הסתיו בהולנד הוא תקופה קסומה של צבעים מתחלפים וגם של ניגודים: צמיחה לעומת שלכת ופטריות מול עלים ואגוזים. אלו הם ימים נעימים המתעתעים בנו כשהקור מתחיל לחלחל פנימה. אין הרגשה משמחת יותר מלהסתכל החוצה ולראות שמש חמה ויוקדת ואז לצאת ולקלל בגלל שבעצם שש מעלות, לא התלבשנו חם מספיק ואנחנו מסונוורים מהבוהק השקרני.
הסתיו הינה אחת מעונות השנה האהובות עלי ואני מנסה כמה שיותר לצאת לטייל בטבע. ריכזתי עבורכם את שמורות הטבע החביבות עלי במיוחד בתקופה זו של השנה. בהמשך תוכלו למצוא גם מסלולים בעקבות מאפייני הסתיו: פטריות, שלכת, אגוזים ועוד.
שמורות טבע
תקופת הייחום – bronsttijd
לקראת סוף ספטמבר מתחילה עונת ההזדווגות של האיילים האדומים (היחמור האירופי, דאמנהרט). הזכרים יוצאים למסע בחיפושם אחרי "אהבה" בשאגה רמה ומרטיטה. כך הם מרתיעים זכרים אחרים ומכריזים: זהו השטח שלי! כך גם הם מתחרים על הנקבות המשמיעות ציוץ כתגובה. הצליל הוא מעין גרגור עמוק מתוך שק הגרון, אשר גדל במיוחד עבור זה. זהו צליל חזק מאוד שהזכרים יכולים להפיק רק עבור מטרה זו. בזמן הזה הקרניים שלהם גדלות ומתעבות, בכדי להראות חוזק וכהכנה להתנגשויות כנגד זכרים אחרים במאבק אחר שטח ואיילות. בתקופה הזאת הם כמעט ואינם אוכלים ובסופה הם מותשים.
עובדה משעשעת: בכל שנה מתקיימת בפארק הלאומי הוחה ולואה תחרות חיקויים שבה אנשים מחקים את הצליל של האיילים האדומים. ישנן כמה שמורות ברחבי הולנד שבהן אפשר לטייל ולחזות במלחמות האיילים ומנוסת האיילות.
אוסטוארדרספלאסן Oostvaardersplassen
זוהי שמורה ענקית הסגורה למבקרים באופן עצמאי. ניתן לצאת בה לסיורים מאורגנים בישיבה בעגלה הנגררת מאחורי טרקטור. החיות בשמורה התרגלו לטרקטור ולכן אינן מפחדות, בזכות זה אין השארת חותם על הטבע או ריח זר. בשמורה ניתן לראות גם את עדרי סוסי הבר, פרות הבר ומגוון נרחב של ציפורים. ניתן להזמין מראש טיול דרך האתר שלהם.
אולי יעניין אותך:
שירים מכאן – זאת אשמתך / מו
הגיגי סתיו ישראלנדי
המדריך להורה הישראלי: מסורות חורף הולנדיות
פארק לאומי הוחה ולואה – Hoge Veluwe
זוהי אחת מהשמורות הגדולות ביותר בהולנד וידועה גם באופנים הלבנים שאפשר להשאיל בכדי לטייל בשמורה ולהנות מהיופי שבה.אפשר לטייל לבד או לצאת לאחד מהסיורים המודרכים המוצעים ע"י השמורה. לאתר השמורה.
