בית קטן במדבר

תוכן מקודם

בדרך ממצפה רמון לשדה בוקר יש בעיקר קילומטרים על קילומטרים של ישימון מצהיב. כך, ככל שמדרימים על כביש 40, הציביליזציה פוחתת והנגב מתגלה במלוא הדרו השומם. מישוריו הצהובים והסדוקים נפרשים עד קצה האופק ובמרחק הצוקים המרשימים והקירחים של המכתש. אולם דווקא שם, לצד תחנת אוטובוס גלמודה באמצע הלא כלום, הוקם כפר הנוער של בית השנטי. המדובר בקומפלקס יפהפה המשתרע על פני 540 דונם של מבנים צבעוניים ונעימים בעיצוב אוריינטלי, מגרשים ירוקים ומים זורמים. נווה מדבר של ממש שלא רק מפיח חיים בשממה, אלא גם בנפשותיהם הצעירות והדואבות של בני נוער בסיכון שברחו מבתיהם ודווקא בלב המדבר מצאו בית, משפחה ומעל הכל תקווה.

אחת מילדיה הרבים של משפחת בית השנטי היא אלכס. אלכס (בת 20.5) הגיעה לבית השנטי בגיל 15, ילדה עדינה ושברירית. היא הייתה בין חמשת הילדים הראשונים שהגיעו לבית השנטי במדבר, ושהתה בו כשלוש שנים. אלכס נולדה למשפחה חרדית, ומגיל 3 עד גיל 12 עברה פגיעה מינית על ידי אביה וגילוי עריות בתוך המשפחה עם אחיה, כל זאת בזמן שאימה צופה מהצד ולא עושה דבר. בגיל 12 הגישה אלכס יחד עם אחיותיה תלונה נגד אביה. אחיותיה חזרו בן, אך היא דבקה בגרסתה ואביה נדון ל-12 שנות מאסר. בעקבות זאת נשלחה אלכס להוסטלים ומעונות שונים לילדים בסיכון, בהם שהתה מספר שנים. בתקופה זו הרבתה אלכס לשוטט ברחובות ועד היום היא לא חשפה את כל מה שאירע לה. בסופו של דבר, הגיעה אלכס לבית השנטי במדבר. במהלך שהותה שם הראתה אלכס רצון לגדול, לצמוח, להצליח ולעמוד בקצב החיים כמו שאר בני גילה ולהגשים את חלומה לחיות ולנהל חיים עצמאיים. ואכן, עם הזמן היא הצליחה להשתלב בחברה ואף השלימה בגרויות בצורה עצמאית. בפברואר 2013 אלכס התגייסה לצה"ל והביאה גאווה רבה לצוות בית השנטי וחבריה. כיאה למסורת בית השנטי שתומכת בקבלה ונתינה חזרה לזולת, את החודשים האחרונים לפני גיוסה העבירה אלכס בעבודה ובסיוע בקבלת בני נוער חדשים לבית השנטי במדבר. כיום היא משרתת בבסיס מחו"ה אלון כמפקדת מחלקת טירונים. זהו בסיס שמקבל גם חיילים שמגיעים מרקע קשה, חלקם ילדי בית השנטי, ובמסגרת תפקידה היא משמשת גם כאוזן קשבת לחיילים אלה.

זהו סיפור אחד מיני רבבות אחרים. במהלך 31 שנות פעילותו טיפל בית השנטי בעשרות צעירים וצעירות בסיכון. לפעמים מדובר בצעירים שגורשו מבתיהם, נגד מעטים הוצא צו הרחקה וחלקם פשוט ברחו מבתיהם עם תיק קטן בו מעט בגדים, חפיסת שוקולד ולב שבור. רובם סבלו במהלך חייהם מהתעללות, הזנחה, אלימות פיזית, מינית או נפשית מצד בני משפחותיהם ובית השנטי היווה עבורם חבל הצלה אחרון בטרם יתדרדרו לחיי רחוב, פשע, זנות וסמים.

