למה (נדמה לנו ש)כולם נגדנו?

השנה האחרונה הביאה עמה עוינות גוברת כלפי ישראל ויהודים בעולם. ד״ר תום ביאליק מציע מבט על מנגנונים פסיכולוגיים כמו שבטיות, אפקט העדר ואפקט דאנינג-קרוגר, המסייעים להבין את שורשי העוינות ואיך ניתן להתמודד איתה באמצעות חשיבה ביקורתית.

הייתה זו שנה קשה עבור כל הישראלים והיהודים, בארץ ובעולם. בישראל, החל מהשבעה באוקטובר, חווינו התקפות אכזריות, קרבות קשים, ריצה למקלטים וערוצי חדשות ומדיה דיגיטלית המשדרים חדשות ללא הפסקה. עבור הישראלים והיהודים ברחבי העולם, הייתה זו שנה של התמודדות מתמשכת מול הפגנות אנטי-ישראליות אלימות, התעלמות או התקפות מצד אנשים שונים בסביבה הקרובה והרחוקה, ובעיקר הרבה תסכול, כעס, פחד, ותדהמה מעוצמת השנאה כלפי ישראל.

ניסוי צופרים במקום אזעקות

אני הייתי רוב השנה האחרונה בארץ, בתוך כל האזעקות, ההפגנות, וההתגייסות המופלאה של המוני האנשים לתמיכה באנשים שנפגעו מהמלחמה. לפני כמה חודשים, אשתי ואני עברנו לניימכן. לא בגלל המלחמה, אלא בגלל משרת מחקר שקיבלתי באוניברסיטה המקומית. זו הייתה עבורי הזדמנות להתפתחות מקצועית, למרות ההתלבטות הקשה אם לעזוב את המשפחה והחברים בתקופה קשה זו. ועכשיו אנחנו כאן, בעיר הקטנה והשקטה הזו, מתרגלים לאפרוריות התמידית, לפרות המשוטטות באחו, ולאינסוף האופניים שמסביב. האזעקות והיירוטים של כיפת ברזל התחלפו בניסוי צופרים בתחילת כל חודש ובמטוסי קרב שחולפים מדי פעם מעל הראש כחלק מהאימונים שלהם בבסיס הסמוך.

למה חשיבה ביקורתית?

אז למה אני כותב פה את כל זה? אני חוקר בתחום החינוך המדעי. המחקרים שלי מתמקדים בדרכי למידה, פיתוח חומרי הוראה, והכשרת מורים למדעים. אחד התחומים שאני חוקר הוא חשיבה ביקורתית. בעיקר, אני בודק אילו כלים ניתן לתת לאנשים על מנת להתמודד עם עומס המידע בסביבה הדיגיטלית בה אנו חיים – מקורות מידע לא אמינים, פייק-ניוז, פסאודו-מדע, ושאר סכנות. אני מאמין שכלים של חשיבה ביקורתית, בשילוב הידע הרב שנצבר בשנים האחרונות בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית וקבלת ההחלטות, יכולים לסייע לנו. בעזרתם אנו יכולים לנסות ולהתמודד בצורה שקולה, בריאה ואפקטיבית יותר עם האתגרים העומדים בפנינו בתקופה מורכבת זו של עוינות, חוסר הבנה, ואף שנאה כלפי יהודים בכלל וישראלים בפרט.

אולי יעניין אותך גם:

דיון סוער בפרלמנט ההולנדי: ״מה שקרה בלילה של יום חמישי הוא שנאת יהודים טהורה״
המלצות לשוקי חג מולד באירופה 2024
הכינו את הנעליים: סינטרקלאס מגיע להולנד – אירועי 2024

בסדרת הכתבות הבאות אתייחס להיבטים שונים של חשיבה ביקורתית, תוך הצגת תאוריות מדעיות. נעסוק בעיקר בתמודדות מול אנשים עם עמדות מנוגדות ואף עוינות ובשטף המידע המגיע אלינו מהתקשורת ומהרשתות החברתיות. אנסה לשפוך אור על היבטים מסוימים של חשיבה ביקורתית היכולים לעזור לנו כישראלים הנמצאים בהולנד (או בכל מקום אחר בעולם).

