דאצ'ניוז: פליטים סורים באמסטלפיין – כל הפרטים

לקבל אותם בפרחים וממתקים, או להיאבק מול העירייה? העיר אמסטלפיין החליטה לקלוט 400 פליטים סורים ולשכנם בקרבת מרכזי האוכלוסיה היהודית, וההחלטה מעוררת חרדה ותרעומת בקרב תושבים ישראלים ויהודים. "מחכים לנו ימים לא נעימים… בקרוב נוריד כיפות"

עיריית אמסטלפיין מתכוונת לקלוט בשטחה פליטים סורים והדבר מעורר חששות ותרעומת בקרב הקהילה היהודית והקהילה הישראלית הנרחבות בעיר. באסיפה שכינסה העירייה אמש (שני) הוצגה התוכנית הכללית בפני התושבים, וראשת העירייה, מרים ואן אט ואלט (Mirjam van 't Veld) אמרה כי על אמסטלפיין לשתף פעולה עם תוכנית החירום הלאומית לסיוע לפליטים וסיפרה על פגישות "קונסטרוקטיביות" בנושא עם מנהיגי הקהילה היהודית. עם זאת, רבים מהישראלים שנכחו בפגישה חשו כי לא ניתן מענה לחששות שהביעו מפני מתיחות ואלימות פוטנציאלית.

כפי שדווח בשבועות האחרונים בדאצ'ניוז, הולנד החליטה לקלוט כ-10,000 מבקשי מקלט, רובם מסוריה. הפליטים יפוזרו בין רשויות שונות בהולנד, בהתאם ליכולת הקליטה. עוד לפני כן הודיעה הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט (COA) כי היא זקוקה לעוד מרכזי סיוע ושמספר המיטות שלהן היא זקוקה יעלה על 10,000 שאותן ביקשה בעבר. ראש הסוכנות, חררד באקר, אמר אז כי הסוכנות כבר מספקת פתרון לכ-30 אלף מבקשי מקלט וכי היא פועלת בשיתוף האוכלוסיות המקומיות כדי למנוע חיכוכים. הוא התגאה כי בהולנד לא נרשמה אלימות נגד מבקשי מקלט, כפי שאירע בגרמניה, אולם בסוף השבוע האחרון תקפו רעולי פנים מרכז סיוע בעיר וורדן ויידו לעברו ביצים וזיקוקים. במקביל, מתחילת המשבר נרשמה התגייסות אזרחית מסיבית לסיוע לפליטים.    

עוד בנושא:

"מועצת העיר אמסטלפיין הודיעה שהעיר רוצה לתרום את חלקה לתוכנית החירום למתן מחסה לפליטים, בהתאם לגודלה של אמסטלפיין. אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם בשל מלחמה ראויים לתמיכתנו", אמרה ראשת העירייה במפגש עם התושבים. היא סיפרה כי המועצה ערכה פגישות בנושא עם נציגי ארגונים יהודיים, וכי הן היו "נעימות וקונסטרוקטיביות".

"יש לנו עוד כמה דברים להבהיר ויש גם הסכמות על צעדים שיש לנקוט", אמרה ואן אט ואלט, מבלי להיכנס לפרטים. היא ציינה כי הבטיחה לארגונים היהודיים לעבוד בשיתוף פעולה עם הסוכנות לטיפול במבקשי מקלט כדי ליצור דיאלוג עם הפליטים עצמם. "הבטחנו לנציגי הארגונים היהודיים שיחד עם סוכנות הפליטים נסביר באופן ברור לתושבים הזמניים באיזה סוג של קהילה באמסטלפיין הם ימוקמו באופן זמני. באופן הזה אני חושבת שנוכל להעניק לפליטים טיפול הולם ובו זמנית לדאוג לתושבים היהודים והאחרים שלנו", סיכמה ראשת העירייה בנאום קצר שפורסם גם בחדשות אמסטלפיין ברשת. במפגש עצמו נאמר כי הפתרון הזמני ייארך כשלוש שנים.

על פי הודעת העירייה, כ-400 פליטים ישוכנו באמסטלפיין, ככל הנראה בבניין משרדים ריק שיוכשר לכך, ברחוב לאן ואן קרוננבורג 2 (Laan van Kronenburg). ישראלים שחיים באזור הביעו חשש מכך שהבניין ממוקם כשבע דקות הליכה ממוסדות החינוך היהודיים, ומהשכונה שבה ריכוז גבוה של ישראלים ויהודים.

