איך נעזור לילדינו להבין את המצב בישראל?

לישראלים רבים הגרים מחוץ לישראל יש ילדים המזהים את עצמם כישראלים (ולרוב גם כיהודים), לפעמים אפילו אם לא נולדו בארץ ומעולם לא גרו בה.

ימים קשים כמו אלה בהם אנו שורים עכשיו, מביאים עמם התמודדות עם השאלה כיצד לתווך להם את המצב, וכיצד נתמוך בהם בהתמודדות עם בני כיתתם וילדים אחרים בבית הספר, אשר חלקם עשויים לשאול אותם שאלות במקרה הטוב, וחלקם עלולים אף להציק ולגדף אותם במקרה הרע.

ראשית עלינו לזכור את הכלל הבסיסי ביותר: לתווך לילדים לפי גילם ויכולת ההבנה שלהם.

אם אתם יודעים שהילדים שלכם כבר שמעו, גם אם בחצי אוזן, מה קרה, תמיד כדאי לשאול מה הם שמעו? מה הם יודעים? ומשם לנהל את השיחה. לפעמים ילדים יודעים הרבה מעבר למה שנדמה לנו, ולפעמים הם מדמיינים מעבר למציאות. לכן חשוב לבדוק ולספר את האמת מותאמת לגילם.

מה נגיד?

לילדים מאוד צעירים נסביר שיש סכסוך/מריבה בין ישראל לאנשים שרוצים ברעתה.
לילדים בוגרים יותר אפשר להסביר את סיבת הסכסוך עצמו, ולהסביר שארגון טרור הצליח לחדור לישראל ולהפריע את מנוחתם של התושבים הקרובים לגבול עם רצועת עזה, חלקם נהרגו או נפצעו וחלקם עוד לא ניתן לדעת מה גורלם.

בני הנוער כנראה כבר הסתובבו ברשתות החברתיות מספיק כדי להבין ואף להיחשף לתמונות ולסרטונים הקשים. דברו איתם בכנות. שאלו מה הם יודעים, וספרו מה שאתם יודעים. התמקדו בעובדות אבל אל תכבירו מעבר. המנעו מתיאורים גרפיים מידי, והמליצו להם שלא להיכנס לרשתות, ושהדברים שרואים שם הם פרובוקטיביים במכוון.

• הזמינו אותם לבוא ולשאול אתכם את השאלות שוודאי יעלו גם אחר כך. תמיד עדיף שנהיה אלה אנחנו ההורים שעונים, ושלא ישמעו דברים מבחוץ.
• תמיד חשוב לדבר ברוגע. לשאול מה הם מרגישים. לא לשפוט ולא להקטין רגשות. לזכור שאנחנו פה כדי להכיל ולתמוך בהם.
• זה בסדר ואף רצוי לספר כיצד אנחנו מרגישים ולהראות את קשת הרגשות והתחושות.
• זכרו כי חיבוקים וכל מגע פיסי מאד מרגיעים. אפשר גם לתרגל נשימות וכל שיטת הרגעות אחרת יחד.

אולי יעניין אותך גם:

"אושפיזין": הסוכות חוזרות לרחובות אמסטרדם
אוקטובר בהולנד: פסטיבלים, ריקודים, עיצוב ופרחים
שירים מכאן: על הכל שורה הברכה / טייפון

סביר ביותר שבימים אלה הילדים שלנו יחשפו להרבה מאד ביקורת מילדים בשכונה, בחוגים ובעיקר בבתי הספר. הם נחשבים כרגע למייצגים הרשמיים של ישראל, ובעל כורחם אף ל'מומחים' לענייני הסכסוך והמדינה, והדבר הזה עלול להיות מאד לא נעים, בעיקר במקומות בהם ישנה אוכלוסייה רבה של שונאי ישראל ואף אנטישמיים.

