חצי שנה עברה, והם עדיין שם. בני משפחותיהם של ארבעה מהחטופים בעזה הגיעו לביקור בהולנד. הם השתתפו בהפגנה הגדולה בכיכר המוזיאונים, התארחו בבית הכנסת של אמסטרדם, רואיינו בתכנית טלוויזיה פופולרית והוזמנו למשרדו של ראש הממשלה. בכל מקום השמיעו את קולם של יקיריהם, זעקו את זעקתם וביקשו: אל תשכחו אותם!
ביום ראשון השבעה באפריל נערכה בכיכר המוזיאונים באמסטרדם הפגנת תמיכה גדולה בהשתתפות משפחותיהם של ארבעה מהחטופים בעזה. בני המשפחה הגיעו במיוחד להולנד לציין את התאריך הנורא – שישה חודשים לחטיפתם של יקיריהם. אביו של אליה כהן, דודתו ובת דודתו של עומר נאוטרה, הוריו של אלכסנדר לובנוב, ואחיו וגיסתו של אליקים ליבמן.
הם ישבו בחצי מעגל מול הבמה ופניהם אמרו צער, דאגה וסבל. הם באו להזכיר לנו, ובעיקר לתושבי אמסטרדם והולנד כולה שנראה שכבר שכחו, שבני המשפחה שלהם עדיין שם – בעזה, ואיש אינו יודע מה מצבם.
העצרת אורגנה על-ידי מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים, בעזרתן של הגר נטר ונעמי ון-חאלדר. את הטקס הנחה כריס ון-הוט.
לזכור, להזכיר, לספר ולזעוק
מספר המשתתפים בהפגנה הפתיע את המארגנים. יותר מ-1,500 אנשים מילאו את המדשאה של כיכר המוזיאונים והראו למשפחות שרבים מאיתנו עומדים איתם, לא שוכחים, ועוזרים להם לזעוק את זעקתם. גם הנואמים בהפגנה חזרו ושאלו – איך זה ייתכן שאף אחד לא מדבר יותר על החטופים? מדוע זה נראה כאילו התקשורת ההולנדית שכחה אותם?
בין הנואמים היו חברת הפרלמנט קלאודיה ואן זאנטן (מפלגת BBB), השר לשעבר אורי רוזנטל והעיתונאי פריץ בארנד. כל הנואמים הדגישו את החשיבות של השארת הנושא על סדר היום כמו גם את נושא האנטישמיות המתגברת בהולנד והשיח האלים בתקשורת וברשתות החברתיות. אך בעיקר פנו הנואמים אל בני המשפחות וחזרו והדגישו כי כולנו איתם, וכי אין סיום אמיתי למלחמה ולסבל ללא שובם של כל החטופים לביתם.
דניאלה גליה קינד, המוכרת לישראלים בהולנד מהשתתפותה בהפגנות קודמות, עלתה לבמה ודיברה, הפעם כאם טריה, על החשיבות של קריאתן של אימהות בכל העולם לסיום המלחמה ולשובם של החטופים. בני המשפחות של אליה ושל אליקים עלו לבמה וסיפרו את סיפוריהם של יקיריהם. כיצד זיו, חברתו/ארוסתו של אליה נפצעה ונקברה תחת גופות של חברים שהסתתרו איתם מאחורי מיגונית – וכך ניצלו חייה, בעוד שאיליה עצמו נפצע ונלקח לעזה. ואליקים, שעבד במסיבת הנובה עם חבר הילדות שלו איתן, שגם הוא נחטף יחד איתו.
מפגש אינטימי עם המשפחות
למחרת, בערב יום שני, התארחו משפחות החטופים בבניין בית הכנסת הליברלי של אמסטרדם (LJG). במפגש הקהילתי השתתפו כ-80-100 יהודים וישראלים מאמסטרדם שבאו לשמוע ולהכיר את המשפחות באופן אינטימי יותר.
אמו של אלכסנדר סיפרה שהם עלו לארץ כמשפחה בשנת 1999. הוא היה אז בן שמונה. מאז ועד היום גרים באשקלון. בשבעה באוקטובר היו בבית. היא לא מספרת את הסיפור הזה הרבה, היא אומרת, אבל חשוב לה לעשות זאת עכשיו. "בבוקר התחילו אזעקות וטילים בכמות שלא הכירו, למרות שהם רגילים לאזעקות. אלכס עבד במסיבת נובה על הבר לבקשת חברו. יש לו עסק קטן של בר לאירועים כבר כמה שנים. בשעה 6:50 הוא עוד הספיק להתקשר ואמר לא לדאוג לו. הוא אמר שהוא עוזר לאנשים ושיהיה בסדר".
