כמעט הכל על הריון ולידה בהולנד

תקופת ההיריון הינה תקופה נפלאה. תכנון ההיריון, הציפייה שבמהלכו וההתארגנות ללידה הינם שלבים מלאי שמחה גדולה ואושר אין סופי. עם זאת, הם טומנים בחובם שאלות, תהיות, מחשבות, פחד מהלא נודע, וצורך בתמיכה.

תשעת חודשי המתנה בארץ זרה לא עושים את התהליך ליותר קל או פשוט. תשעה חודשים בהם ההורמונים משתוללים, המון שינויים גופניים, מגורים במיקום גיאוגרפי שלא בהכרח הכי מתאים למצב הנוכחי, יכולים להיעשות קשים עוד יותר ללא עזרה. הבנה של המדיניות המקומית, או ידיעה לגבי מדיניות בתי החולים והלידה בכלל יכולים לעזור לכם לעבור את תקופת ההיריון בהולנד בכיף, ברוגע ושלווה טיפוסית, כמו שרק בהולנד יודעים.

הריון ולידה בהולנד – מה זה אומר?

כדי לעשות קצת סדר בכל ה"שמועות" הקיימות בשוק ההריוניות, נתחיל מרקע קצר על הריון ולידה בהולנד בכלל:

הולנד ידועה כמדינה קצת חריגה בגישתם של תושביה (בעיקר הנשים…) להריון ולידה. לא סתם אומרים כי הנשים ההולנדיות מאוד חזקות. חזקות פיזית ונפשית.

בעבר הרבה נשים ילדו לידות טבעיות, בבית, עם מיילדת – על הסדין בחדר השינה… כיום, מספר לידות הבית הצטמצם בצורה משמעותית. הסיבה לכך לא ידועה בוודאות. נוכל רק לשער שאולי זה בגלל הדור הצעיר שבא, אולי בגלל המודעות לבית החולים או ריבוי הסטודנטים לרפואה בהולנד, ואולי מפני שישנן יותר נשים ממדינות זרות החיות בהולנד.

לידה בבית נעשית פה תמיד בהשגחת מיילדת שהיא אישה שהוסמכה לכך מקצועית, עברה לימודים וסדרת התמחות במיוחד לשם כך. מיילדת עוסקת רק בלידות. היא אינה רופאה שעוסקת בתחומים נוספים ובכך היא מיומנת ביותר.

נשים שאינן חסידות הגישה ה"טבעית" ללידה ביתית, מתחבטות בשאלה האם לבחור ללכת למעקב רפואי אצל מיילדת או אצל רופא בבית החולים או רופא פרטי?

בעוד אנחנו  מגיעות מעולם בו אין ממש בחירה מודעת שכמוסכמה חברתית מיילדת היא אישה מספיק מקצועית ומיומנת לבצע מעקב הריון וליילד, מאשר רופא. בהולנד המצב קצת שונה וזאת מהסיבה הפשוטה שרופא הוא רופא להכל. אין רופא מומחה כמעט לכל  תחום ורופא לכאב גרון הוא רופא להריון,

מעקב הריון על ידי מיילדת יכול להיות חוויה שונה לגמרי. לטוב או לרע. אנו נוטות להאמין כי ברוב המקרים זה לטובה. הליווי אצל מיילדת מתקיים מתוך הכרה במרכזיותה של האישה וצרכיה השונים. מיילדת מעבר להיותה אשת מקצוע, היא גם אישה. אישה שיודעת להבין כי מולה נמצאת אישה עם רגשות, עם הורמונים שמשתוללים, אישה בהריון, על כל המשתמע מכך.

בפגישה עם מיילדת, במיוחד אם מדובר בהריון ראשון או הריון ראשון בהולנד, יש אפשרות לשאול את כל השאלות. ברוב המקרים יענו לכן על הכל, אבל לא לשכוח לציין זמן מוקצב לכך מראש.

