הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט גאה בהתמודדותה עד כה אך קוראת לסיוע נוסף. בינתיים סלבריטאים ואזרחים מן השורה מתארגנים לעזור. וגם: לידות בית בטוחות כמו בבי"ח, רשימות המתנה "מדומות" לניתוחים, ולמה כדאי לשאוף קצת אוויר חוות.
סיוע לפליטי בהולנד
על רקע משבר הפליטים בשערי אירופה, הודיעה הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט (COA) כי היא זקוקה לעוד מרכזי סיוע ושמספר המיטות שלהן היא זקוקה יעלה על 10,000 שאותן ביקשה בעבר. בראיון עם העיתון AD אמר יו"ר הסוכנות, חררד באקר: "לפעמים מגיעים 1,800 אנשים בשבוע. אפשר למלא בהם שלושה מרכזי סיוע בשבוע. צריך לפתוח בדחיפות עוד מרכזים. זו בעיה של החברה כולה. יש לנו כרגע 70 מקומות שבהם אנחנו פועלים ואנחנו מדברים עם 120 רשויות מקומיות. אני קורא לכל הרשויות לקחת אחריות, ולהיות גמישות עם תוכניות הבנייה, כי אנחנו צריכים עוד מקום ובמהירות". הוא אמר כי כרגע מספקת הסוכנות מחסה ל-30,000 בני אדם וכי היא מצליחה לספק מיטה לכל אחד ולדאוג שאנשים לא יחיו ברחוב. "אנשיי עובדים קשה מאוד על כך", אמר באקר.
הוא אמר כי הוא "מבין שיש קהילות שמרגישות שאינן יכולות להתמודד עם מבקשי המקלט", אך הוסיף שבמרכזי הסיוע יש אנשי ביטחון ושהרשויות נכונות לפתור בעיות בשיתוף עם הקהילה המקומית. "כאן לא זורקים בקבוקי תבערה דרך החלונות, כמו בגרמניה, ואני גאה בכך".
אזרחים רבים נרתמים לעזרה. דובר של הסוכנות אמר ל-NOS כי מרכזי הטלפון של הארגון קורסים תחת מבול השיחות מאזרחים שמציעים עזרה, והוא קרא לציבור להציע את עזרתו בטופס מקוון. "זמן ההמתנה ארוך מדי, ויהיה חבל אם רעיונות של אנשים לא יישמעו", אמר.
בארגון הסיוע Vluchtelingenwerk רשומים כעת כ-8,000 מתנדבים – כמעט כמספר השיא בימי המלחמה ביוגוסלביה בשנות ה-90.
במקביל מתארגנות יוזמות אזרחיות לסיוע. יותר ממאה ידוענים, פוליטיקאים ואנשי עסקים הולנדים פרסמו ביום חמישי מודעה בגודל עמוד ב"טלחראף" וקראו ל"פתרון הומני" למשבר הפליטים. "האם אתם שומעים את הקריאה?", נכתב במודעה, שטוענת כי הפוליטיקאים מגיבים למשבר הגובר בגישה מיושנת "בעוד המצב דורש שינוי מוחלט… יש סיכון שאנחנו נצמצם את האחריות שלנו למינימום האפשרי, אבל עלינו לשאול את עצמנו האם כך נהיה לחברה שאנחנו רוצים להיות… עלינו לעבוד בתבונה ובחמלה כדי להגיע לפתרון הומני. אתם יכולים לסמוך עלינו".
על המודעה חתומים בין היתר השחקנית קריס ואן האוטן, אשת הטלוויזיה ונדי ואן דייק, הזמרת שנטל יאנן, מנהל הרייקסמוזיאום וים פייפס, ומנכ"ל תאגיד KPMG יאן הומן.
גם בפייסבוק צצות יוזמות: העמוד Ik ben een gastgezin voor een vluchteling (אני משפחה מארחת לפליט) זכה ליותר מ-15,000 חברים. כוונת העומדים מאחוריו איננה שהמתנדבים יארחו פליטים בבתיהם, אלא שיספקו תמיכה בתהליך הפנייה לבקשת מקלט. העמוד Because We Carry אוסף מנשאי תינוקות לפליטות שנושאות את תינוקיהן בזרועותיהן.
מחקר: ללדת בבית – בטוח כמו בבית חולים
לידה בבית בעזרת מיילדת בטוחה באותה מידה כמו לידה בבית החולים תחת פיקוחו של רופא גינקולוג. כך טוענים גינקולוגים ומיילדים מבתי החולים AMC ו-VUmc באמסטרדם, בעקבות מחקר שערכו.
כמה מספרים מהמחקר הנוכחי:
- החוקרים סקרו 83,289 לידות
- 61 לידות הסתיימו בתינוק מת
- 7 מתוך 10,000 תינוקות מתו בעקבות סיבוכים בלידת בית עם מיילדת
- 8 מכל 10,000 תינוקות מתו בעקבות סיבוכים בלידה בבית חולים עם גינקולוג
- שיעור תמותת התינוקות בהולנד הוא 8.4 לכל 1000 לידות (על פי נתונים מ-2013) והוא נובע בעיקר משיעור גבוה של לידות מוקדמות
תוצאות מחקר זה שונות מאוד מתוצאות מחקר אחר, שפורסם באוטרכט ב-2010, ושעורר דיון ציבורי נרחב, ואשר בו נטען כי בקרב נשים אשר התחילו את תהליך הלידה עם מיילדת, קיים סיכון גדול פי 2.3 למות התינוק תוך כדי הלידה או זמן קצר אחריה בהשוואה ללידה בבית החולים בפיקוח גינקולוג.
