אני קצת פטישיסטית של ציונות והיסטוריה, מודה ומתוודה. מגיל צעיר, כנראה מדי צעיר, ישבתי עם סבתא לראות נאומים של גולדה מאיר בימי עצמאות ותוכניות היסטוריה, קראתי כל מה שיכולתי למצוא שכתב דוד בן גוריון ואספתי כל כתבה על מעללי השניים טרום ימי מדינה. לימים מצאתי את עצמי צעירה ולומדת גיוס משאבים מהעוזר של טדי קולק, ושמעתי אפילו יותר על מעשיהם שהביאו למה שאנחנו מכנים היום מדינה.
- לעוד אירועים ישראלים בהולנד בקרו בלוח האירועים שלנו
- מדריך הגבינות המלא לישראלי בהולנד
- טיול לסופ"ש: איפה מוצאים מכשפות בהולנד?
אז כששמעתי שהנכדים של גולדה ובן גוריון מגיעים להולנד, ועוד חונכים שביל אופניים על שם בן גוריון, מה רבה שמחתי. ערב ציוני עם ניחוח נוסטלגי ועוד לכבוד הדמויות שליוו אותי בכל מסעותיי לקידום ישראל? יס! אלון בן גוריון, שאול רחבי – הנכדים באים!
ארגון CIDI מילא אולם, אני צפיתי בשקיקה בפייסבוק, והסיפורים לא איחרו לבוא. הזקן העומד על הראש כי ד"ר פלדנקרייז אמר לו שכך יסחוב טוב יותר את המדינה על כתפיו, המפגש של גולדה וברברה סטרייסנד, פה זה ארץ ישראל יא דאצ'טאון ואפילו הסטטוס-קוו עלו מהשאלות של המנחה אסתר פורסליין, היסודית מאוד. האורחים היו מעולים, מצחיקים וחצופים כמו שמצופה מכוח עזר דור שלישי של מייסדי המדינה. הסירוב להתנצל על העבר, ההווה אפילו כמעט, כשדובר בנושא החלטת הגינוי השבועית של האו"ם ומדינות אירופה לישראל, היה סירוב שחשוב שיישמע בכל הקהילות בתפוצות ועל מנת לשמעו נעשה האירוע הזה".
הזהות הישראלית כאן עומדת בסימן שאלה מתמיד, גם בנושא התמיכה בישראל וגם בנוגע לרגש ציוני. הנפש ההומייה היא אקסיומה עבור הנכדים של, ובמהלך הצפייה הבנתי שגם עבורי. קיומה של ישראל כבית לאומי הוא אקסיומה ובעניין הזה אלון בן גוריון הזכיר מאוד את סבא שלו ז"ל כשקבע בשיחה כי הציונות עדיין הכרחית – העולם אף פעם לא חיבב אותה במיוחד.
המנהיגים ההם, בא לומר האירוע הזה, דווקא לא נולדו בישראל. הם הקימו אותה ובחרו בה בכל יום ויום. המענה שנתנו האורחים לשאלות בעניין הריבונות הישראלית ורצועת עזה היו מחזקות, מדברות את השפה הציונית-שמאלנית ששכחו בכלי התקשורת הישראליים, שפה שעדיין חיה, עדיין נושמת. היא רק כאן, או בוולדורף אסטוריה בניו יורק ????
העידן ההוא, טרום מדינה, היה עידן הקואליציות הגדולות באמת, הימים בהם גולדה הייתה ידועה בתור אמנית גיוס משאבים ובן גוריון להטוטן דמגוגיה שסחף חדרים שלמים לכדי תמיכה. במסדרונות הקרן לירושלים היו מספרים תמיד שכשהיו אומרים לטדי קולק שהוא גייס המשאבים, שנורר העל של ישראל, הוא היה מיד מתקן: "גולדה הביאה יותר ועדיין לא גיליתי איך".
הלוואי והאולמות יהיו מלאי צעירים. היינו מוצאים שגרירים צעירים ככה מאוד מהר, ומי יודע, אולי את המנהיג הבא של ישראל.