קבלות שבת בנווה צדק

בית השנטי נוסד בשנת 1984 על ידי מריומה בן יוסף ובן זוגה דאז בשכונת נווה צדק שבתל אביב. מדי ערב שישי היו בני הזוג פותחים את שערי ביתם ומארחים דיירי רחוב לקבלות שבת צנועות. לדברי מריומה, הכל החל מ"ק"ג כנפי עוף, 1 ק"ג אורז ו-2 ק"ג של עגבניות רקובות למחצה שמהן הוכנה מטבוחה. היו שם 3 סירים וצורך עצום להעניק לאורחים חוויה משפחתית" היא נזכרת. "בדרך קסם, מעט האוכל הצליח להשביע את כולם – נוער חסר בית, דיירי רחוב וחברים ומשבת לשבת הקסם נשמר. הכנסת האורחים והאוכל הביתי עשו את שלהם ולאט לאט נוצרה הרקמה האנושית שנקראת בית השנטי"

מריומה, שבעצמה הגיעה מבית הרוס, חוותה את חיי הרחוב ועברה בנערותה תקיפה מינית, הבינה לליבם של הצעירים האבודים וביקשה להעניק להם קורת גג ואווירה ביתית. באותו זמן לא הייתה אף מסגרת אחרת שתיתן להם מענה זה ולכן עד מהרה התמלא ביתם בבני נוער שכל שביקשו היה מיטה חמה, ארוחה ביתית ויד מלטפת. היו אלה הנערים והנערות שגרו בבית שהעניקו לו את שמו.
הסיפור הוא שבאותה תקופה נערה שגרה בבית אמרה: "אני מרגישה פה ממש שנטי", כשנשאלה לפשר המילה הסבירה שמשמעותה היא אהבה ושלווה בשפה ההודית. לשמע דבריה, נטל אחד מנערי הבית ספריי שחור וריסס בגדול על הקיר "ברוכים הבאים לבית השנטי" וכל השאר היסטוריה.    

בשנת 1992, הקימה מריומה את עמותת בית השנטי. עד הכרת משרד הרווחה בשנת 2000, התקיימה העמותה רק מתרומות ומהתנדבותה של מריומה. כיום העמותה מקבלת תקציב שמהווה 25% מהעלות הדרושה להפעלתה, אך עדיין נשענת ברובה על תרומות. בית השנטי מספק מענה לבני נוער בסיכון בגילאי 14-21 והוא היחיד שמיועד גם לנוער מעל גיל 18. כל צעיר במצוקה, יכול להיכנס בשערים ולזכות בבית אם זה לתקופה ארוכה או רק כמקלט זמני עד לקליטתו במסגרת אחרת. בשונה ממוסדות אחרים, בית השנטי פתוח 24/7 במשך כל השנה ואינו דורש הפניה רשמית או תקופת המתנה. הוא מספק לבני הנוער מענה מידי לצד יצירת סביבה מוכרת וחמה וביטחון של בית, משום שאינו נסגר בסופי שבוע וחגים ולא מאלצם לעבור ממשפחה אומנת אחת לשנייה. למעשה כל שדרוש להתקבל לבית השנטי הוא רצון חופשי. משמע, נער החפץ להיות בבית השנטי חייב לבחור זאת בעצמו ולהתחייב לכללי הבית ולערכיו. בנוסף, בית השנטי אינו מנתק קשר עם בוגריו וממשיך לסייע להם בחייהם העצמאיים ולהעניק ייעוץ ותמיכה אף בזמן שירותם הצבאי ואחריו. רבים מבוגריו ממשיכים לבוא לארוחות שבת וחג וחלקם אף חוזרים לבית השנטי כמדריכים וממשיכים את מעגל הנתינה.

סוסים במדבר

בשנת 2009 נחנך בית השנטי במדבר – כפר נוער טיפולי שהוקם בהשראת הבית בתל אביב, אך מהווה גם מודל
ראשון מסוגו בארץ ובעולם. הכפר נועד להרחיב את היקף פעילותו של בית השנטי לאזור הדרום הפריפריאלי ולהציע לבני הנוער מגוון שיטות טיפול חדשניות שלא היו אפשריות קודם לכן בעיר הצפופה כגון: תרפיה בחקלאות ורכיבה טיפולית. מדי שנה כפר הנוער מעניק מענה מידי ותמיכה לכאלף בני נוער בסיכון לצד היותו מקום מגורים זמני וקבוע לכ-35 עד 50 בני נוער בסיכון. בכפר היצע בלתי נדלה של פעילויות, ביניהן: חוגי נגינה, כתיבה, ריקוד, תיאטרון ואף דיג, זאת כדי להבטיח שהצעירים המחויבים לשתי פעילויות בשבוע ימצאו את התחביב המדבר לליבם. ישנם גם אירועי תרבות, הרצאות, טיולים, טיפולים אלטרנטיביים כגון: הידרותרפיה וכן טיפול רפואי ופסיכולוגי במידת הצורך.

