מפגין פרו-פלסטיני בכיכר דאם יועמד לדין בגלל 'דגל התיקנים'
המפגין, רוברטו- וילם ואן נורן, כבר שנים מפגין על הקלנועית שלו בכיכר דאם כנגד מה שהוא מגדיר כדיכוי והתעללות בפלסטינים על ידי ישראל. חילופי דברים בהפגנותיו גוררים ויכוחים, מריבות ולעיתים אף מהלומות.
עד כה חסו פעולותיו תחת הגנתו של חופש הביטוי. כעת לראשונה, ננקטים כלפיו הליכים. מה שהטה את הכף היה שהוא הציג בכיכר הדאם דגל ישראל ובו במקום מגן דוד היה תיקן.
אולי יעניין אותך גם:
קנצלרית גרמניה: ״לעולם לא נשכח שהולנד הגיע אלינו. תמיד נהיה אסירי תודה״
הסבתא הגיבורה שלי
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות,עדכונים שוטפים
מיכאל יעקובס, בן לניצולי שואה, רואה במה שמכונה עכשיו 'דגל התיקנים' אנטישמיות לשמה והגיש תלונה בנושא. ״בזה אתה אומר: יהודים הם אנשים רעים, מזיקים שצריך להשמיד. זו קריאה לאלימות״.
יעקובס התלונן במשטרה על ההפגנות האנטישמיות לכאורה בכיכר דאם כבר כ-50 פעמים וכ-50 פעמים תלונותיו נסגרו ולא ננקטו הליכים בעקבותיהן מאחר והפגנה כנגד המדיניות בישראל מוגנת על ידי חופש הביטוי.
הפעם כן ננקטו הליכים לאחר הפעלת לחץ פוליטי וחברתי מתמשך על ידי יעקובס והודות לחוות דעת משפטית שהוגשה וייצוגו מול הפרקליטות על ידי עורכי דינו. הפעם, לדעת הפרקליטות, יהודים כעם, ובאופן תקדימי ישראלים כקבוצת אוכלוסיה, מופלים לרעה על ידי דגל התיקנים.
זה נכון לכאורה גם למצב בו הוחלף מגן הדוד בצלב קרס.
הרשעה בגין העלבת קבוצת האוכלוסיה היהודית כמו גם הישראלית, תואמת את המדיניות והפרשנות המשפטית שיושמו בהעמדתו לדין ובהרשעתו התקדימית של חירט וילדרס בגין הצהרות ה״פחות מרוקאים״ שלו, מסביר עורך הדין רוני אייזנמן המייצג את יעקובס.
בית המשפט קבע, במקרה של וילדרס, שמדובר בהעלבת קבוצה כאשר הערך העצמי של גזע או קבוצת אוכלוסיה נפגעים. עורך הדין אייזנמן יבקש מהשופט להטיל קנס על ואן נורן ולחייבו בתשלום פיצויים ליעקובס.
הפיצויים הנדרשים הם סימליים בלבד ומטרתם ליצור הרתעה בעזרת הפגיעה בכיס העבריינים וכן להביא להכרה משפטית בפגיעה האישית בקורבן.
הליכים משפטיים
ואן נורן מואשם בעבירה פלילית של העלבה קבוצתית שעונשה המירבי שנת מאסר וקנס של עד 8,700 אירו. העונשים יכולים להיות כבדים יותר בגלל החזרה על העבירה ובגלל האלמנטים האנטישמיים שבה. בנוסף, יכולים השופטים כחלק מההליך הפלילי לפסוק פיצויים לקורבן.
ביום שישי התקיים בבית המשפט באמסטרדם דיון בנושא דגל התיקנים בלבד, בפני ערכאה מורחבת של 3 שופטים. הדיון נמשך 7 שעות ופסק הדין יינתן בעוד מספר שבועות.