"העירייה הודיעה לסוכנות הפליטים כי 400 פליטים הם מספר ישים בהתחשב בגודלה של אמסטלפיין", נכתב בהודעת העירייה לעיתונות. "אף שעדיין לא ידוע אם ומתי תחליט הסוכנות להשתמש במיקום הזה, העירייה מרגישה כי הכרחי ליידע בעניין את התושבים בשכונה ולתת להם הזדמנות להביע חששות שאולי יש להם… בשבועות האחרונים הנושאים הקשורים לקליטת פליטים סוקרו בהרחבה בעיתונות. יש צורך נואש בכל רחבי המדינה במחסה לשעת חירום לפליטים והרשויות המקומיות נקראו באופן דחוף לקבל פליטים. כמו רשויות רבות אחרות, העיר אמסטלפיין רוצה לקחת אחריות ולתרום למתן מחסה חירום לפליטים הללו". בהתאם לכך נקראו התושבים לאסיפה שנערכה אמש בעירייה. מפגשים דומים נערכו בערים אחרות ברחבי הולנד.

 

"הכול נקבע מראש"

בפתיחת המפגש דיבר נציג העירייה ואחר כך ניתן זמן חופשי לתושבים להסתובב בין דלפקים שבהם ישבו פקידי העירייה וענו על שאלות. חלק מהתושבים חשו כי הייתה זו דרך למנוע התלהטות ועימותים שהיו יכולים להיגרם לו היה ניתן לשאול שאלות בפומבי. לאחר מכן נשאה ראשת העירייה דברים קצרים. היא ציינה כי העירייה ביקשה לקלוט משפחות עם ילדים ונשים, ולא רק גברים, "אבל בשלב זה איננו יודעים מה יהיה הרכב הפליטים שיגיעו".

תושבים ישראלים רבים שנכחו במפגש חשו תסכול ואכזבה. חלק אמרו לדאצ'טאון כי נראה שהעירייה מבקשת "לסמן וי" ולא לשמוע את טענות התושבים באמת. חלק סברו כי על העירייה לערוך הצבעה בקרב התושבים ולא רק להודיע להם על החלטה שהתקבלה ללא ידיעתם. "הכול כבר נקבע מראש, לא באמת הזמינו אותנו לדיון או לשיח, הודיעו שזה מה שקורה ואני לא מאמין שיהיה שינוי", אמר תושב ישראלי לדאצ'טאון.

מתוך המפגש באמסטלפיין (לימור לוי)
מתוך המפגש באמסטלפיין (לימור לוי)

רבים חשו שאין הבנה מצד ההולנדים לסוגיית הביטחון, לנוכח יחסי האיבה בין ישראל לסוריה. הם הביעו חשש לביטחון ילדיהם ולחיים הרגועים בשכונה. כשאחד הפקידים נשאל לגבי סוגיית הביטחון האישי תשובתו הייתה מתחמקת, בסגנון "אין היום אחריות לכלום. גם לי באופן אישי אין אחריות למה שיקרה מחר לילדים שלי". עם זאת יש לציין כי אין מדובר בתגובה רשמית של העירייה וכי מוסדות החינוך היהודיים מאובטחים כבר היום בכבדות.

המועצה היהודית המרכזית (Centraal Joods Overleg), ארגון גג של הארגונים היהודיים והציוניים בהולנד, הביא דאגה מתוכנית העירייה. דובר הארגון, רון, ואן דר ויקן, צוטט באתר החדשות NOS ואמר כי ארגונו תומך בקליטת פליטים, אך הבחירה לשכן אותם באמסטלפיין, מקום בו הקהילה היהודית היא בעלת נראות גבוהה, היא "בחירה מצערת".  

 

"הולנדים יפי נפש, יהודים גזענים"

הנושא עורר רגשות עזים גם ברשתות החברתיות. עו"ד רון אייזנמן צייץ בטוויטר עוד לפני המפגש: "זו לא תוכנית טובה, פליטים סורים בתוך שכונה יהודית". בקבוצת הפייסבוק "ישראלים בהולנד", שבה חברים כ-1,400 איש, התעוררו כמה דיונים סוערים. רבים הביעו חרדה מכך שאירועים שמתרחשים בימים אלה בארץ ישפיעו על מבקשי המקלט הסורים. אחרים חוששים שמא בין הפליטים נמצאים פעילי טרור.