בהולנד בוחרות כ-30% מהנשים ללדת בבית. לידות בית אפשריות רק לנשים שנמצאות בסיכון נמוך לפתח סיבוכים במהלך הלידה. לנשים בהריון בסיכון גבוה לא ניתנת אפשרות בחירה כזו.
מאז פרסום המחקר מאוטרכט, הולך ופוחת שיעור תמותת התינוקות, אולם גם שיעור לידות הבית הולך ויורד. בנוסף לכך, נשים רבות מבקשות אמצעים לשיכוך כאבים במהלך תהליך הלידה.
ארבעה מקרב אנשי המקצוע שמתחו ביקורת על המחקר מ-2010, נמנים עתה עם כותבי המחקר הנוכחי, שהגיע כאמור לתוצאות שונות לחלוטין, על אף שסקר תקופה זהה למחקר מאוטרכט. מחקר זה מקיף כמעט מספר כפול של לידות, ותוצאותיו מדויקות יותר.
השאלה המרכזית שעולה מפרסום שני המחקרים הללו היא מה יכולה היולדת הממוצעת לעשות עם המידע הזה. המיילדת אנק דה יונג (Ank de Jonge) אומרת כי אם תגיע אליה אישה בהריון בשבוע 36 ומעלה ותתהה האם יהיה בטוח עבורה ללדת בעזרתה של המיילדת, תוכל המיילדת לאשר לה ש"כן, זה בטוח".
אחד מיוזמי המחקר הנוכחי, יוריס ואן דר פוסט (Joris van der Post), מרצה בכיר למיילדות וגינקולוגיה ב-AMC, אומר כי תמותת תינוקות לאחר לידה היא רק חלק זעיר משיעור תמותת התינוקות הכללי. הבעיה הגדולה יותר עמה מתמודד תחום המיילדות קשור לתמותה בלידות מוקדמות מאוד. מקרי מוות של תינוקות לאחר הריון מלא קשים הרבה יותר לעיכול מכיוון שבמקרים אלו התינוק כבר היה בשל.
תקציר המחקר מכתב העת Midwifery
מקור: NRC
רה-ארגון במשטרה עולה לנו ביוקר (NRC)
לפני מספר חודשים כתבנו כאן על רה-ארגון שמתנהל במשטרה ואשר נועד לאחד 26 יחידות עצמאיות לכדי גוף ארצי אחד.
השר לביטחון פנים וצדק, ארד ואן דר סטור (Ard van der Steur), אישר היום בדו"ח ההתקדמות החצי שנתי שכתב נתונים שדלפו לעיתונות עוד ביולי, ולפיהם הרה-ארגון שמתנהל בימים אלו במשטרה הולך לעלות למשלם המסים 460 מיליון יורו, לעומת ההערכות המקוריות שעמדו על 230 מיליון יורו. בנוסף לכך, תהליך מיזוג היחידות אמור להימשך שלוש שנים יותר מהמתוכנן. לדעת השר נדרשת גישה ריאלית יותר. בכוונת השר להאציל יותר סמכויות לראשי הערים בכל הקשור לניהול פעילות המשטרה.
רשימות המתנה "מדומות" לניתוחים בבית חולים
רופאים מומחים מסרבים במקרים מסוימים לנתח חולים – לא בגלל מחסור ברופאים מנתחים, חדרי ניתוח או מיטות אשפוז – אלא פשוט מפני שהתקציב שניתן לבית החולים בגין ביצוע מספר מוקצב של ניתוחים, עליו סיכם בית החולים מראש עם חברת הביטוח הרפואי לשנת התקציב, עומד להיגמר. כך מוצא עצמו החולה ברשימת המתנה "מדומה", ממתין שלא לצורך לקבלת טיפול רפואי נחוץ. כך עולה ממחקר שערך NRC. מהמחקר עולה כי בחודש החולף עברו מחלקות שונות במרבית בתי החולים במדינה על פרקי הזמן המקסימליים שבהם מותר לחולים לשהות ברשימות המתנה לניתוחים וטיפולים רפואיים.
בשנת 2000 סיכמו ביניהם חברות הביטוח הרפואי, בתי החולים והרופאים המומחים על זמן ההמתנה המקסימלי המקובל עבור טיפול רפואי (treeknorm). סיכום זה תקף גם כיום. מנתונים ראשונים שהתקבלו מבדיקה שערכה חברת הסקרים MediQuest עולה כי ב-25 בתי חולים במדינה המתינו חולים לטיפול רפואי זמן רב יותר מעבר לפרק הזמן המקסימלי של שבעה שבועות במקרה של ניתוח ברך. ב-58 בתי חולים נרשמו פרקי זמן המתנה ארוכים יותר מארבעה שבועות לקבלת תור למרפאת כאב, פרק הזמן המקסימלי במקרה זה.