אי אפשר להתחיל סדרת כתבות זו מבלי להזכיר את דניאל כהנמן, החוקר הישראלי זוכה פרס הנובל בכלכלה, שהלך לעולמו לפני מספר חודשים בגיל 90. מחקריו, ביחד עם שותפו עמוס טברסקי, חוללו מהפך בהבנת השיפוט שלנו והדרך שבה אנו מקבלים החלטות. הרבה מהתאוריות שיוצגו בכתבות אלה מגיעות ממחקריהם של השניים, ואני ממליץ בחום לקרוא את ספרו של כהנמן, ׳לחשוב מהר, לחשוב לאט׳, כדי להבין יותר לעומק את הנושאים שיוצגו בכתבות.

אז אחרי ההקדמה הארוכה הזו, אפשר לצאת לדרך.

באיזה שבט אתה?

בכתבה זו נדון בשאלה למה (נדמה לנו ש)כל כך הרבה אנשים שונאים אותנו בשנה האחרונה. אני אדלג על ההסברים ההיסטוריים והגיאו-פוליטיים, או לשורשי האנטישמיות וההיסטוריה של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. אני אתמקד במספר היבטים הקשורים לפסיכולוגיה התנהגותית וקבלת החלטות, בדגש על הטיות קוגניטיביות שמשפיעות על כולנו, כל הזמן. היבטים אלה יכולים לעזור לנו להבין, ולו במעט, את עוצמת השנאה והעוינות בהם אנו נתקלים מסביבנו- בהפגנות ברחובות, בפגישות עם עמיתים בעבודה, או בשיחות עם שכנים.

ההיבט הראשון אליו אתייחס הוא השבטיות (Tribalism). כולנו שייכים לקבוצות מסוימות – המשפחה, החברים, העמיתים בעבודה, השכנים, הקהילה המקומית, וכו׳. לכל קבוצה יש נורמות, מנהגים, תרבות, וכללים משלה. כדי להשתייך לאותה קבוצה, עלינו לאמץ אמונות אלה, ואף להפגין אותן כלפי חוץ בצורות שונות. השבטיות הזו מוטבעת בנו, בתור יצורים סופר-חברתיים, והיא מכתיבה את ההתנהגות שלנו גם בצורה בלתי מודעת. אין לנו איך להימנע או להתחמק מזה.

חשיבה דיכוטומית

השבטיות מאד חשובה לחיינו – היא נותנת לנו תחושת שייכות, בטחון ותמיכה בחברה בה אנו חיים. הבעיה עם השבטיות היא שהיא גם יוצרת הפרדה בין מי ששייך לקבוצה שלנו ומי שלא. ובתקופה קיצונית וסוערת כמו זו, כל מי ששייך לקבוצה האחרת הופך באופן אוטומטי לאויב, רשע, אכזר, או תחמן. צרפו לזה את הנטייה שלנו לחשוב בצורה דיכוטומית של שחורֿ\לבן, טוב\רע, צודק\טועה, ותקבלו מתכון בטוח להרבה מהשנאה כלפינו (וגם לשנאה שלנו כלפי הצד השני, לפעמים). כל צד בסכסוך הולך ומתבצר בעמדותיו, מבלי לנסות להבין שגם בצד השני יש אנשים עם רגשות, אמונות, והגיון משלהם. 

השבטיות גם דורשת מאיתנו להפגין נאמנות ומסירות מוחלטת כלפי הקבוצה שלנו. זה מוביל ל׳פוליטיקת זהויות׳ (Identity politics), הגורמת לנו לעיתים לאמץ את מסגרת הזהות הכוללת ואת מגוון העמדות של הקבוצה אליה אנו משתייכים מבלי להפעיל חשיבה ביקורתית או לראות את התמונה המורכבת. אנשים בצד הפרוגרסיבי, לדוגמא, שמים באותו סל את האקטיביזם הסביבתי כנגד שינוי האקלים, פעילות למען צדק חברתי, ומאבק כנגד הממסד הקפיטליסטי השמרני. כמובן שהמאבק של הפלסטינים המדוכאים כנגד האויב הציוני הכובש נכללים באופן אוטומטי בזהות זו.