ואטרליידינגדאונן- Waterleidingduinen
השמורה המקסימה הזאת היא אחת מהאהובות עלינו לטיול. יש בה שפע עצום של איילים ויחמורים. ציפורים מיוחדות, שועלים, ארנבי בר, פרות בר סקוטיות ועוד. השמורה הוקמה בשנת 1853 כתוכנית עתידית לאספקת צריכת המים של אזור אמסטרדם (אשר היתה בצמיחה גדולה). מים מנהר הריין מוזרמים לשמורה ועוברים טיהור בדיונות, במפעל שבשמורה, ומוזרמים לבתי אמסטרדם. חלק נרחב מהקסם שלה הינו שמותר לטייל מחוץ למסלול. זוהי אחת השמורות היחידות המאפשרות הליכה שכזאת. חשוב כמובן לכבד את המרחב של האיילים בתקופה הזאת. אבל בינינו, מי רוצה באמת להיות במרכז העניינים כשהם נלחמים? הכי כיף ללכת לטיול בשעת בוקר מוקדמת (או לקראת ערב) עם תרמוס תה ולהתפעל מהמחזה הזה. לשמורה יש כחמש כניסות שונות והפופולריות שבהן הן פאנהלאנד ואווזה (panneland en Oase). לאתר השמורה
שמורות מומלצות נוספות
טיול בעקבות הפטריות
תופתעו לדעת שפטריות ניתן למצוא בהולנד כמעט לאורך כל השנה, אך שיא הצמיחה שלהן הינו הסתיו, בתנאי שיש מספיק ימי גשם. לא סתם קיימת האמרה: כפטריות אחרי הגשם. הפטריות הן אוכלות האשפה של הטבע. הן חיות בסימביוזה עם העצים ומספקות לבעלי חיים ולבני אדם מזון. פטריות הן גופי הפרי של עובש והן נובעות מחוטים פטרייתיים (תפטיר) הגדלים באדמה, בין עלים או בעץ. מספר פטריות יכולות לצמוח מדי שנה מניצני הפטרייה הקטנים שבקצה התפטיר. הלחות וה(מיקרו) אקלים חייבים להיות נכונים בדיוק בכדי שזה יקרה. לעתים קרובות בסתיו נוצרים התנאים המושלמים הללו. זו הסיבה שאנחנו רואים כל כך הרבה פטריות כרגע. פטריות מתרבות דרך נבגים. נבג אחד הוא זעיר ולא ניתן לראותו, אך ערימה שלמה של נבגים יוצרים יחד סוג של אבקה. הנבגים מתפשטים בדרך כלל דרך הרוח, אבל לפעמים גם באמצעות הפטרייה שמעיפה אותם באופן פעיל, או דרך חרקים.
ספרופיטים הם קבוצת הפטריות המפרקות חומר אורגני מתכלה ועצים מתים והופכות אותם למינרלים וחומרי מזון צמחיים. הנפוצה שבהן בהולנד נקראת תרמטס ורסיקולור, שהמקומיים קוראים להן מדף של פיות מכיוון שהן דומות למדף שאפשר לשבת עליו. יש משהו קסום בהן אך גם עצוב, הן אוכלות לאיטן את העץ עד שהוא גווע ואז הן מפרקות אותו.
כל שנה אני מוציאה טיול של קהילה מטיילת באזור סוכות לשמורת חוי אנ ווכטסטרייק (Gooi en Vechtstreek) בכדי להסתכל על מגוון הפטריות הקסום ולאסוף (בקטנה) ערמונים ואגוזי אשור. השנה זכינו לראות הרבה פטריות מזן אמניטה מוסכריה (אדומות עם נקדות לבנות). בהתחלה הן נראות ככובע ולאחר מכן הן נפתחות למטריה. את רוב הפטריות האדומות אפשר למצוא באזור נקודה 7 במסלול.
רוב השמורות מציעות מגוון נרחב של פעילויות והליכות לילדים ולמבוגרים ושווה להיכנס לאתרים שלהם לבדוק. לדוגמא בחיפוש של המילה פטריות בחברת סטאסבוסבהייר, האחראית על כמות נרחבת מהיערות בהולנד, ניתן להרשם לאחת מהפיעלויות האלו. לפעמים אפשר לראות פטריות בצורה מעגלית גדולה. הפטריות מחוברות מתחת לאדמה ברשת מדהימה ורצוי לא להכנס למרכז המעגל, זה עלול לפגום בחיבור שביניהן ולהרוג אותן.
אשמח לראות את צילומי הפטריות שלכם, אפילו אלו שהפתיעו אתכם וצמחו בגינה הפרטית שלכם.
עלי שלכת ואגוזים
הסתיו מביא עימו יופי מהמם ומעורר השראה. השבילים ביערות מכוסים לחלוטין על ידי מצע של עלים והעצים משנים אט אט את צבעם, מירוק לצהוב, כתום, חום ואדום. משמעות המילה סתיו בעבר הייתה הכנסות לעולם הפנימי. הסתיו היא העונה הגורמת לאנשים, בעלי חיים, וגם לעצים וצמחים לסגת ולהסתכל פנימה. השמש זורחת פחות והיא נעשית קרה יותר, אין כמו התקופה המהממת הזאת בכדי לרגש אותנו לפני בוא החורף. החל מהשמיים הבהירים או הכהים ועד לעלי השלכת המיוחדים. כל הליכה ביער מפעימה ומעוררת השראה.