הצוות המשפטי של יעקובס שומר לעצמו את הזכות לדרוש מהפרקליטות להעמיד את ואן נורן לדין בגין עבירות נוספות כגון, הדגל עם צלב הקרס.
גבול שנחצה
דגל התיקנים משך גם את תשומת ליבם של חברי מועצת העיר, ״הגבול של חופש הביטוי נחצה כאן״, אמר חבר CDA דידריק בומסמה.
ואן נורן אמר למשטרה שהוא הוריד את תמונת דגל התיקנים מהאינטרנט. לדבריו הוא תומך במטרה הפלסטינית, ״אני דואג לזכויות הפלסטינים. אני רוצה להגיד למישהו ״לך …״, אם אתה פוגע בי, אפגע בך בחזרה״.
הוא אומר שאינו שונא יהודים, רק את המדיניות הישראלית נגד הפלסטינים.
״הם רואים בי יהודי בעייתי״, אומר יעקובס, ״אבל אני דור שני לניצולי שואה, אנחנו עדיין חיים עם הכאב היומיומי שירשנו מהורינו. ׳חמאס, יהודים לגז׳, ׳סרטן- יהודי, אתה כמעט מתרגל לזה בהולנד, אבל לראות תיקן על דגל ישראל היה הלם גדול.
צריך גם לחשוב על תיירים ישראלים שמגיעים להולנד כי הם חושבים שזו מדינה סובלנית. זו ממש התקדמות שהפרקליטות מעמידה אותו לדין מיוזמתה״.
מקור: De Telegraaf
הסאה של המוסלמים גדשה: ננטשנו לבד במערכה
למוסלמים בהולנד נמאס לאחר סדרת איומים ואלימות כנגד מסגדים. הם דורשים שהפוליטיקאים יתייחסו לבעיה ברצינות. לקראת הרמאדן, לפחות 15 מסגדים בהולנד קיבלו איומים ומכתבים פוגעניים.
בתחילת אפריל הגיעו מכתבי איומים למספר מסגדים בהולנד, על המעטפות היה כתוב ״מתנת פסחא לבכיינים בחברה״. באותו זמן הוצת גם מסגד בבניה בחאודה.
״אלו כבר לא תקריות, זו בעיה מבנית״, אומר החוקר רומר ואן אורדט העוסק בניטור אפליית מוסלמים.
מוסין קוקטס, מהארגון המקשר בין המוסלמים לממשלה טוען שיש לנקוט באותם אמצעים הננקטים במוסדות יהודיים, כלומר יותר הגנה ויחס יותר רציני לתלונות. למצוא ולהעניש את האשמים״.
מדי שנה מדווחות 20 עד 80 תקריות, אך לדברי ואן אורדט זה רק קצה הקרחון. ״הרבה מסגדים לא מדווחים על כך כי הם חוששים מהתגובות או שהיה להם ניסיון גרוע עם המשטרה״.
״ננטשנו לבד במערכה״, אומר פאריז אקועה, יו״ר המסגד עומר איבן אל קאטאב באלמירה. לאחרונה הוא קיבל מכתב שבו נאמר ש״יש להרעיל את כל הטורקים והמרוקאים בגז״.
הוא מאשים את העירייה שאין שמירה גלויה על המסגד שתתן למבקרים תחושת בטיחות. עיריית אלמירה אמרה שכן היה פיקוח נוסף על המסגד.
הקהילה היהודית תומכת בדרישה. רוני נפתנאל, יו״ר המרכז להסברה יהודית, דורש הצהרה ברורה מהקבינט.
״זה יהיה טוב מאד אם ראש הממשלה או שר המשפטים יבקרו במסגד ויאמרו: זה לא יתכן, זה אסור, אני תומך בקהילה״.
לדברי מנהיג מפלגת דנק, פריד עזרקאן, עמיתיו בהאג נטשו את המוסלמים. הוא אומר שכבר ביקש, פעמים רבות, דיון לגבי האיומים כלפי המסגדים, אך לא קיבל תמיכה מספקת בבית הנבחרים.
