"תגידי, האוניברסיטה בהולנד באמת כל כך שונה?"

אקדמיה, למרות מטרתה האוניברסלית, שונה מטבעה שונה מיבשת ליבשת, ובין היתר ממדינה למדינה. אקדמיה בארה"ב שונה מאקדמיה באסיה או באירופה מטעמים מובנים, אבל השאלה המתבקשת היא היכן ישראל מתיישבת בהשוואה הזו. הרי ישראל לא ממוקמת באירופה, גם לא בצפון אמריקה, והאקדמיה באסיה ובאפריקה שונה בתכלית מהאקדמיה הישראלית, ובכלל, על פי אילו פרמטרים אפשר להשוות את ישראל למערכת האקדמית ההולנדית?

מניסיוני האישי עצם ההשוואה מתבקשת. אני גרה קרוב לארבע שנים בהולנד, את התואר הראשון שלי למדתי במשפט אירופאי באוניברסיטת מאסטריכט, וכרגע אני מסיימת את המאסטר בדיני חברות באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם. קרוב לארבע שנים אני נשאלת את אותה שאלה: "למה דווקא בהולנד?". והשאלה השנייה שנזרקת לאוויר היא "אבל איך אוניברסיטת תל אביב שונה ממאסטריכט?" או "לא יכול להיות שהלימודים כל כך שונים?", אז זהו, לא רק שהם שונים, הם לקוחים משני עולמות מנותקים לחלוטין.

יום ממוצע של סטודנט בהולנד מתחיל בבית הקפה האוניברסיטאי, אך לעומת הסטודנט הישראלי שיתחיל את יומו בקפה על מנת להתעורר, קפה בהולנד הוא מצרך תרבותי לא פחות מאשר קפאין זמין לדם. קפה בהולנד הוא הדרך הנוחה ביותר לחברים להיפגש, לעבוד על עבודה משותפת, דרך להכיר ולהתעדכן. קפה בבוקר בקמפוס הוא אחד מעמודי התווך האוניברסיטאים, יחד עם סנדוויץ' גבינה לארוחת צהריים (טוב, זה אחד מעמודי התווך של החברה ההולנדית בכלל) ויציאה לפאב ישירות מחדר המבחן. לסטודנטים בהולנד חשוב מאוד לשמור על חיי חברה בנוסף ללימודים, ושילוב של לימודים עם חיי חברה ופנאי מתונים הוא אחד הסממנים הבולטים ביותר במערכת ההולנדית. איזון הוא האחד מהתחומים שהולנדים מתמחים בהם, וזה ניכר גם בתחום הזה. אין הרצאות אינסופיות במהלך היום, ויום לימודים רגיל הוא לא כמו יום עבודה. יום לימודים בהולנד מסתכם בשתי הרצאות ושני תרגולים לכל היותר, ואין יותר ממספר מועט של קורסים לכל תקופת לימודים. אך כמו שלא ניתן להשוות בין כמות לאיכות, לא ניתן להשוות בין כמות שעות הלימוד לאיכותן. תרגול בהולנד נמשך לרוב שעתיים, והוא מסכם חומר רב שנלמד מראש על ידי התלמיד. התירוץ של לשכוח שיעורים או לא לעבור על החומר לא מתקבל בהולנד, ויש צורך בלמידה אינטנסיבית לפני התרגולים במהלך הסמסטר על מנת להצליח במבחנים בסוף תקופת הלימוד. מצב בו לומדים שבוע לפני מבחן על מנת לעבור את הבחינה הוא בגדר בלתי אפשרי מבחינת כמות חומר הלימוד, ולמידה מדודה אך אינטנסיבית במהלך הקורס מאפשרת זאת.

סטודנטים בינלאומיים (Daniel Farrel, CCLicense) — סטודנטים בינלאומיים טועמים אוכל הולנדי בניימכן (Daniel Farrel, CCLicense)

לעומת השיטה הישראלית, תרגולים מתקיימים בכיתות קטנות ואם לא עברת על החומר לפני, אין טעם לבוא לתרגול. הידע שמצטבר לא נתרם מהמתרגל אלא מהתלמידים עצמם. משמע, אם אין בקיאות בחומר – אינך מיטיב עם הקבוצה ותתבקש לעזוב את הכיתה. אך למרות הלימודים, סטודנטים מעודדים וגם מעודדים על ידי החברה ליהנות במקביל ללימודים. טיולי סוף שבוע, יציאות עם חברים והופעות הם חלק אינטגרלי מחיי סטודנט הולנדי. חיי סטודנט בהולנד הם בין המגוונים והמהנים ביותר באירופה. קרבת הולנד לגרמניה, בלגיה, צרפת ואפילו אנגליה מאפשרת לסטודנטים לטייל ברחבי אירופה במקביל ללימודים, בנוסף למגוון הפעילויות הקיימות בהולנד. מוזיאונים ופארקים מהווים אטקרציות בילוי מהנות לסוף שבוע. במקביל, בכל עיר מרכזית בהולנד ישנה סצנת פאבים ובכל ערב ישנה הזדמנות לשבת על בירה בכיכר.

אחד החששות שלי כשהגעתי להולנד היה בעיית האינטגרציה עם הסביבה ההולנדית. להפתעתי גיליתי כי קרוב ל-112,000 סטודנטים בינלאומיים לומדים בהולנד, וכי ההולנדים שולטים באנגלית ובצרפתית לא פחות משפת אמם. בכלל, ההולנדים דוברים מספר שפות, ואין להם בעיה להחליף לאנגלית, צרפתית או אפילו גרמנית בסיסית כשהם חוצים את הגבול או נתקלים בתיירים. הולנד היא בין המדינות הבודדות באירופה שבה תנחת בשדה התעופה ותשמע אנגלית מתחילת הביקור ועד ההמראה חזרה הביתה. בתי קפה, מסעדות, מוזיאונים, אוניברסיטאות ואפילו בתי מרקחת מתנהלים באנגלית שוטפת, וזאת חרף העובדה ששתי השפות הרשמיות של המדינה הן הולנדית ופריזית.