זאת גם תקופה מצוינת ליצור אמנות מהעלים הרבים. אפשר ליצור בעלי חיים מגוונים שונים של עלים, לצייר עליהם עם צבעי פנדה (גיר על בסיס שמן) ולהעביר עליהם אח"כ מגהץ (עם נייר אפיה מעל) או דרך מכונת למינציה. אפשר גם ליצור עכבישים מערמונים וקיסמי שיניים, לצבוע את העלים באקרליק וליצור הדפס על נייר או בד. ישנן עוד אין ספור פעילויות יצירה עם עלים.
ערמונים
חלק מסימני ההיכר של עצי הערמון (המבויית) הם העלים החומים כתומים, אשר נראים כמו כף יד פרוסה (בניגוד לעלווה של ערמונית הסוסים הנראית כמו כף יד) וקליפות האגוז שהן דוקרניות כמו קיפוד. העצים בולטים למרחקים בצבעוניותם ועוזרים בזיהוי שלהם בסתיו. הערמונים של עץ הערמון האכיל אינם עגולים לחלוטין, אלא יותר בצורת סגלגל או דמעה. בחלק העליון יש להם צד שפיצי עם פלומה לבנה קטנה. הקליפות מכילות לפעמים עד שלושה ערמונים. ניתן לאכול אותם טריים או לחרוץ חריץ בתחתית השטוחה, לבשל כעשר דקות במים רותחים ולהכניס לתנור לעוד 15 דקות (או לבשל 20 דקות במים או 20 דקות בתנור). המלצה שלי היא לשים אחר-כך בתוך מגבת, הלחות והחום עוזרים לקלף אותם בקלות יתרה.
אפשר לזהות ערמוני בר (או בשמם האחר ערמוני סוסים) לפי הקליפה, היא בעלת קוצים קצרים בעליל מהזן המבויית. אלה לא כל כך עוקצניים. הקליפה מכילה לרוב רק ערמון אחד, שהוא עגול והם אינם אכילים. לאלו מכם המתעניינים בצורת חיים ברת-קיימא, ניתן להכין מהערמונים האלו סבון בגדים היפו אלרגני. בחיפוש במרשתת ניתן למצוא בלוגים שונים המסבירים איך לעשות זאת (ובקצרה: שוברים אותם, משרים אותם במים ואז נוצר נוזל).
מצאתם ערמונים מתוקים ואתם רוצים לדעת אם הם עדיין אכילים? זה קל לבדיקה. קחו קערת מים והכניסו אותם. האגוזים ששוקעים לתחתית עדיין טובים וניתן להשתמש בהם. ערמונים שצפים, מיובשים לחלוטין או נאכלים בפנים על ידי חרקים ולכן אינם אכילים.
אגוזי אשור
עץ האשור (בוקן) מתאפיין בגזע בצבע אפור יחסית חלק. ענפיו מתפרסים והוא מושלם כעץ טיפוס כשהוא צעיר יותר (ואהוב על המשפחה שלי מסיבה זאת). העלים שלו משוננים והאגוז עצמו נראה כמו משולש קטן והוא עטוף בקליפה קצת קוצנית. אפשר למצוא את האגוזים הבשלים למרגלות העץ ולקלף את הקליפה החיצונית, הם מאוד קטנים. עץ האשור מכונה גם עץ בּוּק ומשתמשים בו לייצור רהיטים. נאמר שערים מסוימות נקרא על שמו כמו בוקוינה, בוכהלטץ וגם… בוכנוואלד.
השנה הזאת טובה במיוחד לבעלי החיים לעומת השנה שעברה, ישנם הרבה אגוזים ופטריות. מכיוון שטרנד האיסוף והליקוט גדל בשנים האחרונות, יצאה בשבוע האחרון הודעה משמורות הטבע השונות המבקשת מאנשים לא לקחת יותר מדי אגוזים (או פטריות) אלא להשאיר אותם עבור בעלי החיים. אגב, מבחינה חוקית אסור בכלל אסוף אותם ואפשר לקבל דוח משומר היער.
האמת שיש עוד כל כך הרבה לספר ולשתף על התקופה היפה הזאת, משהו לכתבה הבאה. מי שמעוניין/ת לצאת לטייל ולשמוע את האיילים מוזמן/ת לפרסם בקהילה מטיילת ולראות מי י/תצטרף אליכם. גם אני אשמח להגיע.