המיילדת יודעת לתת את כל המידע הדרוש לגבי איך יולדים בהולנד ומהי השיטה. כיצד מזמינים מקום בבית החולים עבור לידה, מה תפקידה של המיילדת מרגע זה ואילך ואפילו תמסור דף הנחיות מסודר מה עושים במקרים שונים, מקרי חירום, ירידת מים, צירים בלילה (שאינם תכופים לכל 5 דקות), עם מספרי טלפון נגישים.

המקום של ארגון המיילדות בדרך כלל הינו מקום נעים, עם חדר המתנה מלא במשחקי ילדים. החדר עצמו אינו מאיים בכלל, יש מיטה עם מכשיר לשמיעת דופק העובר, לרוב אין מכשיר אולטרה-סאונד בנמצא, מכיוון שהמיילדות לא עורכות בדיקות כאלו (הן מוכשרות לכך אבל לא נהוג לעשות זאת כך).

מעקב הריון אצל מיילדת אינו בהכרח קובע כי אתן תלדו בבית. יתרונן הבולט של המיילדות הוא בכך שהן מלוות אתכן לאורך כל תקופת ההיריון, בכל דבר. הן האוזן הקשבת לכל בעיה, ובסופו של דבר הן גם מלוות אתכן באופן אישי לבית החולים אם תרצו, ויילדו אתכן שם. כך אולי זה יקל על מי מכן שרוצה את התמיכה האישית של מיילדת, אבל חוששת שמהלך הלידה יסתבך, ועדיין, מעדיפה להיות במקום מוגן עם מכשור ועזרים שיכול לתרום רבות במקרים מסוימים.

איך פונים למיילדת? איפה מוצאים אותן?

ארגוני המיילדות מונים בדרך כלל כארבע מיילדות לארגון. הרעיון הוא שיש מספר מפגשים במהלך ההיריון, למעשה הם כמעט מקבילים לכמות המפגשים (אם לא יותר) שעורכים עם רופאים בישראל. בכל חודש נערכת פגישה, בחודשיים האחרונים כמות הפגישות צפויה לעלות, עד שתגיעו לפגישה בשבוע או אפילו מדי יומיים. מכיוון שיש מספר מיילדות, בכל פגישה תפגשי עם מיילדת אחרת כדי שתכירי את כולן. בסופו של דבר, ביום הלידה, המיילדת שתהיה פנויה היא שתלווה אותך מפתח ביתך אל בית החולים או שהיא תיילד אותך בביתך. הכל לפי בחירתך האישית.

איך נרשמים?

תהליך הרישום לארגון המיילדות הוא פשוט: מתקשרים וקובעים פגישה. המיילדת או המזכירה תבקש מכן את כל הפרטים הדרושים, שלב ההיריון, פרטים אישיים ועוד. לאחר מילוי טפסים תכנסו לבדיקה ראשונה. בדיקה ראשונה למעשה היא בדיקת היכרות. במהלכה תשוחחו על מצבכן, תוכלו לשתף את המיילדת מהיכן אתן מגיעות ומה המנטליות אליה אתן רגילות בארץ מוצאכן.
בפגישה זו והלאה תוכלו לומר לכל אחת מהמיילדות אם אתן מעוניינות ללדת בבית חולים, אם אתן מעוניינות באפידורל, יש לציין זאת ואפילו תוכלו לבחור את בית החולים המועדף עליכן. במידה ואתן מעוניינות ללדת בבית, זה יותר קל: כי אז פשוט מתקשרים למספר החירום ברגע שמתחילים הצירים, עונה לכן מיילדת ומגיעה אליכן הביתה תוך זמן קצר.

להלן הפניות לשניים מארגוני המיילדות הקיימים בהולנד, הארגון הינו ארצי ולו סניפים שונים ברחבי המדינה:
קישורים:
knov
nvog

בזמן שפונים לחפש מיילדת, כדאי גם לפנות לאחת מהחברות שאחריות על הטיפול שתקבלי בבית לאחר הלידה.

מה זה טיפול בית?

