נסתרות בהולנד.
בשעות הפנאי שלי אני משוטטת להנאתי דרך קבע בשווקים, ירידים וחנויות וינטג' בחיפושים אחר הפריט הבא שיכבוש את ליבי. חפשו את הבלוג והמגזין שלי, "רק-עתיק: טיולים בהולנד".

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.