על טיול משפחתי ושינוי עצמי

הפעם גילי חולקת איתנו מסלול הליכה ארוך במיוחד, ומתארת את האתגר האישי והמאמץ המשפחתי. איך נערכים לטיול שכזה? מה חובה ומה כדאי מבחינת ציוד?

שנים שמאטס (בעלי) והילדים יוצאים לטיולי הליכה עם האוהל וכל הציוד על הגב ומבקשים שאצטרף. עד כמה שאני אוהבת קמפינג, מאוד פחדתי מטיול שכזה. הגב שלי לא יחזיק מעמד עם התיק. מעבר לכך, בחיים לא הלכתי כל כך הרבה! איך אני אסתדר עם המינימום שבמינימום?

בשנה שעברה החלטתי שהגיע הזמן ובנחישות התחלתי לשפר את יכולת ההליכה שלי. צעדתי כל יום וככל שהתקדמו הימים, הארכתי את המרחק. היו ימים שהלכתי קילומטר וחצי והמירב שיכולתי להגיע אליו היה 4-5 ק"מ. עם הזמן הצלחתי  לצעוד יותר ויותר והגעתי ל-8-9 ק"מ בכל יום ואז נשברה לי הזרת ברגל. היה לי מאוד קשה לעבור ממצב של הליכה יומית למנוחה מוחלטת והרגשתי מובסת אבל אחרי שלושה שבועות חזרתי שוב להליכות. הכרחתי את עצמי לאט לאט לבנות סבילות מחדש, מכמה צעדים לק"מ, עד שחזרתי לעצמי. יום אחד יצאנו לטיול ביחד ומאטס אמר לי בואי ננסה הליכה של 16 ק"מ. חשבתי שהוא השתגע, אין סיכוי שאצליח ללכת את זה. בסוף ההליכה הייתי גמורה אבל הרגשתי נהדר ואמרתי לו שאני מוכנה לטיול הגדול. דניאל בן 14.5 ויעל בת 11.5 ואוטוטו הם לא ירצו בכלל לצאת להליכות שכאלו איתנו. הסכמנו שאני מצטרפת אבל ללא צורך לסחוב דבר, מאטס והילדים יסחבו הכל וביחד נארגן את כל הציוד והאוכל. 

אולי יעניין אותך גם:

הרשעה ראשונה בהולנד בגין ״דקירה במחט״
זן ואמנות הרכבת הסלט
עושים קונצים – קרן אור על שרון מינילו

בוחרים מסלול

רצינו לתכנן מסלול משפחתי, משהו שיקח זמן ולא יסתיים מהר מדי. כזה שנוכל לטייל בזמננו הפנוי ושאפשר להגיע אליו עם תחבורה ציבורית (וכך לחזור לרכב בסוף המסלול). כשחיים במדינה כמו הולנד הקושי העיקרי הוא ההחלטה לגבי איזה מסלול לבחור מבין מאות המסלולים ואלפי הקילומטרים ולקוות למזג אויר נעים.

הסכמנו על מסלול מעגלי בבראבאנט (Brabant) שבמזרח הולנד. בחרנו במסלול Vennenpad העובר דרך סוגים שונים של אגמים קטנים (בהולנדית vennen, ומכאן גם שם המסלול), שיחי אברש (heide), יערות, כפרים, ערים, חוות ועוד. סך-הכל 257 ק"מ של בראבאנט היפה. באתר של המחוז אפשר למצוא את המסלולים מחולקים כבר ל-12 חלקים שכל אחד מהם בין 14 ל-26 ק"מ. 

 

ההכנות

מה אורזים למסלול שכזה? כמה שפחות דברים וכמה שיותר קל. מכיוון שמאטס והילדים יצאו כבר כמה פעמים למסע שכזה, יש לנו את הציוד ובמהלך השנים קנינו כל פעם תוספת אחרת (מחכים למבצעים מחוץ לעונה וקונים יותר בזול):