בהולנד יש הטבה נוספת לאישה שיולדת, והיא עזרה גדולה במקום מגורי האישה מיום בו היא חוזרת לביתה. העזרה מתבטאת באחות מוסמכת שמגיעה הביתה, מסבירה ליולדת כיצד יש לטפל בתינוק (בהנחה שזה ילד ראשון), כיצד לערוך אמבטיה, מה טמפרטורת המים המוצעת, כיצד להניק (מצוין אם יש בעיות בהנקה), מודדת חום לך ולתינוק ואפילו מנקה את השירותים והאמבטיה כדי שיישאר סטרילי. הטיפול הזה ניתן בין 6-8 ימים בדרך כלל, תלוי בסוג הלידה (טבעית או קיסרי) ובסוג הביטוח שלך.
ההטבה הזו נקראת: AFTER CARE CENTER. כאשר נרשמים לארגון המספק עזרה מסוג זה, יש לומר שרוצים את סוג הטיפול הזה וכן לבקש חבילת לידה שתשלח לביתכן הנקראת בהולנדית: Kraamzorg.

בחביל הלידה יש סוגים שונים של תחבושות הגיוניות, תחתונים חד פעמיים ועוד אביזרים שיכולים לעזור לך בזמן לידה והתאוששות שאחריה. החבילה הזו ניתנת בחינם מכיוון שזה במסגרת הביטוח. כדאי לבקש מספיק זמן טרם מועד הלידה הצפוי (נניח חודשיים-שלושה) מכיוון שהחבילה שימושית ממש מיום הלידה והלאה. במקום לקנות בעצמך מוצרים מסוימים את מקבלת אותם בחבילה שתגיע בדואר ללא עלות.

חברת הביטוח הרפואי יכולה לספר רשימה של חברות במספקות את השירות. אתר לאיתור חברה לשירות אחרי לידה

לידה בבית חולים

בנוגע לבית החולים המצב קצת שונה: בהולנד לא ניתן להגיע לבית חולים ללא "הזמנת מקום". כאן נכנסת המיילדת לתמונה. היא אחראית ביום לידתך ליצור קשר עם בית החולים שאת מעוניינת ללדת בו, ולוודא שיש חדרי לידה פנויים. מה יותר קל מזה: המיילדת עושה את העבודה בשבילך. לחוות צירים מטורפים וגם להתקשר לבית חולים ולהמתין… זה נשמע כמו סיוט מתמשך.

מכיוון שבהולנד השיטה ללידה היא שיטת "הסרט הנע"… מי שיולדת משתחררת לאחר כמה שעות מבית החולים לביתה. אין מספר רב של חדרי לידה כמו בישראל ולכן חשוב לוודא שיש להם מקום עבורך. במקרים רבים אפשר לבקש, ולהתעקש להישאר ללילה בבית החולים ולרוב מאפשרים זאת.

מצד שני, שיטת ה"סרט הנע" גורמת לכך שבית החולים אינו גדוש בכמות של מבקרים בלתי פוסקת (כמו שנהוג בישראל), ועוזרת מאוד ליולדת להתאושש, בשקט. מי שמרגישות את ההבדל המובהק הן במיוחד יולדות שמגיעות לניתוחים קיסריים, ושוהות 5 ימי התאוששות בבית החולים. המקום שקט, לאחיות יש המון זמן לטפל בכל יולדת! מדי שלוש שעות מגיעות האחיות לוודא שהיולדת בסדר, שהתינוק בסדר. הן עוזרות, מטפלות, מאכילות ורוחצות. דבר שלא עושות האחיות בבתי החולים בישראל. פשוט אין להן זמן או יכולת לעשות זאת.

דבר נוסף, כתוצאה ישירה משיטת ה"סרט הנע", בבתי החולים בהולנד אין חדרי תינוקות כמו שישנם בישראל. לאחר הלידה, התינוק נמצא פיזית ליד מיטת האם. מניחים אותו בתוך מיטת אינקובטור קטנה מצוידת בשמיכות, בקבוק חימום*, פתק עם כל נתוני הלידה עצמה, וכך הוא שוכב לו בכיף ליד אמו.