אחד ממקורות הגאווה של כפר הנוער הוא חוות הסוסים הטיפולית. החווה שנפתחה ב-2013, ולפי מקורותינו נתרמה על ידי זוג הולנדי אנונימי ולכן היא נקראת "החווה ההולנדית" כל דיירי הכפר מגיעים פעם בשבוע לטיפול רכיבה בן שעה, במסגרתו הם עובדים על שיפור מיומנויות פיזיות בנוסף לחיזוק ביטחונם העצמי, הקניית תחושת מסוגלות ושליטה והתגברות על פחדים. בחווה מטופלים גם ילדי חוץ מהאזור, שסובלים למשל מהפרעות קשב וריכוז, וילדי בית השנטי עוזרים בתפעול שלה ומסייעים למדריכים.

 


מריומה – האם המיתולוגית

גם עכשיו לאחר התרחבות העמותה, עדיין הרוח החיה מאחורי המיזם והדמות המרכזית בחייהם של בני ובנות בית השנטי היא מריומה, מנכ"לית ומייסדת העמותה. אישה נמרצת וחייכנית, בעלת שיער בגון האש ולב רחב שרואה בעבודתה ובחייה שליחות ונלחמת על קיומה של העמותה ופיתוחה.

מה מייחד את בית השנטי מעמותות אחרות?

מריומה: "אנחנו א-פוליטיים, מקבלים אלינו נערים ונערות ללא הבדל דת, מגזר, מגדר, ומטפלים בצורה מאוד מעמיקה בנושא של נוער במצוקה במדינה. השיטה שלנו פותחה מהשטח וצמחה מהשטח, דבר חדש בארץ ובעולם. זו ישראל היפה. לא משנה מאיפה אתה ומה עשית, אנחנו עוזרים לילדים שעברו חוויה של קורבנות והחליטו לצאת לדרך חדשה".

האם המודל מועתק גם למקומות אחרים מחוץ לישראל?

מריומה: "יש התעניינות להעתקת המודל בחו"ל, בין היתר בעקבות מחקרים של האוניברסיטה העברית ובר אילן. אבל המטרה שלנו כרגע היא לסיים את הפריסה בישראל. כלומר להקים בתי שנטי בירושלים ובצפון, בנוסף על אלו הקיימים במרכז ובדרום, שמקבלים נוער מכל הארץ. בנוסף אנחנו ניצבים בפני פרויקט של ייסוד בית קבע לילדי בית השנטי בתל-אביב".  

כיצד ישראלים שגרים בחו"ל יכולים לסייע?

מריומה: האמת הפשוטה היא שהתרומה הכספית היא החשובה ביותר לפעילות שלנו, ממש קריטית. יש כמה פרויקטים מיוחדים באתר שאפשר לתמוך בהם, למשל 'אמץ חייל/ת', 'אמץ נער/ה', מלגות לימודים או תמיכה בקבלות השבת שלנו. אנשים בחו"ל יכולים לאמץ את בית השנטי דרך בתי ספר או ארגונים יהודיים, לארגן אירוע התרמה שאליו אפשר להזמין גם בוגרים שלנו לספר על המקום או לתרום במסגרת מתנת בר/בת מצווה. גם קנייה בחנות שלנו היא דרך לתרום ואנחנו כמובן שולחים לכל העולם. מי שמעוניין לארגן משהו מוזמן לפנות אלינו ואפשר כמובן גם לארגן ביקור באחד מבתי השנטי, אם זה רלבנטי".

עד היום בית השנטי גידל וטיפח אלפי צעירים שהפכו לאזרחים תורמים לחברה המקיימים אורח חיים בריא. אולם מלאכתו עודנה רחוקה מסיום. בית השנטי תמיד יהיה שם למען כל אותם צעירים המחפשים חיים חדשים, בית חם ומשפחה ואולי גם מישהו שיחבק ויגיד פעם אחת את המשפט שלעולם לא זכו לשמוע – אני אוהב אותך.  

קישור לפרויקטים לתמיכה

 

בת 27, בוגרת תואר ראשון בתקשורת ומשפטים מהאוניברסיטה העברית. כפר סבאית במקור שהתמקמה בירושלים הבנויה. חובבת כתיבה, מחול ובעלי חיים ונהנית בזמנה הפנוי לשקוע בספר או סרט טוב.

    אהבת? אפשר להשאיר לנו תגובה

    כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.*

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.