הנה כמה דברים שיכולים להקל על הסיטואציה בה הם נמצאים:

עצות מה על הילדים לעשות וכיצד להתנהג

• להסביר לילדים שלנו שהם אינם המייצגים הרשמיים של ישראל, ולא שגרירי ההסברה שלה.
• להנחות אותם שאם מישהו בא ומדבר איתם על הנושא, שיגידו שהם לא רוצים לדבר על זה, כי זה שהם ישראלים לא אומר שהם חלק מהסכסוך.
• משפט שעוזר מאד הוא: אנחנו ילדים ואנחנו לא מתעסקים בדברים האלה.
• עוד משפט שעוזר: אנחנו אמנם ישראלים, אבל אנחנו גרים פה, לא שם.
• לבקש ולדרוש שלא להמשיך לדבר על הנושא. ממש כמו תקליט שבור: "אני לא מדבר/ת על זה. נקודה". לחזור על זה שוב ושוב.
• בשום פנים ואופן לא לענות ולא לנסות להסביר. זה רק ילבה את המצב ואת ההקנטות.
• בכל מקרה של הקנטה או חלילה אלימות מילולית או פיסית, ללכת מיד לדבר על זה עם איש צוות.
• בשום פנים ואופן לא להתעלם. תמיד לבוא ולספר למבוגר האחראי וגם בבית.

קשר עם המוסד החינוכי

הקפידו על קשר עם בית הספר:

• אנחנו מציעים להקדים תרופה ולפנות כבר היום לבית הספר. לכתוב אימייל שמסביר שאתם מודעים לכך שהרוחות והקולות יתחממו בין התלמידים, ושיהיו מי שיציקו לילדים שלכם גם בבית הספר וגם מחוצה לו ובהפסקות.
• להגיד שאתם בטוחים שהצוות ידע לתמוך בילדים שלכם, אבל שאתם מבקשים שישימו לב שבעתיים לכל מילה, הערה, ואף מגע בין הילדים שלכם לילדים אחרים שהם יודעים שעלולים להציק לילדים שלכם.
• זה כולל את המרחב הבית ספרי כולו: בכיתה, בהפסקות, בדרך לשירותים וביציאה הביתה.
• בקשו שיידעו את הצוות כולו. לא כל מורה שנכנס לכיתה או כל מי שאחראי בהפסקות ידע שילדיכם ישראלים, בקשו שיקפידו שכולם ידעו ויהיו ערניים.
• הזכירו בעדינות שבית הספר אמור להיות מרחב מוגן וחף מפוליטיקה.
• בקשו מהמורים האחראים להיות ערניים במיוחד לשיח שעלול להתפתח מהשיח היומי אחרי שהילדים יצפו במהדורת החדשות לילדים בכל יום. סביר מאד שהנושא ימשיך ויעלה בימים הקרובים בכתבות של Nieuwsbegrip

• גם אם הילדים שלכם הולכים או רוכבים באופניים בעצמם לבית הספר, שקלו ללוות אותם או לקחת אותם בימים הקרובים. הנוכחות שלנו חשובה גם להרגשה שלהם שאנחנו שם עבורם, אבל גם לתת מסר לילדים אחרים שלילדים שלנו יש גב ויש מבוגר אחראי בסביבה.
• אם הילדים נוהגים להסתובב בשכונה לבד, עודדו אותם להיות עם חברים, ואם מישהו בא להציק להם, לחזור הביתה ושוב, לא להיכנס לוויכוחים.
• אם אתם מרגישים שיש צורך, ידעו גם מדריכים בחוגים על המצב הרגיש.
• דברו עם ההורים האחרים. כתבו בקבוצות הוואטסאפ או הפייסבוק שאתם מודעים למצב הרגיש, וכפי שאתם מנחים את הילדים שלכם שלא לדבר על המצב, כך אתם מצפים מההורים שאחרים להנחות את ילדיהם. אל תתביישו לעשות את זה. ברבה מהמידע שילדים יקבלו והגישה איך להתנהג מגיעה מהבית. שיח פתוח כזה עשוי מאד לעזור.

שנדע כולנו ימים שקטים וטובים יותר.