למי שיולדת בהולנד יש סיכוי טוב להגיע לאחר לידה לחדר התאוששות פרטי. מכיוון שאין המון יולדות בבת אחת במקום, לרוב האישה נמצאת בחדר לבד ובמקרה פחות מוצלח של עומס משכנים שתי יולדות בחדר. מי שחוותה לידה בישראל יודעת שלהיות בחדר התאוששות לבד או יחד עם אישה נוספת אחת בלבד, זו חוויה שונה וטובה. אין רעש של מבקרים, יש לך את השקט שלך, את הפרטיות שלך, את יכולה לישון או להניק או להתפשט איך שבא לך מבלי לחשוב מי נמצא מסביבך.

לנשים שיולדות בניתוח קיסרי בהולנד זה יכול רק להועיל. מכיוון שיש להישאר בבית החולים חמישה ימים לאחר הניתוח, ותמיד עדיף כמה שפחות בלגן לידך. אם לוקחים בחשבון שלכל יולדת יש תינוק חדש, צווחני יותר או פחות, התינוק נמצא לידה 24 שעות משעות היממה. לא תמיד כיף לנסות ללכת לישון עם תינוק שבוכה בחדר. לא תמיד זה עוזר שתינוק אחד בוכה ומעיר גם את התינוק השני. בכך אוכל לסכם את היתרונות שבחדרי הלידה שבהולנד.

בדיקות במהלך ההיריון 

יש לזכור כי בדיקות הן חשובות מאוד, אך עם זאת, הכל צריך להיעשות בפרופורציה הנכונה. אפשר בהחלט לטוס לישראל לבצע את הבדיקות המשמעותיות, אם לא בטוחים שבהולנד זה מספיק מקיף וודאי. אך יש תמיד לזכור כי הרפואה בהולנד איננה פחות טובה אלא שהגישה המנטלית פה שונה לחלוטין. לכן, יש לשאול את כל השאלות העולות בדעתכן לגבי מעקב הריון ולידה, בין אם זה את המיילדת או הרופא, גם אם זה מרגיש לכן שאתן "מנדנדות" שוב ושוב. חשוב להרגיש בטוחות ומבינות מאשר לחוות חרדות או חוסר בהירות

רשימת בדיקות שחשוב לבצע במהלך ההיריון, מומלץ בישראל:

בדיקות סקר גנטיות

בדיקות שמומלץ לערוך טרם הכניסה להריון אם אפשר. לבדיקות אלו חשיבות רבה וזאת מכיוון שניתן לגלות בהן מספר של פגמים גנטיים העלולים לגרום למחלה ביילוד. הבדיקות אינן ממומנות על ידי קופות החולים באופן מלא, יש הסכמים שונים עם הביטוח הרפואי המשלים, יש לברר בקופה אליה אתן שייכות. בבדיקות יש חשיבות למוצאם של בני הזוג. יש מספר בדיקות גדולות יותר לערוך במידה ושני בני הזוג ממוצא אשכנזי. בבדיקות אלו יש לערוך גם בדיקת טיי זאקס: מחלה קשה שגורמת לפיגור שכלי, המחלה אופיינית יותר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי.

בכדי לברר את כל הפרטים ניתן לפנות ללשכות המכונים הגנטיים השונים הפזורים בבתי חולים ברחבי הארץ.

בדיקת סוג הדם

ניתן לבקש לערוך את הבדיקה גם בהולנד. הבדיקה נועדה לדעת מהו סוג הדם שלך, וכן את סוג ה- RH שלך. RH יכול להיות חיובי או שלילי וזה משמעותי ביותר בזמן לידה.

הסבר: לכל אדם, גבר או אישה יש או אין RH בדם. בעלי RH חיובי: נמצא גורם RH בדם. בעלי RH שלילי: בבדיקת הדם לא נמצא נוגד RH.

