מה הקשר בין נפילתו של הכדורגלן אריקסון והציוץ נגד חיסוני הקורונה?
מנהיג קבוצת המחאה ״האמת של הוירוס״ הגדיש את הסאה עם ציוץ לגבי אריקסון. וילם אנגל, מייסד תנועת ״האמת של הוירוס״, צייץ, לגבי חיסוני הקורונה, מיד לאחר התקף הלב של שחקן הכדורגל. זה הכעיס את הוירולוג הבלגי, מארק ואן ראנסט, שדיווח עליו, ״סיימתי עם הרמאי הזה״, הוא אמר.
אנגל צייץ ביום שבת לאחר שאריקסון התמוטט ועבר החייאה על המגרש בסוף המחצית הראשונה במשחק נגד פינלנד, ״אדם מדנמרק הרגע התמוטט בגביע האירופי, אני מקווה שיצליחו להחיותו. הניסוי נכשל. לפעמים הכי גרוע זה להיות צודק. צריך לעצור את החיסונים מיד.״
אנגל, מורה לריקוד ומייסד קבוצת ״האמת של הוירוס״, עוסק בביקורת על מדיניות הקורונה של הממשלה וטוען שמדובר בקונספירציה וכי הקורנה אינה מסוכנת יותר משפעת. בשנת 2021 הוא הגיש תביעה נגד העוצר הלילי, זכה בערכאה הראשונה אולם דעת הממשלה התקבלה בערעור.
לדברי ואן ראנסט, הציוץ לגבי שחקן הכדורגל אריקסון עבר את הגבול, ״אני גמרתי עם הרמאי הזה ואני רק יכול להציע לכל ההולנדים לשכוח ממנו לתמיד. פיניטה לה קומדיה,״ כתב הוירולוג בתגובה לציוץ של אנגל.
טוויטר השעתה את חשבונו של אנגל ודרשה שימחק את הציוץ השנוי במחלוקת. אנגל סירב למחוק וטוען כי מדובר בסחיטה. הוא דורש שהשעיית חשבונו תבוטל ומאיים בתביעה.
אולי יעניין אותך גם:
עדן ברדה פותחת מסעדה וסוגרת מעגל
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
הצטרפות לרשימת התפוצה של דאצ'טאון
שני תלמידי תיכון באמסטרדם נפלו אל מותם
ביום שישי בערב, נפלו אל מותם שני בני עשרה בני 16, תלמידי בית הספר ליסאום סנט-ניקולאס שבדרום אמסטרדם. השניים נפלו ממרפסת בגג של בניין ברחוב קליפורדסטראט, באמסטרדם ווסט.
בית הספר דיווח ביום שני שהם רק סיימו את בחינת HAVO החמישית שלהם. שניהם נפטרו כתוצאה מהנפילה.
תושבי השכונה בווסט, המומים ולא מאמינים לנוכח המקרה. בזמן שילדים שיחקו ברחוב, נפלו פתאום שני בני עשרה לרחוב ולמרות ניסיונות החייאה של השכנים ושל שירותי ההצלה הם מתו ברחוב.
מהמשטרה נמסר שמדובר במקרה עצוב מאד וחקירת סיבת הנפילה עדיין בעיצומה, אם כי אין חשד לפלילים. ״מאחר ומדובר בשני קורבנות קטינים, לא נמסרות הצהרות נוספות, גם מתוך התחשבות במשפחות. החוקרים נמצאים בקשר ישיר עם בני המשפחה״/ המקרה לא דווח לתקשורת ביום שישי כדי שניתן יהיה קודם לעדכן את המשפחות. נציגי שירותי הבריאות העירוניים (GGD) נוכחים שם מאז יום שישי כדי לתמוך בהם. פרחים רבים הונחו במקום בו נפלו הנער והנערה אל מותם.
הפליית אנשים במשטרת הגבולות בעת ביקורת הגבולות
האם משטרת הגבולות יכול לעשות סיווג אתני לנוסעים? שאלה זו נדונה, ביום שלישי, בבית המשפט בהאג. ארגוני זכויות אדם ושני אזרחים מבקשים שיאסר סיווג אתני בביקורות הגבולות.
