הממונה הלאומי על המאבק באנטישמיות אדו פרדונר סבור שיש יותר מדי אנטישמיות אונליין ללא השלכות. הוא מעוניין לשפר את יכולת הענישה כנגד צורת אנטישמיות זו.
היום (יום חמישי) הגישה לפרלמנט שרת המשפטים דילאן יסילגוז זגריוס (Dilan Yesilgoz Zegerius) את תוכנית העבודה הראשונה של הממונה על המאבק באנטישמיות לשנים 2022 עד 2025. תוכנית העבודה בנויה על שלושה יסודות: ניטור ואכיפה, חינוך ומניעה, זיכרון והוקרה.
אדו פרדונר (Eddo Verdoner) מונה בשנה שעברה לתפקיד הממונה הלאומי למאבק באנטישמיות על-ידי הקבינט. היום הוא מציג את תוכנית העבודה שלו לפרלמנט ומתייחס בה לצורות אנטישמיות שונות. אחת מצורות האנטשימיות הקלאסיות היא תאורית קונספירציה שהיהודים מנסים להשתלט על ההולנדים. לדבריו ״אנטישמיות היא נגיף שמשפיע על יסודות הדומקרטיה שלנו״. במסגרת זו הוא מזהיר מפני תאוריית קונספירציה שהיהודים מנסים להשתלט על העולם – שהופצה אונליין על ידי ראש מפלגת FvD צ'רי בודה (Thierry Baudet).
הממונה מפנה למחקר של אוניברסיטת אוטרכט שהראה עליה משמעותית באנטישמיות ברשתות החברתיות. מהמחקר עלה שבשנת 2020 הסתובבו ברשתות החברתיות בהולנד כ-200,000 הודעות אנטישמיות. פרודנר מעוניין להתבסס על מחקר זה כנקודת מוצא למחקר שנתי שיתן תמונה אמיתית של האנטישמיות בהולנד.
עליה בדיווחים
הממונה אסף נתונים מארגונים שונים. במשרד המשפטים נרשמו בשנה שעברה 58 מקרי אנטישמיות, עליה של 38 מקרים לעומת 2020. במשטרה נרשמו 627 תלונות, כמעט חמישית יותר מהשנה הקודמת. בארגון סידי (CIDI – Centrum Informatie en Documentatie Israël) נרשמה עליה של 36 אחוזים בתקריות אנטישמיות לעומת השנה הקודמת.
פרודנר מבהיר שלא כל תקרית אנטישמית מדווחת. אחת נמטרות שלו היא להגביר את הנכונות לדווח, בין היתר על ידי הכשרת המשטרה והפרקליטות לזהות אנטישמיות ולתמוך טוב יותר בנפגעים.
מלחמה בשירים באיצטדיונים
בנוסף לניטור האנטישמיות הוא מתייחס לחינוך, מניעה וגינוי ככלים חשובים במאבק באנטישמיות. פרודנר סבור שיש לנקוט בגישה נוקשה יותר כלפי שירים אנטישמים במגרשי כדורגל. הוא קורא לעצירת תחרויות ולתמיכה באכיפה על-ידי המועדונים. ״הפזמונים הללו בעלי השפעה עמוקה בחיי בהיום-יום של אנשים וילדים, בבתי הספר ובמקומות עבודה״.
אולי יעניין אותך גם:
חקירה לגבי שלטון האימים של יו״ר הפרלמנט ההולנדי לשעבר
ריביות המשכנתאות שוברות שיאים ומה עם דמי השכירות?
חנות הפרחים שסידרה לי את הראש לחג
תגובות שליליות לחינוך בנושא השואה
פרודנר רואה במערכת החינוך מקור משמעותי למאבק באנטישמיות. הנתונים שלו מראים ש-12 אחוזים מהמורים להיסטוריה מקבלים תגובות שליליות לשיעורים בנושא השואה. לכן, הוא מייחס חשיבות לתמיכה במורים להיסטוריה באמצעות הכשרות נוספות ועוזרי הוראה. בנוסף, הוא מקדם פרויקטים לחינוך בנושא אנטישמיות במוסדות חינוך, מועדני ספורט, מוסדות תרבות ומקומות עבודה. הוא גם שואף להכשיר מורים לטפל בתקריות אנטישמיות.
הממונה מצביע גם על כך שחלק מן המהגרים המגיעים להולנד באים מארצות שבהן האנטישמיות נפוצה בתוכניות טלוויזיה. לכן חשוב שהמידע יהיה חלק מקורסי האינטגרציה.
לא מוכר ולא אהוב
הממונה מצביע על כך שהכרות עם היהדות היא אמצעי חשוב להתמודדות עם אנטישמיות. ״השואה גזלה מ-102,000 יהודים הולנדים את חייהם״. זה הביא לכך שיש פחות יהודים שיכולים לקדם את היהדות. לצערינו מה שלא מוכר הוא גם לא אהוב ולכן חשוב לתת תשומת לב להכרות עם התרבות היהודית.
לא מרגישים בטוחים
יש יותר ויותר סימנים לכך שיהדות הולנד, כולל הדור החדש, לא מרגישה בטוחה להפיץ בפומבי את הזהות היהודית שלה. כך למשל, קורה לא פעם שצעירים בבית הספר וברשתות החברתיות נושאים באחריות למעשיה של ישראל, ומודרים בגלל זהותם היהודית (ולא בגלל העדפתם הפוליטית). מגמה זו מפרה את הזכות הבסיסית להיות מי שאתה.
במכתבה לבית הנבחרים מדגישה השרה יסילגוז-זגריוס את החשיבות הרחבה יותר של מאבק בשנאת יהודים: "האנטישמיות מערערת את העיקרון החוקתי של השוויון, ועלולה להוביל לצורות של אפליה, דחיקה והקצנה. המאבק באנטישמיות הוא אפוא, בנוסף להגנה על המיעוט היהודי, הינו חלק מההגנה על המדינה החוקתית הדמוקרטית עצמה. שני המקרים הם באחריות החברה כולה".
תמונה ראשית: FotoRieth