"אני חושבת שישנם אנשים שמחוברים יותר לתגובה של ההולנדים יפי הנפש, ובמקום הזה אני יכולה להבין שזה מה שעושים כשמגיעים פליטים, אבל סוריה? אויבת של ישראל שנים. לך תדע, אולי הם כועסים שישראל לא עזרה להם במלחמה? אל תשכח שלא כולם פליטים, ולכולם יש טלפונים והם עוקבים אחרי החדשות וכו'. המצב בארץ על הפנים, בעוד שבוע שבועיים יהיה כאן הפגנות זועמות נגד ישראל, ואתה חושב שהפליטים ישבו בשקט? מחכים לנו ימים לא נעימים והלוואי ודיברתי שטויות הזויות", כתבה אחת הגולשות.

גולש אחר הוסיף ניתוח משלו: "אני טוען שהבחירה במיקום שהוא לב ליבה של הקהילה היהודית (והישראלית) הכי גדולה בהולנד, עם מוסדות יהודיים מובהקים, היא במקרה הטוב נאיבית, ובמקרה הרע רשלנות פושעת. לאף אחד מאיתנו את היכולת לחזות דברים מראש, אבל אפשר להסתמך על העבר. והעבר מלמד אותנו שכמעט לכל עימות שקורה בישראל, יש השלכות גם בהולנד. בקיץ האחרון יהודים הוכו באמסטרדם, קללות, יריקות, אבן שנזרקה על הבית של אחד הרבנים הראשיים, וכו'. עכשיו, האם באמת קשה לך לדמיין סיטואציה כזו: מטורפים ישראלים רוצחים עוד משפחה בשטחים. אבו מאזן ואחמד טיבי מפיצים בפייס קריאה לעולם להשתגע על ישראל (בערבית כמובן, שאירופה לא תכעס). עכשיו בחור בן 30 סורי, שראה את זה בפייסבוק, רואה נער יהודי על אופניים באמצע יער קטן (בדרך מאמסטלוויין לאמסטרדם יש כזה). את באמת חושבת שאין סיכוי שהוא יירק, יקלל, אולי ידחוף קצת את הנער היהודי? זה כל מה שצריך, אני אפילו לא מדבר על טרור, על סכינים, על ירי. רק להתעלל קצת ביהודי התורן שעבר שם. זה ישנה כאן את כל מרקם החיים. יהודים יפחדו עוד יותר. מזוזות כבר רובנו הורדנו מהבתים. כיפות זה השלב הבא".

פליטים מסוריה בתחנת הרכבת בבודפשט בספטצבר 2015 (Rebecca Harms, Wikipedia)
פליטים מסוריה בתחנת הרכבת בבודפשט בספטצבר 2015 (Rebecca Harms, Wikipedia)

ואילו אחרים התקוממו נגד מה שחלקם כינו תגובות "גזעניות" מצד אנשים שהם מהגרים בעצמם, וקראו לנקוט צעדים שונים: "יש אנשים שמפנים לפליטים מקום בביתם. יש כאלה שנותנים להם פרחים ועוגות ואומרים להם ברוכים הבאים. יש אנשים שמבינים שהפליטים האלה הגיעו ממקומות איומים. רק קבוצה של יהודים / מהגרים ישראלים, הולכת לעירייה לדרוש שלא חלילה ישימו אותם בקרבתם. מאוד נחמד! זוהי בדיוק ההתנהגות האופיינית שמביאה איתה אנטישמיות", התרעמה גולשת.

"לדעתי זה יזיק מאד לקהילה היהודית כאן אם נעשה צעדים כנגד הפליטים. אי אפשר לצאת בהצהרות שיהיה רע, לפני שיודעים בוודאות שיקרה משהו, ולדעתי צריך לתת צ'אנס. נכון, לא הייתי רץ לטייל שם עם הכלב עם חולצה של גולני, אבל גם לא צריך להצטייר מראש כגזענים שחושבים שאם זה סורים אז הם בהכרח ינסו להזיק ליהודים סביב. לדעתי, הצעד החכם יהיה אפילו ההפך – לארגן משלחת עם כיבוד ואוכל ותרומות מיהודי אמסטלוויין לפליטים, להראות שאנחנו יכולים לקדם את פניהם לשלום. אני גם חושב שזה ישנה אצל הרבה מהם את הגישה האנטי-ישראלית (בהנחה שאכן יש להם כזאת), ויותר מכך, אם אכן יקרה חס וחלילה משהו, ייתן לגיטימציה לקהילה לבוא ולדרוש מהעיר להגיב בחריפות".

