ויוה הולנדייה

בערב ה-11 ביולי 2010, כיכר וריטהוף המפורסמת בלב מאסטריכט נצבעה כתום. כל מי שמתגורר בבירת לימבורג יודע שבכל קיץ כיכר העיר לובשת צבעי חג לכבוד שבוע ההופעות של הכנר אנדרה ריו, יליד העיר. הפעם הבמה הענקית הושלמה כחמישה ימים לפני המופע הראשון, וזאת לכבוד מאורע גרדניוזי אחר – גמר גביע העולם בכדורגל, בו פגשה נבחרת הולנד את נבחרת ספרד. 

רק שלוש פעמים העפילה נבחרת הולנד לגמר גביע העולם, ועל כן רף המתח, ההתלהבות וההיסטריה בעיר הרקיע שחקים. מעולם לא ראיתי את הכיכר כה מלאה ושוקקת, והתופעה כמובן לא הייתה ייחודית למאסטריכט. כל כיכר מרכזית או פארק רחב ידיים ברחבי הולנד הוסבו באותו ערב לאתר פולחן המוני. ההולנדים לבשו כתום מכף רגל ועד ראש, מפעוט ועד קשיש, ממאסטריכט ועד חרונינגן. בכל פאב ומסעדה נוגן בלופ מחזורי ההמנון הקופצני הבלתי רשמי של הולנד Viva Hollandia בביצוע Walter Kroes.

אמנם נבחרת האורנג' הפסידה באותו הערב, אך מעולם לא ראיתי את ההולנדים כה מאוחדים ומגויסים, גם לא ביום המלך או ביום השחרור. אפילו אנשים שאין להם כל עניין בכדורגל בימי שגרה, נקראו לדגל והתגייסו במלוא המרץ במהלך הטורניר הגדול. 

במשחקים חשובים במיוחד, במידה והנבחרת מעפילה לשלבים המתקדמים של הטורניר, הדריכות בשיאה. הרחובות והחנויות ננטשים לחלוטין, לטובת כינוסים המוניים בכיכרות או מול מקלטי הטלוויזיה הביתיים. בהרבה מובנים – הדממה ברחובות (שאינם סמוכים לכיכר בזמן המשחקים)  מזכירה את יום כיפור בארץ. כמובן שהדממה נקטעת על ידי שאגות שמחה או זעקות שבר במקרה של כיבוש או ספיגת שער. תגובות קולניות ואמוציונליות אלו יפתיעו כל זר שחי פה, שכן הן באות בניגוד אבסולוטי לשלווה ולאיפוק שמפגינים שכנינו ביומיום.

אולי יעניין אותך גם:

״שוער נולד שוער״, ישראלי בליגה ההולנדית
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
מדריך לנוסע מהולנד לישראל או מישראל להולנד

דת, מדינה ו-90 דקות משחק

דייגו ארמנדו מרדונה, אחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה, טען: "כדורגל איננו משחק, גם לא ספורט, כדורגל הוא דת". ואכן בארגנטינה, מולדתו של מרדונה, הוא עצמו נקרא מפורשות "דיוס" (אלוהים בספרדית), והשער המפורסם שכבש בעזרת ידו בשנת 1986 ברבע גמר המונדיאל נגד אנגליה – נקרא עד היום שער יד האלוהים.

אבל כדורגל איננו רק דת. לאורך השנים הוא גם היה ביטוי ללאומיות. בשנת 1969 פרצה מלחמה בין הונדורס לאל-סלבדור בעקבות משחק כדורגל בין הנבחרות הלאומיות. ההתפוררות של יוגוסלביה החלה בבעיטה של זבונימיר בובאן הקרואטי בשוטר סרבי במהלך משחק כדורגל. בגרמניה כמעט איש לא נופף בדגל הלאום במרחב הציבורי מאז מלחמת העולם השנייה, בשל הסלידה מהלאומנות והאסון הכבד שהטילה על אירופה כולה. זאת עד שבשנת 2006 אירחה גרמניה את גביע העולם, ורק אז, לראשונה מאז תום המלחמה, נצפה דור שלם וצעיר של גרמנים שנשא את דגל הלאום בגאווה. 