יש להצליב בין RH חיובי או שלילי של האם לזה של האב. לכן חשובה הבדיקה אצל האם קודם לכן. במידה ונמצא כי האם היא בעלת RH חיובי, אין כל בעיה ואין צורך בהמשך בדיקות או מעקב בעניין זה. במידה והאם בעלת RH שלילי, והאב חיובי, יש בעיה שדורשת מעקב וטיפול.

מהות הבעיה הינה במתן עירוי דם או בזמן לידה. בזמן לידה, דם האם מתערבב עם דם התינוק וזה יכול לגרום למצב קשה אצל התינוק. גופה של האם, בעלת RH שלילי, מזהה בזמן לידה גורם זר שהוא למעשה RH שהגיע מדמו של התינוק. גופה מתגונן ומתחיל לייצר נוגדנים נגד כדוריות הדם האדומות של התינוק. דבר זה עלול לגרום להרס כדוריות הדם האדומות של התינוק (במיוחד מהריון שני והלאה), ולמעשה משמעותו היא שהתינוק ייוולד עם בעיית אנמיה קשה, בעיות לב וכבד ועוד. במקרים קשים התינוק עלול למות מוות תוך רחמי. במקרים כאלו ניתן לטפל בבעיה בזמן ההריון על ידי מתן חיסון לאם. לכן, כדאי ביותר לברר בשלב מוקדם מהו סוג הדם שלך וכן סוג ה RH.

בדיקת סוכר בצום

בדיקה הנועדה לגלות מחלת סוכרת. נא להבדיל! הבדיקה לא מגלה סכרת הריונית (סוג ספציפי של סכרת העלולה להתפתח רק בזמן הריון). היא חשובה גם למי שיודעת שאינה חולת סכרת מכיוון שלעיתים ישנן נשים שאינן מודעות למחלתן, ובזמן הריון ההשלכות לעיתים בלתי הפיכות. יש להגיע לבדעקה בצום של לילה שלם לפניה. מהלך הבדיקה: שתייה של סוכר ענבים בכוס מים.
בהולנד לא נהוג לערוך בדיקה זו.

בדיקת שתן לתרבית

הינה בדיקה הנעשית עם שתן ראשון של בוקר. מטרתה לוודא כי אין זיהומים במערכת השתן. במידה ויש זיהום בשתן עלולה להתפתח מחלת כליות שמסוכנת מאוד בזמן הריון.

בדיקות שתן במהלך כל ההיריון

מדובר בבדיקות חלבון. בודקות את רמת החלבון בגוף. בהולנד ניתן לבקש לערוך אותן גם כן, אף על פי שלא נהוג לעשות זאת ולכן לא יציעו לכן.

בדיקת שקיפות עורפית

בדיקת אולטרא-סאונד פשוטה וחשובה, מתבצעת בין השבוע ה-11 לשבוע 13 ו-6 ימים. אין לבצע בדיקה זו משבוע 14 והלאה, מכיוון שלא יהיה תוקף לנתונים שיתקבלו. בדיקה זו בודקת את עובי פס הנוזל שמצטבר בעורפו של העובר. ככל שעובי הפס עבה יותר כך מניחים שיש סיכוי גדול יותר לתסמונת דאון. הבדיקה מתבצעת אצל רופא מומחה לבדיקות אולטרא-סאונד. זוהי בדיקה מקדימה לבדיקת סקר השליש הראשון.
בהולנד עושים גם כן בדיקה זו באותם שבועות (11-13). מגיל 36 עלות הבדיקה מכוסה בביטוח הרפואי, מתחת לגיל 36 – יש לשלם עבור הבדיקה.

בדיקת סקר השליש הראשון

בדיקת סקר השליש הראשון הינה שילוב של בדיקת השקיפות העורפית עם בדיקת דם זו. בדיקה זו נועדה לבדוק בצורה יותר מקיפה מהם הסיכויים לתסמונת דאון בעובר. זוהי בדיקת דם פשוטה שמבוצעת במכונים הגנטיים או אצל רופאים פרטיים או במכוני אולטרא-סאונד. את הבדיקה ניתן לערוך בנפרד מבדיקת האולטרא-סאונד אך אין לעשותה לאחר שבוע 13 ו-6 ימים.