תגובות אלה גררו כמובן התרעמות: "עצם החשיבה שמא נצטייר כגזענים שגויה. חברים, אין פה גזענות אלא חשש אמיתי ומובן מפני חיכוך!", כתב גולש, ואחרת הוסיפה: "אל תשכח תחת איזה שלטון הם חיו ושהם שנים האויבים של מדינת ישראל.!!!! אי אפשר להמיס את השנאה הזאת בעוגיות ופרחים. ואני חס וחלילה לא שונאת אותם , פשוט ערה למציאות הקשה הזאת".

 

הפתרון – התארגנות?

אחרים הציעו לנהוג במתינות ומאחורי הקלעים מול הרשויות. "יש לך בדיוק שלוש אפשרויות", ניתח גולש: "1. לא לעשות כלום. ולחכות לגורל. 2. לצאת כנגד ולספוג ביקורת ובצדק רב. להיחקק בתודעה שלהם באופן שלילי ולהיחקק בציבוריות ההולנדית באופן שלילי. 3. לכבד את השכנים החדשים שלך ביחס טוב ומעודד ולקבל מחלקם יחס טוב, ומחלקם לא. ייתכן והשכנים ההולנדים יעשו עבורך את העבודה השחורה, ייתכן ואת תצטרכי בסוף לצאת כנגד לאחר עימותים. אבל אז תהיה לך סיבה מוכחת על אנשים מסוימים, תיחקקי בציבוריות ההולנדית באופן פוזיטיבי ולא יוכלו לשפוט אותך לרעה".

אחרת כתבה: "הדבר האחרון שהפליטים מחפשים כרגע זה לעורר פרובוקציות ולהתעסק עם כמה יהודים או ישראלים. אנחנו לא מרכז הפוקוס שלהם. הם עסוקים בלהציל את עצמם ובלהציל את אלה שהשאירו מאחור. הם מחפשים תקווה וסיכוי ליציבות, והם ממש לא מחפשים סיבה שיעיפו אותם מפה. שוב, רק דעתי ואני לא מזלזלת בתחושות שמתעוררת כאן, אבל אולי פרספקטיבה שונה תעזור להרגיע קצת את החרדות. ברור לי לגמרי שכשיש פחד קיומי אין מקום לחמלה אבל אני לא רואה שהם המפלצת".

מתוך עמוד הפייסבוק "אני משפחה מארחת לפליטים"
מתוך עמוד הפייסבוק "אני משפחה מארחת לפליטים"

ואילו אחרת תולה תקוות בחסכנות ההולנדית: "כשהמשטרה ההולנדית נמצאת באופן קבוע מול בית הספר היהודי שמאוד קרוב לבניין שרוצים לשכן בו את הפליטים, אני חושבת שההולנדים יבינו מהר מאוד שאם הם לא רוצים לשלם הרבה מאוד כסף על עוד אבטחה ומשטרה באזור, כדאי שימצאו מקום אחר לפליטים ולו רק בגלל כמה קיצוניים. אני סומכת על ההגיון הכלכלי של ההולנדים".

במפגש אמש הועלתה הצעה מעשית מצד אחד הישראלים – התארגנות של תושבים והקמת מעין ועד שיוכל לייצג את התושבים מול הרשויות, לקיים איתן פגישות שבועיות, להתריע על סכנות אם יהיו, לדרוש הגברת אמצעי הביטחון במידת הצורך, ואף לבצע מחוות יפות של תרומה ורצון טוב כלפי הפליטים מצד הקהילה, כל עוד ניכר גיבוי ביטחוני מטעם הרשויות.

גילי כותבת ועורכת תוכן, בעלת ניסיון עשיר בעריכת חדשות ובתרגום (ynet, וואלה!, nrg). נשואה להולנדי חובב עברית, וחובבת הולנדית בעצמה. אימא לשתי בנות שנולדו בליידן שבהולנד וגדלות בהרי ירושלים. עובדת כיום בשגרירות הולנד בישראל.
בנוסף לתפקידי הצוות המשותפים, גילי עורכת ראשית במערכת דא׳צטאון

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.