  • שני אוהלים קלים (1.5 ק"ג כל אחד)
  • שקי שינה ומזרונים קלים
  • שמיכת פיקניק (מאוד דקה וקלה מניילון מצנח)
  • מגבת גוף (לדקטלון יש יופי של מגבות)מגבת לכלים
  • ארבע קערות  קלות
  • ארבעה כפות/מזלג (ספורק)
  • שני סכינים
  • שתי שקיות מים (כל אחת בין 2.5 ל-3 ליטר)
  • סיר קטן לחימום מים (ולארוחת ערב)
  • מבער קטן (ומצת)
  • כוס אחת (לקפה של מאטס או תה לנו)
  • סט אחד של בגדים (מכנס, חולצה, תחתונים, סוודר, מעיל גשם, פיג'מה ושני זוגות גרביים – חשוב שהרגליים יהיו יבשות כדי למנוע יבלות
  • קופסא קטנה עם פרצטמול וקרם לפצעים
  • דיאודורנט
  • חומר נגד קרציות
  • קרם הגנה לשמש
  • מברשות שיניים ושפופרת קטנה של משחת שיניים
  • פנס לילה קטן
  • נייר טואלט מגולגל קטן ושקית לאיסוף הנייר (לא משאירים בטבע)
  • שתי הבובות של הילדים
  • פריסבי
  • מטען לטלפון עם בטריה

מבחינת אוכל עשינו הכי פשוט שאפשר:

  • שלוש חבילות קרקרים מחיטה מלאה (עבורי קרקר אורז בלי גלוטן)
  • חמאת בוטנים וממרח שוקולד ללא סוכר בתוך קופסת פלסטיק של מסטיקים
  • ירקות טריים

לארוחת ערב 

שתי שקיות של תבשיל מוכן של האק עם שקית קוסקוס עדשים כתומות (אני לל"ג) עם מלפפון בצד.

חוץ מזה לקחנו איתנו לנשנוש:

  • תפוחים
  • חטיפי נאקד (תמרים ואגוזים)
  • שקדים

ארזנו את שלושת תיקי הגב יפה יפה כמו במשחק טטריס, מאטס סחב את רוב הדברים הכבדים ביחד עם דניאל וליעל היו הדברים הקלים יותר. לא יודעת איך הם סחבו את הכל!

יוצאים לדרך

המסלול שלנו התחיל בתחנת הרכבת בוקסטל (Boxtel), חנינו בתחנת הרכבת וחיפשנו את השילוט של המסלול (פס צהוב ופס אדום) ויצאנו לדרך. מתחנת הרכבת צעדנו כעשרים ק"מ עד לקמפינג באויסטרוויק (Oisterwijkse). ביום למחרת הלכנו בערך 16 ק"מ נוספים לטילבורח ומשם עם הרכבת חזרה לאוטו (יצא בסוף כמעט 20 ק"מ עם הסתובבות בעיר).

בתחילת ההליכה סיפרתי לילדים שביום לפני ישבתי ברכבת ופתאום ראיתי פרת משה רבנו על החלון, שמרתי עליה וכשהגעתי לאמסטרדם אספתי אותה בין כפות ידי ושחררתי אותה ברציף. דניאל הסתכל עלי וראיתי שהגלגלים שלו מסתובבים. פתאום הוא שאל אותי, רגע, פרת משה רבנו. את תמיד אומרת את זה אבל רק עכשיו אני קולט את המילים. הפרה, של משה, רבנו? מה? למה?

גם אני בגיל 47 פתאום חשבתי לעצמי, וואלה?

הילדים התחילו לצחוק וסיפרו למאטס בהולנדית על הפרה של משה וכך התחילה לה בדיחה נהדרת לאורך כל הטיול שבה כל פעם שראינו פרה מישהו צעק: משה?? איפה אתה?

המסלול מתחיל מיד מחוץ לתחנת הרכבת ובאזור התעשייה של בוקסטל, דרך הכפר, שטחי המרעה ונכנס ליערות, האגמים ושדות האברש. בדרך אפשר למצוא כל כמה זמן ספסל לנוח עליו או עץ לטפס. אחרי כמעט עשרים ק"מ הגענו לקמפינג החמוד ומצאנו מקום בחלקת יער קטנה, בזמן שאני נשכבתי על הרצפה מעייפות, מאטס כבר התחיל להקים את האוהלים. לפעמים אני תוהה מהיכן מגיעה כל האנרגיה שלו?

