מפגש עם ראשת העיר אמסטרדם – פמקה הלסמה

אתמול (שני) התקיים מפגש בין ראשת העיר אמסטרדם, פמקה הלסמה, עם נציגים ונציגות מהקהילה היהודית והישראלית בעיר. השאלות שעלו והתשובות שענתה ראשת העיר בכתבה.

ראשת העיר פמקה הלסמה (Femke Halsema) נפגשת מזה שלושה שבועות עם נציגים וראשי קהילות שונים בעיר. גם כדי להרגיע רוחות וגם כדי להבין מהן התחושות של חברי הקהילות השונות בתקופה מתוחה זו. אתמול (יום שני) בערב, נערכה פגישה של נציגים מהקהילה היהודית והישראלית באמסטרדם. אנו מביאים לכם כאן סיכום כללי ולא רשמי של השאלות, התשובות והלך הדברים במפגש.

בפגישה השתתפו גם נציג המשטרה וחברים נוספים במטה הפעולה של העירייה. מטרת הפגישה היתה לשמוע את את נציגי הקהילות, להשתתף ולהבין את הפחדים ואת החששות שלהם. ראשת העיר ביקשה לשמוע את בקשותיהם והציפיות שלהם ממנה ומן העירייה. כ-40 איש השתתפו בפגישה שהתקיימה בביתה של ראשת העיר ב-Herengracht. הנציגים הישראלים היו: רונית עדן, נעמי ואן חלדר, ניר גבע, דניאל הירש שלגי שירה, אייל בזלת, ליאת וייסבורט, מיכל שלגי הירש, שחר אלגריסי, וגם נציגי דאצ'טאון לימור לוי ושלום צוקרמן.

הלסמה פתחה בגינוי של התקפות הטרור של חמאס בישראל והבנה רבה לתחושותיהם וחששותיהם של תושבי העיר היהודים והישראלים, לכן ביקשה להיפגש. מטרת הפגישה עבורה, היא אמרה, היא בעיקר להקשיב ולענות על שאלות.

חופש הביטוי ותגובות ראשת העיר לביטויי שנאה

שאלות רבות נשאלו לגבי תגובות העירייה, וראשת העיר עצמה, לאירועים אשר נתפשים כמאיימים ופוגעניים. בין השאר הוזכרו קריאות בהפגנות כמו "מהנהר אל הים פלסטין תהיה חופשית", פוסטים מאיימים ופוגעניים במדיה החברתית כמו דגל ישראל שמגן הדוד בו הוחלף בצלב קרס, כתובות גרפיטי וכדומה. דרישה שעלתה מן המשתתפים היא לתגובה ברורה ומידית, ולאפס סובלנות כלפי ביטויים ואירועים מאיימים.

תשובתה של הלסמה לשאלות אלה היתה ברורה ומנומקת – אם כי לא תמיד קלה לקבלה. בכל התשובות שלה לשאלות מסוג זה ובגישתה הכללית, הלסמה הראתה שהיא מודעת לחומרת הבעיה ולפחד והחששות שהם משרים על היהודים והישראלים. ניתן לחלק את התשובה שלה לשלושה חלקים:

1. עבירה על החוק תיענה בתגובה מידית ונחושה. כאשר יש אירועים כאלה יש לדווח עליהם מיד. דעו שאנחנו פועלים גם מאחורי הקלעים, היא אמרה בחיזוק מנציג המשטרה. ולעיתים גם לאחר מעשה – כמו במקרה של קריאות לא חוקיות שנקראות בהפגנות. אנחנו עוקבים גם אחרי התלונות לגבי אנשים שמצלמים בתי יהודים. זה לא חייב להיות בניגוד לחוק כדי שנעקוב אחרי זה וננסה לטפל בזה.
2. חופש ההפגנה והביטוי בהולנד מעוגנים היטב בחוק ובחוקה. בברלין ובפריז ראשי העיר יכולים פשוט לבטל הפגנות ולאסור על קריאות מסויימות, אמרה הלמסה, ונשמעה כמעט מקנאה. אבל הולנד היתה מאז ומתמיד מדינה שבה חופש הביטוי זוכה לפרשנות רחבה ביותר. זהו לא החוק באמסטרדם היא הדגישה, אלא במדינה. לראשת העיר אין כל השפעה עליו והיא חייבת לציית לחוק. הקריאות כמו "מהנהר אל הים" קיבלו אישור מפורש מבית המשפט (כיוון שאפשר לפרש אותן בדרכים שונות). נציג המשטרה שהשתתף בפגישה הוסיף, כי אפילו הפוסט בפייסבוק שבו דגל ישראל הוחלף בצלב קרס זכה לאישור. בכל המקרים האלה ידיהם כבולות. זה מפחיד, היא אמרה, אבל זה המצב. אני לא מאשרת את זה כי אני רוצה להיות פוליטיקלי קורקט ולא כי אמטרדם היא "עיר סובלנית", אלא כי זה החוק. העירייה אינה יכולה לאסור על דברים אשר מותרים בחוק. היא יכולה רק לעקוב בדריכות אחרי האירועים האלה ולשמור שהם אינם גולשים לעבירה על החוק.
3. ראשת העיר והעירייה יכולה להביע את דעתה לגבי אירועים כאלה, ולהבהיר שהם מסוכנים ואינם מקובלים עליה בשום אופן. במקרים רבים היא עושה זאת – כדי להבהיר לצדדים השונים שהיא שומעת אותם ומודעת לתחושותיהם. אולם השיקולים במקרים האלה הם מאד מורכבים ורגישים, וצריך לחשוב על התוצאה. אולי מה שבארץ מתכוונים כשאומרים שצריך להיות חכם ולוא דווקא צודק. לעיתים כאשר ראשת העיר מבהירה שקריאה מסויימת אינה מקובלת עליה, היא דווקא גורמת לאוכלוסיות מסויימות בעיר (שאינן מאוהדיה) להגביר קריאות אלו. זה מה שקרה עם האמירה "מן הנהר אל הים". דוגמה נוספת היא ההנפה של דגל ישראל על בניין העירייה. הלסמה לא אמרה שזו היתה טעות, אלא ציינה שזוהי החלטה מורכבת ורגישה שלפעמים מובילה לאפקט הפוך ממה שאנו מנסים להשיג. הגישה שלה הסבירה היא להמשיך ולהבהיר לשני הצדדים שהיא שומעת אותם, מבינה את תחושותיהם וקשובה לצרכים שלהם. אך עליה להתנהל בזהירות רבה.

אולי יעניין אותך גם:

החמ״ל בהולנד, מה עושים ואיך מצטרפים?
זו לא רק שנאת ישראל, זו שנאת היהודים
נצפו בקהילה: מפסח ועד ליום העצמאות, כל האירועים
לכל הכתבות על המלחמה בישראל

שימוש במונחים כמו פשעי מלחמה, הפרה של זכויות אדם והדין הבינלאומי

אחד המשתתפים פנה במילים ברורת וקשות אל הלסמה ואמר לה: "עלייך להיות זהירה ביותר במילותייך. יכולה להיות להם השפעה שלילית על קהל השומעים, ואף לעודד אלימות. כאשר את מדברת על ישראל כמבצעת פשעי מלחמה, אנשים יכולים לפרש זאת כאישור לאלימות."

הלסמה אמרה שלדעתה היא לא עשתה שימוש במונח פשעי מלחמה. חלק מהנוכחים טענו שהיא אכן השתמשה גם במושג הזה. תשובתה היתה ברורה ולא קלה לעיכול עבור יהודים וישראלים: אמסטרדם היא עיר שעבורה החוק הבין-לאומי חשוב מאד, היא הדגישה. אני משקפת בדברים אלה את הדעה של רבים מאד מתושבי העיר שעבורם החוק הבין-לאומי הוא מעל לכל (היא לא אמרה זאת בפירוש אולם נראה שזוהי לפחות חלקית גם דעתה שלה). אם לא אומר זאת, הוסיפה, רבים ירגישו שאני לא מייצגת אותם נאמנה, ויותר מכך, אני אאבד את האמינות שלי אצל קהלים רחבים. לכן חשוב לי לאמר גם את זה – אך מיד להבהיר באופן נחרץ שאסור להאשים יהודים בהולנד או לקשור אותם לטענות האלה. הנוכחים הבהירו לה שזה כולל גם את הישראלים בעיר. היא תיקנה את עצמה ונראה שהיא לא ממש מתייחסת בנפרד לשתי הקבוצות הללו. אני גיניתי באופן גורף ונחרץ את פעולות החמאס ואמשיך לעשות זאת, אמרה, אבל אני חייבת להבהיר גם שבכך אני לא בהכרח מסכימה עם פעולות ממשלת ישראל.

