כתובות שבהן נכתב "דאעש" ו"יהודים למוות" רוססו בוורבורג. בהאג, משפטנית שעובדת עבור ארגון פלסטיני מקבלת איומים על חייה. היא חושדת כי ישראל היא האחראית. וגם: אילו אוניברסיטאות הולנדיות וישראליות הן המובילות בעולם?
תושבים בוורבורג (Voorburg) גילו אתמול בבוקר כתובות נאצה ג'יהאדיסטיות מרוססות על קירות מבנים ומכוניות. 20 בתים, בניין בית ספר וחמש מכוניות רוססו בעיר הסמוכה להאג. "יהודים סרטן למוות", נכתב באחת הכתובות (kanker Joden dood). מעליה התנוססו ראשי התיבות דאעש (ISIS). לצדה צוירה האות הערבית נו"ן בתוך עיגול, סימן שאנשי המדינה האיסלאמית השתמשו בו בעבר כדי לסמן בתי נוצרים. כתובות אחרות רוססו בגנות מנהיג מפלגת הימין חירט וילדרס ונכתב בהן "וילדרס סרטן הולך למות" (kanker Wilders gaat dood). במקומות אחרים נכתב שמו של מנהיג דאעש אבו בכר אל-בגדאדי.
בכתבה שפורסמה ב-NOS הביעו תושבים בשכונה זעזוע וחשש. אין זו הפעם הראשונה שבה הדבר קורה בוורבורג. לפני שנתיים גם כן רוססו כתובות אנטישמיות בעיר. באחת מהן נכתב "דאעש. כל היהודים הולכים למות". המשטרה פתחה בחקירה וקראה לעדים למעשה למסור פרטים.
"מותק, את בסכנה"
ובהאג הסמוכה נשמעים איומים מסוג אחר. בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב-NRC מתוארים איומים על חייה של נאדה קיסוונסון, משפטנית שמועסקת על ידי ארגון זכויות אדם פלסטיני ועוסקת בהגשת חומרים לבית הדין הבינלאומי בהאג. קיסוונסון, בת 31, היא בוגרת אוניברסיטת ליידן ומחזיקה באזרחות ירדנית ובאזרחות שבדית. היא חיה ליד האג עם בעלה ההולנדי ובתה הפעוטה. היא מועסקת על ידי ארגון "אל-חאק" שמושבו ברמאללה, ומגישה בשמו עדויות המצביעות על פשעים לכאורה והפרות זכויות אדם שמבצעת ישראל בשטחים. ב-2009 זכה הארגון בפרס Geuzenpenning ההולנדי המוענק לארגונים או אישים העוסקים בקידום הדמוקרטיה. הוא זוכה לתמיכה מממשלת הולנד. באתר האינטרנט של הארגון נכתב כי הוא פועל לתיעוד הפרת זכויות אדם בשטחים, "ללא תלות בזהות המפרים". בערך הוויקיפדיה המוקדש לו נכתב כי הוא מתעד גם הפרות של הרשות הפלסטינית.
בכתבה מתארת קיסוונסון שיחת טלפון לבית משפחתה בשבדיה. מן העבר השני של הקו נשמע גבר דובר ערבית "במבטא זר" שהזדהה כ"רמי". הוא איים שאם קיסוונסון לא תחדל ממלאכתה "הם ימחקו אותה מעל פני האדמה". שיחה דומה התקבלה בביתה בהאג מגבר שהזדהה כ"אבו-רמי". "מותק, את בסכנה גדולה, את צריכה להפסיק את מה שאת עושה", אמר האיש. לאחר השיחה יעצה המשטרה לקיסוונסון לעזוב את דירתה לזמן מה. היא עזבה אז את הולנד.
המשטרה ניסתה לאתר את מקור השיחות אך נראה שהמידע נמחק. קיסוונסון חושדת שישראל עומדת מאחורי האיומים ולטענתה אנשי משטרה שונים אמרו לה שהדבר אפשרי ושנראה כי הפעולה מתוחכמת מדי לביצוע על ידי אזרח פשוט ולכן ייתכן שמאחוריה עומד ארגון כלשהו.
דובר מטעם משרד החוץ הישראלי אמר ל-NRC כי ההאשמות הללו "אבסורדיות".
במקרה אחר מצאה קיסוונסון זר פרחים ורוד על מפתן דלת ביתה. בפתק המודפס שהוצמד אליו נכתב בהולנדית "נאדה היקרה, אנחנו מעריכים את עבודתך ונשמור עלייך היטב, אבו-רמי".
משרד הביטחון והמשפטים ומשרד החוץ מעורבים כעת בנושא והחל מאפריל זוכה קיסוונסון לאבטחה. אך האיומים ממשיכים ואף מחמירים והופכים מתוחכמים יותר. שיחות טלפון והודעות טקסט למספר חדש וסודי, פריצות למייל ולמחשב, וחלוקת עלונים בשכונתה שעליהם נכתבו כתובתה ומספר הטלפון החשאי ונאמר כי היא מבקשת "לחזק את בסיס הכוח המוסלמי" ולכן אוספת בגדים לפליטים.
על פי הכתבה, זו הפעם הראשונה שמשפטן שעובד עם בית הדין הבינלאומי מקבל איומים על אדמת הולנד.
אוניברסיטת אוטרכט בירידה, הטכניון זינק
ומשהו חיובי לסיום. אתמול התפרסם מדד שנגחאי, אחד המדדים המובילים בעולם לדירוג אוניברסיטאות. אוניברסיטת אוטרכט היא שוב האוניברסיטה ההולנדית המובילה, וממוקמת במקום 65, אך בשנה שעברה מוקמה במקום 56. אוניברסיטת חרונינגן במקום 72, לעומת מקום 75 בשנה שעברה. אוניברסיטת ליידן נמצאת במקום 92, ירידה של עשרה מקומות לעומת השנה שעברה.
למוסדות במקומות 101 עד 500 לא ניתן דירוג אישי והן ממוקמות בגושים, כדי לתת אינדיקציה כללית למיקומן. אוניברסיטת ארסמוס מוקמה בגוש 150-101, כמו גם אוניברסיטת רדבוד בניימכן, אוניברסיטת אמסטרדם, אוניברסיטת וחנינגן וה-VU.
שני מוסדות ישראליים מוקמו ב-100 המקומות הראשונים. הטכניון זינק שמונה מקומות והגיע למקום 69. ואולם האוניברסיטה העברית, שהיתה בשנה שעברה בדירוג במקום 67, צנחה למקום 87. מכון וייצמן נמצא במקומות 101-150; אוניברסיטת תל אביב ממוקמת במקומות 151-200; אוניברסיטת בן גוריון הגיעה למקום 401-500 בדירוג – דירוג דומה לזה בשנה שעברה. ואילו אוניברסיטת בר אילן נפלטה השנה מדירוג 500 המוסדות האקדמיים הטובים בעולם.
דירוג שנגחאי מתפרסם מאז 2003. ונחשב לאחד האמינים, אם כי איננו חף מביקורת. על פי עורכי הדירוג, הם מסתמכים על שישה משתנים אובייקטיביים, הכוללים את מספר זוכי פרס נובל ומדליית פילדס, מספר החוקרים המצוטטים ביותר, מספר המאמרים המתפרסמים בכתבי העת Nature ו-Science, ועוד. המבקרים טוענים כי הדירוג מדגיש את המדעים המדויקים ומדעי הטבע והוא מוטה נגד מקצועות מדעי הרוח והחברה.
