האג מחריפה את הטון כלפי ישראל – ומה זה אומר על עתיד היחסים?

הולנד מאמצת צעדים ראשונים נגד ישראל: איסור כניסה לשני שרים, זימון השגריר והצעה להשעות את פרק הסחר בהסכם האסוצאציה.

במכתב שפורסם אתמול (יום שלישי) הודיע שר החוץ ההולנדי קאספר פלדקאמפ (Casper Veldkamp) שממשלת המעבר תאסור על שרי הממשלה הישראלית בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר להיכנס להולנד.בנוסף שר החוץ הזמין את שגריר ישראל, מודי אפרים, לשיחת נזיפה. לדבריו, המצב ההומניטרי ברצועת עזה הוא "בלתי נסבל ובלתי ניתן להצדקה", והשרים הללו "מסיתים שוב ושוב לאלימות וקוראים בפומבי לטיהור אתני", טענות שהולנד רואה כהפרה בוטה של המשפט הבין-לאומי.

למה עכשיו?

מוקדם יותר החודש סיכמה ישראל עם האיחוד האירופי על הגדלת מעבר הסיוע לעזה, אך לפי דיווחי האו"ם וארגוני הסיוע נטען כי היקף האספקה בפועל נותר מוגבל. היום אמור האיחוד להעריך אם ישראל עמדה בהתחייבויותיה. בהאג מתעקשים שלא להמתין ומכריזים: אם בריסל תתמהמה, נפעל עצמאית.

ראש הממשלה דיק סכוף (Dick Schoof) כינס דיון חירום בהשתתפות סגניו, שר החוץ פלדקאמפ ושר ההגנה רובן ברקלמנס (Ruben Brekelmans), למרות פגרת הקיץ. בסיום הדיון נקבע כי הולנד תפעיל לחץ נוסף גם בזירה האירופית, כולל תמיכה בהשעיית חלק מפרק הסחר בהסכם האסוצאציה בין ישראל לאיחוד.

חבילת הצעדים: מעבר לאיסור הכניסה

1. הכרזת סמוטריץ' ובן-גביר כ"זרים בלתי-רצויים": חסימת כניסתם לכל מדינות שנגן שמיישמות את ההחלטה.
2. הקשחת רשיונות יצוא הביטחון: מאז חודש אוקטובר 2023 סורבו אחת-עשרה בקשות יצוא נשק. כעת מבהיר משרד החוץ כי "כמעט בלתי-אפשרי" לאשר עסקאות חדשות לציוד שעשוי לשמש בעזה או בגדה המערבית.
3. סיוע הומניטרי מיידי: תוספת של ‎€‎4.5 מיליון לחלוקה יבשתית של מזון ותרופות באמצעות ארגון UNOPS והצלב האדום.

הולנד מפעילה לחץ בזירה המחקרית והמסחרית. היא תומכת בהוצאת ישראל מתכנית Horizon Europe, ותפעל להשעיית פרק הסחר בהסכם האסוצאציה אם תהליך הבדיקה של הנציבות מוכיח שישראל מפרה את ההתחייבויות ההומניטריות.

אולי יעניין אותך גם:

סרטים תחת כיפת השמיים: קולנוע פתוח בקיץ ההולנדי
תחת מעטה חשאיות: נבחרת הפוטבול האוסטרלי של ישראל כבשה את אמסטרדם
חוקים חדשים בהולנד: על מה נשלם יותר?

מהו "פרק הסחר" בהסכם האסוצאציה?

הסכם האסוצאציה הוא הסכם מסגרת רחב שנחתם בשנת 1995 ונכנס לתוקף בשנת 2000. זהו ההסכם המרכזי שמסדיר את היחסים המדיניים, הכלכליים, המסחריים והתרבותיים בין ישראל לאיחוד. הוא מקנה לישראל מעמד של "מדינה שותפה", אך לא חברה, ולכן קוראים לו "הסכם אסוציאציה" (Association Agreement). "פרק הסחר" הוא הליבה הכלכלית של ההסכם:

• יצירת אזור סחר חופשי ברוב המוצרים התעשייתיים ומפחית מכסים על מוצרים חקלאיים.
• פתיחת גישה לשירותים, לרכש ממשלתי ולשוק ההון, ומסדיר כללי תחרות והגנת קניין רוחני.
• סעיף 2 בהסכם מחייב את שני הצדדים לכבד זכויות אדם ודמוקרטיה; זה הבסיס המשפטי שמאפשר לאיחוד להשעות את ההטבות המסחריות אם ייקבע שהתחייבות זו הופרה.

השעיית פרק הסחר איננה ביטול ההסכם כולו, אך היא תאפשר להטיל מחדש מכסי מגן והגבלות על יצוא ויבוא, צעד שיורגש היטב בתעשיות הישראליות התלויות בשוק האירופי.