את הערכים של הבדיקה יחד עם תוצאות האולטרא-סאונד וגיל האישה משקללים יחד ומגיעים לתוצאה הנכונה לבדיקה. תוצאה שניתנת לאחר מספר ימים מסיום הבדיקה. שקלול של הנתונים הללו יכול להביא לכ-85% לגילוי של תסמונת דאון או מומים מולדים אחרים.

התשלום לבדיקה זו הוא בנפרד, יש לבדוק בקופות החולים או בביטוחים המשלימים אם ניתן לקבל החזרים על הבדיקה. לאחר בדיקה זו יש לעשות את בדיקת התבחין המשולש- לא כדאי לוותר עליה!
בהולנד עורכים גם כן בדיקת דם בשבוע 10, ומקללים אותה עם השקיפות העורפית שנערכת בשבועות 11-13. בדיקת שקיפות עורפית זו נקראת בהולנד: Combination Test

בדיקת התבחין המשולש (חלבון עוברי)

את הבדיקה הזו עוברת כל אישה בהריון, מדובר בבדיקת דם ללא צום. הבדיקה מתבצעת רק במעבדות שיש להן אישור לבצע בדיקה זו. לעיתים, ניתן לבצע את הבדיקה בסניפי קופות החולים, אך לאחר מכן היא עוברת למעבדה מורשית להמשך טיפול. יש לתאם מראש תור לבדיקה זו וכן להביא את כרטיס מעקב ההריון וטופס מבדיקת האולטרא-סאונד. הבדיקה כרוכה בתשלום. יש לברר מהי העלות מכיוון שהיא משתנה לעיתים.

בבדיקה זו בודקים את רמת החלבון העוברי בדם. חלבון שמפריש העובר למי השפיר, השלייה והאם. את רמת ה-HCG ורמת ה UE3

שקלול של 3 פרמטרים אלו יחד עם גיל האישה מביא לגילוי של כ-70% מהעוברים בעלי תסמונת דאון.

על סמך בדיקה זו, הרבה נשים מחליטות לעבור או שלא לעבור את בדיקת מי השפיר לשלילת תסמונת דאון.

יש לזכור כי מדובר בבדיקת סקר, אשר אינה מנבאת ב-100% את התוצאה. תמיד יש להיוועץ ברופא או יועץ גנטי בנוגע לביצוע בדיקות מסוג זה.

בהולנד לא עורכים בדיקת חלבון עוברי.

בדיקת סקר לגילוי סוכרת

בדיקה המתבצעת משבוע 24 ועד 28. הבדיקה נועדה לגילוי סכרת הריונית. סכרת המתפתחת במהלך ההריון. הבדיקה אינה בצום.

סקירת מערכות מוקדמת וסריקת מערכות מאוחרת

שתי הבדיקות הינן בדיקות אולטרא-סאונד. מבוצעות אצל רופאים מומחים לאולטרא-סאונד. הבדיקות בודקות את התפתחות העובר: חלקי גופו, כמות מי השפיר. סריקה מאוחרת בודקת כמובן את כל האיברים הניתנים לצפייה שהתפתחו מאז הסריקה הראשונה. סריקה ראשונה מתבצעת בשבוע 13 ו-6 ימים עד שבוע 17 ו-4 ימים. עלות הבדיקה גבוהה ואינה מכוסה במלואה בדרך כלל על ידי הקופה. סריקה מאוחרת מתבצעת בין שבועות 23-25.

בהולנד סקירת מערכות נעשית בשבוע 20 – פעם אחת בלבד. לא עורכים שוב בדיקה מאוחרת. על מין העובר מבשרים בהולנד רק בשבוע 20 כאשר מבצעים בדיקה זו.