באותה מידה, גם בצד השמרני פוליטיקת הזהויות יכולה לשחק תפקיד משמעותי. השמרנים נוטים להפגין סלידה כנגד כל דבר חדשני המשנה את ההסדרים הקיימים, לא משנה באיזה תחום – כלכלה, רפואה, משפחה, או משפט. הצד השמרני בעולם כיום לרוב מאמץ באופן אוטומטי עמדה של תמיכה חסרת תנאים בישראל, למרות הביקורת המוצדקת לעיתים על הממשלה הישראלית והחלטותיה. חשוב להדגיש – העניין הוא לא לקבוע איזה צד צודק או טועה, אלא להראות שבכל צד חסרה חשיבה מורכבת יותר המאפשרת לבחון כל נושא בהקשר הספציפי מבלי לאמץ את כל חבילת התפיסות של אותו צד בצורה אבסולוטית.

לקפוץ על העגלה הנכונה

אפקט פסיכולוגי נוסף הקשור לשבטיות שגורם להרבה אנשים להיות אנטי-ישראלים בתקופה זו הוא אפקט העדר, או בשמו המקצועי יותר – אפקט העגלה (Bandwagon effect). לפי אפקט זה, ההתנהגות של אנשים מושפעת בעיקר מהלך הרוח החברתי סביבם, ויש להם נטייה לאמץ תפיסות והתנהגויות דומות כדי להיות חלק מההמון. גם ההשפעות של הרשתות החברתיות, גורמות לנו לרצות להיות כמו האנשים שאנו רואים בטיקטוק או באינסטגרם. אפשר להבין אם כן כיצד זה מוביל ל׳קפיצה על העגלה׳ של אנטי-ישראליות פופוליסטית מבלי להבין לעומק את מורכבות הקונפליקט על היבטיו השונים.

בהקשר זה כדאי להזכיר אפקט מעניין נוסף – אפקט דאנינג-קרוגר (Dunning-Kruger effect), הנקרא על שמם של שני הפסיכולוגים שגילו אותו בסוף שנות התשעים. לפי אפקט זה, יש קשר שלילי הפוך בין רמת המומחיות או הידע שלנו לבין רמת הבטחון העצמי שלנו בנושא מסוים. כלומר, כשיש לנו מעט הבנה בנושא, הבטחון העצמי שלנו דווקא גבוה מאד, משום שאנו לא מודעים לכמה מעט אנחנו יודעים. לעומת זאת, ככל שרמת הידע שלנו גדלה, אנו מתחילים להבין כמה מעט בעצם אנו יודעים, ורמת הבטחון העצמי שלנו מתחילה לרדת.

אפקט זה גורם להרבה אנשים לחשוב שהם מומחים במגוון נושאים, במקרה שלנו בהקשר של המלחמה והקונפליקט הישראלי-פלסטיני, רק בגלל שהם צפו בכמה סרטונים בטיק-טוק או ביו-טיוב. אנשים אלה ירגישו מספיק בטוחים בעצמם לצאת להפגין ברחובות ולהעלות בעצמם סרטונים לרשתות החברתיות בהם הם מטיחים את האשמותיהם כלפי ישראל, תוך כדי הפגנת בורותם ועמדותיהם החד-צדדיות בעניין. גם בהקשר לאפקט זה, הסביבה הדיגיטלית בה אנו חיים כיום תורמת רבות להתגברות האפקט ולמיידיות בה אנשים יכולים להפיץ את עמדותיהם חסרות העומק ברשתות החברתיות.

שבטיות, פוליטיקת זהויות, אפקט העגלה ואפקט דאנינג-קרוגר הן דוגמאות להטיות קוגניטיביות המשפיעות על קבלת ההחלטות והשיפוט של אנשים. אפקטים אלה יכולים להסביר חלק מהסיבות בגללן כל כך הרבה אנשים סביבנו מפגינים עוינות כלפי ישראל ובורות בהבנת מורכבות הסכסוך. עכשיו כשאנחנו מודעים להטיות קוגניטיביות אלה, נשאלת השאלה: מה אנחנו יכולים לעשות על מנת להתמודד איתן ועם אנשים אחרים המושפעים מהן? את התשובה לשאלה זו נשאיר לכתבות הבאות בסדרה.

עד הפעם הבאה, שמרו על עצמכם והלוואי וכל החטופים יחזרו הביתה במהירות והשקט יחזור לישראל ולעולם כולו.