קמפינג

ביחד סידרנו את המזרונים ושקי השינה והתחלנו להתארגן על חימום ארוחת הערב, לשמחתנו היו בקמפינג שולחנות פיקניק ויכולנו בכיף לשבת שם לאכול ולפטפט. בתשע בערב, אחרי מקלחת מהירה, כבר הינו בתוך האוהל לישון (תזכורת לעצמי, לא ללכת לקמפינג הזה בסופ"ש של היימלווארט כי יש מסיבת טכנו ענקית עד אמצע הלילה. למי שכן אוהב, זו מסיבת טכנו ענקית של שלושה ימים).

יום למחרת קמנו מוקדם, אחרי ארוחת הבוקר התחלנו לקפל את הציוד בזמן שהילדים משחקים בקמפינג עם שאר הילדים שהתרוצצו שם. חשבתי שזה יהיה רעיון מדליק לתמונה אז סידרתי את כל הציוד על שמיכת הפיקניק ונשכבתי באמצע. ממליצה לכל אחד, זאת חוויה מעצימה.

ושוב, יוצאים לדרך

בתשע בבוקר יצאנו שוב לדרך לחלק השני של המסלול שהיה מקסים כמו היום הראשן, אם לא יותר. האגמים הצלולים וחבצלות המים, הפרחים היפים והצפרדעים החמודות. אויר נקי (ומוזיקת טכנו מטורפת ברקע חחחחח).

אחרי כ-16 ק"מ עברנו מהיער לטילבורח היפה וצעדנו לנו בחיפוש אחר מסעדה מפנקת לארוחת הערב שתתאים לכולנו. לשמחתי (אבל אחרי שיטוט ארוך) מצאנו מסעדת נודלס נהדרת והתיישבנו שמחים ועייפים לאכול. היינו מלוכלכים, מזיעים ועם תיקי ענק אבל שמחים כל כך שצלחנו את המסלול. אחרי זה הלכנו לתפוס את הרכבת חזרה לאוטו וכולנו נרדמנו חוץ ממאטס המתוק, האיש הזה מדהים אותי כל פעם מחדש.

כשאני מסתכלת אחורה על הסופ"ש הזה אני נהנית לזכור כמה כיף היה ללכת ביחד ולהנות משיחות עם הילדים ועם מאטס (זה נתן זמן איכות מדהים ביחד), לשיר ולספר בדיחות, כמות הריבים והעצבים שהיו לנו עליהם (אי אפשר ללא) והגאווה הגדולה שחשנו כולנו כשהגענו הביתה ונמרחנו על הספה. 

לפני רגע חזרתי מהליכה שהרגישה לי קצרה וכשהסתכלתי בסטראווה (תוכנת הליכה) ראיתי שהלכתי רק 4.5 ק"מ וצחקתי לעצמי, מי היה מאמין שאגיד "רק" על הליכה שכזאת.

עקשות, סיבולת, מאמץ ותמיכה הם הסוד להצלחה. ומאטס כמובן.

מידע שימושי:

אתר הקמפינג NIVON

קישור למידע על המסלול:

Brabants Vennenpad | Streekpad | VisitBrabant | VisitBrabant

 Brabants Vennenpad etappe 01 – Wandelnet

 

 

גילי ואן אמן גנור - אמנית ויוצרת ישראלית שגרה בהולנד משנת 2002.
נשואה להולנדי ואמא לדניאל ויעל. יש בי אהבה גדולה לטיולי טבע, יצירה, בישול, קמפינג ואם יש זמן גם קריאה.אתם מוזמנים להצטרף לדף של קהילה מטיילת בפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/1650445938512230/

  • צילי לוין
    27/07/2022 at 05:01

    אתם משפחה משגעת!! כיף לשמורת ברבנטס וייננפד שטיילתם אצלה ;-*

  • רן
    05/08/2022 at 12:20

    כתבה נהדרת, עושה חשק לצאת לטייל עם כל המשפחה!

  • אלישבע
    07/08/2022 at 14:36

    איזה כייף לקרוא את הסיפור האתגרי על ההכנות והטיול וההליכות. את נשמעת מעניינת ואשמח להצטרף לקהילה המטיילת. אפה אתם גרים ? אני באלקמאר….

אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.