אף שראינו כי בעבר קידם הכדורגל עימותים, בעשורים האחרונים הכדורגל בכלל, וכדורגל הנבחרות בפרט, נמצא בחוד החנית של המאבק בגזענות ומשמש קטליזטור לשילוב מוצלח של מהגרים במדינות אירופאיות רבות. 

את נבחרת הולנד הגדולה של 1988, היחידה שהצליחה לזכות ביורו, הובילו רוד חוליט ופראנק רייקארד, שניהם ממוצא סורינאמי. גם הנבחרת הנוכחית משופעת בצאצאי מהגרים, ממגוון מקומות. בדומה לכך – גם בישראל המודל האופטימלי לשותפות יהודית-ערבית מתקיים על מגרש הכדורגל (אם כי עדיין לא ביציע).

בחזרה לעתיד- יורו 2020 ביוני 2021

ב-11 ביוני 2021 יפתח יורו 2020. זו איננה טעות הקלדה. אליפות אירופה לאומות שתוכננה לקיץ שעבר נדחתה לקיץ הנוכחי בשל מגיפת הקורונה, ושמרה על השם המקורי. לראשונה בהיסטוריה של היורו, הטורניר יתנהל ב-11 מדינות שונות, מאזרבייג'אן במזרח ועד אנגליה במערב. כל שלושת משחקיה של נבחרת הולנד בשלב המוקדם של הטורניר יערכו לעיני הקהל הביתי באצטדיון "יוהן קרויף ארנה" שבאמסטרדם. עובדה זו אמורה לתת לנבחרת יתרון משמעותי בתחילת הדרך.

קצת נתונים על הסגל הנוכחי של נבחרת הולנד

הסגל מונה 26 שחקנים, מתוכם רק 11 משחקים בליגה ההולנדית. כל השאר מככבים בליגות הבכירות ביבשת.

על פי דירוג פיפ"א הנבחרת ההולנדית מדורגת במקום ה-14 בעולם. לפני עשור היא הובילה את הדירוג העולמי במשך חודשיים.

שווי השוק המוערך של כל שחקניה נאמד ב-637 מיליון אירו.

נבחרת הולנד שובצה לבית המוקדם לצד נבחרות אוקראינה, אוסטריה וצפון מקדוניה. המשחק הראשון של הנבחרת יערך ביום ראשון ה-13 ביוני, נגד אוקראינה.

למרות העבר המפואר של נבחרת הולנד, לפחות על פי סוכנויות ההימורים, סיכויה של הנבחרת הנוכחית לזכות בתואר הנכסף קלושים. הפייבוריטיות לזכייה בתואר הן צרפת ואנגליה. גם לבלגיה, גרמניה, ספרד, פורטוגל ואיטליה סיכויים טובים יותר לזכות.  

על כל פנים נראה שביוני-יולי 2021 יהיה קשה לשחזר את המראות בוריטהוף 2010, אם בשל מגבלות הקורונה, ואם בשל נבחרת הולנדית קצת חלשה יותר. 

בכל מקרה הטורניר יהווה אבן דרך משמעותית בחזרה של היבשת לשגרת חיים נורמטיבית, בשלהי המגיפה. לא עוד טבלאות מדכאות של מדינות עם מדרגי חולים, מתים ומאושפזים. זוהי שעתם היפה של טבלאות מלכי השערים, מצעד המבשלים ואחוזי ההחזקה בכדור.

ישראל, כהרגלה בקודש, לא העפילה לטורניר. אז כל שנותר לנו הוא ללבוש כתום ולשאוג לצד שכנינו הכתומים "הופ הולנד הופ".

לסיום חשוב לציין שמבחינת כותב שורות אלו – גם אם הולנד תזכה בטורניר, השמחה תתגמד בהשוואה לכל ניצחון זניח של הפועל תל אביב בגביע הטוטו על הפועל כפר סבא. בכל זאת – יש סדרי עדיפויות בחיים.

תמונות: סאלי אמסטרדמר

הדפסה