אנחנו מפחדים

רבים מהנוכחים ניסו להעביר לראשת העיר את הפחד הגדול שחשים היהודים והישראלים במצב הנוכחי. בתי ספר נסגרים, אירועים מתבטלים, הורים חוששים לשלוח את ילדיהם לביה"ס, אנשים מסירים סממנים יהודיים ומשנים את השם שלהם באפליקציית 'אובר' שלא ידעו את שמם וכתובתם. המעבר מקריאות למעשים יכול לקרות ביום אחד. נשאלה גם השאלה – האם אתם עוסקים גם כיצד למנוע את האירוע הבא, ולא רק כיצד להגיב לאירועים שקרו?

הלסמה ונציג המשטרה הבהירו שהם מודעים מאד לתחושות של היהודים והישראלים בעיר. אנחנו מרגישים גם כן את ההתעוררות בקהילה המוסלמית. מצד אחד, מדובר גם בהצטברות של זעם ושל תחושה של זעם כללי ותחושה של אזרחים סוג ב' שעכשיו מוצאת ביטוי בעקבות האירועים האחרונים. מצד שני, היא ציינה, מעולם היא לא חשה בעיר תמיכה גדולה כל כך בעניין הפלסטיני כמו עכשיו. אנחנו עוקבים ומקשיבים ומחפשים פתרונות לבעיות האלה.

חשוב מאד מאד לדווח על כל אירוע, הם חזרו והדגישו. הלסמה שמעה רק בשיחה הנוכחית על ביטול של אירוע תרבותי (פסטיבל סרטים) מטעמי ביטחון, ונראה היה שהיא ממש כועסת. אני מבקשת ממכם לא לבטל אירועים בלי לדבר איתנו – העירייה חייבת לדעת על כל החששות והסימנים כדי לפעול בצורה הטובה ביותר. אנחנו עובדים גם על מנת למנוע רדיקליזציה. ישנן יוזמות רבות של שיתוף פעולה בין קבוצות של יהודים ומוסלמים. נציגת העירייה סיפרה על יוזמה כזאת שנקראת 'יאללה' ועובדת בהצלחה. לפעמים זה מרגיש כמו טיפה בים אבל זה חשוב ועובד בכיוון הנכון ואנחנו ממשיכים. יש גם אימאמים שמדברים נגד אנטישמיות.

הרבה מחמאות לעירייה ולראשת העיר – ואיך ממשיכים מכאן

רבים מהדוברים פתחו בדברי שבח (לפני שהציגו את שאלותיהם הנוקבות) לראשת העירייה, גם על דבריה בהזדמנויות שונות מאז אירועי השבעה באוקטובר וגם על עצם קיום המפגש הזה ומפגשים אחרים עם נציגי הקהילות. איך נמשיך מכאן? היא שאלה את הנוכחים.

עלו שתי הצעות עיקריות. הקמת קבוצה מצומצמת יותר שכל חבר בה מייצג קבוצה גדולה יותר בקהילות השונות, אשר תיפגש אחת לכמה זמן עם ראשת העיר. או הקמת קבוצות ייעודיות לכל אחד מהנושאים שהועלו – ביטחון, חינוך, תגובות לאירועים וכדומה. ראשת העיר הבטיחה לעדכן את הנוכחים כיצד היא מתכוונת להמשיך את הקשר, לאחר שתתייעץ עם אנשי הצוות שלה. היא מינתה גם אשת קשר לנושא והעבירה כתובת מייל שבה ניתן להעביר מיד תלונות, בקשות או הצעות

אחרי האירוע שוחחו כמה מאיתנו בנפרד עם נציג המשטרה ונציג העירייה. לדבריהם – לעיריית אמסטרדם ולרשויות אכיפת החוק, המשטרה והפרקליטות, ברור לחלוטין שבאחריותם לשמור על בטחונם של היהודים והישראלים החיים כאן, וכי עליהם להבטיח שחיי התרבות, החינוך והחברה של הקהילות היהודיות והישראליות ימשיכו כסדרם.

אנחנו בדאצ'טאון נמשיך לעקוב ולרכז את הדיווחים ולהעביר אותם לנציגים ולראשת העיר. אז תמשיכו לעדכן אותנו ולהעלות הצעות להתמודדות עם המצב המדאיג שבו אנחנו מצויים.