מתברר כי רשימות ההמתנה שעליהן דיווחו בתי החולים אינן תמיד מדויקות. בתי חולים אוניברסיטאיים רבים מנהלים רשימות המתנה ארוכות לפרוצדורות רפואיות פשוטות באופן מכוון, כדי שהחולים יתייאשו ויפנו לבתי חולים אחרים. עוד צד חשוב בעניין הוא מהי חברת הביטוח המבטחת את המטופל. עם כל חברת ביטוח יש לכל בית חולים סיכום לגבי המספר המקסימלי של טיפולים מכל סוג, שעבורו מקצה חברת הביטוח תקציב לבית החולים. התקרה הזו אינה מדווחת במסגרת רשימות ההמתנה הציבוריות, אך מצב זה גורם לכך שבתי חולים מסרבים להעניק להם את הטיפול או מפנים אותם לבית חולים אחר. בדרך כלל מצב זה קורה בחצי השני של השנה, כאשר התקציב מתחיל לאזול.
חברות הביטוח הרפואי והמפקח על הבריאות (NZa) אומרות בתגובה כי "בתי החולים חייבים להעניק את הטיפולים הרפואיים הנדרשים, גם אם נגמר התקציב. אם לא יעשו זאת, הרי שהם מפרים את הסכמיהם עם חברות הביטוח". לדברי נטשה ויינבייק (Natasja Wijnbeek) מ-NZa, "אם בית החולים שם אותך ברשימת המתנה לפרק זמן ארוך מדי, דווח על כך לחברת הביטוח שלך כדי שזו תפעל מול בית החולים לקצר את ההמתנה. אם חברת הביטוח לא מצליחה לפתור את הבעיה, עליה לפנות אלינו ל-NZa כדי שאנחנו נוכל לנקוט פעולה".
מקור: NRC
פחות ניגשים למבחני האינטגרציה
ניכרת ירידה במספר הניגשים לבחינות ידיעת השפה והתרבות ההולנדית (inburegerinsexamen), כמו גם באחוז העוברים את הבחינות בהצלחה, כך דווח במגזין הטלוויזיה Nieuwsuur בעקבות תחקיר שערכה התוכנית. הסיבה העיקרית לכך נובעת משינוי שחל בחוק: החל מ-1 בינואר, אחראים אלו המבקשים להגר להולנד לנהל את תהליך האינטגרציה בעצמם וגם לשלם עליו בעצמם. עד תחילת 2015 נוהל התהליך על ידי הרשויות המקומיות. מנתוני השירות החינוכי (Dienst Uitvoering Onderwijs) עולה כי מתוך 10,641 מהגרים שהגיעו להולנד ושחלה עליהם חובת אינטגרציה ב-2013, 17% בלבד מהם השלימו את התהליך. ב-2011, 77% השלימו את התהליך והשנה – 53%.
מקור: NRC
בריא יותר לנשום אבק חוות
מנה קטנה של "אבק חוות" (boerderijstof) מספיקה כדי למניעת תגובה אלרגית לקרדית האבק* בעכברי מעבדה. זו הייתה המסקנה העיקרית ממחקר שערך האימונולוג בארט למברכט (Bart Lambrecht) מאוניברסיטת גנט (Gent) ובית החולים האוניברסיטאי Erasmus MC ברוטרדם. המחקר הוביל לגילוי מנגנון מולקולרי שמגן גם על בני אדם מפיתוח תגובות אלרגיות ואסטמה.
גילוי זה מאשש את השערת ההגיינה, לפיה הגורם לעליה בשיעור התגובות האלרגיות, אסטמה ומחלות אוטואימוניות בבני אדם נובעת מכך שכיום ילדים גדלים בסביבה שהיא יותר ויותר "סטרילית". לכן, מגע עם חיידקים בילדות המוקדמת, הוא בעל השפעה חיובית על מערכת החיסון ומונע בהמשך החיים התפתחות של מחלות.
למברכט הסביר בראיון טלפוני שערך עמוNRC : "גירוי המערכת החיסונית הוא אף פעם אינו ישיר. מערכת החיסון זקוקה להוראות מן התא אשר בא במגע עם העולם החיצון. הצעד הקריטי הראשון לפיתוח תנגודת לתגובות אלרגיות טמון בפעילות תאי האפיתל המצפים את החלק הפנימי של הריאות. תאי האפיתל מגיבים כאשר הם נחשפים לאנדוטוקסינים – רעלנים הנמצאים בממברנה של חיידקים מסוימים. כתוצאה מכך חלים שינויים בתאי הדנדריטים וכך מופעלת מערכת החיסון."
*קרדית האבק: יצור מיקרוסקופי שחי במגורי אדם בתנאי אבק ולחות על גבי ספרים, בגדים וחפצים דומים. הקרדית ניזונה מקשקשי עור, והפרשותיה נחשבות לאחד מהגורמים העיקריים לתגובות אלרגיות בבני אדם (מתוך "ויקיפדיה").
מקור: NRC