לדבריהם מבוצע סיווג המפלה אנשים לא לבנים. הם הצביעו על כך שהחלטות מתקבלות על בסיס גורמים כמו צבע עור וארץ מוצא, ובנוסף משטרת הגבולות עובדת עם סיווג רמת מסוכנות המבוסס על לאום. הארגון טוען שהסיווגים הללו מפרים את האיסור על הפליה. הם דורשים שהפרקטיקות האלו יפסקו.
בשנה שעברה מזכירת המשרד היוצאת למשפטים וביטחון, ברוקרס קנול ענתה לשאלות פרלמנטריות לגבי תהליך הסיווג. היא הודתה אז שמשטרת הגבולות פועלת עם סיווג רמות מסוכנות של הנוסעים המבוססות על מידע מודיעיני ועל פרופילים. אינדיקציות לסיכון הן, לדוגמא, שילוב של הקבוצה והמוצא, התנהגות חריגה ומסלול הנסיעה. אם הגורמים הללו סוטים מהנורמה מתבצעת בדיקה. לדברי משרד המשפטים זה נחוץ כדי לעצור את הפשיעה בגבולות,
למשל בנושאים של סחר בבני אדם. המדינה אינה חושבת שיש להחמיר את הכללים. מראה חיצוני, לרבות צבע עור, נחשב כגורם סיכון רק בשילוב גורמים נוספים. לכן סבורים במשטרת הגבולות שההתייחסות למוצא מותרת ומידתית.
מפנזו במנגה, חבר מועצה לשעבר מאיינדהובן הצטרף לתביעה, .לדבריו יש בהולנד סיווג אתני מובנה, אותו חווה פעמים רבות על בשרו. ״זה קרה כשהגעתי מרומא לשדה התעופה באיינדהובן. עיכבו אותי ונחקרתי״. לדבריו נאמר לו שאין סיבה מסוימת לחשד בו אלא שזו בדיקה מניעתית. ״העובדה שיש לי חזות לא הולנדית הייתה הגורם להחלטה״. הוא מתאר את ההרגשה ככואבת ומשפילה, :להכניס מוצא לפרופיל הסיכון היא מפלה. אתה אומר שצבע העור מהווה גורם סיכון להתנהגות עבריינית. אבל צבע העור אינו קובע שאתה עבריין״.
פסק הדין יינתן ב-22 בספטמבר.
התנהגות עבריינית של מבקשי מקלט בהולנד
אחוז קטן ממבקשי המקלט בהולנד גורמים בהתנהגות עבריינית וא-סוציאלית למצבים מטרידים במרכזי הפליטים ובסביבתם. מפקח מטעם משרד המשפטים שערך חקירה בנושא, מזהיר שמרכזים הרגילים אינם מסוגלים לפתור את הבעיות האלה.
מדובר בקבוצות אנשים המתמודדות עם התמכרויות או בעיות נפשיות ולרב עובדי המרכזים אין הכשרה מתאימה או הסמכה לטיפול במצבים הללו. זה מוביל לשיעור היעדרות גבוה בקרב העובדים ולמצבים קשים בחיי שאר דרי מרכזי הפליטים ותושבים מקומיים אשר גרים בסמוך למרכזים.
המרכז לטיפול בפליטים מסכים שיש צורך בעובדים ובשירותים שערוכים יותר לטיפול בבעיות נפשיות ובהתמכרויות בקרב מבקשי המקלט במרכזים עצמם ובשירות הציבורי.
בהולנד יש כרגע כ-27,500 מבקשי מקלט, המטרדים נגרמים על ידי קבוצה של כ-350 אנשים מלאומים שונים ובעיקר: מרוקו, אלג׳יר, לוב וטוניס. לדברי המפקח הסיכויים שלהם להישאר בהולנד נמוכים מאחר והם אינם נרדפים בארצות המוצא שלהם מסיבות פוליטיות, או דתיות.
שירות ההגירה (IND) נותן עדיפות לטיפול בפניותיהם כדי להוציא את המטרדים ממרכזי הפליטים מהר ככל האפשר, אבל זה לא תמיד מתאפשר וישנם מדינות שמסרבות לספק את המסמכים הנחוצים כדי שמבקשי המקלט הללו יוכלו לנסוע בחזרה לארצם.
המלצות הפיקוח הן לשפר את הטיפול במקרים הבעייתיים. למשל, צריכה להיות אפשרות רבה יותר להתמודד איתם במסגרת הליכים פליליים ושיתוף מידע לגביהם בתוך האיחוד האירופי.
:
 |