אלכס נשוי למיכל ויש לו שני בנים שהצעיר מביניהם נולד לפני חודש, כשאלכסנדר כבר היה בשבי. "הבן הגדול, בן שנתיים ממשיך לקרוא אבא מדי פעם בכל פעם כשמישהו נכנס. ברגע מסוים אמר לסבא – זה אבא. אמרנו לו, לא זה סבא – אך הוא התעקש – זה אבא".
"אמסטרדם כל כך יפה", היא אומרת. זו הפעם ראשונה שהיא כאן, אך היא לא יכולה להנות. הם יחזרו לכאן ביחד עם אלכסנדר. ב-18 באוקטובר קיבלה המשפחה הודעה מהצבא שאלכס חטוף. היא בטוחה שהוא עדיין חי. היא מקשת שכולם לספר הלאה את מה שסיפרה לנו עכשיו.
בתחילת האירוע התברר לה להפתעתה שאחד הנוכחים באירוע, זיו, הכיר את אלכסנדר ופגש אותו בארץ לפני כמה שנים. זיו, ישראלי שהגיע לאמסטרדם לפני שנה וחצי. זיו סיפר שהוא פגש את אלכסנדר בארץ כשאלכסנדר ארגן טיולים בארץ בחינם. למרות שפגש אותו למשך 24 השעות של הטיול בלבד, אלכסנדר השאיר עליו רושם רב בכך שהצליח להגיע לכל משתתפי הטיול ולהעניק לכולם תשומת. לב.
הדודה של עומר נאוטרה, שהגיעה לכאן עם בתה, מרגישה ובטוחה שעומר עדיין חי. עומר נולד בניו יורק והגיע לישראל כמתנדב בקיבוץ כפר הנשיא. לאחר מכן החליט להתגייס לשריון ושרת כחייל בודד.
אבא של אליה כהן, המשיך את הסיפור שהחל לספר בהפגנה. אליה בן 26, היה במסיבת הנובה. הוא גר בתל אביב עם חברתו זיו. לאליה גם שלוש אחיות. הוא תכנן להתחתן עם זיו וכבר קנה טבעת כדי להפתיע אותה.
עשה כמיטב יכולתו להציל ולעזור
צופית. גיסתו של אליקים ממשיכה גם היא לספר על אליקים באנגלית, ובעלה אלישע, אחיו של אליקים לוחש לה תוספות בעברית, שתתרגם. בשלב מסוים היא שואלת "איך אומרים מילואימניק" ואז מתברר לה שרבים מהקהל דוברי עברית… "עבדתם עלי" היא מחייכת לרגע "כולם פה יודעים עברית".
פרט לעבודתו כמאבטח, אליקים עבד כשף. הוא אוהב גם כושר וספורט. אמנם הוא לא דתי אך מחובר תמיד למשפחה ומגיע תמיד לסעודת שבת ומשמח את כולם. הוא היה פעם באמסטרדם עם איתן וכמה חברים. הם פספסו את הטיסה חזרה ועשו כאן חיים. הוא לוחם צדק אמיתי ותכנן להיות עורך דין. בבוקר השבעה באוקטובר, כמאבטח ללא נשק, הוא עשה כמיטב יכולתו להציל ולעזור לכמה שיותר אנשים.
בני המשפחות נזכרים ומספרים, ואנחנו מקשיבים ומתרגשים.
פגישה מלאה כבוד ואמפטיה
ביום השלישי לביקורם, יום שלישי העשירי לאפריל, התארחו המשפחות בתכנית הטלוויזיה Een Vandaag ולאחר מכן הוזמנו למשרדו של ראש הממשלה – מארק רוטה.
גם המשפחות וגם המארגנים התרשמו מאד מיחסו של ראש הממשלה. אחד המארגנים, ישראלי החי בהולנד סיפר: "קיבלו אותם בכל כך הרבה כבוד ואמפטיה שזה היה מרגש. נתנו להם זמן יחס אישי וסימפטיה מעל ומעבר. ברור שמדובר בפוליטיקאי אבל הוא ידע את השמות של כל אחד ואת הסיפור. שאל התייחס וחיבק. היה כזה מענטש – אני ממש גאה בראשי המדינה שלי שהשקיעו כאלה מאמצים ותשומת לב ולא התייחסו לזה כעוד פוטו-אופ. קודם כל ברמה האנושית. בלי התייחסות כרגע לכל הצד הפוליטי של זה. כבוד בין בני אדם."
בערב שבו המשפחות לישראל ואחת המארגנות סיפרה שהם מאוד התרגשו מהחיבוק והתמיכה שקיבלו בביקור ובעיקר במפגש האינטימי בבניין בית הכנסת. "הם טסו חזרה לארץ בהרגשה שהם לא לבד".
את כולם עכשיו!