״אם זה היה קורה בכנסיה או בבית כנסת, עמיתי יעמדו בתור לדרוש דיון״, אומר עזרקאן, ״אני רואה שזה לא קורה עם מוסלמים ואני חושב שזה שערורייתי״.
נפתנאל מהמרכז להסברה יהודית מסכים איתו, ״אני חושב שהפוליטיקאים שקטים מדי ומפנים את מבטם״.
ביוזמת דנק, יאורגן שולחן עגול בהשתתפות מנהלי מסגדים ומומחים בפגרת בית הנבחרים, VvD הצטרפה ליוזמה.
מקור: NOS
תגובות קשות לפוסטר יום השחרור של מפלגת הפורום לדמוקרטיה
יו״ר בית הנבחרים, ורה ברחקאמף, סיפרה לטלחרף שהיא מתכוונת להציע ביקור שלהם באשוויץ עם תום משבר הקורונה. ביקור כזה, עם משלחת גדולה, היה מתוכנן לשנה שעברה אך בגלל מגבלות הקורונה הוא בוטל.
״הביקור באשוויץ תוכנן כחלק מחגיגות 75 שנות חירות. לרוע המזל הביקור לא התקיים בגלל משבר הקורונה״ הסבירה היו״ר. ״ברגע שהמצב יאפשר זאת, אני בהחלט אגיש את ההצעה שוב, כדי שנוכל לראות האם וכיצד נוכל לארגן ביקור באשוויץ״.
יו״ר CIDI , חנה לודן, פנתה לברחקאמף בבקשה שתחזיר את הביקור לסדר היום: ״מודעות להיסטוריה שלנו היא משימה מתמשכת, גם לנבחרינו מסתבר״.
קריאתה באה בעקבות פוסטר של מפלגת הפורום לדמוקרטיה לקראת יום השיחרור, שפורסם ברשתות החברתיות. בפוסטר כתוב: ״ב-5 במאי אנו מציינים 75 שנות חירות 1945- 2020״.
וליד השנה 2020 מופיע צלב המתים. בנוסף,
הטקסט המלווה את הכרזה ברשתות החברתיות (פייסבוק למשל): ״מאז מרץ שנה שעברה, החופש עבורו נלחמו אבותינו, מוגבל יותר ויותר. לכן ב-5 במאי אנו זוכרים ועומדים יחד עבור החירות״.
בכך מוחה המפלגה כנגד מגבלות הקורונה. לודן הגיבה, ״זה לא במקום. הם לא מבינים את ההבדל בין מלחמת העולם השניה לבין עכשיו. זה בלתי ניתן להשוואה.
אני חושדת בפורום לדמוקרטיה שהם מחפשים סנסציה כדי לחדד את המסר״.
מסיבה זו, הפוליטיקאים בהאג מתלבטים בשאלה האם זה הגיוני להגיב שוב ושוב להצהרות הפורום לדמוקרטיה. הוגו דה יונג, ״שר הקורונה״, אמר, ״ראיתי את הפוסטר וזו טעות מכל כיוון אפשרי. יחד עם זאת, כל תשומת לב מגבירה את זה. לכן בואו לא ניתן לזה יותר מדי תשומת לב״.
הפוסטר גרר תגובות רבות בגלל סמיכות הפרסום ל-4 במאי. צ׳רי בודה, מנהיג הפורום לדמוקרטיה, אינו רואה את הפסול בכך, ״במשך שנים מתנגדינו מנצלים מלחמות לצרכים פוליטיים, כדי לדחוף להגירה המונית, פנטזיות כוח אירופאיות ואומנות מודרנית.
עכשיו אנו מציעים: ב-5 במאי, בואו נחשוב על החירויות שאיבדנו ב- 2020 וב-2021, זה אסור? זו צביעות.