תגובת ישראל

נשיא המדינה יצחק הרצוג צייץ כי תיאור שיחתו עם סכוף "מסלף את רוח השיחה", וכי תהיה זו "טעות חמורה" להעניש את ישראל דווקא כאשר היא "מרחיבה את הסיוע". הוא גם הביע אכזבה מכך שהולנד לא הזכירה את סוגיית החטופים.

במקביל, שר החוץ גדעון סער זימן לשיחת נזיפה את שגרירת הולנד בישראל, מרייט שורמן (Marriet Schuurman), במשרד החוץ בירושלים. לדברי גורמים מדיניים, מטרת בשיחה היא "להבהיר את חומרת הפגיעה ביחסים הדו‑צדדיים", לאחר החלטת האג לאסור את כניסת השרים סמוטריץ' ובן‑גביר לשטחה. 

תגובת CIDI

ארגון CIDI – הארגון אשר אחראי לאינפורמציה בנושא ישראל ולטיפול באנטישמיותהמרכז למידע ותיעוד ישראל הפועל בהולנד , הביע דאגה עמוקה מהצעדים שהודיע עליהם הקבינט. לדברי הארגון, השעיית שיתופי פעולה כלכליים "לא תתרום לשלום או ליציבות אלא תפגע ביחסים הדו‑צדדיים". 

בהודעה שפרסם הארגון צויין כי ממשלת ישראל נחושה לחסל את חמאס, בעוד חמאס מעכב את הגעת הסיוע ומשתמש ברעב ככלי לחץ. "הפעלת לחץ חד‑צדדי על ישראל תחזק את חמאס ותסכל הפסקת אש", נכתב. עוד נאמר כי מכתב הקבינט מתעלם מאחריות חמאס לחטופים ולהסלמה, וכי יש לפעול בתקיפות כלפי הארגון באמצעות מתווכים כדוגמת טורקיה וקטאר. CIDI קורא לממשלה ההולנדית לנהוג באיפוק ולקדם פתרון דיפלומטי מאוזן.

המניעים בהאג: פוליטיים, משפטיים וציבוריים

בהאג מתגבשת מגמה חדשה של גישה תקיפה יותר כלפי ישראל  המונעת משילוב של לחצים פוליטיים, משפטיים וציבוריים. ארגוני סיוע ומשפטנים, בליווי הפגנות המוניות בתחנות רכבת מרכזיות, קוראים לנקוט "צעדים מוחשיים" בתגובה לרעב המחריף ברצועת עזה. 

במישור האירופי, האיחוד כבר קבע שהפעולות בעזה מפרות את סעיף זכויות האדם בהסכם הסחר עם ישראל, אולם בין המדינות החברות שוררות מחלוקות עמוקות בנוגע להטלת סנקציות. 

על רקע זה הולנד מנסה להוביל קו עצמאי ולשבור את הקיפאון המדיני. משפטנים בעיר הבירה טוענים כי הסתה פומבית לאלימות מצד בכירים ישראלים עשויה לספק בסיס משפטי לצעדים חריגים, בהם איסור כניסה והשעיית שיתופי פעולה, בהתאם למנגנוני האיחוד האירופי.

מה הלאה – ואיך זה נוגע לקהילה הישראלית בהולנד?

הצעדים שננקטים בהאג כעת נוגעים בעיקר לדרג המדיני, ובשלב זה אינם משפיעים ישירות על אזרחים ישראלים. איסור הכניסה הוגבל לשרי הממשלה סמוטריץ' ובן-גביר, ואין שינוי במדיניות הוויזות או בבדיקות הגבול לישראלים אחרים.

עם זאת, ברקע מהדהדת דאגה באקדמיה ובמגזר העסקי, בעקבות השעיית השתתפות ישראל בתכנית המחקר Horizon והגבלות סחר נקודתיות,  שעלולות לפגוע בפרויקטים ובשיתופי פעולה של חברות הייטק ישראליות הפועלות בהולנד. 

באיחוד האירופי מזהירים כי אם ייקבע שישראל לא יישמה את ההסכמות שעליהן התחייבה, הולנד צפויה להוביל מהלך להקפאת הפרק המסחרי בהסכם,  צעד שעלול לגרור השלכות משמעותיות על היבוא והיצוא בין המדינות.

קחו חלק בעשייה של דאצ'טאון!

תרומתכם מאפשרת לנו להמשיך ליצור תוכן איכותי, ליזום פרויקטים קהילתיים ולארגן מפגשים שמחברים בין כולנו.
כל תרומה משפיעה – הצטרפו אלינו ותמכו בדאצ'טאון! יחד נמשיך לבנות קהילה חזקה ומלוכדת.