הסביבה הבינלאומית בהולנד היא אחת מהיתרונות הבולטים של האקדמיה ההולנדית. סטודנטים בינלאומיים שנמצאים בסביבה רחוקה מהבית ולעתים לא מוכרת נוטים להתחבר במהרה, ללמוד ולעבוד על פרויקטים יחדיו. מצב זה גורם גם ללחץ חברתי חזק להצטרף להתאגדויות סטודנטים חברתיות הידועות בתור אחוות (studenten vereniging) שאפילו נרשמו בתור מורשת סטודנטיאלית הולנדית במשרד התרבות ההולנדי בשנת 2016. מצב זה כה חקוק בתרבות ההולנדית עד כי מעסיקים פוטנציאליים עשויים לדלג על גיליון הציונים של הסטודנט ולבדוק באילו פעילויות נוספות השתתף, הכוללות בין היתר את אותן אחוות. דבר זה נשמע הזוי לחלוטין למעסיק ישראלי, אבל לקולגה ההולנדית יותר חשוב שלעובד שלו יהיו יכולות בין-אישיות איתנות מאשר ציון 9 בקורס דיני משפחה.

סטודנטים רבים בהולנד בוחרים גם לשלב ניסיון תעסוקתי עם לימודיהם. ההתנסות הזאת בדרך כלל נמשכת בין חודשיים לחצי שנה בתחום הרלוונטי לתחום הלימודים ולרוב היא ללא שכר. המועצה האירופאית מנסה להשתלט על תחום זה על מנת למנוע "עבודת מודרנית" על פי לשונה, אבל תמונת המצב העדכנית לא תשתנה בקרוב. מצופה מסטודנט בהולנד להתנסות לפחות במקום אחד במהלך לימודיו, ולעתים האוניברסיטה מאפשרת לקבל נקודות זכות על אותה התנסות. הרציונל מאחורי אותו רעיון הוא שהסטודנט יידע כיצד להשתלב בשוק העבודה לאחר התואר. אך גם פה ההשתלבות החברתית אינה פוסקת. לאחר סיום התואר ובזמן ראיון העבודה, נאמר לסטודנטים כי מצופה מהם לשבת בפאב עם כל המחלקה פעם בשבוע (vrijmibo) ולהשתתף במסיבות בין-משרדיות ללא חריגות. המאמץ התעסוקתי בהולנד, בעיקר לצעירים, הוא קולקטיבי ולא אישי, כלומר הצלחת העובד היא הצלחת המחלקה וההפך.

צוות ההוראה גם הוא שונה מאוד מאשר בארץ. הדירוג האוניברסיטאי בהולנד מאפשר לפרופסור משנה להתקדם לפרופסור מן המניין תוך 16 שנה ללא קשר לפרסומים, פריצות דרך אקדמיות או הוראה עצמה, אלא לפי הוותק, בשונה מאוד מהנוף האקדמי הישראלי. אין ועדות לקביעת פרופסורה ואין צורך במספר רב של פרסומים אקדמיים. המועצה ההולנדית להשכלה גבוהה קבעה מספר פרסומים מינימלי עבור שמונה שנים (שמאוד קל להגיע אליו) וכעבור שמונה שנים דיקן הפקולטה ממנה את הפרופסור משנה לפרופסור חבר, ולאחר שמונה שנים נוספות לפרופסור מן המניין. בנוסף, לסטודנטים ישנה גישה ישירה לכל מרצה או מתרגל, וכללי הטקס הפורמליים בין סטודנט לבין פרופסור (כפי שמתקיימים בבלגיה ובצרפת למשל) לרוב לא מיושמים פה.

אך המצב בהולנד אינו מושלם כפי שהוא מצטייר. על מנת להתקבל לפקולטות מבוקשות יש לעמוד בתנאי סף גבוהים מאוד, אבל גם לאחר תנאי הסף אחוזי הניפוי לאחר השנה הראשונה והשנייה גבוה מאוד. אחוז גבוה מהסטודנטים לא יסיימו את התואר שאותו הם התחילו (רק 63% מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת מאסטריכט במשפט אירופאי יסיימו את התואר תוך ארבע שנים, למרות שאורך התואר עומד על שלוש שנים).

יחד עם זאת האוניברסיטאות ההולנדיות מדורגות שנה אחר שנה בדירוג מצוין מבחינת כל המדדים, ואין אוניברסיטה אחת בהולנד שנחשבת לא טובה. ניכר כי בעיקר לאור הברקזיט, ההולנדים מנסים להתלבש על נישת ההשכלה הגבוהה הבריטית, ולגרום לסטודנטים בינלאומיים לבוא להולנד במקום לאנגליה. דבר זה מתבטא בשכר לימוד תחרותי, מתן הלוואות עם תוכנית פריסה קלה לסטודנטים מהאיחוד, צוות הוראה מוביל (אשר בחלקו עובר בימים אלו מאנגליה להולנד) ותנאי מחייה טובים יותר מאשר מאנגליה.

בעשור האחרון בלבד הייתה עלייה של 15% במספר סטודנטים בינלאומיים בהולנד אולי הולנד מצאה את נוסחת הקסם של ההשכלה הגבוהה?