בדיקת מי שפיר

בדיקה שנועדה לגלות תסמונת דאון ומספר מומים נוספים. זוהי בדיקה השנויה במחלוקת. יש הטוענים כי היא מיותרת ואינה בודקת בהכרח את המצאות תסמונת דאון, אחרים טוענים כי היא חיונית ביותר.

בדרך-כלל, את הבדיקה עוברת מי שכבר ביצעה את בדיקת התבחין המשולש, ששקלל 3 נתונים עיקריים אשר בדקו אם לאישה יש סיכון גבוה או נמוך לשאת עובר עם תסמונת דאון.

בישראל, הבדיקה אינה נמצאת בסל הבדיקות ועלותה גבוהה. ניתן לשאול אם זכאים להחזר כספי את הביטוח המשלים.

ההנחה היא שנשים מגיל 35 חשופות יותר לסכנת המצאות תסמונת דאון, לכן, נשים הזכאיות למימון בדיקה זו הן נשים בגיל 35 ומעלה.

בדיקה זו מבוצעת אצל רופאי אולטרא-סאונד מומחים. יש להיוועץ ברופא טרם ביצוע הבדיקה.

בהולנד במידה ובדיקת השקיפות העורפית יצאה תקינה, ולפי המדדים ההולנדים בדיקה תקינה היא בהערכה של: 1:350, לא עושים בדיקת מי שפיר.

עלויות הבדיקה בהולנד

מי שזכאית לכיסוי מלא של הבדיקה היא רק אישה שתוצאות השקיפות העורפית לא יצאו תקינות. כלומר: מי שיש לה סיבה רפואית לערוך מי שפיר זכאית למימונה המלא. אחרת, יש לשלם באופן פרטי

קישורים נוספים

קישור נוסף עם מידע על הורות בהולנד.

למידע על עולם האימהות בהולנד, הסבר עלחבילת הלידה, טיפול בילד ועוד.

kraamzorgdewaarden

kraamenco

zuider-amstel

ארגון המציע קורס הכנה ללידה

אתר לחיפוש דולה תומכת לידה.

קורס הכנה ללידה בשפה האנגלית, קורס מותאם לזוגות

 

Avatar photo

מאמר מערכת

  • Sharon
    24/09/2014 at 20:24

    הי, תודה על כך המידע.
    אשמח לקבל מידע גם על טיפולי פוריות בהולנד…

  • Shira
    07/03/2019 at 00:04

    אם להגיד את האמת למדתי יותר בזכות המידע שנתתם פה.
    לגבי החווית ההריון ולידה שלי פה (בהולנד) ממש כמו שמתואר פה. היה מאוד אישי עם המיילדות והלידה היתה חוויה מקסימה בבית חולים. הרגשתי שרק אני שם וכולם דואגים רק לי.

  • No
    30/10/2020 at 23:47

    שלום,

    1. זה לגמרי לא נכון שבהולנד אין רופאים מומחים ויש רק רופא ״להכל״. אין אף מדינה מערבית בה קיים מצב כזה. זה במקרה הטוב חוזר הבנה מוחלט ובמקרה הרע הטעיה של הקוראים. שיכולה להביא לפגיעה באם והעובר.

    יש רופאי ורופאות עיניים ורופאי ורופאות אף אוזן גרון וגם גניקולוגים וגניקולוגיות. רוב רפואת הנשים מורכבת מנשים שיודעות בדיוק זה להיות אישה.

    רופאה מיומנת פי כמה וכמה לטפל במקרה חירום. הרבה יותר מכל מיילדת.

    2. ברור שיש סיפורים מקסימים על לידות ביתיות. זה קורה כאשר הכל הולך חלק, כשמשהו קורה, כדאי שיהיה רופא וחדר ניתוח במרחק של שתי דקות.

    3. הסיבה לכך שיש פחות ופחות לידות ביתיות היא אחת ויחידה- זוהי לידה מסוכנת מאד לאם ולעובר.
    חומר למחשבה.